לפני כשבועיים הגבתי על כתבה שעסקה בהשפעת המגפה על מחירי הנפט וכתבתי: “עם כל הצער על חיי האנשים שנפגעו, מסתבר כי לנגיף יש השפעות חיוביות. כתוצאה ישירה מעצירת טיסות, נסיעות ופעילות תעשייתית – יש ירידה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת מזהמים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן. ירידה בפעילות כלכלית עולמית וחסימת מעברים בין מדינות, תמתן את שיגעון הגלובליזציה ואולי תביא את העולם לידי התנהגות שפויה יותר. וכן החשש מאכילת חיות בר תמתן את הפגיעה במגוון המינים.
עכשיו מתבררים יותר נתונים על השפעת הקורונה. כאשר המגפה מתפשטת בעולם, שובתים מפעלי תעשיה, מטוסים מקורקעים, חנויות נסגרות תעבורה מושתקת ופעילות המשק ממוזערת. התוצאה המיידית היא ירידה משמעותית בפליטות מזהמים וגזי חממה.
המדידות מראות ירידה בזיהום תחילה בשמי סין, אחר כך באיטליה ובסוף השבוע הזה ברור כי בהמשך נראה את הירידה בכל העולם המערבי המתועש כאשר חלקים גדולים של ארה”ב נמצאים במשטר חרום.
כמו הפגיעה של שינויי האקלים בשל ההתחממות העולמית, כך גם המגפה פוגעת קודם כול במעוטי היכולת, בשכבות האוכלוסיה שנמצאות בשוליים ובנשים שבחברות נכשלות.
המגפה אמנם גורמת להפחתת הפליטות ולשיפור מצב המזהמים באוויר אבל האם זו סיבה להריע? מצדדי המאבק בהתחממות יודעים כי כמו פגיעות הקורונה כך גם הפליטות, אלה גם אלה שבים במחזוריות והפגיעה תחזור ותתעצם שוב ובעיקר בשכבות השוליים והחלשות. על כן, התגובה לשינויי האקלים צריכה להיות דומה לתגובה למגפה – תגובה כלל עולמית בשיתוף כל המדינות תוך הקפדה על צדק חברתי. מסתבר כי מי שמחוייבים קודם כל לשינוי הם אלה שגורמים להרעת המצב: תאגידי ענק תעשייתיים ובעלי הון (טייקונים).
לכן ממשלות חייבות להתחשב בטובת כלל האזרחים ולא להיכנע לאלה שגורמים לעיקר הזיהום והפליטות.
התגובה העולמית למגפה צריכה לשמש שיעור שעל-פיו יפעלו למאבק בהתחממות ובשינויי האקלים. ממשלות כמו החברה ותנועות שונות חייבות להפנים כי במאבק במצבי חרום – חובה להבטיח צדק לכולם. חובה להגן על כולם ללא הבדלי מעמד, מגדר, גזע או גיל. כמו כן, לא ייתכן כי דור אחד ימשיך ב”עסקים-כרגיל” בידיעה שהם בטוחים מפני הסכנות שיפגעו בדור אחר, בנוסח “אחרי המבול”.
יש הטוענים כי כדי לישם את אותו צדק חברתי יש צורך בביטוח בריאות חינם לכולם, תשלום עבור חופשת מחלה ותשלום דמי אבטלה לעובדים שכירים ועצמאיים, וכך לאנשים לא יהיה הצורך לבחור בין שמירה על פרנסה לשמירה על בריאותם בעת צרה, כך גם הבטחת תעסוקה והכנסה. צעדים כאלה יבטיחו את עתידם של עובדים שיעזבו עבודה בתעשיות שפולטות פחמן ופוגעות באקלים.
כדי להצליח יש צורך בסולידריות כלל עולמית ושיתוף מלא בין ממשלות, שימנע נסיגה לגישות תחרותיות לאומיות. כמו בהסכמי האקלים כך גם במפגעים כלל עולמיים אחרים – מדינות עשירות חייבות לממן ולתמוך במדינות עניות. סולידריות זו כבר קיימת בחלקה במדינות עניות בדרום.
במשבר הקורונה כמו במשבר האקלים יש צורך בשינוי מערכתי. שני המשברים חושפים את חוסר הצדק בכלכלה החדשה בה תאגידים רבי כוח מעדיפים רווח על טובת הכלל ועושים הכול כדי למנוע הסדרה וויסות. ממשלות נדרשות להגיב לשינויי האקלים כמו למגפה בנקיטת צעדים חריפים תוך התחשבות בצרכי האזרחים ולא בלחצי תאגידים, כמו הקריאה בעקבות המגפה להלאים את שרותי הבריאות, כך ראוי לשקול הלאמת מערכות האנרגיה, המים והתחבורה הציבורית.
התגובה למשברים צריכה להיות חיזוק כישורי האנשים להתמודד עם מצבי חרום עתידיים, בדיוק כמו שתגובה למגפה תהיה הגנת החברה מפני מגפות עתידיות, כך חייבת להיות התגובה לשינויי האקלים. תגובה שתיתן הגנה מפגעי האקלים. עדיין לא מאוחר לפעול למיתון הפגיעה, עד כמה שהמצב גרוע, כניעה אינה חלופה ראויה.
כאשר ממשלות היססו בנקיטת צעדים לעצירת המגיפה היו אזרחים שקראו לצעדים חריפים, החברה הראתה את רצונה ואת יכולתה לקבל אי-נוחות כמו התערבות ממשלתית בחיי היום יום: פחות טיסות, פחות תנועה וכן, פחות קניות מיותרות.
כאשר יש צורך להגן על חייהם של מיליוני אנשים, חייבות הממשלות לשים לב לאזרחים ולרצונם. לכן יש צורך בנחישות מצד הציבור שיקרא לממשלות לפעול למיתון משבר האקלים בדרכים שלא יפגעו בצדק החברתי, ללא שימוש לרעה בכוח.
כאשר נתגבר על המשבר, אם זה מגפת הקורונה ואם פגעי האקלים, חובה על הממשלות לבטל את אמצעי החרום ולהחזיר לאזרחים את חרותם.
ואחרי כל זאת נחזור ונדגיש שהיתה השפעה חיובית ושיפור משמעותי באיכות האוויר, מצב שנוצר מכורח הניסיונות להגן על האוכלוסייה מהמגפה. ראוי כי כל הנוגעים בדבר ילמדו ויפנימו כי על-פי נתונים שמצטברים לאורך שנים הסכנה בזיהום והסכנה בשינויי האקלים בגלל ההתחממות העולמית גדולה עשרות ומאות מונים מהמגפה ולכן ראוי כי יפעלו למיגור ההתחממות והזיהום לפחות כמו הפעילות להגנה מפני המגפה.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
אם היתה לנו היכולת לעשות זום אאוט על התפתחות האנושות היינו מגלים מגוון של תופעות שלמרות שהאנושות חוותה אותם כסבל בטווח הקצר, בטווח הארוך היתה להם השפעה חיובית על עולמנו.
הבעיה היא שאיננו מכירים בחוקי הטבע.
חוקים שאם היינו מכירים ופועלים על פיהם היינו מסוגלים לשכלל ולשדרג את חיינו שהם תוצאה מקשרי הגומלין והיחסים שנמצאים בדרגה הגבוהה ביותר בטבע: דרגת המחשבות והכוונות שבין בני האדם.
אסף
אם למדנו משהו מההיסטוריה זה שזה לא או שחור או לבן
לאסף המגיבלא רוזנטל. הברירות האלה קיימות אך ורק אצל חברי כת הליברטריאניזם. לא תהיה ברירה העולם יצטרך לאמץ נורמות של שוויוןוענווה. הוירוס כמו גם השפעות ההתחממות פןגעים בכולם, גם במאמיני כלכלה חסרת אחריות
זה טור דעה, לא מדע.
יש בסוף שתי אפשרויות לאנושות, או לחיות בהרמוניה עם הטבע, לא לזהם, לא לפגוע בחיות הבר ובכך לחזור לחיות כמו בימי קדם. לחיות בקהילות של לקטים-נוודים, לחיות עד גיל 30 במקרה הטוב ולמות על ידי מחלה או טורף.
אפשרות אחרת היא לשנות את הסביבה לטובת האדם, להבין את הטבע ולהשתמש בידע לצרכנו. בכך להאריך את תוחלת החיים ולנצח זוטות כמו רעב, מחלות, ובהמשך התחממות גלובלית ואף מוות.
אני מעדיף את האפשרות השניה