האוניברסיטאות נרתמות למאבק בקורונה – במחקרים ובתגבור הכוחות הרפואיים בסטודנטים

ביוזמה משותפת של אוניברסיטאות ובתי חולים הוקמו מאגרים של סטודנטים ומתנדבים לתגבור קצב הבדיקות שמבצעים מד"א והמעבדות ברחבי הארץ * סטודנטים כבר החלו לתגבר את מערך הבדיקות של מד"א ומתנדבים הצטרפו למערך הבדיקות בשיבא , בקופת חולים מאוחדת ועוד

סטודנטים מתנדבים במעבדת הבדיקות במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ - המרכז הרפואי שיבא בתל השומר
סטודנטים מתנדבים במעבדת הבדיקות במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ – המרכז הרפואי שיבא בתל השומר

במטרה להעמיק ולזרז את איתור וזיהוי חולי הקורונה בישראל, התנהל בשבוע האחרון מאמץ בהשתתפות אוניברסיטאות ובתי חולים לבניית מאגרי מתנדבים גדולים שיסייעו למד"א לדגום נשאי קורונה בקהילה ולתגבור המעבדות בבתי החולים ובקופות החולים ברחבי הארץ. במאמץ האינטנסיבי משתתפים אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אריאל ובתי החולים שיבא, אסף הרופא, הדסה, סורוקה, וולפסון, איכילוב וכמו-כן לוקחים בהם מספר קופות החולים. המאמץ מתבצע בתיאום מלא עם משרד הבריאות.

ביוזמת מספר רופאים מתנדבים מבתי החולים שיבא, הדסה ואסף הרופא, ובשיתוף יושבי הראש של התאחדות הסטודנטים לרפואה בחמשת המרכזים האוניברסיטאיים, הוקם מאגר של מעל-1000 סטודנטים מכל בתי הספר לרפואה בארץ שהתנדבו לסייע למד"א לאסוף דגימות לקורונה מהאוכלוסייה. עשרות המתנדבים כבר החלו לתגבר השבוע את כוח האדם של מד"א וביצעו בדיקות נשאות לנגיף הקורונה.

ביוזמה משותפת של אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן, ומרכזים אקדמיים רבים נוספים, הוקם מאגר של כ-600 דוקטורנטים ועובדי מעבדה שהתנדבו לסייע ולעבות את מערך כוח האדם במעבדות לבדיקות קורונה הפועלות בבתי החולים ובקופות החולים.

לדברי פרופ' כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חמישה סטודנטים קיבלו השבוע הדרכה במעבדה המרכזית בתל השומר, בהובלת פרופ' אוהד גל-מור מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב המשמש כראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בשיבא. שלושה סטודנטים נוספים החלו להתנדב בקופת חולים מאוחדת. סטודנטים אלה צפויים להדריך בהמשך קבוצות נוספות של סטודנטים. "מעורר השראה לראות את הסטודנטים, מכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מתגייסים באומץ ובנחישות להקמת מעבדות חדשות ולסיוע למעבדות קיימות במאמץ נגד הקורונה", אומרת פרופ' לוי.

במטרה להעמיק ולזרז את איתור וזיהוי חולי הקורונה בישראל, התנהל בשבוע האחרון מאמץ בהשתתפות אוניברסיטאות ובתי חולים לבניית מאגרי מתנדבים גדולים שיסייעו למד"א לדגום נשאי קורונה בקהילה ולתגבור המעבדות בבתי החולים ובקופות החולים ברחבי הארץ. במאמץ האינטנסיבי משתתפים אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אריאל ובתי החולים שיבא, אסף הרופא, הדסה, סורוקה, וולפסון, איכילוב וכמו-כן לוקחים בהם מספר קופות החולים. המאמץ מתבצע בתיאום מלא עם משרד הבריאות.

ביוזמת מספר רופאים מתנדבים מבתי החולים שיבא, הדסה ואסף הרופא, ובשיתוף יושבי הראש של התאחדות הסטודנטים לרפואה בחמשת המרכזים האוניברסיטאיים, הוקם מאגר של מעל-1000 סטודנטים מכל בתי הספר לרפואה בארץ שהתנדבו לסייע למד"א לאסוף דגימות לקורונה מהאוכלוסייה. עשרות המתנדבים כבר החלו לתגבר השבוע את כוח האדם של מד"א וביצעו בדיקות נשאות לנגיף הקורונה.

ביוזמה משותפת של אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן, ומרכזים אקדמיים רבים נוספים, הוקם מאגר של כ-600 דוקטורנטים ועובדי מעבדה שהתנדבו לסייע ולעבות את מערך כוח האדם במעבדות לבדיקות קורונה הפועלות בבתי החולים ובקופות החולים.

