מיקרוסופט ובילינסון פיתחו מערכת ניתוחי סרטן כבד בסיוע הולגרמות

“ישראל היא המקום היחיד בו בתי חולים יכניסו טכנולוגיה פנימה וינסו אותה”, כך אמר גיא שלו, מנהל הגראז’ של מיקרוסופט בישראל, והסביר מדוע דווקא אצלנו מתפתחים פרויקטים חדשניים

מיקרוסופט (Microsoft) והמרכז הרפואי רבין פיתחו מערכת ניתוחי סרטן כבד בסיוע הולגרמות ומשקפי HoloLens, כך הציג גיא שלו, מנהל הגראז’ של מיקרוסופט בישראל, בפני עיתונאים מאירופה והמזה”ת שסיירו במטה הענקית ברדמונד.

בראיון לאנשים ומחשבים במבנה הגראז’ ברדמונד, הוא הסביר מדוע דווקא בישראל מתפתחים פרויקטים חדשניים. “ישראל היא המקום היחיד בו בתי חולים יכניסו טכנולוגיה פנימה וינסו אותה”, אמר.

לדבריו, “הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין הגראז’ לבין בית החולים בילינסון במרכז הרפואי רבין. מטרת הפרויקט היא לסייע למנתחים המבצעים ניתוחי הסרת גידולים מהכבד, לקבל מראה תלת-מימדי של הכבד ומיקום כלי הדם בתוכו מצילום ה-CT – דבר המאפשר להם לראות את גבולות הגידול בזמן אמת, מקטין את הצורך לעשות אולטרסאונד בזמן ניתוח, מקטין את הצורך לשלוח חתיכות מהגידול לפתולוגיה בזמן הניתוח, מקצר את הניתוח, מגדיל את סיכויי ההצלחה”.

אבל דבר לא פחות חשוב, אמר שלו, “המערכת מאפשרת לגשר על הפער בין רופאים מנוסים לרופאים מתחילים כי זה נותן למנתח המתחיל מבט בזמן אמת על הכבד מבלי לפתוח אותו. זה מגשר על הפער ומבטיח שאנחנו מקבלים איכות טובה יותר של ניתוח.”

מה שמעניין, אמר, “זה שהמרכז הרפואי ראה את ניתוח הכבד והגיע למסקנה שיש ניתוחים שצריכים את זה אפילו בדחיפות הרבה יותר גדולה – ניתוחים של החלפת מפרק למשל. בזמן החלפת מפרק אנחנו שמים סוג של גולת מתכת שמחליפה את המפרק, ויש למקם אותה בחלל תלת-מימדי על שלושה צירים Y ,X ו-Z כדי להסב כמה שפחות כאבים לחולה עד שמרכיבים את המפרק בחזרה”.

“השיטות הקיימות היום לביצוע ניתוח החלפת מפרקים הן מאוד מיושנות. הפתרון ההולוגרפי מאפשר למקם מפרקים מלאכותיים בחלל בצורה מדויקת”.

איך עלה הרעיון?
“הרעיון עלה מצורך של בית החולים לאפשר לצוות שלו לקבל שימוש יותר טוב בהדמיות שעורכים לפני הניתוח, את הרעיון העלה פרופ’ חנוך קשתן, מנתח מאוד מוערך בתחומו, שבא אליי ביחד עם סטז’ר בשם אורן זלוטניק, אמר שלו. “החזון של פרופ’ קשתן ונסיון רב-השנים שלו עם הצורך של אורן והיכולת הטכנולוגית, יצרה סוג של דרישה ששמחנו להיענות אליה, וייצרנו את המערכת”.

“מיקרוסופט גראז’ בישראל עובד מאוד קשה כדי לקדם חדשנות שיש מאחוריה ערך אמיתי לתעשיה ובכלל”, אמר. “אנחנו מתמקדים בפרויקטים משותפים שהעבודה איתם תניב סוג של יתרון לתעשיה הישראלית בכלל. תזכור שהגראז’ קיים בהודו, בסין, בקנדה וכמובן בארצות הברית, אבל מה שמיוחד לנו בישראל הוא הזמן שלוקח מרגע שהיה למישהו רעיון עד שנקבעה פגישה ועד שיצאנו לדרך. אין לזה שני. היכולת שלנו לנסות דברים גם בחדר ניתוח הוא דבר יוצא דופן. הגישה הישראלית שמקבלת את החדשנות פנימה ורוצה לעזור לחולים כמה שיותר כדי להוביל את התחום הרפואי מאוד מיוחדת”.

רוצים אנשים שעושים – לא מדברים
אד אסיי, מנהל תוכנית הגראז’ העולמית במיקרוסופט הסביר כי הרעיון של הקמת חללים שבהם יוכלו עובדי מיקרוסופט לנסות רעיונות שלהם, עם כל הכלים האפשריים, מאלקטרוניקה מתקדמת ועד לנגרות ותפירה, תוך שיתוף פעולה בין עובדים מדיסציפלינות שונות.

“אנחנו מעודדים התנסות ובדיקת רעיונות שיעזרו לנו לגדול. אנחנו עומדים מאחורי החזון של מנכ”ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, של ‘מיקרוסופט אחת’. אנו רוצים אנשים שעושים – לא מדברים”.

יש לנו חללים כאלה בשישה אתרי מיקרוסופט ברחבי העולם – עמק הסיליקון, ונקובר, קיימברידג’, בייג’ינג, הידראבד והרצליה. הגראז’ הראשון נפתח בשנת 2009 כאשר סטיב באלמר היה נשיא החברה, אבל התפתח מאוד מאז נכנס נאדלה לתפקידו. אנחנו מספקים לכל עובד את החומרים שהוא צריך, ועוזרים להם להתקדם בבדיקת הרעיון.

“חללי הגראז’ים משמשים גם לניהול האקתונים, ובהם ההאקתון הגדול ביותר בעולם שמתקיים במקביל ב-75-80 מדינות ברחבי העולם. מעל 18 אלף איש הצטרפו להאקתונים של מיקרוסופט בשנה שעברה, ואנו פותחים את זה למדינות קטנות ומזמינים עמותות כדי שנוכל לבצע האקינג לטובת האנושות. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר של מבנים עבור עמותות. כמו כן אנו מפעילים תוכנית מלגות לבני נוער וסטודנטים”.

האקתונים של 48 שעות המתפרסים על אתרים רבים ואיזורי זמן נרחבים, מאפשרים לאנשים לעשות דברים החשובים להם – למשל האקתון לנשים, האקתון עבור אפריקה ועוד. לא חייבים להיות תכניתנים כדי להשתתף בהאקתון. להיפך, אנו רוצים לשלב בין מגוון רחב של התמחויות מתחומים שונים, דבר שמאפשר לרעיונות להמריא”.