שמועות על מות המד"ב

בין הראשונים שהצביעו על עתידה הלא ברור של ספרות המד"ב היה ורנור וינג', מתימטיקאי, איש מחשבים וסופר מד"ב בעצמו, שהגה 1993 תיאוריה ולפיה החל משנת 2020 יהיה קצב השינויים הטכנולוגיים כה מהיר, עד ש(בין היתר) דמיונם של סופרי המד"ב יפגר אחרי המציאות.

מדע בדיוני. המחשה - מתוך PIXABAY.COM
מדע בדיוני. המחשה – מתוך PIXABAY.COM

אחרי עשורים שבהם קוננו על מותה של השירה ועל דעיכתו של הרומן, הגיע הזמן להספיד את ספרות המדע הבדיוני. המגזין “Popular Science” בדק ומצא שרוב יבול המד"ב בתקופה האחרונה הן יצירות פנטזיה (קוסמים, מפלצות וכדומה) והיסטוריה אלטרנטיבית (המגיפה השחורה התפרצה למעשה לפני התאריך המקובל). המגזין "Strange Horizons" אף פירסם לאחרונה מאמר משעשע תחת הכותרת "סיפורים שקראנו יותר מדי פעמים", ובו הוא מפרט את כל הקלישאות העלילתיות של הז'אנר ("דיפלומט חדש מגיע לפלנטה זרה, מתעלם מנסיונות האנתרופולוג להסביר לו את חוקי המקום, עובר עליהם, ונענש").

בין הראשונים שהצביעו על עתידה הלא ברור של ספרות המד"ב היה ורנור וינג', מתימטיקאי, איש מחשבים וסופר מד"ב בעצמו, שהגה 1993 תיאוריה ולפיה החל משנת 2020 יהיה קצב השינויים הטכנולוגיים כה מהיר, עד ש(בין היתר) דמיונם של סופרי המד"ב יפגר אחרי המציאות.

סופרי הז'אנר;אנר, מצדם, טוענים שההנחה ולפיה ספרות המד"ב אמורה לצפות את העתיד היא הנחה נפוצה אך מוטעית, ומוטרדים יותר מהבעיה שמטרידה את כל הסופרים באשר הם: הירידה בכמות הקוראים – אם כותר מד"ב נמכר בשנות השבעים במאה אלף עותקים בממוצע, הרי שהיום הוא נמכר בעשרים אלף עותקים בלבד. יש התולים את הירידה במכירות בכך שהקוראים הוותיקים התאכזבו כשגילו במשך השנים כי ספרות המד"ב אינה מסוגלת לנבא את העתיד (ע"ע "2001 – אודיסיאה בחלל" של ארתור סי. קלארק, שיצא ב-68'). אחרים תולים אותה בכך שעקב ריבוי האירועים העגומים והתגברות הטרור בעולם נוטים הקוראים להעדיף ספרי פנטזיה, העוסקים במלחמות בין טוב ורע (ומסתיימים, לרוב, בנצחונם של הטובים).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן