השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק ב' ממשק אדם מכונה

האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית

ממשק אדם מכונה. איור: shutterstock
ממשק אדם מכונה. איור: shutterstock

בפרק הראשון ראינו שלמרות שהעצמה אנושית אינה דבר חדש, יש סיכוי לא קטן שאנחנו נמצאים בטווח של 5 עד 30 שנה (כן, זהו טווח לא קטן במושגי חיי אדם בודד) מזינוק משמעותי בטכנולוגיות הללו, זינוק שיכול לשנות באופן מהותי את היצור שנקרא "אדם" ואת העולם שבו הוא חי. ניתן להגדיר כיום שלושה תחומי מחקר ופיתוח בעלי השלכה על העצמה אנושית. בפרק הקודם דנו בהשלכות של פיתוחים בתחום הביוכימיה והנדסה גנטית. בפרק זה נעסוק בממשק אדם-מכונה.

הממד שבו קיים סיכוי לקפיצת מדרגה משמעותית בטווחי זמן לא ארוכים הוא החיבור אדם-מכונה. החיבור הזה כבר קיים במידה רבה באמצעות הטלפונים החכמים שמאפשרים לאדם גישה מהירה מאוד לידע ואפשרויות פעולה. החזון לחיבור אדם-מכונה מתחיל בהעברת החיבור עם הטלפונים החכמים מבחוץ – פנימה: יצירת שתל פנימי שיאפשר לנו גישה מיידית למידע ולאפליקציות אותם נוכל להפעיל בתוך התודעה שלנו. אולם זהו רק תחילת החזון. העתידן המפורסם ומנהל ההנדסה של גוגל, ריי קורצוויל, חזה שב- 2045 תתרחש נקודה אותה הוא מכנה הסינגולריות ותודעתנו תוכל להתלכד עם מחשבים שכבר יפעלו על בסיס אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת. נקודה זו היא הרבה יותר מאשר "רק" שתל שיאפשר לנו לחפש בויקיפדיה ללא אף מכשיר, היא עוסקת בחיבור בין התודעה האנושית לאינטליגנציה אינסופית ונוגעת אפילו באפשרות של קיום נצחי והעלאת התודעה לסייברספייס. יכול להיות שהעונה השנייה של הסדרה ווסטוורלד מתארת אפשרות קיום הדומה למה שקורצוויל חוזה.

היזם ומקים חברת טסלה, אלון מאסק, הקים לפני שנתיים את חברת neuralink, חברה שמטרתה המוצהרת היא לפתח שבבים מושתלים שיאפשרו לאדם להתחבר למחשב. לא ברור עוד מהו בדיוק המודל המדעי מאחורי neuralink ואם הוא יצליח לפתור הרבה בעיות הקשורות בחיבור הזה. אלון מאסק הכריז מספר פעמים, בשונה מריי קורצוויל, שהוא צופה שהאינטליגנציה המלאכותית תהיה איום משמעותי על האדם והיכולת לשדרג את יכולות האדם ואולי אף ליצור אפשרות תקשורת מהירה ומיידית ברמת המחשבה והרעיונות בין בני האדם היא קריטית להישרדות המין האנושי, כבר ב- 20 עד 30 השנים הקרובות.

החיבור אדם-מחשב הוא לא משהו עתידני. מערכות המסוגלות לפענח מחשבות ו"לדברר" ברמה מאוד בסיסית את המחשבות של אנשים הסובלים משיתוק או נכות המגבילים את יכולת התקשורת שלהם כבר קיימות, וכן מערכות שמאפשרות לאנשים לשלוט בגפיים מלאכותיות. ייתכן שאנו כבר לא רחוקים מהאפשרות להדליק את הטלוויזיה בכוח המחשבה ולשלוט במכשירים חשמליים. מרבית המערכות הללו מתבססות על ההתקדמות ביכולת הדימוי המוחי והפיכת מכשירי דימוי מוחי למדויקים, קטנים, זולים וניידים יותר, ולהתקדמות שמכשירים אלו מאפשרת בזיהוי דפוסי פעילות מוחיים. על מנת שאדם ישלוט במכשיר או יביע את מחשבותיו מתרחש תהליך "אימון" בו המכשיר לומד את הקשר בין דפוסי פעילות מוחית ספציפיים למשמעויות ספציפיות, וכשהוא לומד שדפוס מסוים משמעו "אני צמא" או "להרים" – המערכת יכולה לתרגם זאת לפעולה. בתחום ההנדסה הגנטית אמרנו שהמודל הבסיסי שעליו ניתן יהיה להגיע להתפתחויות מרחיקות לכת עשוי כבר להיות קיים. האם היכולת לבצע דימוי של פעילות מוחית ו"לתרגם" את הדפוסים הנוירוליים שמופו לפעולות מציעה כבר מודל לוגי מדויק מספיק לחיבור אדם-מכונה? להערכתי עדיין לא. מודל "קריאת הדפוסים", הטכנולוגיה שמאחוריו והידע הקיים על הקשר בין פעילות חשמלית במוח לתופעות התודעה עצמן עדיין לא קרובים להתמודד עם עושר הידע, המחשבות ומורכבות פתרון הבעיות האנושי.

יישום העצמה אנושית, שפחות או יותר שייך לתחום החיבור אדם-מכונה, הוא "גרייה חוצת גולגולת בזרם ישיר" (tDCS). מדובר בקסדה עם אלקטרודות המונחת על הראש ושולחת זרמי חשמל לאזורים שונים במוח. שורת מחקרים שערך ד"ר מייקל ווייסנד, שעל פי השמועות עבד מספר שנים בDARPA (הסוכנות למחקר מתקדם של משרד ההגנה האמריקני), הראו שהשימוש בקסדה זו משפר באופן דרמטי את הביצוע במגוון יכולות כגון מהירות תגובה, מהירות ודיוק בקבלת החלטות, תפיסה חזותית, קור רוח, מהירות למידה ועוד. ההשפעה של מערכת הגרייה הזו היא זמנית לשימוש, אך חזקה יותר ממודפיניל. לא הייתם רוצים שהמנתח שלכם יחבוש קסדה כזו?

אם כבר הזכרנו את DARPA, הרי שחשוב לספר שהם עובדים על ה-talos , חליפת קרב הדומה לשריון של איירונמן ומשפרת את ביצועי הלוחם מבחינה פיזית וקוגנטיבית. טאלוס, דרך אגב, הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית של ענק רובוטי העשוי מארד שנועד להגן על יוון משודדי ים ואויבים.

אנחנו עוד לא באמת שם. העצמה אנושית קיימת, אך ברובה עוד אינה משפרת את הביצועים האנושיים ואת היצור האנושי באופן בלתי נתפס. אצן מאוד מוכשר שישתמש בכל שיטת אימון, סטרואיד והורמון אפשרי ישבור את שיאיו של יוסיין בולט אולי ב0.2 שניות, לא משהו שנעריך בתור היווצרות של אדם חדש. אולם אנשים חכמים, מובילים ובעלי אמצעים עובדים ברצינות על ממשקי אדם-מחשב, תכשירים ביוכימיים ופיתוחי הנדסה גנטית שעשויים לשנות באופן דרמטי ממדים מהותיים ביכולת ובהוויה האנושית. באופן אישי כבר שמעתי על אנשים בקליפורניה שמזריקים לעצמם ולילדיהם (!!!) חומרים גנטיים שיוצרו בעזרת CRISPR במטרה "להשביח" אותם.

לא ברור גם מהו התרחיש להתפתחות ההעצמה האנושית. האם היא תתרחש צעד אחרי צעד, עם קסדת גרייה יותר ניידת ויותר אפקטיבית, דור חדש של מודפיניל או מתחרה שלו, חיבור אדם-מחשב ראשוני ובסיסי שייתפס כמאוד הגיוני לתקופתו? או שזה יקרה בזינוק, שתגיע נקודה שתשנה את הכול?

והאם אנחנו מוכנים לכך?

לחלק א' – היכן נמצאת הטכנולוגיה?
לחלק ג' – ההשלכות האתיות

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן