“אודיסיאה – “2001 היום אפשר לבדוק עד כמה קלע הסרט למציאות של ימינו
כאשר הוקרן לראשונה סרטו המונומנטלי של סטנלי קובריק “אודיסיאה “2001 ב-1968, הוא ייצג לא רק אבן דרך באמנות הקולנוע, אלא גם את משאלתו של האדם לצאת מגבולות כדור הארץ. אין ספק, כי עבור הצופה פעור העיניים העתיד מעולם לא נראה מדהים יותר.
לנושאיו השמיימיים של הסרט נדחסו גם לא מעט מהפכות טכנולוגיות, כפי שנחזו על ידי קובריק ושותפו לתסריט, סופר המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק. אבל עכשיו, 33 שנה אחרי, נשאלת השאלה עד כמה התקרבו תחזיותיהם הפנטסטיות של יוצרי הסרט למציאות?
קלארק חזה את האינטרנט
המתעניינים בתבונה מלאכותית ובחקר החלל יכולים להתווכח עכשיו עד כמה היטיב קלארק לחזות את העתיד ב”2001″, אבל אלה הכרוכים אחר טכנלוגיות חדשות חייבים להודות בכושר הנבואי של תיאורו את ד”ר פלויד המתעדכן בחדשות במשך טיסה של פן-אם לירח 25 שנים לפני שהאינטרנט היה למלה שגורה בפי כל. “כאשר התעייף מדיווחים, תזכירים ופרוטוקולים רשמיים, הוא נהג לחבר את גיליון החדשות הקטן שלו למעגל המידע של ספינת החלל ולעיין בדיווחים האחרונים מכדור הארץ. אחד אחד הוא העלה את העיתונים האלקטרוניים העיקריים בעולם. הוא זכר את הקודים של החשובים שבהם ולא היה לו צורך לעיין ברשימה בצד האחורי של הפנקס שלו”. וגם: “הטקסט עודכן אוטומטית בכל שעה; גם אם קראת רק את הגרסאות האנגליות, יכולת לבלות חיים שלמים רק בספיגת הזרם הבלתי פוסק של מידע מלווייני החדשות”. כל המשוטטים באינטרנט יודעים במה מדובר.
להלן ההשוואה
טיסה לחלל:
בסרט, נערכו טיסות לתחנות חלל בחברת התעופה “פאן אמריקן”. ד”ר הייווד פלויד שוקע בתנומה על סיפון החללית בעוד סרט קולנוע מרצד על מושב הכיסא שלפניו. ומה היום? בשלהי שנות ה-,60 פאן אמריקן קיבלה 90 אלף הזמנות לטיסות לירח. אבל ספק עם קו תעופה חללי סדיר יפעל בעתיד הקרוב. עם זאת, במטוסים רבים מותקנים מסכים אישיים לצפייה בסרטים. קובריק הזמין מחברת העטים “פרקר” 'עט אטומי', שיפעל באפס כבידה, בלי למלא את המטוס בסרט בענני דיו מרחפים. התפיסה מאחורי העיצוב המיוחד – מחולל חום – היתה השראה למדפסות הזרקת הדיו של ימינו.
טלפון-טלוויזיה:
בסרט הוצג טלפון עם צג שאיפשר קשר פנים אל פנים, בין כדור הארץ לתחנת החלל. המחיר לשתי דקות שיחה היה 1.70 דולר. בפועל, “פיקצ'רפון”, אשר אותו שיווקה חברת “בל” באגרסיביות בשנות ה-60 ותחילת שנות ה-,70 לא תפס את אהדת הציבור בשל החשש כי הטלפון יצלצל בצאתם ממקלחת ויראו אותם כשרק מגבת לגופם. אבל טכנולוגיית אינטרנט, מצלמות דיגיטליות ותקשורת וידאו התפתחו לשלב שבו תקשורת פנים אל פנים תופסת תאוצה.
זיהוי קולי:
בסרט, זיהוי קולי שימש כקוד כניסה למערכות שונות. במציאות, תוכנה לזיהוי קולי משמשת יותר ויותר לכניסה למערכות מחשב וטלפונים סלולאריים ולזיהוי המטלפן.
בתי מלון בחלל:
בסרט, לרשתות “הילטון” ו”הווארד ג'ונסון” יש זיכיונות בחלל. ומה באמת קרה? הווארד ג'ונסון נראית רחוקה מאוד מפתיחת סוויטה נטולת כוח כבידה, אבל בהילטון חוקרים את האפשרות של פתיחת בתי מלון חללי בגובה 150 ק”מ מכדור הארץ.
“אנחנו מעוניינים לבחון האם נוכל להיות הרשת הראשונה בחלל בעוד 20-15 שנה”, אמרה דוברת מטעם החברה, ג'יני דץ, בשנה שעברה.
עוברים דירה לירח
מושבות ירח: בסרט הוצגו מושבות שה וקמו על ידי אמריקנים וסובייטים ובהם ייערכו מחקרים שונים. בפועל, מצויים על הירח רק ספינת חלל בלתי מאויישת, ציוד מדעי, רכב ירח במצב טוב וכמה כדורי גולף. התוכניות של נאס”א למושבה על הירח נגנזו.
שיטפון בערוצי טלוויזיה: הפיצוץ התקשורתי, לפי הסרט, גרם ל”בי.בי.סי” להתרחב ולהגיע עד ל”בי.בי.סי .”12 במציאות, לבי.בי.סי יש עדיין רק שתי תחנות (ב-2005 יש להם 4, עד כמה שידוע לי), אבל לעשרות תחנות לוויין וכבלים יש הרבה יותר מ-12 ערוצים כל אחת. עם זאת, הקוריוז הוא שהסדרה הנצפית ביותר בבריטניה היא אופרת הסבון הוותיקה “קורוניישן סטריט”.
טלוויזיות זעירות עם מסך שטוח:
כמו בסרט, תצוגת פלסמה עם מסך שטוח כבר חדרה לטלוויזיות, למחשבים ומכשירי די.וי.די. נישאים וטלוויזיות “ווצ'מן” כבר קיימים בשוק זמן רב.
תרדמת חורף:
בסרט, אסטרונאוטים שקעו בתרדמת חורף במסע הארוך לצדק. במציאות, מחקרים באוניברסיטת צפון קרולינה הביאו לזיהוי שני גנים, אשר שולטים כנראה בתרדמה החורף באמצעות עיכוב שריפת קלוריות. יישומים של הטיפולים הגנטיים או ההורמונליים הללו עשויים גם לכלול שימור איברים שנתרמו.
בינה מלאכותית:
בסרט, מחשב לא רק ביצע את כל הפונקצ יות הנדרשות בחללית, אלא גם הביס בני אדם בשחמט, ניהל שיחות ושר. אה, והוא גם הרג בני אדם. המחשב “האל “9000 של קובריק הקדים את זמנו (וזמננו) במושגים של מכונה חושבת. במציאות, מחשבים עוברים תהליך פיתוח באמצעות כלים קוגניטיביים שעשויים לאפשר להם להגיב לגירויים בלי להמתין להוראות. אבל הדרך עדיין ארוכה.
לין אנדריאה שטיין, מרצה למדעי מחשב בקולג' פרנקלין וו. אולין להנדסה במסצ'וסטס, מדגישה: “כאשר זה מגיע לכושר שיפוט או יצירתיות, הטכנולוגיה עדיין לא מספיקה. מדובר בתופעות מורכבות מאוד ואני חושבת שנצטרך להבין אותן הרבה יותר טוב לפני שנוכל לעזור למחשב לרכוש אותן”.
יוצרי הסרט קלעו בול בדבר אחד. ב-1968 אמר אמן השחמט דייויד לוי, כי אף מחשב לא יצליח להביסו בעשר השנים הבאות. הוא זכה בהתערבות ב-,1978 כאשר הביס את המחשב “צ'ס .”4.7 אך היום, מחשבים כמו “דיפ בלו” ו”דיפ ת'וט”, מביסים את גדולי השחקנים, ואפילו את גארי קספרוב, בתקופה שעדיין היה אלוף העולם. ומה עם הרג? אמנם לפעמים מאוד מתחשק לנו להשמיד את המחשב שלנו, אך למרבה המזל, למחשבים אין (עדיין) מחשבות כאלה.
תגובה אחת
האם יצא בעברית (ואיפה?) הסיפור “הזקיף”. תודה.