הסטטיסטיקן הלאומי מבקר את הסקר לבדיקת התחלואה בקורונה "אסור להחליף מהימנות בנוחות"

"מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית. סקר כזה לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד"

ניתוח סטטיסטי של מגיפת הקורונה. המחשה: מתוך Jumpstory
ניתוח סטטיסטי של מגיפת הקורונה. המחשה: מתוך Jumpstory

פרופ' דני פפרמן, הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פנה אתמול לממשלה באמצעות הציבור, לאחר שפניה ישירה לא נענתה. לדבריו, ביצוע הסקר במתווה המתוכנן של משרד הבריאות יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית. סקר כזה לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות!

בפניה רשמית לקבינט הקורונה אמר פרופ' פפרמן: "על פי דיווחים בתקשורת, בשבוע הבא עומד להתחיל סקר סרולוגי ארצי בקרב כ-75,000 נבדקים מטעם משרד הבריאות. כמי שנאבק בכל פורום אפשרי מאז סמוך לתחילת המגפה לקיום סקרי תחלואה, אני כמובן מברך על כך, אולם אני מאוד מוטרד מהאופן שבו הסקר יבוצע, דגימה מתוך הבאים ממילא לקופות החולים ללא קשר לסקר לצורך בדיקות דם. ביצוע הסקר במתווה כזה יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר והבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית, שלא לומר כאשר מדובר בתקופת הקורונה. למשל, סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה. מעבר לכך, ביצוע הסקר במתכונת המוצעת לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד. אוסיף לכך שבסקר סרולוגי, אחת המטרות היא לבדוק אינטראקציות בין פרטים הגרים באותה דירה, אך שיטת הדגימה המוצעת לא תאפשר זאת."

"פניתי לגורמים הבכירים ביותר במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה רלוונטיים אחרים כבר לפני למעלה משבועיים. התרעתי על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת וביקשתי לקיים דיון מעמיק בנושא, אך להפתעתי ואכזבתי, לא זכיתי לכל תגובה. על פי חוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות, וחובה על משרדי הממשלה להתייעץ עמי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים. לצערי, שני הדברים לא התממשו וכך לא נותרה לי ברירה אלא להשמיע את עמדתי בפומבי, כי אחרת כך אני מרגיש אמעל בתפקידי."

הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה "מדגם נוחות" ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית (לאו דווקא שווה) להיכלל במדגם. ניתן לתכנן את המדגם כך שיידגמו פרטים המתגוררים באותה דירה, וניתן להעריך את טעויות האומדנים באופן מדעי. המדגם יאפשר גם חישוב אומדנים בפילוחים שונים כמו גיל ומיקום גיאוגרפי. כך מבצעת הלמ"ס מעל 60 סקרים מדי שנה, וכך גם נבחר המדגם לסקר הסרולוגי המבוצע בימים אלו ממש בבני ברק, בשיתוף עם מכון גרטנר שאחראי על בצוע הבדיקות ופיענוחן. סקר כזה יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או מתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה, וככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית. חשוב לי לומר שלדעתי זו שותפים טובי הסטטיסטיקאים בארץ ובעולם, וגם מומחים מתחום הבריאות. כך כאמור מבוצע הסקר בבני ברק, וכך הוא מבוצע גם בארצות אחרות בעולם כמו איטליה ואנגליה.

אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות!

עוד בנושא באתר הידען:
ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה
חוקרים בטכניון, בספרד ובבריטניה מציגים גישה חדשה-ישנה לחיטוי אוויר ומשטחים מנגיף הקורונה
חוקרים מבר-אילן זיהו אנטיגן המעורר תגובה חיסונית לקראת מציאת חיסון מבוסס חלבון נגד נגיף קורונה
סקר עולמי הוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן