COVID-19

חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי

תמונה: מפה זו כוללת את ההסתברות לשריפות בהרי החוף הצפוניים של קליפורניה, כפי שפורסם במחקר של UC DAVIS, לשם השוואה מוצגים היקפי השריפות בספטמבר 2020.

השריפות בקליפורניה הוחמרו פי 4.5 בתוך 40 שנה

המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם

העלאת קפסולת הדראגון לספינת החילוץ. 2 באוקטובר 2020, שעה 22:16. צילום מסך מהטלוויזיה של נאס"א

השנה שבה אמריקה חזרה לחלל

בחודש מאי האחרון שוגרו אסטרונאוטים בחללית אמריקנית לתחנת החלל הבין־לאומית, לראשונה אחרי תשע שנים. כיצד החיים בתחנת החלל – השהות הארוכה ביותר של בני אדם

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

העישון הורג. איור: shutterstock

מחקר: חברות הטבק מנצלות כל פרצה אפשרית בחוק כדי לגרום לבני נוער להתמכר

. דר' יעל בר-זאב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילות המחקר: "חברות הטבק והעישון לא יבחלו בשום אמצעי. דו"ח שר הבריאות מוכיח את אזלת היד של ישראל בטיפול בעישון, שכן שיעור המעשנים נשאר יציב מזה כעשור"

מלחמת האזרחים בסוריה. איור: shutterstock

המשבר הסמוי שמעצב את המזרח התיכון

שיעים נגד סונים, פלסטינים נגד ישראלים, מסורת נגד קדמה – לרשימת הגורמים שהופכים את האזור שלנו לנפיץ כל כך יש להוסיף כוח אימתני שכבר יוצר

נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*

דנ"א DNA. המחשה: Image by LaCasadeGoethe from Pixabay

מחקר בינלאומי: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה

האם התגלתה נקודת תורפה בנגיף הקורונה? איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חיפוש אחר תרופות לקורונה מקבל דחיפה מתגליות אודות נגיף סארס

באמצעות המרכז הלאומי של אוסטרליה לגילוי תרופות (National Drug Discovery Centre), זיהו חוקרים ממכון וולטר ואליזה הול מרכיבים שיכולים לחסום חלבון מרכזי של נגיף הקורונה, שנקרא PLpro. החלבון הזה, שנמצא בכל נגיפי הקורונה, הוא חיוני לנגיף ומאפשר לו להיכנס לתאי אנוש, להתרבות בהם ולשתק את המנגנון נוגד הנגיפים שלהם

קנה הנשימה והריאות. איור: shutterstock

חיסונים נגד זיהומים בדרכי הנשימה מפחיתים שיעורי תמותה מאי-ספיקת לב

חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC Congress 2020

מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

הצדדים החיוביים של נגיף הקורונה

כולם רוצים לשמוע על היום שאחרי הקורונה, ואנחנו נחשפים לסיפורי אימים נוראיים על כל הצרות שעומדות ליפול בחלקנו כבר בשנה הקרובה. אבל אף אחד לא מדבר גם על ההשלכות החיוביות שעשויות להתממש בזכות הנגיף הזה.

גרף המתאר את נתוני התחלואה החזויים מקורונה במהלך חודש ספטמבר 2020

חוקרים: בתחילת ספטמבר נגיע לחסינות העדר

כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב * בנפרד מחקר של הטכניוה ואוניברסיטת חיפה קובע כי אכיפה ידידותית תעזור לעצור את המגיפה

חיפוש תרופה לקורונה. המחשה: shutterstock

בזמן הקורונה חייבים לספור את המדע 

כיום, נוכח איום נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2) שמשבש את שגרת חיינו מזה כחצי שנה, הרופאים מככבים בכותרות העיתונים ו"אפידמיולוגיה" היא כבר לא מילה גסה, אך

תוכנית לבניית צוללות נמשנת 1860, היתה ככל הנראה ההשראה לז'ול רון אך את הרעיון המקורי העלה כבר מרגרט (לוּקָס) קָבֶנדיש, בשנת 1666. צילום: shutterstock

כותבים את העתיד

במפתיע, דווקא לא היידעונים, גם לא העתידנים – אלא סופרי המדע הבִּדיוני הִצליחו פעמים רבות לחזות את העתיד: טיסות לחלל, לוויינים, צוללות, אפילו כרטיס האשראי והאייפד. וכמה מצמרר, שתי סופרות ישראליות הִצליחו לחזות את מגֵפת הקורונה

מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי אלה לא תמיד מספיקות כדי להילחם בכל הצרות

באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ' ופרופ' דוד גרינבלט, הטכניון.

חוקרים בטכניון מגלים אי-יציבות הידרודינמית נסתרת

יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים

דילוג לתוכן