השלב הבא באבולוציה האנושית: הטכנולוגיה, ממשק אדם-מכונה והשאלות המוסריות

האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית

אם הייתם מקבלים את האפשרות לבנות את עצמכם מחדש, איך הייתם מעצבים את עצמכם? אולי נפטרים מהגן שרץ במשפחה וגרם להרבה מחלות לב. אולי מוסיפים עוד כמה סנטימטרים לגובה, בין אם רצינו להיות כוכבי כדורסל ובין אם לא. אם היו לנו עוד כמה נקודות IQ יכול להיות שהיינו מתקבלים למשרת החלומות שלנו. אם נוכל להיות יותר קרי רוח ולא לכעוס כל כך בקלות, להפסיק להיכנס לעימותים מיותרים ואולי אפילו לשפר את היכולת האמפתית שלנו כדי שנוכל להיות שם באמת עבור אהובינו. חלק מהדברים שצוינו הם ברי השגה, חלק לא (או עדיין לא). עבור רובם, נכון להיום, המאמץ הנדרש הוא גדול מאוד ודורש מחיר גדול, אך יכול להיות שזה ישתנה: במקום ללכת לטיפול פסיכולוגי ארוך כדי ללמוד לאהוב את עצמנו, נוכל לקחת כדור. במקום להשקיע שעות ארוכות אימונים קשים ומשמעת עצמית תזונתית פשוט נזריק לעצמנו חומר גנטי שמדכא את היווצרות המיוסטטין – חלבון המגביל את התפתחות השרירים – ונהפוך את עצמנו במהירות לשריריים וחטובים.

נניח לרגע שעניתם על השאלה הראשונה בשלילה. אתם מרוצים ממי שאתם ולא הייתן משנים את עצמכם. אם הייתם יודעים שכל מי שמתחרים בכם, יריבים עסקיים, קולגות שמנסים לבלוט, השחקנים בקבוצה נגדכם, סטודנטים שכמוכם רוצים להתקבל למגמות היוקרתיות, כולם משתמשים בטכנולוגיות שנותנות להם יתרון ביצועי על פניכם ומקטינות משמעותית את הסיכוי שלכם לחיות את החיים שאתם רוצים, האם תקבלו את הפער הזה כחלק מהשונות הטבעית של החיים או שתנסו להשתמש בטכנולוגיות הללו על מנת לכל הפחות לקבל סיכוי שווה? האם, בהינתן שהטכנולוגיות הללו חוקיות ובטוחות, תשתמשו בהן על מנת לחזק את היכולות של ילדיכם?

העצמה אנושית (HUMAN ENHANCEMENT) היא לא דבר חדש. בכל מיני מובנים – אינטליגנציה, יכולת פיזית, מראה חיצוני, בריאות, אפילו תכונות אופי – אנחנו רוצים להיות "טובים יותר" ומצליחים יותר, לפחות באופן שבו אנחנו או החברה סביבנו מגדירים את האידיאל. ניתוחים קוסמטיים, ריטאלין, סטרואידים בספורט, אפילו איפור ולבוש ועוד – כולם אמצעים חיצוניים, חלקם נתפסים לגיטימיים וחלקם לא, אך אנחנו משתמשים בהם על מנת להפגין את מיטבנו באופן שיאפשר לנו לממש את השאיפות שלנו. למרות שהעצמה אנושית אינה דבר חדש, יש סיכוי לא קטן שאנחנו נמצאים בטווח של 5 עד 30 שנה (כן, זהו טווח לא קטן במושגי חיי אדם בודד) מזינוק משמעותי בטכנולוגיות הללו, זינוק שיכול לשנות באופן מהותי את היצור שנקרא "אדם" ואת העולם שבו הוא חי.

כיצד תתרחש העצמה אנושית?

ניתן להגדיר כיום שלושה תחומי מחקר ופיתוח בעלי השלכה על העצמה אנושית: ביוכימיה, הנדסה גנטית וממשק אדם-מכונה.

נתחיל בביוכימיה. חזון ההעצמה האנושית הביוכימי מתואר בסרט "ללא גבולות", שם הגיבור יכול לקחת גלולה הנקראת NZT שלמעשה הופכת אותו לגאון. הוא מסוגל ללמוד במהירות לא הגיונית, לחשוב במהירות וביצירתיות, לזכור הכול. היום ניתן למצוא באינטרנט אבקות וגלולות הטוענות שהן יכולות לעשות זאת. הן מכונות "נואוטרופים", תוספים המבטיחים שיפור בריכוז, יצירתיות ועוד. רובן נמכרות ללא הכרה של הממסד או עמידה בתנאי רישוי ו\או לאחר בדיקה קלינית או מחקר מבוססים מספיק, ועל אף שאין עדויות לסכנות גדולות בשימוש בהן, כנראה שההשפעה שלהן לא גדולה. בין החומרים השכיחים יש תרכובות שונות המכילות חומרים מעוררים כמו קפאין, חמרים מרגיעים כמו אל-תיאנין (שני הנ"ל מצויים בתה ירוק, אך בריכוזים נמוכים מאוד), וכן חמרים שנמצאו כבעלי השפעה מסוימת על ייצור מוליכים עצביים כמו רצאטם ופיראצטם. מעט מאוד מחקר נערך על השפעת חומרים אלו, אך מבין אלו שהתקיימו, כמו זה שנערך בקרב סטודנטים עם דיסלקסיה, או זה שעסק ביכולות תפקודיות וזיכרון קצר טווח של קשישים, מראים שיש לחומרים כמו פיראצטם השפעה חיובית על יכולות קוגנטיביות, או לכל הפחות על צמצום השפעתן של בעיות העלולות לפגוע ביכולות אלו. אך זה רחוק מלהוות קפיצה משמעותית באינטליגנציה האנושית.

הכוכב הגדול של ה"נואוטרופים" הוא המודפיניל (modafinil). מודפיניל הנה תרופה שפותחה לטיפול בנרקולפסיה והפרעות שינה חמורות, אך הפכה למאוד פופולרית בקרב סטודנטים אמריקניים בתקופת בחינות. הם משיגים אותה בדרך כלל באופן לא חוקי, שכן מודפיניל היא תרופת מרשם. המחקר סביב המודפיניל מתרכז בעיקר בהתוויות הקליניות שלו ופחות בהשפעתו על אנשים בריאים, אך מחקר שהתקיים בבריטניה ב-2012 על רופאים מנתחים הראה שנטילת מודפיניל מקטינה את ירידת היכולת שלהם לאחר שעות מרובות ללא שינה במשימות הדורשות שליפה מזיכרון, תכנון, העברת קשב מוצלחת ממשימה למשימה וההחלטות שלהם היו פחות אימפולסיביות. שוב, זהו לא שיפור האינטליגנציה, אבל כן תרופה משפרת ביצועים. אני מעריך שרבים היו שמחים להיות מסוגלים לשמר יכולת חשיבה גבוהה לזמנים ארוכים יותר, אך כאמור זו תרופת מרשם שלא מיועדת לשימוש בקרב בריאים.

נכון להיום הביוכימיה מציעה הרבה תרופות הפועלות על המוח והוכחו כבעלות השפעה חיובית (למשל הפרוזאק), אך אין פרסומים רשמיים או מבוססים על קיומו של תהליך מחקר ופיתוח עכשווי המבטיח פוטנציאל לשינוי דרסטי של היכולות המנטליות האנושיות. בתחום היכולות הפיזיות, לעומת זאת, השימוש בסטרואידים והורמונים המשפרים את ביצועי האדם ככל הנראה מעבר לגבולות שהגנטיקה הבסיסית שלו אפשרה, הוא כבר בן כמה עשורים, כמו שראינו אצל אתלטיות מזרח גרמניה ובן ג'ונסון.

ההנדסה הגנטית מציעה פוטנציאל העצמה אנושית אדיר, הרבה מעבר לזה הביוכימי. ניתן היום כבר למפות גנים של עוברים (לא כל שכן בני אדם חיים) ו"לערוך" גנים, כלומר לבצע מניפולציות  גנטיות. בעולם הצומח ההנדסה הגנטית כבר שולטת והאדם יכול להמציא תכונות חדשות לצמחים ואפילו זנים חדשים לגמרי. החיבור בין יכולת המיפוי ליכולת העריכה הגנטית יוצר מודל בסיסי שניתן לקחת אותו רחוק מאוד. הרמה הבסיסית היא באפשרות לקבל החלטה על הבאת עובר שמופה גנטית לעולם או לא. מחלות מסוימות כבר ניתנות לאבחון ומאפשרות להורים להחליט האם להוליד ילד עם בעיה ידועה מראש. אך זוהי רק ההתחלה. ניתן לדמות את ההנדסה הגנטית של היום למחשב של שנות ה-60. הלוגיקה הבסיסית לאופן הפעולה כבר קיים ואפילו יש כבר דור או שניים של פיתוחים מוצלחים, והדרך להתקדם קשורה בפתרון בעיות טכניות שיהפכו את עריכת הגנים לקלה יותר, ובנוסף הרחבת הידע על הקשר בין גנים לתכונות. הזמנת תינוק בריא, גבוה, חזק, עם צבע עיניים רצוי, נקי ממחלות תורשתיות, ללא נטיות להתמכרות ו\או לפשע, אולי אפילו עם יכולת מתמטית, אמנותית ונחישות – זהו חזון רחוק אך מבחינה מדעית הנחות היסוד הבסיסיות להתממשותו כבר קיימות. עוד בתקופת החיים של רבים מאתנו עשויים להתחבר כמה תנאים שיאפשרו אותו.

שינוי גנטי לא חייב להישאר ברמת הילדים, הנכדים או הנינים שעוד לא נולדו. תנועת ה"ביוהאקרים", אנשים העושים על גופם מניפולציות, לעתים בכיוון של שיפור הבריאות או היכולת הפיזית והמנטלית ולעתים בכיוונים הזויים לחלוטין (למשל האישה הזו , מון ריבאס, שהשתילה בעצמה סייסמוגרף ויכולה לחוש את תנודות כדור הארץ), מנסה להראות שאנחנו יכולים לשנות את הגנטיקה שאיתה נולדנו. אחד מגיבורי הביוהאקרים בימינו הוא ג'וזיה זיינר, ד"ר לביוטכנולוגיה, שהזריק לעצמו DNA מסונתז בטכנולוגיית CRISPR שנועד להוביל לניפוח שריריו. CRISPR, בהסבר מאוד גס וכללי, הוא שימוש ביכולת של חיידקים "לחתוך" מקטעי DNA מהאורגניזמים עימם הם באים במגע על מנת לערוך מטען גנטי ביתר קלות. זיינר בעצם מנסה לחקות את ניסוי "עכברי שוורצנגר" מ-2001 שעיכב בעזרת חומר גנטי את היווצרות המיוסטטין (אותו הזכרתי בתחילת המאמר). דרך אגב, השרירים של זיינר לא התפתחו באופן מיוחד, וככל הנראה הוא אפילו לא ציפה שזה יקרה והזריק לעצמו כמויות קטנות של החומר. המהלך נועד לשווק את מוצרי החברה שלו – ערכות CRISPR ביתיות. לאחר שעניין ההזרקה העצמית של חומרים גנטיים מסונתזים הפך בחדשים האחרונים למאוד פופולרי בקרב ביוהאקרים, זיינר עצמו נבהל ואמר שהגזים. אולם הוא בהחלט הצית דיון וביסס כמה מסרים: שינוי גנטי יכול להתקיים גם אצל אדם חי, ההיגיון הטכנולוגי כבר קיים והטכנולוגיה בפועל נמצאת בטווח השגה.

הפרק השלישי יעסוק בשאלות המוסריות והחברתיות

המאמר חולק לשלושה חלקים מפאת אורכו.

עוד בנושא באתר הידען:

• לבצע "האקינג" למערכת העצבים
• שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?
• ד"ר יאיר שרן, אוניברסיטת תל אביב: "בעתיד, האקרים יחדרו למוח שלנו"

ממשק אדם-מכונה

האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית

ראינו שלמרות שהעצמה אנושית אינה דבר חדש, יש סיכוי לא קטן שאנחנו נמצאים בטווח של 5 עד 30 שנה (כן, זהו טווח לא קטן במושגי חיי אדם בודד) מזינוק משמעותי בטכנולוגיות הללו, זינוק שיכול לשנות באופן מהותי את היצור שנקרא "אדם" ואת העולם שבו הוא חי. ניתן להגדיר כיום שלושה תחומי מחקר ופיתוח בעלי השלכה על העצמה אנושית. למעלה דנו בהשלכות של פיתוחים בתחום הביוכימיה והנדסה גנטית. כעת נעסוק בממשק אדם-מכונה.

הממד שבו קיים סיכוי לקפיצת מדרגה משמעותית בטווחי זמן לא ארוכים הוא החיבור אדם-מכונה. החיבור הזה כבר קיים במידה רבה באמצעות הטלפונים החכמים שמאפשרים לאדם גישה מהירה מאוד לידע ואפשרויות פעולה. החזון לחיבור אדם-מכונה מתחיל בהעברת החיבור עם הטלפונים החכמים מבחוץ – פנימה: יצירת שתל פנימי שיאפשר לנו גישה מיידית למידע ולאפליקציות אותם נוכל להפעיל בתוך התודעה שלנו. אולם זהו רק תחילת החזון. העתידן המפורסם ומנהל ההנדסה של גוגל, ריי קורצוויל, חזה שב- 2045 תתרחש נקודה אותה הוא מכנה הסינגולריות ותודעתנו תוכל להתלכד עם מחשבים שכבר יפעלו על בסיס אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת. נקודה זו היא הרבה יותר מאשר "רק" שתל שיאפשר לנו לחפש בויקיפדיה ללא אף מכשיר, היא עוסקת בחיבור בין התודעה האנושית לאינטליגנציה אינסופית ונוגעת אפילו באפשרות של קיום נצחי והעלאת התודעה לסייברספייס. יכול להיות שהעונה השנייה של הסדרה ווסטוורלד מתארת אפשרות קיום הדומה למה שקורצוויל חוזה.

היזם ומקים חברת טסלה, אלון מאסק, הקים לפני שנתיים את חברת neuralink, חברה שמטרתה המוצהרת היא לפתח שבבים מושתלים שיאפשרו לאדם להתחבר למחשב. לא ברור עוד מהו בדיוק המודל המדעי מאחורי neuralink ואם הוא יצליח לפתור הרבה בעיות הקשורות בחיבור הזה. אלון מאסק הכריז מספר פעמים, בשונה מריי קורצוויל, שהוא צופה שהאינטליגנציה המלאכותית תהיה איום משמעותי על האדם והיכולת לשדרג את יכולות האדם ואולי אף ליצור אפשרות תקשורת מהירה ומיידית ברמת המחשבה והרעיונות בין בני האדם היא קריטית להישרדות המין האנושי, כבר ב- 20 עד 30 השנים הקרובות.

החיבור אדם-מחשב הוא לא משהו עתידני. מערכות המסוגלות לפענח מחשבות ו"לדברר" ברמה מאוד בסיסית את המחשבות של אנשים הסובלים משיתוק או נכות המגבילים את יכולת התקשורת שלהם כבר קיימות, וכן מערכות שמאפשרות לאנשים לשלוט בגפיים מלאכותיות. ייתכן שאנו כבר לא רחוקים מהאפשרות להדליק את הטלוויזיה בכוח המחשבה ולשלוט במכשירים חשמליים. מרבית המערכות הללו מתבססות על ההתקדמות ביכולת הדימוי המוחי והפיכת מכשירי דימוי מוחי למדויקים, קטנים, זולים וניידים יותר, ולהתקדמות שמכשירים אלו מאפשרת בזיהוי דפוסי פעילות מוחיים. על מנת שאדם ישלוט במכשיר או יביע את מחשבותיו מתרחש תהליך "אימון" בו המכשיר לומד את הקשר בין דפוסי פעילות מוחית ספציפיים למשמעויות ספציפיות, וכשהוא לומד שדפוס מסוים משמעו "אני צמא" או "להרים" – המערכת יכולה לתרגם זאת לפעולה. בתחום ההנדסה הגנטית אמרנו שהמודל הבסיסי שעליו ניתן יהיה להגיע להתפתחויות מרחיקות לכת עשוי כבר להיות קיים. האם היכולת לבצע דימוי של פעילות מוחית ו"לתרגם" את הדפוסים הנוירוליים שמופו לפעולות מציעה כבר מודל לוגי מדויק מספיק לחיבור אדם-מכונה? להערכתי עדיין לא. מודל "קריאת הדפוסים", הטכנולוגיה שמאחוריו והידע הקיים על הקשר בין פעילות חשמלית במוח לתופעות התודעה עצמן עדיין לא קרובים להתמודד עם עושר הידע, המחשבות ומורכבות פתרון הבעיות האנושי.

יישום העצמה אנושית, שפחות או יותר שייך לתחום החיבור אדם-מכונה, הוא "גרייה חוצת גולגולת בזרם ישיר" (tDCS). מדובר בקסדה עם אלקטרודות המונחת על הראש ושולחת זרמי חשמל לאזורים שונים במוח. שורת מחקרים שערך ד"ר מייקל ווייסנד, שעל פי השמועות עבד מספר שנים בDARPA (הסוכנות למחקר מתקדם של משרד ההגנה האמריקני), הראו שהשימוש בקסדה זו משפר באופן דרמטי את הביצוע במגוון יכולות כגון מהירות תגובה, מהירות ודיוק בקבלת החלטות, תפיסה חזותית, קור רוח, מהירות למידה ועוד. ההשפעה של מערכת הגרייה הזו היא זמנית לשימוש, אך חזקה יותר ממודפיניל. לא הייתם רוצים שהמנתח שלכם יחבוש קסדה כזו?

אם כבר הזכרנו את DARPA, הרי שחשוב לספר שהם עובדים על ה-talos , חליפת קרב הדומה לשריון של איירונמן ומשפרת את ביצועי הלוחם מבחינה פיזית וקוגנטיבית. טאלוס, דרך אגב, הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית של ענק רובוטי העשוי מארד שנועד להגן על יוון משודדי ים ואויבים.

אנחנו עוד לא באמת שם. העצמה אנושית קיימת, אך ברובה עוד אינה משפרת את הביצועים האנושיים ואת היצור האנושי באופן בלתי נתפס. אצן מאוד מוכשר שישתמש בכל שיטת אימון, סטרואיד והורמון אפשרי ישבור את שיאיו של יוסיין בולט אולי ב0.2 שניות, לא משהו שנעריך בתור היווצרות של אדם חדש. אולם אנשים חכמים, מובילים ובעלי אמצעים עובדים ברצינות על ממשקי אדם-מחשב, תכשירים ביוכימיים ופיתוחי הנדסה גנטית שעשויים לשנות באופן דרמטי ממדים מהותיים ביכולת ובהוויה האנושית. באופן אישי כבר שמעתי על אנשים בקליפורניה שמזריקים לעצמם ולילדיהם (!!!) חומרים גנטיים שיוצרו בעזרת CRISPR במטרה "להשביח" אותם.

לא ברור גם מהו התרחיש להתפתחות ההעצמה האנושית. האם היא תתרחש צעד אחרי צעד, עם קסדת גרייה יותר ניידת ויותר אפקטיבית, דור חדש של מודפיניל או מתחרה שלו, חיבור אדם-מחשב ראשוני ובסיסי שייתפס כמאוד הגיוני לתקופתו? או שזה יקרה בזינוק, שתגיע נקודה שתשנה את הכול?

והאם אנחנו מוכנים לכך?

עוד בנושא באתר הידען:

• האם היקום שלנו נשלט ע"י תבונה מלאכותית?
• ארבעה סוגי התבונה המלאכותית – מרובוטים מגיבים לבעלי מודעות עצמית
• סינגולריות – קץ העידן האנושי?
• ריי קורצווייל: "בתוך עשור תהיה לנו בינה מלאכותית ברמה של בני אדם"

השאלות המוסריות והחברתיות

האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לסינגולריות? הפרק האחרון בסדרה יתאר את ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית

אם כשקראתם את חלק א' וב' של המאמר התעוררה בכם תחושה של חוסר נוחות ביחס לאפשרויות ולתחזיות על שיפור היכולת האנושית, אתם לא היחידים. בסקר שנערך בארצות הברית התברר שכשני שליש מהאמריקאים לא רוצים שישתילו בהם שבב שישפר את יכולותיהם הקוגנטיביות או יחבר אותם לאינטרנט ומוטרדים מהאפשרות שיהיה ניתן להנדס גנטית ילדים. הממצא הזה מגיע מהמדינה הכי טכנולוגית וקפיטליסטית בעולם, המקדשת את ההצטיינות.

הסקר מבטא במידה רבה גם את היחס הקיים של המוסדות בארצות הברית ואולי בעולם כולו כלפי מחקר העוסק בשיפור יכולותיהם של הבריאים. מנגנוני המימון למחקר בתחומים כאלו בנויים בעיקר ממענקים ציבוריים ומהשקעות של חברות תרופות שהמוצרים שלהן מפוקחים ומסובסדים ע"י רשויות ממשלתיות. כל המנגנון הזה פועל מתוך רציונל של פיתוח תרופות למחלות, ואין לו עניין במימון העצמה אנושית. כך, למשל, מודיפיניל התפתחה כתרופה לנרקולפסיה והפרעות שינה וניתן להשיגה במרשם רופא בלבד (או בשוק שחור משגשג מאוד באוניברסיטאות היוקרתיות של ארצות הברית).  הגבול הזה שבין טיפול בבעיות, ליקויים ומחלות לבין פיתוח טכנולוגיות להעצמה אנושית מלווה את תחום ההעצמה האנושית באופן קבוע. חלק מהתחזיות הקיימות על העצמה אנושית, כגון זו של ריי קורצוויל שהוזכרה קודם או זו של מיצ'יו קאקו, נשענות על התקדמויות שהתרחשו בתחום הרפואי והשיקומי ומניחות שיהיה ניתן להרחיבן.

המדיניות בפועל מבטאת את תפיסתו של ההוגה הכלכלי-מדיני פרנסיס פוקויאמה. בספרו "Our Posthuman future" הוא הביע דאגה עמוקה לגורל האנושות אם שורה של טכנולוגיות, ובראשן הנדסה גנטית, יתפתחו באופן שיכניס אותנו לשלב של "ברירה לא טבעית" (המשך האבולוציה של האדם לא בשל תהליכים גנטיים ארוכי טווח, אלא מתוך תכנון ובחירה מודעת). לטענת פוקויאמה שינוי גנטי עלול ליצור שינויים קטנים באינסטינקטים בסיסיים המגדירים את היותנו אנושיים, כמו סף הכאב או האופן בו אנו תופסים את הזמן בהינתן כ-80 שנות חיים. על אינסטינקטים אלו והשלכותיהם בנויה כל התרבות ההומניסטית, מערכת המוסר והמשפט. אם הם ישתנו, אפילו שינוי קטן, ההצטברות של השינויים הקטנים בקרב הרבה אנשים תהווה את סוף עידן ההומניזם. פוקויאמה קורא למדינות להפעיל רגולציה מוגברת והדוקה שתגביל את פיתוח הטכנולוגיה וההנדסה הגנטית ליישומים שהם מעבר להקלת סבל וטיפול רפואי. כפי שראינו, במידה מסוימת זה אכן מה שקורה. עם זאת נראה שלמדינה יש יכולת מוגבלת למנוע מאנשים פרטיים או חברות לפתח טכנולוגיות כאלו אם יש להן אינטרס בכך.

לצד פוקויאמה ניצב גם הפילוסוף ניקולס אגאר. בספרו "Humanity's End: Why we should reject radical enhancement" הוא מונה עוד סכנות חמורות הטמונות בהעצמה האנושית, בהן השימוש הצבאי ביכולות אלו, כפי שניתן לשער מהמשאבים הגדולים המוזרמים לתחום ע"י הסוכנות למחקר מתקדם של משרד ההגנה האמריקני – DARPA. סכנה נוספת היא החיבור בין קפיטליזם להעצמה אנושית: רוב ההתקדמויות הרפואיות (וגם טכנולוגיות אחרות) בתחילת דרכן הן יקרות מאוד וזמינות לקבוצה מצומצמת של אנשים בעלי אמצעים, ולוקח מספר שנים משמעותי עד שניתן לייצרן ולהפיצן בעלויות ההופכות אותן נגישות יחסית לחלק גדול מהאוכלוסייה. מה יקרה אם היכולת "להנדס" תינוק עם איי קיו של 250, ביטחון עצמי ויכולות פיזיות של יוסיין בולט יעלה מיליון וחצי דולר? שטיפול גנטי שמבטיח נעורי נצח יעלה 20 מיליון דולר? שבב מושתל שיהפוך אותך למי שמסוגל לחשב את תנודות השוק בחלקיק שנייה יעלה 8 מיליון דולר? האפשרות שקבוצה קטנה של אנשים ישיגו את הטכנולוגיה הזו, יהפכו את עצמם ל"אנשי על" ויהפכו את כל שאר האנושות לאנשים מסוג ב', היא אפשרות קיימת. גם יובל נח הררי תאר תרחיש דומה בספרו "ההיסטוריה של המחר". הוא ציין שקבוצה זו עשויה להשיג שליטה מוחלטת בעולם האנושי ואפילו החומרי, שכוח רצונם יהפוך לכוח המניע של הקיום. זו יכולת שעד היום יוחסה בעיקר לאלים. נח הררי טוען שזה המשכו של ההומניזם, בתור האידיאולוגיה השמה את רצונו של האדם במרכז, ומכנה זאת "הומניזם אבולוציוני". מה יקרה לנו, לבני האדם ה"רגילים", עם התממשות תרחיש שכזה? נח הררי מזכיר שהאידאולוגיה ההומניסטית האבולוציונית האחרונה הבולטת היתה הנאציזם. כלומר, אם נמצא את עצמנו כזן הנחות יותר, ייתכן שניתפס ע"י הזן החזק יותר של בני האדם כלא נחוצים, אולי אפילו כמטרד. במקרה הטוב נהיה חיות מחמד, במקרה הרע נושמד כמו שעשינו לזנים רבים אחרים ובהם האדם הניאנדרטלי שהיה "קצת פחות" מאתנו (בעיקר מבחינה קוגנטיבית).

אגאר, למרות כותרת ספרו הנחרצת, אומר שלמעשה אנו כבר לא יכולים לשאול את עצמנו האם להיכנס לעידן של העצמה אנושית, כיוון שאנחנו כבר בתוכו. אישית, כפי שכתבתי קודם, אני סבור שעוד לא הגענו לקפיצת הדרך האמיתית, אך מסכים שהיא בעיקר שאלה של זמן.