לדברי פרופ' כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, חמישה סטודנטים קיבלו השבוע הדרכה במעבדה המרכזית בתל השומר, בהובלת פרופ' אוהד גל-מור מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב המשמש כראש המעבדה לחקר מחלות זיהומיות בשיבא. שלושה סטודנטים נוספים החלו להתנדב בקופת חולים מאוחדת. סטודנטים אלה צפויים להדריך בהמשך קבוצות נוספות של סטודנטים. "מעורר השראה לראות את הסטודנטים, מכל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ מתגייסים באומץ ובנחישות להקמת מעבדות חדשות ולסיוע למעבדות קיימות במאמץ נגד הקורונה", אומרת פרופ' לוי.

חוקרים בטכניון וברמב"ם מציגים שיטה חדשנית לבדיקה של עשרות מטופלים במקביל

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב"ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות, ושיתוף פעולה יחודי בין רמב"ם והטכניון.

בדיקות הקורונה הנעשות כיום בישראל מתמקדות באנשים עם תסמינים של המחלה ועם חשד להידבקות. אף שמדובר באוכלוסייה מוגבלת במספרה, קצב הבדיקות הנוכחי – כ- 1,200 ביום – אינו יכול לאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה, שיכול לעזור לבלימת המגפה. הפיתוח החדש צפוי לסייע בכך.

נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם. לדברי ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב"ם, "כיום, במסגרת הבדיקות לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על 'דגימה משותפת' שנלקחה מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות הספציפיות."

לדברי פרופ' רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, "זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה ולשטח את עקומת ההדבקה."

מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב"ם, ד"ר מורן שוורצוורט-כהן, מעריכה כי "יישום של pooling בשלב האחרון של הבדיקה, ה-PCR, יקל עלינו בקיצור התהליך כולו ובהגדלה משמעותית של קצב הבדיקות."

סטודנטים מתנדבים במעבדת הבדיקות במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ - המרכז הרפואי שיבא בתל השומר
סטודנטים מתנדבים במעבדת הבדיקות במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ – המרכז הרפואי שיבא בתל השומר

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "הניסוי שערכו חוקרי הטכניון ורמב"ם הוא פרויקט מורכב, שבתנאים רגילים היה נמשך חודשים. כאן, הודות להתגייסות מרשימה של כל הנוגעים בדבר בשל המצב, הושלם הניסוי הראשוני הזה תוך פחות מארבעה ימים. הישג זה מדגיש את חשיבותו של הקשר ההדוק בין הטכניון לרמב"ם ובאופן כללי יותר, בין הרפואה להנדסה. חוקרי הטכניון מגוייסים למלחמה הדחופה בנגיף הקורונה, ובנוסף למחקר זה מתנהלים בימים אלה בטכניון מחקרים לא מעטים המסייעים בהתמודדות עם התפשטות המחלה."

מנכ"ל הקריה הרפואית רמב"ם פרופ' מיקי הלברטל אמר כי "שיתוף הפעולה בין הטכניון לרמב"ם באירוע זה, המשפיע על החיים של כולנו, הוא דוגמה אחת מתוך פעילויות משותפות רבות המתקיימות בין שני המוסדות. שיתופי פעולה אלה נועדו לרתום את היכולות האינסופיות של חוקרי הטכניון לטובת הצרכים הרפואיים שמעלים הקלינאים וחוקרי בית החולים, וזאת כדי לקדם את הרפואה למען אזרחי מדינת ישראל והאנושות."

את הניסוי הוביל ד"ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום ממעבדתו של פרופ' קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד"ר אסתי מסר, הממונה על בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית וליוותה את התהליך כולו.

מכון ויצמן בוחן דרכים לסיוע במערך בדיקות הקורונה

לנוכח המצוקה החריפה בביצוע כמות מספקת של בדיקות קורונה בישראל, החליט מכון ויצמן למדע להירתם למשימה הלאומית ולהפעיל בתחומו מעבדות מתקדמות שיבצעו בדיקות קורונה. במקביל, מפתחים מדעני המכון שיטת בדיקה מתקדמת שתתבצע ביעילות רבה, ובסיכון מופחת משמעותית.
מכון ויצמן הקים לפני שנים אחדות את המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד. במרכז, הממוקם בקמפוס מכון ויצמן למדע, פועלת בין היתר, מעבדה מתקדמת, ברמה עולמית. במעבדה זו מותקנים מספר מכשירי PCR מתקדמים המסוגלים לבצע זיהוי מהיר ויעיל של גנים.

פגישות עבודה שמתקיימות בימים אלה, בהשתתפות ראשי המועצה לביטחון לאומי, הנהלת משרד הבריאות, מנהלת בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, ואחרים, נבחנת האפשרות להפעיל את מעבדות המכון כדי להגדיל באופן משמעותי את כמות הבדיקות לאיבחון קורונה שמתבצעות בישראל.
במקביל, ובתיאום עם בחינת האפשרויות האלה, מפתחים מדעני המכון שיטת בדיקה חדשה, שעשויה לסייע במאבק העולמי בקורונה. מדובר בשיטה שתתבסס על תהליך שכולל פחות שלבי עבודה בהשוואה לבדיקות הקיימות, ובה בעת גם מפחית במידה רבה מאוד את הסיכון הביולוגי שאליו נחשפים הצוותים שמבצעים את הבדיקות.
נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן: "מכון ויצמן למדע הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ואנו רואים לעצמנו חובה וזכות לסייע ולתרום בהתמודדות של המדינה והעם בישראל עם משבר הקורונה העולמי. בעת משבר זו, אנו רותמים את יכולותינו בתחום המחקר הבסיסי, ומפעילים אותן לרווחת האנושות".

אוניברסיטת בן-גוריון מקימה כוח פעולה מדעי להתמודדות עם השלכות נגיף קורונה

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ הכריז על הסטת משאבים מחקריים והקמת כוח משימה מדעי רב-תחומי, הכולל עשרות מדענים, מטובי המוחות בישראל על מנת למצוא פתרונות להתמודדות עם השפעות נגיף קורונה במגוון תחומים: כלכלה, אספקת מזון, ביטחון, מלונאות, התנהגות חברתית ועוד.

בעקבות ההחלטה התקיים היום מפגש הקמה של כוח המשימה בו השתתפו למעלה מחמישים מדענים, חברי סגל מכלל מחלקות האוניברסיטה שנענו לקריאתו של נשיא האוניברסיטה לתרום מהידע והמשאבים העומדים לרשותם לטובת התמודדות עם היבטים שונים של המשבר. חלק מהחוקרים שנמצאים בבידוד ביתי השתתפו בדיונים באמצעות מערכת וידיאו. האוניברסיטה תקדיש משאבים לקידום הרעיונות הטובים ביותר שעלו במסגרת הדיונים.

במסגרת ההחלטה אוניברסיטת בן-גוריון תסיט חלק מתקציבי המחקר, הפיתוח והפרויקטים להיבטים רלוונטיים של המשבר תוך שימוש ביכולות ופתרונות בשלים או כמעט בשלים, על מנת לייצר במהירות פתרונות ישימים לאתגרים העומדים בפנינו.

השפעת ההתפרצות חורגת מהאספקט הביו-רפואי גרידא, ומערבת את כל תחומי החיים –כלכלה, מזון, בריאות הנפש, ביטחון, התנהגות חברתית, חינוך, טכנולוגיה ותחומים רבים אחרים. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פועלים מדענים ומכוני מחקר במגוון תחומים – שרבים מהם יכולים לתרום למציאת פתרונות להשלכות השונות של מגפת הקורונה.

"מאז פרצה מגפת הקורונה היא מהווה משבר בינלאומי, המשפיע על חייהם של פרטים, משפחות, קהילות ומדינות ברחבי העולם", כתב פרופ' חיימוביץ לחוקרים, "כחלק מהקהילה המקומית, הלאומית והבינלאומית, יש לקהילת אוניברסיטת בן- גוריון בנגב חובה מוסרית לתרום במאמץ הלאומי והעולמי להתמודדות עם המשבר. אני מבקש מכם החוקרים, להפוך את משבר הקורונה והשלכותיו לראשון בסדר העדיפויות שלכם, להיות יצירתיים ומעשיים על מנת להשיג תרומה משמעותית לאתגר הלאומי העומד בפתחנו".
ממשלת ישראל תתן מענקים למי שיבצע מו"פ מזורז להתמודדות עם אתגרי הקורונה
עתיד נגיף הקורונה – בעולם ובישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. קיימת אפשרות בדיקה נוספת. מראש אומר אינני רופא, לא ביולוג ולא אפידמיולוג. קיימים אנשים שלהם מערכת חיסונית חזקה. כך הם נולדו. למה לא לקחת דגימות ד.נ.א שלהם , להדביק אותן בנגיף הקורונה ולראות מה קורה. למציאת תרופה לנגיף נדרשות אלפי ועשרות אלפי דגימות. תהליך ממושך ויקר. בדרך שאני מציע תהליך זה מתקצר. מעבדות המחקר יכולות לפנות לרופאי קופות החולים ולבקש שמות של מטופלים ולבקש רשימות של מטופלים אלה , לאחר מכן לפנות למטופלים אלה ולבקש מהם דגימות ד.נ.א קשה לי להאמין שהם יסרבו לכך.

  2. יכול להיות שקיימת אפשרות בדיקה נוספת. מראש אומר אינני רופא, לא ביולוג ולא אפידמיולוג. ישנם אנשים שלהם מערכת חיסונית חזקה. כך הם נולדו. אולי . ניתן לקחת דגימות ד.נ.א של אנשים אלה להדביק אותן בנגיף הקורונה ומכאן להמשיך הלאה. במקום לדגום אלפי ועשרות אלפי דגימות , תהליך שמטבעו הוא הוא ממושך ויקר, לקחת כמות מצומצמת ועליה לעשות את הבדיקות ולהגיע לתוצאות בזמן קצר יותר. להגיע לאנשים אלה קל. לבקש מרופאי קופות החולים רשימות של חולים המוכרים להם כבעלי מערכת חיסונית חזקה, לפנות למטופלים אלה ולבקש ד.נ.א שלהם. קשה להאמין שהם יסרבו לכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן