סיקור מקיף

חוקרים מבר-אילן זיהו אנטיגן המעורר תגובה חיסונית לקראת מציאת חיסון מבוסס חלבון נגד נגיף קורונה

במחקר שפורסם בכתב העת VACCINES הודיעו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן על גילוי של קבוצת אפיטופים (חלק ‏ספציפי של מולקולת האנטיגן המעורר תגובה חיסונית) בעלי פוטנציאל חיסוני במעטפת החלבון של נגיף SARS-CoV-2

ד"ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן, מנהלת מחלקת הגנומיקה של הסרטן והמחשוב הביולוגי של מחלות מורכבות בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן
ד”ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן, מנהלת מחלקת הגנומיקה של הסרטן והמחשוב הביולוגי של מחלות מורכבות בפקולטה לרפואה ע”ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן

במחקר שפורסם בכתב העת VACCINES הודיעו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן על גילוי של קבוצת אפיטופים (חלק ‏ספציפי של מולקולת האנטיגן המעורר תגובה חיסונית) בעלי פוטנציאל חיסוני במעטפת החלבון של נגיף SARS-CoV-2. אפיטופים אלה מסוגלים לחולל תגובה חיסונית הן על ידי נוגדן והן על ידי תגובה הומורלית המתווכת על ידי התא. הממצאים של עבודה זו עשויים לתרום לפיתוח של חיסון פפטידי (המורכב מחלבונים קטנים) נגד הזיהום בנגיף SARS-CoV-2 ובכך לעצור את התפשטות מגיפת COVID-19 ופנדמיות עתידיות הנגרמות על ידי נגיפי קורונה.

החוקרים בראשותה של ד”ר מילנה פרנקל-מורגנשטרן, מנהלת מחלקת הגנומיקה של הסרטן והמחשוב הביולוגי של מחלות מורכבות בפקולטה לרפואה ע”ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן, נקטו בגישה מבוססת מחשב (ביו-אינפורמטיקה) לחקר המידע הטמון במבנה החלבון של הנגיף SARS-CoV-2 וכך הצליחו להתחקות על מיקומם וזהותם של אתרים אימונו-דומיננטיים של הנגיף. תגובות חיסוניות המבוססות על אפיטופים אימונוגניים דומיננטים מאופיינות על ידי תקיפה של מחוללים המציגים אפיטופים כאלה הן על ידי נוגדן והן במנגנון המתווך על ידי התא האנושי. תגובה חיסונית כזאת מסייעת לנטרול מהיר ויעיל של מחולל המחלה.

צוות החוקרים, שכולל גם את סומיט מוכרג’י, דמיטרי טבורובסקי, ראג’ש דטרוז’ה וסוננדה ביסבאס מוכרג’י, זיהה 15 אזורים אימונוגניים אפשריים על פני שלושה חלבונים על פני המעטפת של SARS-CoV-2 ומיפה 25 אפיטופים אימונו-דומיננטיים בחלבונים אחרים של SARS-CoV-2.
כדי להוכיח שאפיטופים אלה יוכלו לשמש ליצירת חיסון לאוכלוסיית העולם, נקבע אחוז האנשים המבטאים מערך ראשי של התאמה רקמתית (MHC) המסוגל לזהות כל אחד מהאפיטופים הללו. שבעה אפיטופים נמצאו במעל ל-87% מאוכלוסיית העולם הנגועה בנגיף. לאחר מכן בוצע ניתוח של אופן ההתקשרות של אפיטופים פוטנציאליים אלה עם MHC האנושי ופעולות הגומלין המתרחשות אחריה. הוכנה רשימה מלאה של חלבוני MHC המכירים כל אפיטופ, ורשימה זו מובאת במאמר המתאר את התגלית ובבקשת הפטנט הזמנית שהוגשה בארה”ב US 63/034.416)).

שבעת האפיטופים נבחנו בעזרת שיטות שונות כדי לוודא שאינם אלרגניים או רעילים וכי אין בהם סיכון מוגבר לחולל תגובות אוטו-אימוניות. בסך הכול התוצאות מצביעות על כך, כי שבעה אפיטופים אלה הם מועמדים ראויים לשמש חיסון יעיל. הפיתוח של חיסון הנסמך על אפיטופים אימונו-דומיננטיים אלה יכול לתפעל תגובה חיסונית הן תאית והן הומורלית בבני אדם המהווים את רוב רובה של אוכלוסיית העולם.

מחקר זה נתמך על ידי מענקים מתוכנית PBC לחוקרים פוסט-דוקטורט מהודו ומסין וממכון למדע האינפורמטיקה (DSI) של אוניברסיטת בר-אילן. קבוצת פרנקל-מורגנשטרן מחפשת כעת שותפים מהתעשייה וממרכזים רפואיים לקידום מאמציה למציאת חיסון מבוסס פפטיד נגד COVID-19.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.