הטכניון

הדפסת רקמות בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מרכז חדש להדפסת רקמות נחנך בטכניון

  • 2 תגובות
החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

"ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית המחקר והפיתוח בתעשיית התעופה והחלל"

  • תגובה אחת

קעקוע שהוא גם חיישן

  • תגובה אחת
(מימין לשמאל) : ד"ר ישי פיקמן, הדוקטורנטית איילת אלפרט ופרופ"ח שי שן-אור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים פיתחו שיטה להעריך את "הגיל החיסוני" של האדם

  • תגובה אחת
שינויים בארגון הדי-אן-איי במהלך התפתחות תאי הזרע. משמאל לימין: תאי זרע מתפתחים (תחילת מיוזה), תאי זרע מתפתחים (לאחר מיוזה) ותאי זרע בוגרים. בשורה העליונה: תמונות מיקרוסקופ של התאים כאשר הדי-אן-איי מסומן בשחור. בשורה התחתונה: מפות אינטראקציה של ניסוי Hi-C, המתארות מבנים מרחביים של די-אן-איי (צורות מלבניות). אפשר לראות שבתחילת המיוזה, כאשר הדי-אן-איי דחוס, המבנים קיימים אך חלשים יותר; הם מתחזקים לאחר המיוזה; והם מגיעים לשיא חוזקם בתאי זרע בוגרים. איור פרופ' סטושי נמקאווה, בית החולים לילדים בסינסיטי

גילויים חדשים על התארגנות הדי-אן-איי במהלך היווצרות הזרע

  • 4 תגובות
ד"ר שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנטית צפנת גרינברג-טולדו. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו פלטפורמה המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית

  • 4 תגובות
פרופ' שולמית לבנברג. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים בטכניון הדגימו את היתרון של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

  • אין תגובות
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון הנבחר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' אורי סיון נבחר לנשיא הבא של הטכניון

  • אין תגובות
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

  • אין תגובות
אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות.צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סטודנטיות בטכניון פיתחו פלאפל מבוסס-ספירולינה – וזכו בתחרות בינלאומית

  • 4 תגובות
מולקולות אורגניות. המחשה: shutterstock

גישה חדשה ליצירה של מולקולות אורגניות עשירות במרכזים סטריאוכימיים

  • אין תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות
מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

  • אין תגובות
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

תרומה תאפשר למכון ויצמן למדע, לטכניון ולאוניברסיטת מישיגן, לשתף פעולה בקידום רפואה מדויקת

  • אין תגובות
יצירת אשכולות חלבונים מורכבים. / באמצעות כוונון מדויק של תהליכים כימיים בעזרת קומפלקסים אורגנו-מתכתיים איור: פרופ' אשרף בריק, הטכניון

דרך חדשה ואפקטיבית ליצירת חלבונים מורכבים

  • תגובה אחת
יושבים מימין לשמאל: אלחנן מגיד, דקלה אורן, פרופ' ארז חסמן, ארקדי פאירמן, תומר סתיו, פרופ'-מחקר מוטי שגב וד"ר ולדימיר קליינר

חיבור בין שתי קבוצות מחקר בטכניון הוליד תחום מדעי חדש: מטא-חומרים קוואנטיים

  • 5 תגובות
היווצרות של צמד קווארקי b כתוצאה מדעיכת חלקיק היגס. שני האזורים הירוקים בתמונה הם החתימות של שני סילוני חלקיקים שיצרו הקווארקים. האיור באדיבות ATLAS Collaboration/CERN

אימות תצפיתי נוסף לחלקיק היגס

  • אין תגובות
המין Candida albicans בהגדלה של פי 200. מתוך ויקיפדיה

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ריפאו זיהומים פטרייתיים בעור באמצעות "מפעל חיידקים" זעיר

  • אין תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

תאי לב שגודלו מתאי גזע מושרים ישמשו מודל לבדיקת השפעת תרופות לאיזון קצב הלב

  • אין תגובות
הדמיית ההתנגשות של גוף בגודלו של הירח בכוכב לכת בגודלו של כדור הארץ. איור: נאס"א

ירחים נופלים: כאשר כדור הארץ הקדמוני פגש את יוצריו

  • 8 תגובות
אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

  • תגובה אחת
תיאור סכמטי של שלבי התהליך בשיטת הייצור החדשה ותמונה של התקן שיוצר בשיטה זו . איור, מעבדתו של פרופ' אבנר רוטשילד, הטכניון

אור וחומר: אינטראקציה מוגברת

  • תגובה אחת
מערכת הניסוי: הכדור הזעיר שבקצה המוט מסתובב במהירות בקרבת מקור האור – הסיב האופקי שנראה ברקע. אור המגיע מצד ימין של הסיב מועבר, בעוד האור המגיע משמאל נחסם. למטה: המנוע המסובב את הכדור.

מבודד אופטי חדש מעביר אור שנכנס אליו מכיוון אחד וחוסם את האור הנכנס מהכיוון המנוגד

  • 2 תגובות
מערך של סקירמיונים אופטיים. השדה החשמלי בכל תא במערך אינו אחיד בכיוונו אלא מצביע לכל כיוון אפשרי במרחב. איור: הטכניון

"קיפודי אור" ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו

  • 5 תגובות
בשורה העליונה נראים הגידולים שהתפתחו בעכברי קבוצת הביקורת, ובשורה התחתונה - גידולים מעכברים שעברו את המניפולציה המוחית. איור: פרופ' אסיה רולס, הטכניון

חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות מניפולציה על אזור התגמול במוח

  • תגובה אחת
אלינה פושקרב. צילום: מקס אפרטין

משפחה חדשה של חלבוני חישת אור התגלתה במי הכנרת

  • תגובה אחת
במבט על: מיפוי התקשורת הבין-תאית, המבוצעת על ידי ציטוקנים, בין תאי מערכת החיסון. איור: הטכניון

מערכת החיסון: פותחים את הקופסה השחורה

  • 4 תגובות
מכונית מונעת במימן של BMW. צילום מתוך ויקימדיה קומונס

חוקרים משלוש פקולטות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לייצור חשמל ומימן מחיידקים חיים

  • 2 תגובות
תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.

החוקרת שבודקת את השפעת אוכלוסיית החיידקים שבמעיים על גופנו

תא סינתטי המכיל את כל המכונות המולקולריות הדרושות להפיכת תבנית די-אן-איי לאר-אן-איי ולחלבון פעיל. אבני הבניין הנמצאות בסביבה החיצונית נכנסות לחלקיק ומספקות את חומרי הגלם הדרושים לייצור החלבונים התרפויטיים. באדיבות הטכניון.

חוקרים פיתחו תא סינתטי המייצר תרופות אנטי-סרטניות בתוך הגידול

  • אין תגובות
הכנת הפלטפורמה (מיצלות פולימריות) להסעת מעכב הטירוזין קינאז, המסומן בכדוריות כחולות איור: פרופ' אלחנדרו סוסניק, ואלכס בוקצ'ין. הטכניון

מערכת ננומטרית להסעת תרופות לטיפול בילדים חולי סרטן

  • אין תגובות
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

החיים בסופר-רזולוציה

  • 3 תגובות
צילום CT המדגים בית החזה של חולה מזותליומה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מצאו דרך לעכב התפתחות של מחלת הסרטן מזולתליומה

  • 4 תגובות
כל ליפוזום (בועה בצבע תכלת) הוטען בחלקיקים של ברזל ומגנזיום. הליפוזומים שרוססו על העלים חדרו לתוכם, התפזרו בכל חלקי הצמח ופרקו את המטען בתוך התאים.

הננוטכנולוגיה לשירות שיפור משמעותי ביבול הגידולים החקלאיים

  • אין תגובות
הדגמה של המערכת המנטרת את קצב הלב, את פעילות מערכת העצבים ההיקפית וסמנים פיזיולוגיים נוספים ומעבירה את הנתונים לענן, שם הם זמינים לגורמים מוסמכים לצורך ניתוח והמלצות רפואיות. איור: מעבדתו של פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

מערכת משולבת לאבחון מוקדם של מחלות באמצעות ניטור לביש

  • אין תגובות
נבחרת ישראל לאולימפיאדת הכימיה במינסק, 2018. צילום: דוברות הטכניון

הישג ישראלי: מדליה באולימפיאדת הכימיה הבינלאומית

  • אין תגובות
: השדה המגנטי מסובב את השחיין המלאכותי האופטימלי וכך גורם לו לנוע קדימה (ימינה, באיור שלפנינו). באדיבות דוברות הטכניון

כיצד לגרום לרובוטים זעירים לנוע בתוך הגוף למקום הרצוי?

  • אין תגובות

בדרך אל האושר: מהו הקשר בין מיקומנו הגאוגרפי למצבנו הרגשי?

  • אין תגובות
בתמונה (מימין לשמאל) ד"ר לינה לביא, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, נשיאת קרן דילר ג'קי ספיר ומנכ"ל אגודת ידידי הטכניון בארה"ב ג'ף ריצ'רד. קרדיט: ATS.

קרן משפחת הלן דילר תתרום 50 מיליון דולר למרכז הקוונטום בטכניון

  • 5 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

נחשף מנגנון העמידות של נגיף ה-FIV, שגורם ל"איידס החתולים"

  • 12 תגובות
הקונספט שמאחורי האלגוריתם החדש – פתיחתה של "הקופסה השחורה" שנקראת מערכת החיסון האנושית. האיור באדיבות הטכניון.

אלגוריתם חדשני מאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים

  • תגובה אחת
הקונספט הכללי: התרופה מוזרקת למערכת הדם אך מופעלת רק במקום שנבחר, באמצעות הארה חיצונית לתוך הרקמה הרלוונטית. באדיבות דוברות הטכניון.

רפואת אור: שחרור תרופות במקום מדויק בגוף ללא התערבות פולשנית

  • 4 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ. צילום: דוברות הטכניון

זוכי פרס הארווי לשנת 2017: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ

  • אין תגובות
המערכת האופטית במעבדה – שיתוף פעולה בין הטכניון ל- CREOL. מקור: דוברות הטכניון.

לייזרי מוליכים-למחצה: הדור הבא

  • תגובה אחת
הפריטין אינו נמצא במסלול ההפרשה הקלאסי של התא. מיקום פיזור הפריטין (ירוק) ופיזורו בתאים מקרופאגים שמקורם במח עצם אינו מושפע מחומר הפוגע במסלול ההפרשה הקלאסי אברון הג'ולג'י (אדום). באדיבות הטכניון.

מחקר חדש משנה את דרך המחשבה על הובלת הברזל בגוף

  • תגובה אחת
משגר PSLV הודי. ישגר בסוף השנה הנוכחית להק של שלושה לוויינים זעירים של הטכניון. מקור: ISRO.

נחתם הסכם בין הטכניון למשרד המדע ההודי בתחום חקר החלל

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

ייצור דלק מימן בהשראת הפוטוסינתזה בטבע

  • 2 תגובות
הדמייה של להק הלוויינים. באדיבות הטכניון.

הטכניון ישגר לחלל את להק הלווינים האוטונומי הראשון

  • 3 תגובות
1. ג'ורג'ו פלוצ'י, המנהל המדעי של מאיץ החלקיקים האזורי SESAME שנחנך בירדן. צילום: רות לואר, דוברות הטכניון.

דינוזאורים, חורים שחורים ומאיץ החלקיקים האזורי – בכנס בינלאומי בטכניון

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש