זוכי פרס הארווי לשנת 2017: פרופ’ טובין מרקס ופרופ’ קרלה שץ

הטכניון יעניק את הפרס היוקרתי לפרופ’ טובין מרקס על פריצות דרך בכימיה ולפרופ’ קרלה שץ על תגליותיה בהתפתחות מעגלים עצביים במערכת הראייה

מימין לשמאל: פרופ' טובין מרקס ופרופ' קרלה שץ. צילום: דוברות הטכניון
פרופ’ טובין מרקס (ימין) ופרופ’ קרלה שץ. צילום: דוברות הטכניון

ב-10 ביוני 2018 יעניק הטכניון את פרס הארווי לשנת 2017 בתחום המדע והטכנולוגיה לפרופ’ טובין מרקס מאוניברסיטת נורת’ווסטרן (ארה”ב) ולפרופ’ קרלה שץ מאוניברסיטת סטנפורד (ארה”ב). הפרס, בסך 75,000 דולר, קרוי על שם ליאו הארווי (1973-1887). הוא נוסד בשנת 1972 כגשר של רצון טוב בין ישראל ואומות העולם וניתן מדי שנה לגברים ולנשים שתרמו תרומה משמעותית לאנושות. כ-20% מחתני הפרס זכו לימים בפרס נובל. חתני פרס הארווי בשנה שעברה זכו זמן קצר לאחר מכן בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2017. אלה הם פרופ’-אמריטוס ריינר וייס ופרופ’-אמריטוס קיפ סטפן תורן, שהובילו לגילויים של גלי הכבידה בשנת 2015 במסגרת ניסוי LIGO.

השפעה מרחיקת לכת על הכימיה המודרנית

פרופ’ טובין מרקס (Tobin J. Marks) מקבל את הפרס על מחקריו פורצי הדרך שהשפיעו רבות על הכימיה המודרנית. מדובר במחקרים בעלי חשיבות יסודית ושימושית בקטליזה, בכימיה של אורגנו-לנתנידים ואקטינידים, בחומרים אלקטרוניים ופוטוניים ובכימיה קואורדינטיבית.

פרופ’ מרקס, יליד 1944, הוא פרופסור במחלקה לכימיה באוניברסיטת נורת’ווסטרן. הוא השלים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת מרילנד ב-1966 ודוקטורט ב-MIT ב-1971. במהלך הקריירה האקדמית שלו הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס קארל ציגלר מטעם האגודה הגרמנית לכימיה ומדלית המדע הלאומית (Priestley Medal) של ארצות הברית. בשנת 2011 זכה בפרס שוליך מטעם הטכניון.

פרופ’ מרקס הוא מומחה בעל שם עולמי בתחומים רבים ובהם זירוז תגובות כימיות, אלקטרוניקה מודפסת והתקנים להמרת אנרגיית שמש. הוא פיתח סוגים רבים ומגוונים של פלסטיק בר מחזור, צגים ורכיבים אלקטרוניים ותאים להמרת אנרגיית שמש לחשמל. עם תחומי המומחיות שלו נמנים כימיה של פולימרים ומתכות, חומרים פוטוניים, מוליכי על והיבטים אורגניים בכימיה של מתכות.

פלסטיות בהתפתחות המוקדמת של מערכת הראיה

פרופ’ קרלה שץ (Carla J. Shatz) מקבלת את הפרס על תגליותיה בנוגע להתהוותם של מעגלים עצביים במערכת הראייה ולתפקודם. תרומתה העיקרית כוללת תגליות בסיסיות לגבי האופן שבו מעגלים עצביים במערכת הראייה עוברים תהליך של כוונון עדין תוך התנסות ופעילות עצבית. לתגליות אלה על המעגלים העצביים והמולקולריים השלכות רפואיות הנוגעות לטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר ובמחלות נוירו-התפתחותיות.

פרופ’ שץ, ילידת 1947, היא פרופסור לביולוגיה ולנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. היא השלימה תואר ראשון בכימיה במכללת רדקליף, הפועלת כיום כחלק מאוניברסיטת הרווארד, דוקטורט (M.Phil) בפיזיולוגיה ב-University College London ודוקטורט (Ph.D) בנוירוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד בשנת 1976. את הדוקטורט בהרווארד עשתה בהנחיית הפרופסורים דיוויד הובל וטורסטן ויזל, שזכו בפרס נובל ברפואה לשנת 1981, ועם קבלת התואר הייתה לאישה הראשונה שהשלימה דוקטורט בנוירוביולוגיה בהרווארד. היא נבחרה לאגודות מקצועיות רבות ובהן האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וזכתה בפרסים רבים במדעי המוח ובהם פרס ג’ררד, פרס גרובר ופרס קאוולי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.