הרהורים – מדענים ומחקר במבחן / ברכה רגר

הממשל האמריקני יוצא נגד מחקרים על זנים אלימים במיוחד של שפעת. האם זה הצעד הנכון?

בספטמבר 2014 פרסם נשיא ארה”ב ברק אובמה הוראות חדשות שמטרתם הייתה לחזק את הבקרה על מחקרים העוסקים בהקניית תכונות חדשות למחוללי מחלות שיש בהם סכנה לבריאות הציבור ושבעזרתם יהיה אפשר לפתח נשק ביולוגי. ההוראות האלה מעבירות את האחריות על ניסויים מסוג זה מן המוסדות הממנים את המחקרים, קרי הממשל האמריקני, אל החוקרים והמוסדות שבהם הם עובדים. באוקטובר 2014 פרסם הממשל האמריקני הוראות מחמירות אף יותר שעיקרן הפסקת המימון של מחקרים שמטרתם יצירת פתוגנים אלימים במיוחד המסוגלים לגרום למגפות עולמיות. מדובר בהפסקת המימון אך ורק למחקרים בנגיפי השפעת, SARS ו-MERS הממומנים על ידי מכוני הבריאות האמריקניים (NIH).

הממשל האמריקני יפסיק לתמוך במחקר שבו יוצרים זנים אלימים יותר של נגיפים, כמו נגיף שפעת מזן H1N1 הנראה באיור.

הסיבה להוראות המחמירות הייתה דאגה שהתעוררה באשר לביטחון ולבטיחות של הניסויים האלה ולסכנות הטמונות בהם לשלום הציבור. מטרת הפסקת המימון הייתה לאפשר הערכה מחדש של היתרונות של ניסויים אלו לעומת הסיכונים הטמונים בהם.
כדור השלג החל להתגלגל עקב ניסויים בנגיף שפעת העופות שערכו החוקרים רון פושייר מהולנד ויושיהירו קוואוקה מארה”ב. על אף שמטרת מחקריהם הייתה פיתוח זנים מוחלשים של נגיף שפעת העופות כדי שיתאימו לשמש כחיסון, התוצאה לא תאמה תמיד את הכוונות. ואכן, במקום ליצור זן מוחלש נוצרו בשתי המעבדות, בשיטות שונות, זנים אלימים יותר של נגיף שפעת העופות. החוקרים התבקשו להפסיק את מחקריהם ובעוד רון פושייר הכריז על הפסקת המחקר שלו, קוואוקה המשיך את מחקריו ולפני כמה חודשים פרסם מאמר המשך. לדבריו, חשיבותו של המחקר שלו בכך שהוא מבקש ללמוד כיצד הנגיף מתנהג ומהם המנגנונים הגורמים למוטציות האלימות. הוא טוען שזו הדרך להתכונן להתפרצות נגיף אלים יותר באוכלוסייה, התפרצות שתגיע, מטבע הדברים, במוקדם או במאוחר.
המחקרים האלה, והמהומה הציבורית שהתעוררה בעקבותיהם, הביאו לפרסום ההוראות האמריקניות בספטמבר 2014. וכאילו לא די בכך, בסמיכות לפרסום החוקים החדשים בספטמבר, נמצאו במקררים, במעבדות שונות של מכוני הבריאות האמריקנים, פתוגנים מסוכנים כגון נגיפי אבעבועות שחורות ואנטרקס. המקרים האלה העלו את מפלס הדאגה מפני טרור ביולוגי ומפני הסכנה לבריאות הציבור. השתלשלות העניינים הזאת הביאה לפרסום ההוראות החדשות באוקטובר המכריזות על הפסקת המימון של המחקרים.
התגובות לא איחרו לבוא. אנשי הממשל ומקצת מדענים הצדיקו את הפסקת המחקרים שיש להם רמת סיכון גבוהה עד שיהיו נהלים המסדירים את ביצועם. לעומתם, מדענים אחרים, ובייחוד הארגונים “מדע בעבור מדענים” ו”קבוצת המחקר של קיימברידג’ “, יצאו נגד הפסקת המחקר. שני הארגונים מודים שהימצאות מבחנות נשכחות במקררים במעבדות היא דבר די שכיח ועל כן חשוב לחזק את תהליכי הבקרה. לעומת זאת, יש לבחון את רמת הסיכון של פיתוח זנים בעלי אלימות יותר גבוהה אל מול רמת התועלת שמחקרים מסוג זה יכולים להביא. הם סבורים אפוא שאסור להפסיק ניסויים כאלה. על העצומות האלה חתומים מדענים רבים שסבורים שאכן צריך למקד את תשומת הלב בנוהלי הביטחון והבטיחות אבל לא להפסיק את המחקר. המלצתם היא שמקבלי ההחלטות בעניין המחקרים יהיו המדענים עצמם, וההחלטות יתקבלו בתהליך דומה לזה שהיה בתהליך “אסילומר” לגבי ההגבלות במחקר בדנ”א רקומביננטי.
מן ההיסטוריה של המיקרוביולוגיה אנו למדים שלא השמרנים קידמו את המדע לתועלת הציבור. אדוארד ג’נר חיסן את הילד ג’יימס פיפס כנגד אבעבועות שחורות על אף ההתנגדות הנמרצת של האגודה המלכותית של הרופאים הבריטיים ולואי פסטר הזריק את החיסון נגד נגיף הכלבת בלי שנבדקה בטיחותו. המעשים האלה, הנחשבים היום להיעדר אתיקה משווע, בנו את התשתית לפיתוח החיסונים שאנו משתמשים בהם עד היום ושהצילו חייהם של מיליוני בני אדם. עלינו ללמוד מן העבר ולחשוב על העתיד: אסור לעצור את המחקר. חובתנו המוסרית היא לאפשר למדענים להמשיך במחקריהם פורצי הדרך ולתת להם את האמצעים והתשתיות שישמרו על בטיחותם, על בטיחות הסביבה ועל ביטחון הציבור.

עוד בנושא
המחקר המדעי והמלחמה הטרור, ברכה רגר, סיינטיפיק אמריקן ישראל, אוקטובר-נובמבר 2012.
Alarm over biosafety blunders, J. Cohen, Science, 18 July 2014, Vol. 345 no. 6194 pp. 247-248

על המחברת
פרופסור ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.