למה מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד

סרטי וספרי מדע בדיוני מצליחים להשריש בתרבות האנושית ציפייה לעתיד מוגדר ומסוים, ובכך הם מספקים לנו כלי רב-ערך: הם מאריכים את זמני המחזור שלנו, מאפשרים לנו להסתכל הרחק קדימה לעתיד, ולשקול את האפשרויות העומדות בפנינו

נוף בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המדע הבדיוני של שנות האלפיים. איור: shutterstock
נוף בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המדע הבדיוני של שנות האלפיים. איור: shutterstock

ב-21 לאוקטובר 2015 חל יום ה"בחזרה לעתיד", היום אליו הגיעו דוק ומרטי מק'פליי במסעם לעתיד בסרט "בחזרה לעתיד 2". בתור אחד האנשים המזוהים עם עתידנות וטכנולוגיה בישראל, הוזמנתי להתראיין באולפנים בכמה תכניות טלוויזיה ורדיו ולדבר על העתיד לבוא – עובדה די משעשעת, אם אתם חושבים על כך שהעתיד עומד לבוא בכל יום מחדש. אז למה שנתרגש ממנו כל-כך רק ביום שנבחר שרירותית על-ידי תסריטאי סרט שהופק עשרים ושש שנים קודם לכן?

התשובה טמונה בדרך בה סרטי וספרי מדע בדיוני מצליחים להשריש בתרבות האנושית ציפייה לעתיד מוגדר ומסוים, ובכך הם מספקים לנו כלי רב-ערך: הם מאריכים את זמני המחזור שלנו, מאפשרים לנו להסתכל הרחק קדימה לעתיד, ולשקול את האפשרויות העומדות בפנינו. בדרך זו הם גם עשויים לעזור – בלי הגזמה רבה – להציל את האנושות.

זמן-מחזור בעבר

כבני אדם וכאורגניזמים חיים, שייפה אותנו האבולוציה למטרה אחת: העברת הגנים שלנו לצאצאינו. אנו, בפרפרזה על דבריו של ריצ'רד דוקינס, מיכליות שנושאות את הגנים שלנו אל העתיד, רחוק ככל האפשר. מוזר להבין שתהליך השמירה על הגנים לאורך העתיד, מחייב את התייחסותנו הכמעט-מוחלטת להווה המידי. אדם שאינו ערני לנמרים, לאריות ולזאבים שעשויים להתחבא מאחורי כל סלע ועץ, לא ישרוד את ההווה. מיליוני שנים של אבולוציה עיצבו את היצורים החיים כך שיתמקדו כמעט אך ורק בהווה. וכך, במשך עשרות אלפי שנות חייה המוקדמות של האנושות, ברחנו מהנמרים ורדפנו אחרי האיילים בזמן הווה.

קשה לדעת היכן החלה העסקה שחתמנו עם סבא זמן, וסיפקה לנו כוח בתמורה למדידה ולתיעוד של מעבר השעות והימים. אני מאמין שהתחלנו למדוד זמנים מוקדם מאד בהיסטוריה האנושית, מכיוון שהבנת מושג הזמן וקשירתו לאירועים מחזוריים הביאה לנו ידע, וידע מוביל לכוח: הכוח לשרוד טוב יותר מאחרים ולהעמיד יותר צאצאים שילמדו גם הם לכמת את מעבר הזמן.

זמן המחזור הראשון היה בוודאי קצר, וארך פחות מיממה. בני השבטים הקדומים יכלו לדעת כמה זמן יעבור עד לחשיכה באמצעות מעקב אחר השמש בשמים. זמן המחזור שלהם היה יום אחד. האשה שרצתה לדעת מתי יגיע דם המחזור שיחליש אותה וימשוך טורפים, יכלה לסמן חריצים על מקל בכל לילה. זמן המחזור שלה היה חודש שלם.

הקפיצה הגדולה קדימה אירעה בציביליזציות החקלאיות, המושתתות על הבנה של העבר וחיזוי לעתיד: חקלאי שאינו יודע שבעקבות האביב יבוא הקיץ, ואחריו הסתיו והחורף, לא ידע גם מתי לחרוש את שדהו ומתי לזרוע את הזרעים. פיענוח מחזור הזמנים של עונות השנה ומעקב פעיל אחריו היו נחוצים להצלחת הציביליזציות החקלאיות. זמן המחזור של החקלאים היה שנה אחת בלבד.

הוא לא התקדם בהרבה מאז.


זמני-מחזור דתיים

חלק מהדתות ניסו לספק מחזורי זמנים משלהן. אנשי הדת תיעדו את ההיסטוריה וניסו לספק מבט לעתיד – לעתים תכופות עם הפרזות, הגזמות ובדותות – אך הם הצליחו להתמקד בעיקר בעבר, והבטחותיהם קדימה היו מעורפלות או חסרות-תועלת. סטיוארט ברנד, בספרו "השעון של העכשיו הארוך" משתף בדיחה ארוכת-ימים: היהודים טוענים שהמשיח יבוא, ואז ההיסטוריה תיגמר; הנוצרים טוענים שהמשיח יחזור, ואז ההיסטוריה תיגמר; המוסלמים טוענים שהמשיח כבר הגיע – וההיסטוריה חסרת-משמעות. בסופו של דבר, לכולם משותפת אותה ראייה ששמה מאורע אחד בלבד – הגעת המשיח – כבעל משמעות, ומתעלמת מכל היתר . גרוע מכך: מכיוון שאין בנמצא תאריך יעד ממשי להגעת או שיבת המשיח, הרי שבני הדתות האברהמיות ממשיכים ללכת לתוך העתיד כשעיניהם מכוסות במשקפיים שחורות עם חריץ אחד בלבד בצורתו של המשיח.

זהו זמן-מחזור כוזב, שמתארך לתוך העתיד ואינו מסתיים לעולם, ואינו מאפשר לנו לחשוב קדימה באופן שקול. בשונה מזמני המחזור האחרים שתיארתי, הוא גם אינו מועיל לנו. הציידת הסופרת את ימי המחזור החודשי, יודעת שבעוד שבוע יגיע מועד הדימום והיא תתקשה לצאת לציד. האיכר הסופר את ימות וחודשי השנה יודע שעליו להשחיז את כליו לקראת החריש שיתחיל בעוד חודש. אך מה מקבל איש הדת המתכונן לביאת המשיח, בימינו, במהירה, בתקווה, אמן? הוא מכין עצמו למאורע ללא תאריך מוגדר, ולכן אינו משיג מכך דבר. למעשה, הטענה המשתמעת מתוך הדת היא שאין כלל טעם בחשיבה קדימה לעתיד. מה שיקרה יקרה, כאשר יקרה, ברבות הימים, כשיקרה.

יש לציין בנקודה זו לזכות את הדת היהודית, בה השתרש זמן-מחזור חקלאי ארוך יותר של שבע שנים –

"וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ." – שמות, כ"ג

חשיבותו של זמן-המחזור הארוך

את ההשלכות של זמני-המחזור הקצרים שאנו מכירים, ניתן לראות בציביליזציות גדולות ורבות מן העבר, שהיו ואינן עוד. בספרו "התמוטטות" סוקר ג'ארד דיימונד כמה ציביליזציות כאלו. בני אי הפסחא לא הבינו שעליהם לחשוב בזמן מחזור של עצים ואדמה ואוכלוסיות דגים, ולאורך מספר דורות כילו את משאביו הטבעיים של האי. המתיישבים בגרינלנד לא הצליחו לחשוב בזמן מחזור המתייחס לעשבייה ולאקלים המשתנה – ונכחדו לאחר שהעיזים והבקר שהביאו פגעו באקולוגיה של גרינלנד.

הציביליזציות החקלאיות חושבות מטבען בזמני מחזור של שנים ספורות, ומתקשות לעבור לחשיבה במחזורים ארוכים יותר של עשרות ומאות שנים – זמני-המחזור של עצים, אדמה ואבולוציה של אוכלוסיות בעלי-חיים. הציביליזציות החקלאיות פוגעות בכל אלו, משחיתות את סביבתן, ובסופו של דבר מתערערות ומתפוררות בעצמן כאשר הסביבה אינה יכולה לתמוך בהן עוד.

אם אנו כאנושות רוצים להמשיך להתקיים לאורך זמן, הרי שעלינו לעבור לחשיבה בזמני-מחזור ארוכים יותר, של עשרות ומאות שנים. עלינו להתחיל לחשוב לטווח הארוך, לטובתנו ולטובת ילדינו. אך כיצד נוכל לעשות זאת? איך נשריש בתרבות האנושית זמני-מחזור ארוכים כל-כך?

התשובה ברורה, לכל מי שזוכר את תחילת המאמר: עלינו לבקר את העתיד, 'לחזור' אליו בדמיוננו הקולקטיבי, כדי ליצור זמני-מחזור חדשים באורך של עשרות שנים. זוהי המלאכה שעושים סופרי ותסריטאי המדע הבדיוני, והטובים והמפורסמים שבהם יוצרים זמני-מחזור שמשתלבים בתרבות האנושית וגורמים לנו לבחון ולהשוות את עצמנו אל העתיד בכל יום מחדש.

זמן מהסרטים

לסיפורי ולסרטי מדע בדיוני יש יכולת מרשימה לעצב מחדש את התודעה החברתית. המחזה R.U.R. משנת 1920, בו טבע הסופר והמחזאי קארל צ'אפק לראשונה את המילה רובוט, החדיר בתרבות המערבית את החשש מרובוטים שישתלטו על האנושות – ממש כשם שעשו במחזה. הסרט "הטרמינייטור" שיצא ב- 1984, קיבע סופית בתרבות המערבית את הפחד מרובוטים. כל אלו עומדים בניגוד ברור לתרבות היפנית, למשל, בה הרובוט אסטרו-בוי הפך לגיבור תרבות בשנת 1952, והטמיע את האהבה לרובוטים מאז ועד היום.

אני מאמין שהסרטים והספרים המשפיעים ביותר הם אלו הכוללים בתוכם תאריכים, מאחר שאלו מעניקים לנו זמני-מחזור שאנו יכולים להתייחס אליהם בכל חשיבה על העתיד. כאשר הגיעה שנת 1984, עיתונאים מסביב לעולם ניסו לפענח האם חזונו של ג'ורג' אורוול התגשם. כאשר הגענו בשבוע האחרון ל- 21 באוקטובר, 2015, בדקו כל ערוצי הטלוויזיה האם התחזיות הטכנולוגיות מ- "בחזרה לעתיד 2" באמת התממשו. וכאשר יגיע תורה של שנת 2029 – השנה בה סקיינט אמורה לשלוט בעולם לפי "הטרמינייטור" – אני מתנבא בביטחון רב שהמומחים לרובוטיקה יקבלו הזמנות להופעות בתקשורת מדי בוקר.

כתוצאה מכל יצירות המדע הבדיוני הללו, האנושות מתחילה ליהנות מזמן-מחזור מסוג חדש ושאפתני: אנו מסתכלים בדמיוננו קדימה לעתיד לתאריכים מוגדרים, ובוחנים בכל פעם האם התגשמו החזונות האפוקליפטיים או האופטימיים שנכתבו עבורם. זמני-המחזור הצנועים יותר ביצירות המדע הבדיוני מתייחסים לעתיד במרחק של כמה עשרות שנים. זמני-המחזור הגרנדיוזים יותר מזנקים קדימה לשנת 2364 (במסע בין כוכבים), לשנת 2800 (בהיפריון של דן סימונס), או אפילו לקץ היקום (בסיפורו הקצר של אייזיק אסימוב: "השאלה האחרונה").

זמני-המחזור הארוכים ביותר – אלו שנאמדים באלפי ובמיליוני שנים – אולי אינם רלוונטיים עבורנו, אך זמני-המחזור הקצרים יותר זוכים להתייחסות ברורה מצד החברה, ומשפיעים על התנהגויותינו בהווה.

סיכום

אנו זקוקים לזמני-מחזור חדשים שחורגים בהרבה מאלו שהתפתחו בתרבות האנושית עד כה. קובעי המדיניות מתייחסים אמנם לתחזיות קדימה באורך של עשרות שנים, שנוצרות על-ידי אנליסטים מומחים, אך הציבור הרחב אינו נחשף לרוב לדו"חות מסוג זה. במקום זאת, זמני-המחזור של הציבור נקבעים בחלקם על-ידי ספרי וסרטי מדע בדיוני פופולריים. זמני-המחזור ארוכי-הטווח הללו מעצבים מחדש את תפישת הזמן של האנושות, ומאפשרים לה להתמודד מבעוד מועד עם בעיות קיומיות ארוכות-טווח, כגון קטסטרופות אקולוגיות או התמוטטות חברתית. באותה העת ממש, זמני-המחזור הארוכים מדרבנים את החדשנות החברתית.

אז אם אתם רוצים להציל את האנושות – התחילו לכתוב מדע בדיוני.
עוד בנושא באתר הידען:
אודיסיאה בחלל – מה שארתור סי. קאלרק חזה ומה שהתרחש במציאות
שמועות על מות המדע הבדיוני

תחזית שהתממשה – שום אסון לא יתרחש ב-21 בדצמבר 2012

12 Responses

  1. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. – מאין באת – מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך – למקום עפר, רימה ותולעה.

    אנחנו אומרים בתפילה "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם" בורא עולם יעשה את הרצון של יראיו, יעשה – לשון הווה, עכשיו, אבל רגע, "ישמע ויושיעם" זה לשון עתיד, למה על הרצון נאמר בזמן הווה, ושועתם זה בזמן עתיד?

    הרבה אנשים רוצים, מי לא רוצה? מי לא רוצה להיות טוב, להיות צדיק, בעל מצוות, בעל צדקות, כולנו רוצים, אנחנו רוצים – אבל לא מיישמים, בין רצון לעשייה יש מרחק אדיר, מי שירא שמיים, אדם צדיק, הוא רוצה והוא עושה, לא מחכה . האדם מקבל לפי המעשים שלו, אם אתה רוצה לעשות דברים ובאמת עושה אותם, ככה מידה כנגד מידה, ממילא גם בורא עולם "רצון יראיו יעשה" – יעשה לך את זה מיד, כמו שאתה עושה מיד אבל אם אתה מתפלל לעתיד, "ואת שועתם ישמע ויושיעם" – ישמע בעתיד גם כן, כי בורא עולם נותן לנו כפי מעשינו, כמו שכתוב "השם צילך על יד ימינך", מה זה צילך? הוא כמו צל שלך מה התכונה של צל? אתה תעשה ככה, הוא יעשה ככה, אתה תזיז את האצבע, הוא יזיז את האצבע, אבל כמו שאנחנו יודעים, הצל יותר גדול, זאת אומרת, אם תסתכל על הצל של האצבע תראה שהוא יותר גדול מהאצבע עצמה .מה הפירוש של זה? נראה כמה רחמן בורא עולם – בורא עולם יהיה כמו צל למעשים שלך – תקבל מידה כנגד מידה, אבל, תקבל יותר ממה שנתת

  2. אבי
    גם חוקר סרטן צריך להתפרנס. וגם סופר מדע בידיוני. מדע בדיוני הוא מקום יחודי שניתן להביע רעיונות חדשניים בלי ההגבלות של "ההיגיון". המחשבים המצחיקי בסרטי מדע בידיוני היו חשדניים לזמנם. אתה כנראה צעיר מידי לדעת את זה 🙂
    הנה מעט דוגמאות של רעיונות שבאו ממדע בידיוני:
    הצוללת (לפי דברי ממציא הצוללת!)
    המסוק (לפי דברי סיקורסקי עצמו)
    הרקטה (לפי דברי גודרד עצמו)
    אנרגיה אטומית (לפי דברי מפתח שרשרת הביקוע)
    מרכז ניהול האש (לפי מהנדס מהצי האמריקאי שפיתח את מרכז האש הימי)
    היד המכנית
    הטלפון הסלולרי (ישירות מסטאר-טרק)
    הטייזר (שאפילו השם נלקח מספר מדע בדיוני)
    קוויק-טיים – גם מסטאר-טרק, לפי דברי הממציא)
    המשחק סקונד-לייף – גם מספר מדע בדיוני…

    אתה עדיין מתעקש שסופרים אלה הם חסרי משמעות?

  3. לניסים :
    הכותרת של הכתבה היא " מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד" = כאילו שאנחנו חייבים משהו למדע הבדיוני.

  4. הסיבה שהאינטרנט הצליח כל-כך זה בעיקר בגלל שלא הצליחו לחזות את עוצמת המהפיכה כיאות, ואלו שהתקרבו לא הותירו רושם על בני זמנם. אם סופר כלשהו היה מצליח ליצור חזון מפורט ואמין של עתיד ממוחשב ומקושר, כפי שהצליח לעשות אסימוב עם הרובוטים שלו, מן הסתם היו בעלי כל התעשיות הותיקות (טלוויזיה, מוזיקה, סרטים, הוצאה לאור, מסחר וכו') קונים פטנטים ותוקעים מקלות בגלגלים היכן שאפשר וחונקים את המהפיכה בעודה באיבה.

  5. המדע הבדיוני מועיל אך ורק לתסריטאים וסופרים ושחקני קולנוע.
    רוב או כל התחזיות של מדע בדיוני לא ממשות ומצד שני צצים חידושים ושינויים טכנולוגיים שאף חוזה בדיוני לא חזה.
    מספיק לראות בסרטי המדע הבדיוני הישנים כמו אודיסאה בחלל 2001 וכ"ד את כל המחשבים המצחיקים הענקיים והמגושמים ולוחות הבקרה שלהם עם נורות וידיות ענתיקות, בחללית שאמורה לטוס לפלנטות אחרות כדי להבין כמה הדמיון של אותם נביאים מוגבל.
    מצחיק שאף סופר מדע בדיוני לא ניחש מראש את המחשב האישי האינטרנט או הסמארטפון .

  6. ״הציידת הסופרת את ימי המחזור החודשי, יודעת שבעוד שבוע יגיע מועד הדימום והיא תתקשה לצאת לציד״

    ציידת הסופרת את ימי המחזור החודשי? מוזר, חשבתי שרק הגברים עסקו בציד, לא ידעתי שזה היה גם תפקידן של נשים.

  7. אפרופו ציפייה לעתיד, אני ממליץ על הסרט "הנוסעים" (Passengers) סרט עתידני ומהמם

  8. רועי היקר.
    שיטת הלימוד הארכאית. מהגן ועד בית ספר תיכון כולל באוניברסיטאות. תואר ראשון ועד שלישי.
    אינה מאפשרת יוזמה, סקרנות, חיפוש, ניסוי וכישלון, דמיון, אינדיוידואליות בצד שיתוף פעולה ולא מתוך תחרות!
    במקום שיש ציון ותעודה לא יכולים להתקיים כל התכנים שציינתי .
    המתכונת של הקורסים בצבא. שיש בהם שילוב של הידע ,התאוריה עם המציאות , במציאות. הינה רלוונטית לקידמה הדוהרת.
    ואם אכן מהגן , וכל חייו יהיה האדם בתהליך למידה של ידע עדכני. הרי שלא תיהיה כזו התנגדות לקידמה. שימוש מונופולי של הקידמה. ופריחתן של אמונות שמובילות לשינאה אפליה והרג.
    ומילד ועד בוגר, יוכלו לגלות בעצמם , ולתת לדמיונם להוביל את החיפוש, לתת פתרונות ולתרום לקידמה. כל אחד מהמקום שהוא נמצא.
    והדמיון שדיברת עליו , יבוא מיהלד ועד לבוגר. ולא רק מיחידי סגולה. או מ "מהתמרדים". ויעשה בו שימוש לטובת כולם.
    בברכה. והערכה רבה לפעילויותיך.

  9. רק מי שלא מחובר לטבע חושב שהחקלאי הוא הראשון שמתייחס לזמני-מחזור…

    לדעתך הלקט והצייד לא צריכים להכיר את עונות השנה, את נדידת החיות, את מחזור הסירוגין או המלא של היונקים הגדולים, או את שנות הבצורת שבעקבותיהן מגיעות שנות ברכה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.