הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי אלה לא תמיד מספיקות כדי להילחם בכל הצרות
כתב: צבי עצמון, מתוך: גליליאו צעיר, גיליון 198 יולי 2020
אנחנו רואים בגוף שלנו קודם כל את היותו שייך לנו, אך יצורים זעירים רבים רואים בו מקום נפלא לחיות ולהתרבות על חשבוננו. גופנו יכול לספק להם את כל צורכיהם: מזון, מים, מנגנונים הדרושים להם, טמפרטורה נוחה.
מדובר בהמוני יצורים שנמצאים סביבנו: באוויר, על עורנו, במים ובמזון. הכוונה לחיידקים, לטַפּילים חד־תאיים, לנגיפים, לפטריות זעירות ועוד. גורמי מחלה אלה נקראים בשפת הרפואה פָּתוֹגֵנים.
הודפת את הנצלנים
מאחר שכל אלה מנסים להסתער על גופנו ולנצל אותו, אנחנו זקוקים למערכת הגנה יעילה. זה תפקידה של מערכת החיסון. מערכת החיסון מצליחה ברוב המקרים להדוף בהצלחה את כל הנצלנים הללו. אם אינה מצליחה להדוף אותם לגמרי, אנחנו חולים במחלה מידבקת כלשהי.
חשוב להבהיר את ההבדל בין מערכת החיסון לבין תרכיב חיסון שאנחנו מקבלים בצורת זריקה, טיפות או תרסיס. בזכות מערכת החיסון הטבעית של הגוף, תרכיבי חיסון שמוחדרים לגופנו עוזרים לנו להתחסן – להיות מוגנים מפני מחלות מידבקות.
שתי תת־מערכות
מערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות: אחת שאיתה אנו נולדים, והאחרת נרכּשת בימי חיינו – למשל לאחר שחלינו במחלה מידבקת או שקיבלנו תרכיב חיסון. שתי המערכות כוללות גם תאֵי חיסון וגם חומרי חיסון. הן פועלות יחד, בשיתוף פעולה הדוק.
מערכת החיסון המוּלדת היא קו ההגנה הראשון של הגוף מפני גורמי מחלה; מערכת החיסון הנרכשת נחוצה כדי שהתגובה החיסונית תהיה יעילה. כדי לפעול, מערכת החיסון מבחינה בין מרכיבים של הגוף עצמו ובין גורמים זרים שפלשו לגופנו.
נגד כל מה ש”זר”
כל אחד ממרכיבי מערכת החיסון המוּלדת פועל נגד מִגוון רחב של גורמי מחלה. הוא אינו מבחין בין גורמי מחלה שונים, אלא פועל נגד מה ש”זר”, שאינו חלק מגופנו. מערכת החיסון המוּלדת כוללת אנזים שמפרֵק דפנות של חיידקים, חלבונים שמפריעים לגורמי מחלה שונים, חלבונים אחרים ש”מסמנים” גורמי מחלה כמיועדים לחיסול בידי תאים מחסלים, חלבונים אחרים שיוצרים חורים בקרומיות חיידקים, ותאי דם לבנים שבולעים ומעכלים גורמי מחלה שונים.
מערכת החיסון הנרכשת מתוחכמת מאוד. כל אחד ממרכיביה פועל באופן ספציפי נגד גורם מחלה מסוים אחד. היא כוללת שני סוגים של תאֵי דם לבנים – לִימפוֹציטים בּי ולימפוציטים טי, וכן קבוצה גדולה מאוד של חלבונים שמכוּנים גאמא גלוֹבּוּלינים, שכוללת את הנוגדנים. את הנוגדנים מייצרים לימפוציטים בּי. גורם זר (גורם מחלה) שמעורר יצירת נוגדנים נקרא אַנטיגֵן.
הזיכרון החיסוני
בפעם הראשונה שמערכת החיסון הנרכשת נחשפת לאנטיגן מסוים נדרש לה זמן להגיב. באותו זמן המערכת המולדת מגיבה במהירות, אך היא אינה ספציפית; כשהמערכת הנרכשת נכנסת לפעולה, היא יעילה ביותר. מִתרבּים בה תאים ספציפיים לאותו אנטיגן, וחלק מהתאים האלה מייצרים נוגדנים נגד אותו גורם מחלה בלבד.
לאחר שהמערכת הנרכשת נחשפת לאנטיגן מסוים נוצרים תאי זיכרון, ובפעם הבאה שניחשף לאותו אנטיגן – היא תגיב ביעילות ובמהירות. בזכות זיכרון חיסוני, למחלות רבות שחלינו בהן בעבר יש לנו חסינות ממושכת, לפעמים לכל החיים.
הזיכרון החיסוני הוא הבסיס לפעולתם של החיסונים (תרכיבי החיסון) – בזכותם גופנו נחשף לגורמי מחלה מוחלשים או מומתים, במערכת החיסון נוצרים תאי זיכרון, ואם ניחשף בעתיד לגורם מחלה אלים כזה, נהיה מחוסנים ולא נחלה.
כשאין תרכיב חיסון
בעיה קשה קיימת בנוגע לנגיפים חדשים שהופיעו, שעדיין אין תרכיבי חיסון נגדם, כמו במקרה של קוביד-19 שגרם למגפת הקורונה. בעיה קיימת גם בנוגע לגורמי מחלה שכל הזמן משתנים, כך שהזיכרון החיסוני אינו תקף בנוגע אליהם. זה המצב בנוגע לנגיפי השפעת המשתנים בכל שנה, וכך לגורם המָלַריה (שאיננו נגיף ואיננו חיידק, אלא טפיל חד־תאי) שעדיין אין תרכיב חיסון יעיל נגדו.
חיסון סביל אינו גורם להופעה של תאי זיכרון, אלא הוא הזרקת נוגדנים שנוצרו בגופו של מי שכבר התחסן (בעל חיים או אדם). אחת הדרכים האפשריות לעזור לחולי קוביד-19 היא הזרקה של קבוצת החלבונים שכוללת את הנוגדנים שהוצאו מדמו של מחלים מהמחלה, ולכן מבקשים מאנשים שהחלימו מקורונה לתרום פלסמת דם.
הצטרפו אלינו בפייסבוק https://www.facebook.com/YoungGalileo
עוד בנושא באתר הידען:
2 תגובות
מה יש להגיד, תכנון גאוני ועל-אנושי.
כתבה מעניינת..