מול פוקויאמה יש אסכולה שלמה שטוענת שהעצמה אנושית אינה רק לגיטימית, ייתכן שהיא אף הכרחית. אסכולה זו מונה אנשים כמו אלון מאסק, ריי קורצוויל ופילוסופים כמו ניק בוסטרום (מנהל המכון לעתיד האנושות באוקספורד) וג'וליאן סאוולסקו (מנהל המרכז לאתיקה יישומית באוקספורד). אנשי אסכולה זו, המעודדים את מגמת ההעצמה האנושית, מכונים "טרנסהומניסטים". הטענה הכללית שלהם היא שהטכנולוגיה הביאה לאורך ההיסטוריה באופן עקבי לירידה במאבקים האלימים והפחתה של אי השוויון, ושטכנולוגיות העצמה אנושית לא יהיו שונות. הבחירה אם להשתמש בטכנולוגיה כזו, לכשתהיה קיימת, צריכה להיות חופשית ומושכלת. סאוולסקו, למשל, אומר שאם אם יודעת שהעובר בבטנה נושא גן אנטי-סוציאלי (זה המגדיל את סיכויי המחזיק בו להיות פושע ורוצח, או מנכ"ל…), יש לה הזכות המלאה לבחור האם להולידו או לא. ברירת עוברים היא צורה בסיסית מאוד של העצמה אנושית, אך על פי סאוולסקו העיקרון האתי שבבסיסו נכון גם לצורות אחרות של הנדסה גנטית.

מעבר לרעיון הבחירה החופשית ישנם גם טיעונים לפיהם העצמה אנושית הכרחית להישרדותו של המין האנושי. ההנחה היא שהמין האנושי פגיע ויכול להתקיים רק בתנאים מאוד ספציפיים ונדירים ביקום. כל "תקלה", כמו זו שקרתה לדינוזאורים ועוד רבות אחרות, וקיומנו יימחה. אלון מאסק צופה ש"תקלה" כזו תקרה לנו בקרוב למדי עם עלייתה של האינטליגנציה המלאכותית. אם כך כדאי מאוד שנעסוק בהשבחתנו הלא טבעית כמין, נהפוך את עצמנו לחכמים יותר וחזקים יותר, על מנת למצוא את הפתרונות לסכנות הקיומיות הצפויות לנו.

עם זאת גם סאוולסקו ובוסטרום מודעים לאפשרות שהאדם עלול לנצל לרעה את הטכנולוגיות, כפי שעשה גם בעבר, ובעיקר לתרחיש בו קבוצה קטנה תנצל את האפשרות שלה להשתמש בטכנולוגיה באופן שייצור אי שוויון בלתי הפיך ואפילו "התפצלות" של המין האנושי. הם קוראים ליצירת מנגנונים וחוקים שיכוונו את ההעצמה האנושית כך שתקדם את המין האנושי, את איכות החיים ולא תפגע באופן מהותי בהתפלגות שוויון ההזדמנויות הקיימת כיום (לטענתם פערי הזדמנויות הנובעים מאמצעים וגם מרקע גנטי ממילא קיימים).

לפני כשנה רואיינו פוקויאמה וסאוולסקו והמראיין ביקש מהם לפתוח קופסא קטנה. בקופסא היתה גלולה. המראיין אמר להם שהגלולה תיתן להם כוחות על, תעניק להם יכולות מנטליות וגופניות בלתי נגמרות. האם תיקחו את הגלולה, הוא שאל. פוקויאמה אמר שלא. הוא אמר גם שהוא חרד כיוון שברמה הפרטית האינטרס של כל אחד יהיה בסופו של דבר לקחת את הגלולה ולשפר את מצבו. עם זאת "שיפור המצב" ייעשה מתוך הנחה שהעולם ימשיך להתנהל כפי שהוא כיום, אך כל מי שייקח את הגלולה יתרום לכך שהעולם ישתנה. סאוולסקו אמר שהיה לוקח אותה ומעודד אחרים גם לעשות זאת, כל עוד ניתן היה להבטיח שהגלולה תהיה זמינה גם לאנשים אחרים ושלא תשמש באופן מידי לקידום רוע.

האם אתם הייתם לוקחים את הגלולה? האם תתנו אותה לילדיכם? סביר להניח שזו לא תהיה גלולה אלא משהו אחר, אך ככל הנראה כבר נולדו האנשים שיעמדו בפני החלטה שכזו.

הכתבה עודכנה באוקטובר 2026: שלושת חלקי הכתבה, שפורסמו במקור בנפרד, אוחדו לכתבה אחת.