כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines בראיון לאתר הידען
מגמת השינויים הטכנולוגים תואץ אך המוסר צריך להישאר כפי שהוא. כך אומר ארז ליבנה, מדען, יזם וחוקר עתידים. יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-17/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30. ליבנה הוא ביולוג, בוגר מכון ויצמן למדע, ומייסד חברת הביוטק Vecoy Nanomedicines.
“אני מוצא שחשוב לעיתים לעצור רגע את מרוץ החיים ולהביט בתמונה הגדולה של מציאות חיינו. אנחנו חיים באחת מהתקופות המרגשות ביותר בתולדות האנושות, תקופה מאוד מעניינת שכולנו זכינו להיוולד אליה. זו תקופה שבה התמורות כל כך מהירות עד שבימי חיינו אנחנו עדים להתחלפות של עידנים טכנולוגיים. המבוגרים שבינינו זוכרים עידן שבו לא היה אינטרנט, ולא היו טלפונים סלולריים, דברים שאנו לוקחים היום כמובן מאליו. הדור הצעיר לא יכול אפילו לדמיין עולם בלי גוגל ורשתות חברתיות, למשל.”
“לדעתי, המגמה הזו, לא רק שאינה משתנה, היא אף מאיצה. אנו חיים על גל צונאמי של שינויים אשר טורף את מציאות חיינו ומצריך אותנו להסתגל בלא הרף או להיוותר בלתי רלוונטיים מאחור. דוגמה מוכרת למשל היא המכוניות האוטונומיות אשר ישנו את כל מה שאני מכירים כתחבורה מהקצה לקצה, החל משיקולים של בטיחות גבוהה והעדר בעלות פרטית על רכב וכלה בהשפעה על תכנון ערים.”
“אנחנו הדור האחרון, דור מדבר שעוד יזכור תקופה שבה כלי רכב נוהגו על ידי אדם, ואז נהיה הראשונים לעבור לתקופה של כלי רכב הנוהגים את עצמם. הדור הבא לא יכיר מציאות אחרת מרכבים אוטונומיים ולא יבין מה זה רשיון נהיגה. זהו עידן של אוטומציה גוברת ובינה מלאכותית אשר מבצעות פעולות שפעם נחשבו למעוז “מותר האדם מהמכונה”. עם האוטומציה גוברת התפוקה אך גם קיים לחץ גובר שמייתר מקצועות קיימים וגורם לפיטורי עובדים. טכנולוגיות גנומיות וטכנולוגיות מח מתקרבות לכדי בשלות. לצד פריחה של ישומים וכלים חדשים צומחות גם תופעות שליליות כגון פשיעת סייבר.”
גם הרפואה משתנה
“תוחלת החיים האנושית עולה בהתמדה בכל העולם. בארץ הגיעה תוחלת החיים לשמונים שנה, גיל שעד לא מכבר נחשב גיל מופלג. ותוחלת החיים רק עולה כל הזמן. מחלות רבות שנחשבו חשוכות מרפא מקבלות מענה. כמובן שיש לרפואה עוד אתגרים רבים לפתור, אך כבר עכשו אנחנו חיים ברנסנס מתמשך של התקדמות רפואית. הכי מעניינות בהקשר הזה הן שיטות הריפוי למחלות הגנטיות. עד עכשיו, מי שנולד עם פגם גנטי הניח שנידון לחיות עם הפגם כל חייו, והנה הודות התפתחויות חדשות בתחום טכנולוגיית הקריספר הגנטית יוכלו בעתיד הקרוב לרפא אנשים עם פגמים גנטיים מקודדים בתוך ה-DNA שלהם. גם ההבנה של המח האנושי מתקדמת, והתפתחויות חיוביות מאד בתחום החדש של אימונותרפיה לטיפול במחלות סרטניות, כך שיש הרבה מה למה צפות בתחום הרפואה.”
“שינוי נוסף צפויה לעשות בחיינו טכנולוגית הבלוקצ’יין שפעם נחשבה לקוריוז של גיקים טכנולוגים ומשוגעי ביטקוין תישאר איתנו והיא מביאה עימה פוטנציאל מהפכני בתחומים רבים שחורגים מתחום הפיננסים, מבידור ועד תוכנה. ראוי לזכור לזכור שבלוקצ’יין היא טכנולוגיה בת תשע שנים, טכנולוגיה מאוד צעירה וכבר מורגשות הטלטלות הראשונות שהיא מייצרת.”
“אי אפשר לעצור את הקידמה אך חייבים לתת את הדעת על ההיבטים המוסריים”
“הדוגמאות הן רבות מאד, ואני לא אלאה בנוספות. אני טוען שבראייה רחבה עלינו להבין שאנו חיים בעולם המשול לרכבת חסרת הבלמים שבתוכה אנחנו יושבים, ללא יכולת לעצור את הקידמה, אך עם יכולת וגם חובה לתת את הדעת לאן נוסעים. ולמה חשוב לדעת? כי עלינו לתת את הדעת להשלכות של השינויים הללו. מצד אחד זה מאוד מרגש, אבל לא בהכרח חיובי. לקידמה ולטכנולוגיה אין ערך מוסרי, הם יכולים להיות חיוביים או שליליים. טכנולוגיה היא כלי בידי מי שמחזיק אותו. אפשר לעשות עם טכנולוגיה טוב ואפשר לעשות איתה רע. וכיוון שהיום יש לטכנולוגיה כוח רב כל כך, גם היכולת שלה לחולל פלאים חיוביים עלתה וכך גם היכולת להזיק.”
“למשל, אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מסוכן בהרבה מאי פעם. היום האקר עם מקלדת יכול להרוג אנשים ובקנה מידה רחב. האקר הוא לא רק האדם שפורץ למחשב שלך, מפר את פרטיותך וגונב קבצים. אפשר להפיל מטוסים באמצעות תקיפת סייבר. אפשר לתת פקודה לסכר להיפתח בבת אחת ולהטביע למוות את כל מי ששוכן בעמק שמתחתיו. פגיעת סייבר היא איום שמדינות ובהן ישראל מתמודדות עימו כיום, ויחד עם זירות כמו היבשה האוויר והים – כך גם זירת הסייבר, היא אחת הזירות שבהם יוכרעו עימותים צבאיים. כיום ביולוג עם כוונות זדון יכול להפוך לביו-טרוריסט לשחרר וירוס קטלני שיצר באמצעים זמינים.”
תינוק לפי הזמנה
“עלינו לתת את הדעת להשפעה של הקידמה בה אנו חיים על היבטים מוסריים שונים. יש טכנולוגיות שמביאות איתם אתגרים חברתיים ומוסריים שלא פגשנו קודם ואנו חייבים לתת עליהם את הדעת מראש ולא לאחר שאירעו. למשל מציאות שבה כאשר נוכל לבחור כל מטען גנטי שנרצה עבור ילדינו. האם ילדינו הם מוצר מדף שכל אחד יוכל לבחור את התכונות החיצוניות שלהם, היכולת המתמטית או המוזיקלית, נטיה מינית, נטיה להשמנה. האם נתערב במטען תורשתי עד כדי כך שנכניס לבני אדם גנים שאינם ממקור אנושי בכלל? הרי זה דבר שמבחינה טכנולוגית אפשרי לחלוטין. כבר היום אפשר להכניס גנים מיצור חי אחד ליצור חי אחר. השאלה אם נאפשר שינוי גנטיבבני אדם אינה שאלה טכנולוגית, זוהי שאלה חברתית-מוסרית.”
“דוגמא נוספת היא שיבוט גנטי בו יוצרים עותק צעיר של אדם. בעולם שבו אנו משכפלים כבשים וכלבים וחתולים וסוסים וקופים, מה יפריע לשכפל בני אדם? גם כאן מבחינה טכנולוגית זה ניתן. האתגרים הללו הם לא טכנולוגיים אלא חברתיים. אני רואה בכך שליחות לעורר את הסוג הזה של שיח בפני קהלים שונים בארץ ובעולם. דווקא מפני שהחסם אינו טכנולוגי אלא מוסרי, אלו אינן סוגיות שצריכות להישאר בדיון רק בין מדענים ומהנדסים אלא חייבות לעלות לדיון ציבורי רחב של כולנו.”
אני לא חושב שיש בעיה בעצם הקידמה הטכנולוגית. הבעיה מתחילה כשאנחנו עוברים על כמה עקרונות פשוטים ועתיקים כגון – “מה ששנוא עליך על תעשה לחברך” של הילל הזקן. אם בטכנולוגיה כזו או אחרת נוכל להזיק למישהו פה מתחילה הבעיה, וזה לא משנה אם זו ננוטכנולוגיה מתקדמת או מקלות ואבנים. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות דברים שלא היינו יכולים לעשות קודם אבל הדרך להכריע מה מוסרי או מה לא, לרוב נשארת באותה צורה.” מסכם ליבנה.
עוד בנושא באתר הידען:
- “בעוד עשר שנים, רובוטים יהיו הכלי העיקרי לביצוע ניתוחים כירורגיים”
- “רשתות הנוירונים העמוקות יהיו במאה ה-21 מה שהיה החשמל במאה ה-20”
- למה מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד?
- האם נוכל לייצר תינוקות בהזמנה? מהי אבולוציה סינתטית וכיצד ייראה אדם 2.0?
5 תגובות
וכעי:
אין דבר כזה “טבע האדם”, אתה צריך לכתוב “האדם הטבעי” (לטבע יש בעלות עלינו, לנו אין בעלות עליו).
וגם נושא החינוך ב”גיל אפס” הובן באופן נרחב כבעל משמעות רק במאתיים שנים האחרונות (פחות או יותר), אז זה לא פייר לשפוט ילדים שגדלו/גדלים בסביבות בהם הישרדות = פשע (לפחות לפי מה שגידלו אותם להבין).
עד היום ישנם הורים שמחפפים בגידול ילדיהם (“כי הילד לא יזכור מה עשו לו”, “שיבכה…זה מפתח את הריאות” – אתה מכיר משפטים בסגנון הזה ?).
אחר כך כשמשדרים בטלוויזיה שהילדים פוגעים בהם בחזרה לאחר שהם גדלים (אל תשליחני לעת זקנה וכאלה), אז כל המדינה רועשת.
איפה הייתם כשהאישיות של האנשים האלה עוצבה (כשהם היו תינוקות) ??
אף אחד לא נולד רע ואין גם דבר כזה טוב ורע.
אלה מונחים יחסיים לניצחון והפסד, לא יותר מכך.
אני לא יודע אם ראיתם את הסדרה “מלאך שחור” https://he.m.wikipedia.org/wiki/מלאך_שחור
אבל שם רואים דוגמה לאנשים משודרגים גנטית ע”י הכנסת גנים מבעלי חיים אחרים.
השידרוג לא יקבע אם ה”נולד” יהיה טוב או רע, אלא החינוך שהוא יקבל לאחר הלידה.
וגם שידרוגים כאלה יכולים להפריע במציאת זוגיות ובהבאת צאצאים לעולם.
אני חושב ששאלת המוסריות צריכה לעבור לתחום החינוך.
תשאלו את עצמכם ואת סובביכם כמה הורים באמת מבינים את הילדים שלהם ויודעים לכוון אותם באופן פרודוקטיבי וכמה פשוט “קופצים ראש אל הלא נודע ומקווה לטוב” ?
זה לא חינוך איכותי, אלא מתכון לצרות וזה לא משנה איזה כלים תספק לדור הבא – אם בני הדור לא יהיו איכותיים מספיק בשביל לבחור בניצול הכלים לטובה.
וכמובן יש את הנושא של מה אנחנו מכנים כ”טוב” ?
היטלר עשה טוב לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, אם הוא היה מצליח לחסל את כל האנושות, פרט לגזע הארי, זה לא היה משנה מה ההרוגים חושבים על זה.
מה שאומר שטוב ורע הם לא יותר מעניין של מנצח ומפסיד.
אם אתה בצד המפסיד, אז המעשה שנעשה הופך מבחינתך לרע (שמכיל בתוכו את המאפיינים השונים של הרוע בתחום המוסרי, הערכי וכו’).
דור ההורים של התחלת התקופה הזאת צריך להיות בעל הבגרות והמודעות להשלכות של מה שייצור ולהיות בטוח שהוא מוכן ומסוגל להתמודד עם התוצאות, זאת כל המוסריות שצריך בנושא שידרוג הדור הבא.
כעי
דבר בשם עצמך…. והתכוונת “מעשית” – זה לא קשור ללוגיקה.
לוגית זה בלתי אפשרי שהטכנולוגיה תנותב לטוב, מפני שטבע האדם הוא רע מגיל נעוריו, והאדם אנוכי מטבעו.
בעולם שבו המוסר מדרדר ומובן ע”י מנהיגים, אין מי שישמור על המוסר, למעט בעלי החברות הגדולות בעולם