אם העבירה את נגיף ה- COVID-19 לתינוקת במהלך ההיריון

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן

אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory
אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory

החוקרת הראשית אומרת כי אף על פי שהאם והתינוקת התאוששו, המקרה מדגיש את החשיבות של הגבלת חשיפת COVID-19 לנשים בהריון.

אם בהריון שנבדקה ונמצאה חיובית לנגיף הקורונה וחלתה COVID-19 העבירה את הנגיף לתינוקת שלה שנולדה בטרם עת, כך מדווחים רופאים בטקסס. שניהם טופלו והחלימו.

המקרה, שפורט במאמר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת The Pediatric Disease Disease Journal, מוסיף לגוף של עדויות הולכות וגדלות כי ניתן להעביר את נגיף ה- SARS-CoV-2 ברחם. הממצאים גם מדגישים את החשיבות של הגבלת חשיפת נשים בהריון לנגיף.

"עם העליה במספר החולים, חשוב מאוד להבליט את הממצא ולהזהיר כי אימהות ותינוקות יכולים להידבק ולחלות בקורונה. ההדבקה יכולה להתרחש במהלך ההיריון, ונשים בהיריון צריכות להגן על עצמן," אומרת ד"ר אמנדה אוונס, ד"ר מרצה, פרופסור עוזר לרפואת ילדים המתמחה במחלות זיהומיות באוניברסיטת דרום-מערב. ומחברת בכירה של המאמר. "איננו יודעים אם יש השפעות ארוכות טווח לזיהום COVID-19 אצל תינוקות."

למרות שלמעלה מ 20 מיליון אנשים ברחבי העולם נדבקו ב- SARS-CoV-2 – הנגיף הגורם ל- COVID-19 – יש רק נתונים מוגבלים על אופן השפעת הנגיף על נשים בהריון. מחקר מוקדם שנערך בווהאן, סין, הגיע למסקנה כי העברת SARS-CoV-2 מאם לתינוק אינה סבירה, מכיוון שהחוקרים לא מצאו עותקים של הנגיף בשום מי שפיר, דם טבורי או חלב אם. אולם קומץ מחקרים עדכניים יותר העלו כי יתכנו מקרים בודדים בהם הדבקה כזו מתרחשת במהלך ההיריון.

במקרה המתואר במחקר, אישה שהייתה בשבוע ה-34 להריון ביקרה בחדר המיון עם סימנים של צירים מוקדמים והיא אושפזה ביחידת ה- COVID בבית החולים פרקלנד, לאחר שנבחנה חיובית לנגיף ה- SARS-CoV-2. אמנם לא היו לה תסמינים נשימתיים אופייניים הקשורים ל- COVID-19, אך היא סבלה מחום ושלשול, מה שהצביע על זיהום נגיפי אפשרי.

"באותה תקופה עשינו בדיקה אוניברסלית של כל מי שהגיע לבית החולים התסמינים הנפוצים ביותר של COVID-19, כולל תסמיני נשימה ותסמיני מערכת העיכול," אומר ד"ר וילמר מורנו, פרופסור עוזר למיילדות וגינקולוגיה ב- UTSW שהיה מעורב במחקר.

האישה, שלא ידעה כיצד נדבקה בנגיף, נותרה באשפוז בגלל אבחנת ה- COVID-19 שלה. שלושה ימים לאחר תחילת האישפוז, היא חוותה ירידת מים. לאחר תהליך לידה שארך שמונה שעות בתחילת מאי, היא ילדה בת בריאה במשקל 3.2 ק"ג. קילו.

"התינוקת הסתדרה היטב ב-24 השעות הראשונות", אומרת ג'וליד סיסמן, M.D., פרופסור חבר לרפואת ילדים שטיפלה ביתינוקת והמחברת הראשית של המאמר. "אך מכיוון שהיא נולדה בטרם עת לאם חיובית ל- COVID-19, החלטנו לאשפז אותה באיזור מיוחד המרוחק מתינוקות אחרים.

כעבור 24 שעות לאחר הלידה, פיתחה הרכה הנולדה חום גבוה והראתה סימנים של מצוקה נשימתית, כולל נשימה תכופה ורמות נמוכות של חמצן בדם. סיסמן ועמיתיה ערכו בדיקות לגילוי נגיפים וחיידקים. בעוד שבדיקות אחרות חזרו לשליליות, בדיקת COVID-19 הייתה חיובית גם 24 וגם 48 שעות לאחר הלידה.

"באותה תקופה הידיעה הידע הרפואי גרס שהעברה אינה מתרחשת ברחם כך שבאמת לא ציפינו לזה", אמרה סיסמן.

כדי לעזור להצביע כיצד ומתי התרחש ההעברה בין האם לתינוק, ניתח פרופ' דיניש רח'ג'ה., פרופסור לפתולוגיה ב- UTSW, ניתח את השלייה שנותרה מהריון.

"מצאנו סימני דלקת וראיות לכך שהתינוק היה לחוץ," אומר רח'ג'ה. "ואז, כדי לחפש את הנגיף, עשינו בדיקות מעבר לאלו שנעשות באופן שגרתי."

הוא ועמיתיו בחנו לראשונה פרוסות דקות של השליה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, והבחינו במבנים שנראו כמו נגיפים. לאחר מכן הם בדקו דגימות קטנות של השלייה לנגיף ה- SARS-CoV-2. בדיקות מסחריות זמינות כיום לנגיף COVID-19 מסתמכות על נוזלי גוף ולא על רקמות מוצקות כדי לגלות את הנגיף. לכן השתמש רח'ג'ה בבדיקה שפותחה במקור לנגיף ה- SARS משנת 2003. המבחן האימונוהיסטוכימי, מותאם לנגיף הקורונה החדש, איפשר לפתולוג לזהות את החלבון הנוקלאוקפסיד של נגיף ה- SARS-CoV-2.

לא לאם ולא לתינוקת היו תסמינים חמורים מספיק כדי להצדיק טיפול מלבד חמצן ונוזלים, ושניהם התאוששו לחלוטין. התינוקת שהתה בבית החולים במשך שלושה שבועות ואז שוחררה.

להודעה של בית החולים

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. מה המשותף להרס שוניות האלמוגים, הפגיעה באוזון וויורוס הקורונה?
    מי שחושב שמקור הקורונה הם העטלפים שיחשוב שוב.
    אין בעולם שלנו תופעת טבע שלילית שמקורה אינו באדם.
    העיניין הוא אך ורק עד כמה משוכללות אותם משקפיים שבהם יש לנו את היכולת לחקור את המציאות.
    בעוד הרס שוניות האלמוגים נעשה גם פיזית וגם כתוצאה מהפגיעה באוזון שמקורה בפעולות האדם, הרי שתופעת הקורונה היא תוצאה של קשרים ניסתרים יותר ברמת הכוונות והמחשבות שבין בני האדם, הדרגה המפותחת ביותר של הטבע.
    קשרים שלנו בני האדם עדיין אין את הכלים והיכולות לגלותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן