סיקור מקיף

"בעוד עשר שנים, רובוטים יהיו הכלי העיקרי לביצוע ניתוחים כירורגיים"

כך אומר ניסן אלימלך, מנכ"ל חברת Augmedics המפתחת משקפי מציאות רבודה לחדרי ניתוח. אלימלך יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב

ניתוח בעזרת משקפי מציאות רבודה. איור: Augmedic
ניתוח בעזרת משקפי מציאות רבודה. איור: Augmedic

"בעוד עשר שנים, הרובוטים יהיו הכלי העיקרי לביצוע ניתוחים כירורגיים". כך אומר ניסן אלימלך, מנכ"ל חברת Augmedics המפתחת משקפי מציאות רבודה לחדרי ניתוח. אלימלך יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-18/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30.

"מציאות רבדה מאפשרת למנתח לראות את המציאות מבעד לעדשות השקופות אך גם לקבל מידע חזותי שמאפשר לו לנווט בתוך גופו של החולה." מסביר אלימלך. "אנחנו נעזרים בכל המרכיבים של ניווט שכבר קיימת בניתוחים הסטנדרטיים ומוסיפים להם מערכת עקיבה מדויקת – בעלת סטיה של פחות ממילימטר הנמצאת בקסדת הראש של המנתח. אנחנו נעזרים בהדמיית – CT של החולה שבוצעה לפני הניתוח או במהלך הניתוח. אנו הופכים את הדימות למודל תלת ממדי של האנטומיה של החולה, ולאחר התאמה למציאות של חלק הגוף שבו נעשה הניתוח אנו מקרינים את ההדמיה התלת ממדית לתוך הרשתית של המנתח באמצעות העדשה של חברה ישראלית אחרת – לומיס. "

"מלבד מערכת הראש אנו גם עוקבים אחר המכשירים הניתוחיים עצמם. המערכת מתאימה במיוחד למערכות קשות – ניתוחים אורתופדיים וניתוחי מוח. אחר רקמות רכות קשה יותר לעקוב כי הרקמה זזה ואם אין אמצעי לדימות רציף אי אפשר לעשות עקיבה כנדרש. למעשה אנו חוסכים במרבית המקרים את העקיבה הרצופה באמצעות מכשירי רנטגן אלא מקרינים צילומים שנוצרו לפני הניתוח, עוקבים אחר הצילומים הללו, החולה ומכשירי הניתוח ומקרינים הכול לעיני המנתח."

"היתרונות של מערכות הניווט הוא הדיוק הגבוה שלהם. אם רוצים להגיע לגידול בגזע המוח אין כיום ניתוח בעולם שמתבצע ללא ניווט. כך גם בניתוחי אף אוזן גרון, עמוד שדרה (ברגים לחוליות) ועוד. המערכות הללו מעלות את אחוזי ההצלחה של הניתוח ומקצרות את זמן הניתוח. הן גם חוסכות הרבה ניסוי ותעיה, ומקטינות את החשיפה לקרינת רנטגן רציפה."

 

 

"מערכות הניווט הולכות וצוברות נתח גדול בתוך זירת חדר הניתוח אבל אני חושב שזו רק ההתחלה. השלב הבא יהיה שילוב מערכות הניווט עם רובוטים. כיום לא קיים עדיין רובוט שיודע לנוע בצורה אוטונומית רק בעזרת מערכת ניווט. אפילו דה וינצ'י – רובוט הניתוחים המפורסם אינו רובוט אלא מכונה שמופעלת בשלט רחוק על ידי מנתח. אני מעריך שבעוד עשר שנים נפגוש את הרובוטים האמיתיים שיבצעו את הניתוח בצורה אוטונומית ולא באמצעות שלט רחוק."

"ברפואה היום משמשים הרובוטים בעיקר למיכון בדיקות דם, מהמבחנה ועד להפצת התוצאות אבל עדיין זקוקים לרופא שיקרא את התוצאות ויחליט כיצד לפעול. כך התפקיד של המנתח יהיה החוליה המקשרת והאינטראקציה שבין החולה להליך הניתוחי שיבוצע על ידי הרובוט. לא נראה שבעתיד הנראה לעין יהיה רובוט שנלחץ לו על תכנית והוא יבצע את כל התהליך (כמו למשל במכונת קפה). עדיין לא יוחלפו הרופאים המנתחים אבל התפקיד שלהם כאמור ישתנה."

האם אפשר לסמוך על רובוטים בפעולה כל כך קריטית?

"האם אפשר לסמוך על רופאים? כמו שאפשר לסמוך על רופאים אפשר לסמוך על רובוטים כי הרובוט בסופו של דבר הוא המכשיר בידי הרופא. הרי גם כיום הרופאים לא מנתחים עם האצבעות אלא עם כלים אנדוסקופים (ניתוחים זעיר פולשניים) ומסתייעים בכלי דימות. הרובוט יהיה עוד כלי בידי הרופא. אם אתה יכול לסמוך על הרופא שלך, אתה בהחלט יכול לסמוך גם על הרובוט."

הרופאים היום מנתחים באמצעים טכנולוגים משוכללים מאוד – לראות את חלל הבטן בלי להיכנס, או להכנס עם אנדוסקופ, מערכות ניווט שמנווטות את המנתח לגזע המוח ולהוציא גידול. תמיד הרופאים יהיו שם באמצע. הרובוט לא יהיה לבד, הוא יבצע את הפעולה הטכנית.

בסופו של דבר יתבטלו מקצועות רפואיים?

אני לא חושב שמקומות עבודה יוחלפו בשל הכנסת הרובוטים אם נקצר את התהליכים והם יהיו בטוחים ויעילים זה יוזיל בסופו של דבר את עלות הניתוחים ויגדיל את אחוזי ההצלחה שלהם. אם הניתוחים יהיו קצרים וזעיר פולשניים, אנשים יחששו פחות ולכן יתקיימו יותר ניתוחים.

"הדרך שלנו באוגמדיק להביא את התעשייה לעבר העתיד ששרטטתי היא להנגיש למנתח את המיכשור הרפואי באמצעות מערכת הראש, ולהרגיל את הרופא להשתמש במערכת ממוחשבת שתדע להוביל אותו. לאחר שיתרגלו, לא יהיה לרופאים חשש לחבר את כל המערכת לרובוט שיבצע את הניתוח." מסכם אלימלך.

לאתר הסיליקון קלאב

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. אני חושב שכותב המאמר קצת חולם… הנה מספר סיבות:
    1. הרקמות היחידות שאינן רכות הן .. .עצמות. וגם אז – המצב היחסי של חוליות הגב אינו קבוע.

    2. ניתוחי מוח – דווקא המוח הוא רך מאד. ועוד – להבדיל מניתוחים בחלל הבטן, צריך דיוק הרבה יותר גבוה.

    3. השימוש ב-CT בעולם הולך וקטן, בגלל הנזק המצטבר. הדבר נכון במיוחד לגבי ניתוחי ילדים.

    4. ברוב המיקרים, מערכות ניווט משמשות לשלבים הראשוניים של הניתוח. ברגע שהמנתח מגיע לאיזור הפתולוגיה, הוא משתמש בעיניים שלו.

    5. השהיית הזמן בין מערכת הניווט לתצוגה על ראש הרופא בעייתי ביותר, ומאד פוגע בדיוק.

    6. ברור שלבעיות הקשות ביותר יצטרכו מנתחים מאד מיומנים ומאד מוכשרים. בארה"ב, מנתח מתחיל את תהליך ההתמחות שלו לאחר 7 שנות סטאג'. מעט רופאים מגיעים לרמת מומחה. אז – מאיפה ילמדו הרופאים האלה עם הכל נעשה ע"י רובוטים?

    7. בהמשך לנקודה הזו: השלבים של הניתוח שכן אפשר למכן, מבוצעים היום ע"י רופאים מתלמדים. האם אנחנו רוצים לקחת מהם את הניסיון הזה?

    8. אישורי FDA ו-CE למערכות כאלה הם תהליכים ארוכים מאד.

    יש בהחלט מקום לעזור למנתחים, הן בעזרת תצוגות ראש והן בעזרת רובוטים. אבל – הנקודה היא – לעזור למנתחים! תוך 10 שנים לא ישתנה הרבה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן