על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים פערי מוכנות להתפרצויות הבאות
הזיכרון הקצר של עולם המדע: במשך שני העשורים האחרונים מדענים חקרו התפרצויות של מגפות כלל עולמיות, אך לאחר שהן דעכו, הקשב המחקרי למגפות הללו פחת באופן שפגע בהיערכות להתפרצויות הבאות – זו התמונה המטרידה העולה ממחקר חדש שערכו חוקרי מדעי נתונים ובריאות הציבור מהאוניברסיטה.
ד”ר מיכאל פייר | צילום: דני מכליס; פרופ’ קובי מורן-גלעד | צילום: ESCMID
המחקר, שכלל ניתוח ראשון מסוגו של 200 מיליון מאמרים מדעיים, מראה שבשנים הקודמות להתפרצות נגיף קורונה, לא בוצע מחקר מדעי בתחום המוכנות למגיפות באופן עקבי. “על אף שהיה ידוע שהתפרצות נוספת היא כנראה רק עניין של זמן, המחקרים שהיו עשויים לסייע בהתמודדות עם הקורונה לא נמשכו”, קובעים החוקרים על סמך ניתוח הנתונים.
על פי הנתונים שפורסמו בכתב העת היוקרתי GigaScience, ההשקעה בחקר מחלות זיהומיות לא היתה אחידה ב-20 השנים האחרונות. נרשמה ירידה דרסטית בהיקף המחקר המוכוון למחוללים מגיחים, בכל פעם שמגיפה מסוימת דעכה מעט. על פי הממצאים, המחקר על נגיפים ומחלות זיהומיות הגיע לשיא לאחר פרוץ מגיפות אלו, אולם ירד מסדר היום המחקרי תוך שנתיים בלבד מתחילת המגיפה.
הנתונים הראו כי נגיפי “סארס” ו-“מרס” ממשפחת נגיפי הקורונה, היוו כ-0.4% בלבד מכל מחקרי הווירולוגיה ב-20 השנה האחרונות. לשם השוואה, מחקרים בנושא מחלת האיידס היוו כ-7.9% ממחקרי הווירולוגיה.
ד”ר מיכאל פייר ותלמיד המחקר שלו דימה קגן מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, בשיתוף עם פרופ’ קובי מורן-גלעד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות בבית הספר לבריאות הציבור, וחבר בצוות הטיפול במגיפות של משרד הבריאות, בנו את מערך הנתונים החדשני וממנו גזרו את ניתוחי המחקר. זוהי פעם ראשונה שחוקרים ניתחו מאגר נתונים בהיקף כה גדול, הכולל למעלה מ-200 מיליון מאמרים וכמעט 2 מיליון מחקרים מתחום המחלות הזיהומיות.
לדברי החוקרים, התפרצות מחלת הקורונה מוכיחה כמה מעט העולם ידע על נגיפים מגיחים. לדבריהם, “לא נערך מחקר ממושך על סוגים כאלו של זיהומים. דפוס כזה מותיר אותנו ללא מוכנות לרגעי אמת שבהם מגיפה מתפרצת. עלינו להמשיך ולשמור על קצב מחקר קבוע, גם לאחר שתשכח המגיפה הנוכחית. הדרך להבנה ולפיצוח של וירוסים היא מרתון, לא ספרינט”.
עוד מציינים החוקרים, כי בעוד שבכלל תחומי המחקר הרפואי נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי המחקר בשנים האחרונות, תחום המחלות הזיהומיות המגיחות לא הציג מגמה דומה. נראה שחוקרים בעיקר את ההתפרצויות הקיימות בהווה ולא את ההתפרצויות שעלולות להגיע בעתיד, מסכמים החוקרים.
באיור: מדד כמות המאמרים לאורך זמן לפי מחלה. ניתן לראות שיש נפילה חדה בסארס ומרס לאחר שההתפרצות הסתיימה, בניגוד למחלות אחרות כגון צהבת או איידס.
תגובה אחת
לדעתי, גודל תקציב וכח אדם הם בעלי חשיבות במקרה הזה. אם היה מספיק תקציב, ניתן היה להרחיב את כמות המחקרים ושעות העבודה, וניתן היה להשקיע יותר בגיוס ובהכשרה של כח אדם לצורך מחקר.