העולם הרפואי והטכנולוגי מאפשר להביא ילדים לעולם גם מזרע או מביצית של מי שאינם עוד בין החיים, אך מה לגבי הסוגיות האתיות והמשפטיות שהעניין מעלה?
רפאל שלהב | גליליאו
בתחילת אוגוסט 2011 אישר בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא, לראשונה בישראל, שאיבת ביציות מנערה בת 17 שנפטרה. הנערה, חן איידה אייאש ז”ל, נפגעה קשה בתאונת דרכים ומתה מוות מוחי בבית החולים כשבוע לאחר התאונה.
הוריה של חן החליטו לתרום את איבריה, ובמקביל הגישו בקשה לבית המשפט שיאשר את הליך שאיבת הביציות. מכיוון שהליך השאיבה מנפטרת צריך היה להתבצע בדחיפות, אישר בית המשפט למשפחה לבצע את שאיבת הביציות ודחה את הדיון בשאלת הפרייתן למועד מאוחר יותר.
עם זאת, על פי הדיווחים בעיתוני החדשות ועקב הסיקור הנרחב של המקרה, החליטה המשפחה שלא להפרות את הביציות שנשאבו ולהתנחם בידיעה שאיבריה של חן הצילו את חייהם של ארבעה בני אדם.
ילדי מבחנה: עולם חדש של אפשרויות
כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת הצליחו הבריטים פטריק סטפטו ורוברט אדוארדס לבצע הפריה חוץ-גופית. בשנת 1978, לאחר שנים של מחקר, נולדה הצלחתם הראשונה: “ילדת מבחנה” שהופרתה בהליך חוץ-גופי מתאי רבייה של זוג בריטי נשוי שלא הצליח להרות באופן רגיל.
ההצלחה של ההליך הייתה פריצת דרך שאפשרה לזוגות רבים עם בעיות פריון להביא ילדים לעולם, וההערכה היא כי עד היום כארבעה מיליון ילדים ברחבי העולם נולדו בהליך הפריה חוץ-גופי.
ההצלחה של התהליך יצרה עולם חדש של אפשרויות להביא ילדים לעולם, חלקן אינן דומות להליכים שהיו קיימים בהיסטוריה. פונדקאות (שאיבת ביצית מאישה אחת ושתילתה לאחר ההפריה ברחמה של אישה אחרת) ושאיבת ביציות לאחר המוות עוררו שאלות לגבי הגדרת מושג האימהות והיחסים בתוך המשפחה באופן שמעולם לא עלו קודם לכן.
כמו במקרים רבים אחרים, כשחידוש מדעי יוצר מושגים או אפשרויות חדשות, המערכת המשפטית (כמו גם המערכות הדתיות) מגיבה ומנסה לתת מענה לשאלות המוסריות והאתיות המתעוררות מולם. אך מה קורה לאחר המוות? מתברר שלשון החוק מבדילה בין הפריה לאחר המוות מזרעם של גברים ובין הפריה לאחר המוות מביציות הנשים.
האם ייתכן שתפישת החוק נובעת מביטוי לתחושות שרווחות בציבור לגבי חשיבות הזוגיות, ולתפקידה המרכזי של האם בטיפול בילדים? האם הגיעה העת לבחון מחדש את ההסדר לגבי היריון לאחר המוות, כביטוי לרווחת הילד, לזְכות להורות ולסַבות גם מחוץ לזוגיות, ולשוויון בין המינים?
הכותב הוא עורך דין העוסק במחקר בנושאי משפט וחברה
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, אוקטובר 2011
6 תגובות
לאחר מלחמת העולם הרביעית (בה ילחמו כידוע במקלות ואבנים) ימצאו הניצולים שאריות של ההישגים המדהימים שהגיעו אליהם בני האדם במאות ה- 21 וה-22. הם יביטו בהשתאות בשאריות הטכנולוגיה הדמיונית ויאמינו בוודאות גמורה שזו הוכחה לקיומו של בורא כל יכול.
הרי הטכנולוגיה תהיה הרבה יותר מורכבת אפילו מגוף האדם עד כי לא יהיה מנוס אלא מלטעון את טיעון המורכבות – “נוהג שבעולם לכל נוצר יש יוצר שמורכב אף יותר הימנו ולגבי מכשירים מופלאים אלו – שאנו איננו מבינים אפילו כיצד פועלים ומהו המנגנון המסתורי מאחוריהם – בוודאי בראם בורא עולם”.
יהיו ביניהם כאלו שינסו לטעון כי מורכבות – יתכן ותבנה בהדרגה ויתכן כי יצור מורכב – ייתכן שירכיב אמצעים אף מורכבים ממנו – אולם אלו ידחו על הסף וככל הנראה ישרפו על המוקד בשל טיעונים כגון “טיעון חוסר הסבירות הסטטיסטית”. בנוסף יטענו אותם אנשים כי העולם נוצר כידוע לפני 250 שנה בלבד ועל כן לא יתכן שבני אדם הספיקו לרכוש מיומניות מעין אלו.
סיפור אמיתי.
זה שיש אבולוציה “חדשה” לא אומר שזה לא אבולוציה
זה רק אומר שכנראה הזדקנתם מידי כדי לתפוס את העולם החדש
כמו שסבתא שלי מתקשה להסתגל לעולם שלנו כיום .
מישהו אמר אינטרנט ?! מה זה עושה בדיוק .
לדעתי יש לחוקק חוק שימנע מהורים לקבוע את הגנטיקה של ילדיהם, הרי זכותו של אדם על גופו ויש מספיק משוגעים שינסו דברים מוזרים פיסיולוגית על ילדיהם, כאשר למעשה יהיו אלה הילדים אשר יצטרכו לחיות עם המוזרות הזאת (כשאני אומר מוזרות, הכוונה היא ביחס לנורמה החברתית).
חוק זה צריך לכלול וועדת חריגים אשר תאפשר להורים בעלי מחלות גנטיות, לבצע שינויים אשר ימנעו את המחלה מילדיהם.
אלו שמפרים את זרעם או את בציותיהן אינם מבינים בכלל מה שהולך להיות כאן בתקופה הקרובה.
זהו, תם עידן הביולוגיה הטבעית.
בעוד עשרות שנים מועטות כל הילדים יהיו מתוכננים גנטית באמצעות הDNA.
בקיצור, כל העניין הזה של המשכת הגזע יאבד ממשמעותו.
לא חידשת כלום
זהו, תם עידן האבולוציה?! מעכשיו: צמחים כבקשתך… ילדים כבקשתך… אוי אלוהים!