סיקור מקיף

מחקר חדש: חיסוני קורונה הצילו את חייהם של 20 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנה הראשונה

החוקרים מעריכים שאפשר היה להציל כ-600 לאלף אנשים נוספים אם היה מושג היעד של ארגון הבריאות העולמי לחסן 40% מהאוכלוסייה בכל מדינה בשתי מנות או יותר עד סוף 2021

חיסוני קורונה. <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
חיסוני קורונה. איור: depositphotos.com

חיסוני הקורונה הפחיתו את התמותה העולמית הפוטנציאלית בזמן המגיפה ביותר ממחצית בשנה שאחרי הכנסתם לשימוש, לפי הערכות ממחקר של מודל מתמטי שפורסם ב-23 ביוני 2022 ב-The Lancet Infectious Diseases.

19.8 מיליון מתוך 31.4 מיליון מקרי מוות פוטנציאליים מקורונה נמנעו בכל העולם בשנה הראשונה של תוכנית החיסונים לפי הערכות המבוססות על מקרי מוות עודפים ב-185 מדינות וטריטוריות.

החוקרים מעריכים שאפשר היה להציל כ-600 אלף אנשים נוספים אם היה מושג היעד של ארגון הבריאות העולמי לחסן 40% מהאוכלוסייה בכל מדינה בשתי מנות או יותר עד סוף 2021.

ד”ר אוליבר ווטסון מ-Imperial College London, המחבר הראשי של המאמר, אמר: “הממצאים שלנו הם ההערכה הכי שלמה עד היום של ההשפעה העולמית המדהימה שהייתה לחיסון על מגיפת הקורונה. מתוך כמעט 20 מיליון מקרי מוות שנמנעו לפי ההערכה בשנה הראשונה אחרי שהתחיל השימוש בחיסונים, כמעט 7.5 מיליון נמנעו במדינות הכלולות ביוזמת COVAX. היוזמה הזאת נוצרה כי היה ברור מההתחלה ששוויון גלובלי בחיסונים יהיה הדרך היחידה לצאת מהמגיפה. הממצאים שלנו מראים שחייהם של מיליוני אנשים ניצלו כנראה בגלל זמינות החיסונים לאנשים בכל מקום, בלי קשר לעושרם. אבל אפשר היה לעשות יותר. אם היעדים שקבע ארגון הבריאות העולמי היו מושגים, אנו מעריכים שאפשר היה למנוע בערך מקרה מוות אחד מקורונה מתוך חמישה במדינות מעוטות הכנסה”.

מאז שחיסון הקורונה הראשון ניתן מחוץ לסביבה של ניסוי קליני ב-8 בדצמבר 2020, כמעט שני שלישים מאוכלוסיית העולם קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון קורונה (66%). יוזמת COVAX איפשרה גישה לחיסונים זולים במדינות מעוטות הכנסה כדי לנסות להפחית את אי השוויון, עם יעד ראשוני לתת שתי מנות חיסון ל-20% מהאוכלוסייה במדינות הכלולות ביוזמה עד סוף 2021. ארגון הבריאות העולמי הגדיל את היעד הזה על ידי קביעת אסטרטגיה גלובלית לחסן באופן מלא 70% מאוכלוסיית העולם עד אמצע 2022, עם יעד ביניים לחסן 40% מהאוכלוסייה של כל המדינות עד סוף 2021.

למרות המהירות המדהימה של מתן החיסונים בכל העולם, יותר מ-3.5 מיליון מקרי מוות מקורונה דווחו מאז שניתן החיסון הראשון בדצמבר 2020.

כמה מחקרים ביקשו להעריך את ההשפעה של החיסונים על מהלך המגיפה. מחקרים אלה התמקדו באזורים ספציפיים, כגון מדינות, מדינות מחוז או ערים. המחקר האחרון הוא הראשון שמעריך את ההשפעה של חיסוני קורונה בקנה מידה עולמי והראשון שניגש למספר מקרי המוות שנמנעו באופן ישיר וגם עקיף.

מר גרגורי ברנזלי מ-Imperial College London, מחבר שותף ראשון של המאמר, אמר: “קשה לכמת את ההשפעה העולמית של החיסונים כי הגישה לחיסונים שונה בין המדינות, וכך גם ההבנה שלנו איזה וריאנטים של קורונה נפוצים, כשבמדינות רבות המידע על הריצוף הגנטי מוגבל מאוד. בנוסף בלתי אפשרי למדוד באופן ישיר כמה מקרי מוות היו קורים בלי החיסון. המידול המתמטי הוא כלי שימושי להערכת תרחישים חלופיים, שאי אפשר לצפות בהם ישירות בעולם האמיתי”.

למאמר המדעי ב-LANCET

עוד בנושא באתר הידען:

3 תגובות

  1. מחקרים ממומנים ושקריים .בכל העולם כבר יודעים שיש עלייה של אלפי אחוזים בסרטנמ טורבו דום לב שבצים מוחיים ועוד . הכיסא החשמלי עוד יופעל על כל פושעי הקורונה

  2. For our model fitting, we use the central estimates of excess deaths produced by The Economist model.

    The estimates used in this paper are taken from the model on the 7th of December 2021, with the exception of the fit for Curacao, which is taken from the model on the 20th of January 2022, to take advantage of improved estimates.

    קראתם נכון. מחקר במימון של ממשלות וגופי בריאות שהמליצו על חיסון ואף התקינו תקנות ל”עידוד התחסנות” (דהיינו סנקציות על לא מחוסנים) – משתמשים במודל מתמטי של עיתון לא מדעי מבלי לנמק (במידה המתבקשת) על הסיבות לבחירה במודל זה.

    פרט לכך שגופים שהמליצו באופן חד משמעי על חיסון המוני של האוכלוסיה הם בגדר גופים משוחדים (לפחות לדעתי), הרי שאין שום תירוץ לחור הענקי הזה במתדולוגיית המחקר. מודל מתמטי שמתאר התפשטות של מחלה בסיטואציה היפותטית צריך להיות מנומק היטב. וגם אז, ממצאיו הם בגדר השערה גסה גרידא.

    וזה לא קשור לבעד\נגד חיסונים. אלו אמות מידה סבירות למחקרים מדעיים. מסקנות החוקרים הן לרוב החלק השולי ביותר של כל מחקר (למרות שהן מה שאוהבים לפרסם בכותרות). החלק העיקרי הוא התוצאות והאופן שבו חילצו אותן. לא כל שכן כשמדובר במחקרים מסוג זה שלא ניתן לבדוק להם חזרתיות ולכן לפי הגדרה – הם אינם מחקרים מדעיים (לפי עקרונות השיטה המדעית).

  3. מודלים מתמטיים אינם מציאות. כל הכתבה הזאת מבוססת על הונאה. מי משלם לכם עבור זה? את האמון שלי אבדתם בזה הרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.