הטכניון

מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

  • אין תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

תרומה תאפשר למכון ויצמן למדע, לטכניון ולאוניברסיטת מישיגן, לשתף פעולה בקידום רפואה מדויקת

  • אין תגובות
יצירת אשכולות חלבונים מורכבים. / באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים בעזרת קומפלקסים אורגנו-מתכתיים איור: פרופ' אשרף בריק, הטכניון

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

  • תגובה אחת
יושבים מימין לשמאל: אלחנן מגיד, דקלה אורן, פרופ' ארז חסמן, ארקדי פאירמן, תומר סתיו, פרופ'-מחקר מוטי שגב וד"ר ולדימיר קליינר

חיבור בין שתי קבוצות מחקר בטכניון הוליד תחום מדעי חדש: מטא-חומרים קוואנטיים

  • 5 תגובות
היווצרות של צמד קווארקי b כתוצאה מדעיכת חלקיק היגס. שני האזורים הירוקים בתמונה הם החתימות של שני סילוני חלקיקים שיצרו הקווארקים. האיור באדיבות ATLAS Collaboration/CERN

אימות תצפיתי נוסף לחלקיק היגס

  • אין תגובות
המין Candida albicans בהגדלה של פי 200. מתוך ויקיפדיה

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ריפאו זיהומים פטרייתיים בעור באמצעות "מפעל חיידקים" זעיר

  • אין תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

תאי לב שגודלו מתאי גזע מושרים ישמשו מודל לבדיקת השפעת תרופות לאיזון קצב הלב

  • אין תגובות
הדמיית ההתנגשות של גוף בגודלו של הירח בכוכב לכת בגודלו של כדור הארץ. איור: נאס"א

ירחים נופלים: כאשר כדור הארץ הקדמוני פגש את יוצריו

  • 8 תגובות
אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

  • תגובה אחת
תיאור סכמטי של שלבי התהליך בשיטת הייצור החדשה ותמונה של התקן שיוצר בשיטה זו . איור, מעבדתו של פרופ' אבנר רוטשילד, הטכניון

אור וחומר: אינטראקציה מוגברת

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: הכדור הזעיר שבקצה המוט מסתובב במהירות בקרבת מקור האור – הסיב האופקי שנראה ברקע. אור המגיע מצד ימין של הסיב מועבר, בעוד האור המגיע משמאל נחסם. למטה: המנוע המסובב את הכדור.

מבודד אופטי חדש מעביר אור שנכנס אליו מכיוון אחד וחוסם את האור הנכנס מהכיוון המנוגד

  • 2 תגובות
מערך של סקירמיונים אופטיים. השדה החשמלי בכל תא במערך אינו אחיד בכיוונו אלא מצביע לכל כיוון אפשרי במרחב. איור: הטכניון

"קיפודי אור" ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו

  • 5 תגובות
בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון

חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח

  • תגובה אחת
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

  • 4 תגובות
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חוקרים משלוש פקולטות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לייצור חשמל ומימן מחיידקים חיים

  • 2 תגובות
תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.

החוקרת שבודקת את השפעת אוכלוסיית החיידקים שבמעיים על גופנו

תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים. באדיבות הטכניון.

חוקרים פיתחו תא סינתטי המייצר תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול

  • אין תגובות
הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות איור: פרופ' אלחנדרו סוסניק, ואלכס בוקצ'ין. הטכניון

מערכת ננומטרית להסעת תרופות לטיפול בילדים חולי סרטן

  • אין תגובות
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

החיים בסופר-רזולוציה

  • 3 תגובות
צילום CT המדגים בית החזה של חולה מזותליומה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה

  • 4 תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
הדגמה של המערכת המנטרת את קצב הלב, את פעילות מערכת העצבים ההיקפית וסמנים פיזיולוגיים נוספים ומעבירה את הנתונים לענן, שם הם זמינים לגורמים מוסמכים לצורך ניתוח והמלצות רפואיות. איור: מעבדתו של פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש

  • אין תגובות
נבחרת ישראל לאולימפיאדת הכימיה במינסק, 2018. צילום: דוברות הטכניון

הישג ישראלי: מדליה באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית

  • אין תגובות
: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו). באדיבות דוברות הטכניון

כיצד לגרום לרובוטים זעירים לנוע בתוך הגוף למקום הרצוי?

  • אין תגובות

בדרך אל האושר: מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי למצבנו הרגשי?

  • אין תגובות
בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד. קרדיט: ATS.

קרן משפחת הלן דילר תתרום 50 מיליון דולר למרכז הקוונטום בטכניון

  • 5 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

נחשף מנגנון העמידות של נגיף ה-FIV, שגורם ל"איידס החתולים"

  • 12 תגובות
הקונספט שמאחורי האלגוריתם החדש – פתיחתה של "הקופסה השחורה" שנקראת מערכת החיסון האנושית. האיור באדיבות הטכניון.

אלגוריתם חדשני מאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים

  • תגובה אחת
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ. צילום: דוברות הטכניון

זוכי פרס הארווי לשנת 2017: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ

  • אין תגובות
המערכת האופטית במעבדה – שיתוף פעולה בין הטכניון ל- CREOL. מקור: דוברות הטכניון.

לייזרי מוליכים-למחצה: הדור הבא

  • תגובה אחת
הפריטין אינו נמצא במסלול ההפרשה הקלאסי של התא. מיקום פיזור הפריטין (ירוק) ופיזורו בתאים מקרופאגים שמקורם במח עצם אינו מושפע מחומר הפוגע במסלול ההפרשה הקלאסי אברון הג'ולג'י (אדום). באדיבות הטכניון.

מחקר חדש משנה את דרך המחשבה על הובלת הברזל בגוף

  • תגובה אחת
משגר PSLV הודי. ישגר בסוף השנה הנוכחית להק של שלושה לוויינים זעירים של הטכניון. מקור: ISRO.

נחתם הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

ייצור דלק מימן בהשראת הפוטוסינתזה בטבע

  • 2 תגובות
הדמייה של להק הלוויינים. באדיבות הטכניון.

הטכניון ישגר לחלל את להק הלווינים האוטונומי הראשון

  • 3 תגובות
1. ג'ורג'ו פלוצ'י, המנהל המדעי של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן. צילום: רות לואר, דוברות הטכניון.

דינוזאורים, חורים שחורים ומאיץ החלקיקים האזורי – בכנס בינלאומי בטכניון

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

יד בהזמנה

  • אין תגובות
המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

  • תגובה אחת
תאי מלנומה גרורתיים. תמונת אילוסטרציה. מקור: National Cancer Institute.

נחשף תפקידו המרכזי של החלבון שרפין בהתפתחות גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
נחשון הים Ophiocoma wendtii. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

ללמוד מנחשון הים: ייצור חומרים מחושלים מתחת למים

  • אין תגובות
חתך צידי של המוח האנושי, עם ציון של מיקום ההיפוקמפוס. תרשים: National Institute on Aging, National Institutes of Health

הפרט מסתמך בהחלטותיו על אזורים מוחיים שהוכיחו אמינותם בעבר

  • אין תגובות
פרופ’-מחקר אמריטוס יעקב זיו. התמונה באדיבות דוברות הטכניון.

פרופ’ יעקב זיו מהטכניון זכה בפרס א.מ.ת על תרומתו בתחומי המידע והתקשורת

  • תגובה אחת
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים פיתחו מערכת לאבחון מחלות על סמך תנועת העפעף

  • אין תגובות
מימין לשמאל : פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר (אחיו של פרופ'-אמריטוס רונלד דריבר), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

מפרס הארווי בטכניון – לפרס נובל בשטוקהולם

  • אין תגובות
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

  • אין תגובות
2. מושבת סלפות בתנועה לילית. הצילום באדיבות : פרופ'-משנה קלי סאתרלנד, אוניברסיטת אורגון.

ההיגיון האבולוציוני מאחורי תנועת מושבות של היצור הימי סלפה

  • 3 תגובות
מקור: pixabay.

לראות את הלילה באור חדש

  • 5 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש