שני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19
לפני שבועיים התנתק צינור מכונת ההנשמה של משה חרזי, בן 47 מתל אביב, מבלי שהצוות הרפואי ישים לב לתקלה בזמן. הסיבה לפי בית החולים?
“נוכח ריבוי ההתראות בו בזמן, הצוות שהיה עסוק במענה להתראות חירום בחולים אחרים הצליח להתפנות ולזהות את מה שקרה רק לאחר כמה דקות”.[1]
אתמול נפטרה חולה באמבולנס, כי לא נמצא בית-חולים אליו אפשר היה לפנות אותה. מנכ”ל מד”א דיווח כי –
“חולים ממתינים שעות באמבולנסים. היום נפטרה חולה מבית אבות באמבולנס כי בתי חולים לא רצו לקבל אותה”.[2]
אלו רק שני מקרים מתוך רבים אחרים שאינם זוכים להתייחסות התקשורת מכיוון שאינם דרמטיים באותה המידה. הרופא שאינו מגיע בזמן למטופל, האחות שאינה יכולה לתת לחולה יחס אישי מכיוון שהיא רצה בין עשר מיטות שונות. הצוות הרפואי שהועבר ממחלקות אחרות ואינו מיומן מספיק בטיפול בחולי קוביד-19 או בתפעול המכשירים במחלקת המיון.
איך אני יודע שמדובר רק בחלק ממקרים רבים? מכיוון ששני מחקרים חדשים – אחד מבריטניה ושני מישראל – הבהירו לאחרונה מה המשמעות הקטלנית של אותו עומס עבור החולים, במיוחד חולי קוביד-19.
המחקר הראשון סקר כמעט 7,000 מטופלים שאושפזו בבתי החולים בבריטניה בשנה האחרונה בשל חשד או אישוש להידבקותם בנגיף הקורונה. החוקרים בחנו את מספר המיטות ואת יכולת ההפעלה של מכונות ההנשמה, בהשוואה לתמותה הכוללת בקרב אותה תת-אוכלוסייה. התוצאות היו ברורות: ככל שמספר המיטות המאוישות עם מכונות הנשמה עולה – סימן לעומס על בית החולים – כך עולה גם סיכון התמותה עבור המאושפזים. לא מדובר בעלייה שולית בסיכון. כאשר התפוסה בבית החולים מגיעה למאה אחוזים, הסיכון למוות מנגיף הקורונה עולה ב- 69 אחוזים[3].
המחקר השני מגיע משיתוף פעולה בין חוקרים באוניברסיטת תל אביב, מכון וייצמן והטכניון. החוקרים ניתחו את הנתונים שהתקבלו מ- 19,336 חולי קורונה שאושפזו בישראל בין יולי 2020 לינואר 2021. הם הראו שאפילו תחת עומס מתון – חמש-מאות מאושפזים בבתי-החולים בכל המדינה – שיעור התמותה של החולים עלה משמעותית בהשוואה למצב בו מספר החולים היה נמוך יותר. לשם השוואה: בין אמצע אוקטובר לתחילת נובמבר, בהם צנח דרמטית מספר המאושפזים בבתי-החולים, שיעור התמותה לאורך 14 ימים היה 10.3 אחוזים. אבל כאשר העומס גדל בין אמצע דצמבר לתחילת ינואר, אותו שיעור תמותה זינק ל- 27.9 אחוזים[4].
נדגיש (כפי שעושים החוקרים עצמם במאמר) שתמיד ייתכן שהעלייה בתמותה היא תוצאה של התפשטות הזנים החדשים של הנגיף. תחליטו אתם אם זה מעודד אתכם. עם זאת, החוקרים טוענים שאין עדות לקיומו של זן קטלני יותר בישראל. כאן ייתכן שהם טועים, מכיוון שישנן ראיות ראשוניות לכך שהזן הבריטי קטלני יותר בשלושים אחוזים מהזנים הקודמים לו [5]. אבל העובדה שאנו רואים את אותו דפוס של עלייה בשיעור המתים לצד עלייה במספר האשפוזים גם בתקופה של ספטמבר-אוקטובר, כאשר הזן החדש עוד לא הגיע לישראל, מסמנת שהמודל מדויק – וששיעור התמותה אכן עולה ביחס ישיר לרמת העומס בבתי-החולים.
תוצאות דומות – אך מתונות יותר – הגיעו ממחקר מסוף דצמבר שנערך בבלגיה, שם נסקרו 13,612 מאושפזים החולים בקוביד-19. גם שם גילו החוקרים שבמצב בו חדר המיון חווה עומס מוגזם, שיעור התמותה בחדר המיון עלה מ- 21 אחוזים ל- 27 אחוזים [6].
כדי לשים דברים בהקשרם המלא, נהיה הוגנים ונציין ששני מחקרים קודמים – אחד מבריטניה ואחד מאוסטרליה – הראו שאין קשר בין תפוסת חדר המיון לבין שיעור התמותה. עם זאת, שני המחקרים האלו היו קטנים בהרבה: אחד נערך על 52 חולים, והשני על 204 חולים בלבד[7] [8]. אלו מספרים זעומים בהשוואה לאלפי החולים עליהם נערכו שלושת המחקרים האחרים שתיארתי, כך שאני נוטה לסמוך יותר על המחקרים החדשים והגדולים בהרבה – מה גם שהתוצאות המגיעות מהם נראות הגיוניות יותר.
המשמעות של המחקרים החדשים היא שלא צריך לחכות למצב של ‘קריסה’ – ולא משנה איך אתם מגדירים את המושג – כדי לראות את ההשפעות השליליות על חולי הקורונה. גם לא כדאי לנסות להגיע לעמידות עדר, כפי שמציעים חלק מהאנשים, מכיוון ששיעור התמותה יעלה באופן תלול ככל שמספר החולים המגיעים לבתי-החולים יגדל. וכנראה שלא רק חולים בקוביד-19. מה לגבי שיעור התמותה של החולים במחלות אחרות, שאינם יכולים לקבל יחס הולם מהצוות הרפואי המותש? לגביו אין עדיין נתונים, אבל מנהלי המחלקות הנוירולוגיות, למשל, כבר מתלוננים ש- “מצמצמים אצלנו את כוח האדם והמשאבים מופנים לטיפול בחולי קורונה – בתוך זמן קצר ייווצר חסר מטורף במיטות נוירולוגיה”[9]. אפשר רק לקוות שהחולים באותן מחלקות אינם נפגעים מהעומס המוגזם.
התוצאות האלו אינן מעודדות עבור חולי הקורונה המגיעים לבתי-החולים בשבועיים הקרובים, לפני שהעומס (לא מקדם ההדבקה, שכבר התחיל לרדת[10]) יתחיל לרדת בזכות הסגר. לפי נתוני משרד הבריאות מה- 25 לינואר, בבתי-חולים כמו סוראסקי, הסקוטי ומעייני הישועה התפוסה כבר עולה על 96 אחוזים. בשערי צדק ובשיבא היא מגיעה ל- 93 אחוזים בערך. ובקפלן, לניאדו, רמב”ם, הלל יפה, רבין ק. בילינסון ונהריה היא נעה בין 81 ל- 90 אחוזים [11]. לפי נתוני גלובס המצב חמור עוד יותר: התפוסה במחלקות הקורונה בביה”ח הרצוג ולניאדו הגיעה כבר למאה אחוזים, ובהדסה היא עומדת ‘רק’ על 95 אחוזים [12]. לפי חלק מהעדויות מדובר גם בכשל של משרד הבריאות, שאינו מווסת בין מספרי החולים הקשים בבתי-החולים השונים[13].
לסיכום: נראה ברור ששיעור התמותה עולה ככל שבתי-החולים מתמלאים. רוצים לעצור את העלייה בשיעור התמותה? לכו להתחסן אם אתם יכולים, ואם לא – שמרו על הנחיות הסגר. כן, אני מציית להנחיות משרד הבריאות. לא, אני לא עז (למרות האהבה העזה לסלט חסה). הגנו על עצמכם ועל החלשים בחברה, ונעבור גם את הגל הזה ביחד.
בהצלחה!
[1] https://www.israelhayom.co.il/article/842839
[2] https://www.inn.co.il/news/465425
[3] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.01.11.21249461v2.full.pdf
[4] https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.01.11.21249526v1.full.pdf
[5] https://www.washingtonpost.com/world/europe/uk-variant-covid-mortality/2021/01/22/86023180-5cd6-11eb-a849-6f9423a75ffd_story.html
[6] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2666776220300193
[7] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33117831/
[8] https://www.mja.com.au/journal/2020/outcomes-covid-19-patients-admitted-australian-intensive-care-units-during-early-phase
[9] https://doctorsonly.co.il/2021/01/218884/
[10] https://doctorsonly.co.il/2021/01/218902/
[11] https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general
[12] https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001357668
[13] https://www.israelhayom.co.il/article/842839
עוד בנושא באתר הידען:
