הנדסה גנטית וכלאיים בין בעלי חיים ובני אדם: כיצד מובילה סין פילוג עולמי במחקר שנוי במחלוקת

בשנה שעברה הודיע המדען הסיני, He Jiankui, כי יצר את התינוקות האנושיים הראשונים בעולם שעברו עריכת גנים כדי לתקן פגמים גנטיים. הודעה זו זעזעה את העולם בתקופה שבה פרקטיקה כזו אינה חוקית ברוב המדינות המדעיות המובילות. לאחרונה, חשף החוקר האמריקני, חואן קרלוס איזפיזואה בלמונטה, כי ייצר את העובר ההיברידי הראשון של הכלאה בין אדם לקוף בסין כדי להימנע מנושאים משפטיים במדינתו

הנדסה מלאכותית של בני אדם. המחשה: shutterstock
הנדסה מלאכותית של בני אדם. המחשה: shutterstock

מאת: דיוויד לורנס עמית פוסט-דוקטורט, בית הספר למשפטים בניוקאסל, אוניברסיטת ניוקאסל

אם מדען רוצה לערוך מחקר ביולוגי פורץ דרך אך שנוי במחלוקת, כדאי שיעבור לסין. בשנה שעברה הודיע המדען הסיני, He Jiankui, כי יצר את התינוקות האנושיים הראשונים בעולם שעברו עריכת גנים כדי לתקן פגמים גנטיים. הודעה זו זעזעה את העולם בתקופה שבה פרקטיקה כזו אינה חוקית ברוב המדינות המדעיות המובילות. לאחרונה, חשף החוקר האמריקני, חואן קרלוס איזפיזואה בלמונטה, כי ייצר את העובר ההיברידי הראשון של הכלאה בין אדם לקוף בסין כדי להימנע מנושאים משפטיים במדינתו.

עם זאת, אם סין הופכת במהירות לבירת המדע השנוי במחלוקת, היא לא לבדה. תינוקות נוספים המיוצרים בטכנולוגיית עריכת הגנים "CRISPR" מתוכננים כעת על ידי מדען ברוסיה, שם גם מקווה חוקר אחר לבצע את השתלת הראש האנושית הראשונה בעולם. גם יפן הסירה לאחרונה את האיסור שלה על כלאיים של בעלי חיים ובני אדם.

העולם מתקדם במהירות למערכת דו-שכבתית של מחקר רפואי חדשני, המחולק באופן נרחב בין מדינות עם מינימום רגולציה לבין אלה שמסרבים לאפשר דבר מלבד השלבים המוקדמים ביותר של תהליך זה. ההשלכות של פיצול זה עשויות להיות משמעותיות, ואף עלולות להשפיע על הגישה של האזרחים לבריאות.

לידותיהם של תינוקות ה- CRISPR בסין הביאו למהומה בקרב הקהילה המדעית, שביקרה את הו ג'ינקוי וקראה להפסקת כל מחקר של CRISPR בעוברים אנושיים. בכשלושים מדינות, עריכת גנים של עוברים אנושיים כבר נאסרת על הסף או לפחות נמצאת בפיקוח הדוק. לדוגמה, בבריטניה רק לקומץ קבוצות מחקר ניתן רישיון לערוך ניסויים בתחום, ובוודאי שלא במטרה להביא עובר לעולם.

אבל ברוב המדינות הדברים פחות ברורים. הממסד הסיני מיהר לגנות את עבודתו של הי ולהכריז עליה כלא חוקית וכמה פרשנים טענו כי למרות מה שנראה מבחוץ, המדע הסיני רחוק מלהיות לא מוסדר. עם זאת, עובדה היא שהוא הצליח לנהל את העבודה ללא הפרעה, עם ראיות המצביעות על כך שהוא אפילו קיבל מימון ממלכתי.

כאשר טכנולוגיה כמו CRISPR מתקדמת במהירות, מדינות רבות לא הספיקו לפתח מומחיות ולגבש עמדה כוללת. כתוצאה מכך, נראה כי לא נוכל להימנע ממערכת דו-שכבתית למחקר מסוג זה. מדינות עם רגולציה מפותחת לביוטכנולוגיה יוכלו להסתגל במהירות ובקלות יותר להתקדמות האחרונה ולהציב מגבלות. מדינות אחרות לא יעשו דבר ויאפשרו למעשה למדענים להמשיך את מחקריהם מבלי שיצטרכו לשקול את ההשלכות האתיות או החברתיות של עבודתם. זאת בהנחה שכל הממשלות רוצות להגביל סוג זה של מחקר, אך גם ייתכן שלא.

ראינו מה קורה כשיש ניתוק בינלאומי מסוג זה בתחומים ביוטכנולוגיים אחרים. "תיירות מרפא" הפכה למגזר פורח בענף הבריאות. אנשים נוסעים מכל רחבי העולם למרפאות פרטיות המספקות – או מתיימרות לספק טיפולי תאי גזע שאינם זמינים במדינות מולדתם. היו מקרים של אנשים שנסעו מארה"ב למקסיקו במטרה לעקוף חוקים פדרליים ולקבל גישה לטיפול מיטוכונדריאלי חליפי.

כך שבטוח להניח כי בעלי האמצעים לעשות זאת עשויים לנסות לגשת לעריכת גנים בחו"ל כאשר הדבר אינו זמין במדינותיהם, אולי כדי להימנע מפגם תורשתי ידוע שהם נושאים. וכאשר ערכות בדיקות DNA ביתיות הופכות לנפוצות (אם כי אינן בהכרח מדויקות), ככל הנראה מספר האנשים שרוצים לערוך את הגנום שלהם לפני שילדו ילדים יגדל.
היעדר תקנות רפואיות או גמישותן, גורמים להופעתם של מרפאות שרלטניות שגובות סכומי עתק עבור מה שנשמע כמו תרופת פלא, אך יכול להיות, במקרה הטוב, כדור סוכר או במקרה הרע, חומר מזיק פעיל. ואולי הגרוע מכל, בעיות רגולציה עשויות לתרום להרס המוניטין של פיתוח מבטיח בטכנולוגיות רפואיות. ככל שתקריות מאיימות יותר מיוחסות לטיפול שאינו מוסדר, כך אנשים יתמכו פחות ופחות בניסויים רפואיים לגיטימיים.

מערכת מעין דו-שכבתית זו של פיקוח על מחקר רפואי עשויה גם להוביל לטכניקות כמו עריכת גנים להיות מקובלים יותר מבחינה תרבותית מאשר במדינות אחרות. החברה שלנו ממשיכה להיאבק בשנאת זרים וגזענות, ולכן אנו עשויים למצוא גם דעות קדומות ודילמות משפטיות המתפתחות עבור בני אדם מהונדסים גנטית (לא כולל יצורים כלאיים של בני אדם ובעלי חיים).

האם אנשים שנולדו בטכנולוגיות כמו CRISPR יהיו רשאים לבקר או להגר למדינות בהן עצם היצירה שלהם הייתה בלתי חוקית? האם יהיה זה לא חוקי עבורם להביא ילדים לעולם ולהפיץ את הגנום שלהם שהשתנה גנטית? סוג זה של עימות בין חקיקת זכויות אדם בינלאומית למדיניות פנים טרם נבחן אך עשוי להוביל לתוצאות חמורות.

החמרה של אי השוויון הבריאותי

בצד השני של המתרס, אם מדינות עם תקנות חזקות נעות לאט מדי באישור טיפולים שעשויים להציל חיים או מונעים נכות, זה עלול להחמיר את אי השוויון הבריאותי. יש לנו כבר בעיות גלובליות רציניות של צדק חלוקתי, הדרכים בהן שירותים או טכנולוגיות נגישים רק למיוחסים. אם ניתן היה למנוע מחלה מסוימת באמצעות CRISPR, האם נכון שמישהו יצטרך לסכן את ילדו בפיתוח המחלה רק משום שאינו יכול להרשות לעצמו לנסוע למדינה בה פרקטיקה זו חוקית?

הפתרון הברור – תקנים ותקנות מוסכמים בינלאומיים עשויים להיות הפתרון, אך לרוע המזל, לא הצלחנו עד כה להגיע לקונצנזוס עולמי בנושאי עריכת גנים, ממש כמו במחקר העוברים. גם אם ניתן להגיע להסכמה משותפת, פיתוח ויישום של תנאים מקובלים גמישים מספיק כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית הבלתי נמנעת, ייקח שנים רבות. לעת עתה, הצעות למאמץ משותף לעקוב אחר מחקרי עריכת גנים עשויות להיות הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות.

קשה לחזות מה יכול לקרות בינתיים. אך נראה יותר ויותר כי עריכת גנים ושיטות שנויות במחלוקת נוספות יתקיימו במגוון נסיבות מפוקחות ובלתי מפוקחות. למרבה הצער, יתכן כי התקדמות מועטה נעשית עד שסוג הבעיות המפורטות לעיל הופכות להיות אמיתיות מדי.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. עוברים היברידים זה העתיד תרצו או לא
    אי אפשר לברוח מזה, אפשר להכניס מקלות לגלגלים אבל זה לא יעזור
    הרכבת כבר יצאה

  2. נעשה את הניסוי המחשבתי הבא:
    נושא הניסוי: אם/אב לילד החולה במחלה גנטית חסוכת מרפא.
    הם מקבלים הצעה מבית חולים בסין:
    אנו נרפא את הילד תמורת סכום גדול, אך הזוג יכול לעמוד בו.
    כאשר הם מגיעים מבקשים מהם גם לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לקדם כל אינטרס של סין או של כל נציג סיני רישמי. ללא החתימה הריפוי לא יתבצע.
    הסיכוי שהזוג לא יחתום על המסמך הוא אפסי.
    כאשר הוא חתם, הוא הפך דה פקטו למשת"פ סיני ולבוגד בהגדרה.
    אי מחקר כזה במדינות המערב הוא התאבדות קולקטיוית. יש חובה מוסרית ומדעית להשקיע ככל שאפשר בנושא הזה.

  3. זה עדין לא פותר את הנזקים המצטברים במוח עצמו עם השנים. כמו כל איבר אחר בגוף המוח צובר נזקים עם השנים, לדוגמא מוטציות שיובילו לתפקוד לקוי או סרטן.
    זה יותרר רלוונטי לבני אדם שהגוף שלהם פגוע והמוח תקין, אבל מוגבל לשנים שהמוח יכול לתפקד נורמלי

  4. בסין, כל אחד יכול לקנות כבד, לב, כליה ועוד של מתנגד משטר בסכום פעוט יחסית. כמובן בתנאי שיש התאמת רקמות, אבל זה נבדק מראש לכל מתנגדי המשטר אפילו לפני ה"משפט". זו הסיבה למהומות בהונג קונג – התוכנית להעביר מתנגדי משטר למשפט בסין גופא. אז כנראה יש מי שמתכנן אפשרות להשתלת איבר אולטימטיבית: לקחת עובר אנושי, להסב את כל מאפייני הריקמה להתאמה מדוייקת של הקונה, להשתיל את העובר, לתת לו להוולד ולגדול קצת, ואז לקצור את האיבר ולהשתיל. יקח שנה – שנתיים (אי אפשר להשתיל איבר קטן מדי). כל זה מכיוון שיצירת עובר משובט מתא של החולה עדיין לא אפשרית לבני אדם, יותר מדי מסובך. צפו לזה שדיקטטור כמו שי יחיה 200 שנה בצורה כזו, ובמילא הקדנציה שלו כבר הוארכה לכל חייו. ניחוש קטן: לשי עצמו וכמה נוספים מראשי המשטר כבר התחילו בתהליך, להתכונן לכל צורך באיברים.

  5. הדבר המעניין ביותר שנאמר כאן הוא האפשרות להשתלת ראש או השתלת מוח שפרושם למעשה חיי נצח.
    אדם אמיד זקן וחולה יוכל להשתיל את ראשו או רק מוחו בגוף צעיר ולחיות "מחדש".
    עולם מעניין!
    נא להגיב בעדינות
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן