הטכניון

טקס הענקת פרסי הארווי לשנת 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

פרס הארווי לשנת 2016 הוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

  • אין תגובות
איור של הניסוי. השכבות הלא-סדורות שוקעו על פני פריזמה והוארו בקרינת לייזר. מקור: הטכניון.

חוקרים הצליחו ליצור חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה

  • תגובה אחת
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
חגורת כארון (בתכלת). באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI.

מחקר חדש שופך אור על היווצרותה של החגורה הטקטונית סביב כארון, ירחו של פלוטו

  • אין תגובות
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

  • אין תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ : התמונה, שצולמה במיקרוסקופ פלורסנטי, מציגה כמות גדולה של וירוסים (הנקודות הקטנות) התוקפים ארכאות (הנקודות הגדולות). לצורך הצילום נלקחו מי ים, סוננו כדי להיפטר מתאים גדולים כגון אצות ומרוב התאים החיידקיים, והדנ"א נצבע בחומר פלורסנטי הנקשר אליו. מקור: באדיבות הטכניון.

בלשי האוקיינוס: חוקרים גילו וירוסים חדשים התוקפים מיקרואורגניזמים ימיים

  • אין תגובות
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
תרשים מתוך המאמר, המציג את השיטה החדשנית שפותחה: "אנחנו אורזים כמויות מזעריות של התרופות האנטי-סרטניות בתוך ננו-חלקיקים ייעודיים שפיתחנו. ייחודן של האריזות הננומטריות האלה בכך שהן זורמות במחזור הדם אל הגידול ושם נבלעות על ידי התאים הסרטניים. לאריזות האלה אנו מצרפים מראש רצפים מלאכותיים של DNA, המשמשים כקוראי-הברקוד של פעילות התרופה בתאים הסרטניים. לאחר 48 שעות נלקחת דגימה (ביופסיה) מן הגידול, וניתוח הברקוד מספק מידע מדויק על התאים שהושמדו (או לא) על ידי כל תרופה.” מקור: Zvi Yaari et al., Theranostic barcoded nanoparticles for personalized cancer medicine, Nature Communications 7, 2016.

רפואה מותאמת אישית לטיפול בסרטן

  • אין תגובות
תרשים 1: איור הרוח הנושבת מדיסקת הספיחה ב- GRO J1655-40. קרדיט: NASA/CXC/A.HOBART.

חוקרים מציגים הסבר חדש לפליטת האנרגיה ורוחות מחורים שחורים

  • תגובה אחת
מכרה פוספט במדינת יוטה, ארצות הברית. מקור: Jason Parker-Burlingham.

המשימה: שיפור אומדן פליטות החלקיקים ממכרות פוספט

  • אין תגובות
קמפוס הטכניון. מקור: Technion / Israel Istitute of Technology, Wikimedia.

הטכניון דורג בעשירייה הפותחת של “אוניברסיטאות נובל” במדעים

  • 2 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?

  • 5 תגובות
בעקבות יישום המלצות של מומחי הטכניון חל ב-16 השנים האחרונות צמצום דרמטי בנפח הכולל של דליפות הדלק בישראל, בעיקר בדליפות מתחנות דלק. צילום: Photo by CEphoto, Uwe Aranas.

משמר הדלק

  • תגובה אחת
מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“. מקור: דוברות הטכניון.

לפתוח את הקופסה

  • 3 תגובות
רחפן. מקור: pixabay.com.

רובוטים בערפל

  • אין תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

  • תגובה אחת
תרשים 2 - הדגמה של הטכנולוגיה שפותחה בטכניון: החמצן והמימן נוצרים ונאגרים בתאים נפרדים לגמרי. לדברי אביגיל, אפשר להחליף את אחת האלקטרודות (אנודה) באלקטרודה רגישה לאור (פוטו-אנודה), כך שהמרת המים ואנרגיית השמש לדלק מימן תבוצע ישירות, כלומר בתהליך אחד. מקור: באדיבות הטכניון.

מימן כבקשתך

  • 4 תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

אפיון תלת-ממדי יקדם מזעור בתהליכי ייצור של התקנים אלקטרונים

  • אין תגובות
חיידקי סטפילוקוק זהוב. מקור: NIAID.

החץ המורעל של החיידק הזהוב

  • 2 תגובות
החלק העליון מהצילום המקורי מהמחקר: בשני הצילומים נראים תאים אנימליים משתי אוכלוסיות – האחת נצבעה באדום והאחרת בירוק. הצבע הסגול צובע את ציטופלסמת התא ואילו הצבע הירוק צובע את הציטופלסמה ואת גרעין התא, הנראה כעיגול בעל צבע דחוס יותר בתאים. בצילום העליון שומר כל תא על זהותו הנפרדת. קרדיט: דוברות הטכניון.

חוקרים מפרסמים ממצאים דרמטיים הנוגעים לתהליך האיחוי הבין-תאי

  • אין תגובות
הידרה. מקור: Frank Fox / Wikimedia.

כיצד יודעת ההידרה היכן לגדל מחדש חלקי גוף חסרים?

  • תגובה אחת
מימין: הילה לבבי, ספיר כהן ונועה פז עם הרובוט לקיפול כביסה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון.

סטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו רובוט המקפל כביסה בלחיצת כפתור

  • 16 תגובות
ניסוי מדידת כוחות על המצנח, נערך בחוף הכרמל. צילום: דוברות הטכניון.

המצנח האוטונומי

  • 2 תגובות
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

מחלות שונות מאופיינות ב"חותמות כימיות" שונות הניתנות לזיהוי על סמך דגימת נשיפה

  • 3 תגובות
פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

פיתוח ישראלי-קנדי: קוצב לב ביולוגי חדש

  • אין תגובות
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

בנתיב האוביקוויטין

  • אין תגובות
מימן לשמאל : נמרוד קרוגר, פרופ'-משנה כרמל רוטשילד ואסף מנור במעבדה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הושג שיפור דרמטי ביעילותם של תאים פוטו-וולטאיים

  • 6 תגובות
למעלה - הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה - מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

  • אין תגובות
פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

  • אין תגובות
טקס השקת תחנת הקרקע בשבוע שעבר בטכניון

נחנכה תחנת קרקע ראשונה של מערך הניווט האירופי EGNOS * תאפשר דיוק של 2-1 מ’ מירבי במקלטי ה-GPS בישראל

  • תגובה אחת
צוות מפתחי הסירה. למעלה מימין לשמאל: אור נויברג, אורן ריזינסקי; למטה מימין לשמאל: יהב מושקוביץ, פרופ' דניאל ריטל ופרופ' נתאי דרימר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סירה לים סוער

  • 5 תגובות
תיאור סכמטי של התא הביו-פוטו-אלקטרוכימי שפותח בטכניון.

פיתוח בין-תחומי בטכניון: תא המייצר חשמל ומימן מעלי תרד באמצעות אור השמש

  • 3 תגובות
תמונה משותפת לנבחרת הטכניון. עומדים, מימין לשמאל: דולב סיימון - טייס ביטחון, יבגני גוטניק - עוזר מנחה (אווירונוטיקה), הסטודנט עידו גרינפלד (אווירונוטיקה), הסטודנט עמרי ארגוב (אווירונוטיקה), הסטודנט זיו שיין (אווירונוטיקה), דרור ארצי - מרצה בכיר ומנחה הפרויקט (אווירונוטיקה), הסטודנטית עדי טופרק (אווירונוטיקה), הסטודנט יובל פז (חשמל), הסטודנטית עדי ניסים (חשמל), הסטודנט ניצן שמואל (חשמל), הסטודנטית מיה סקוט (אווירונוטיקה), הסטודנט אורי אברהם (חשמל), הסטודנט רוני פורטה (חשמל), עמית איידס, דוקטורנט ומנחה (חשמל). יושבים מימין לשמאל: הסטודנט שלומי בושר (חשמל), הסטודנט גל צולקר (אווירונוטיקה), הסטודנט סטניסלב שוגייב (אווירונוטיקה), ראש הפרויקט הסטודנט אלירן אייל (אווירונוטיקה), הסטודנט רע דוד (אווירונוטיקה), הסטודנט דור נוטי (אווירונוטיקה). חסרים בתמונה: הסטודנטים יגור שמוקלרביץ (אווירונוטיקה) ואחמד כסואני (חשמל). קרדיט צילום: דוברות הטכניון

הישג לנבחרת הטכניון בתחרות בינלאומית לכלי טיס אוטונומיים (AUVSI)

  • אין תגובות
פרופ' דורון מלמד. צילום: הטכניון

מסלול ההצלה של התא הסרטני

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בטיביליסי – (מימין לשמאל) ד"ר איריס ברזילי, רון סולן, גיא הרדוף, רינה סבוסטיאנוב, אופיר שמול ופרופ' זאב גרוס

המשלחת הישראלית חזרה מאולימפיאדת הכימיה עם שתי מדליות

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

  • 8 תגובות
משמאל לימין: פוטונים אסטרונומיים נפלטים מהכוכב, עוברים את העדשה ומגיעים למגבר המכיל אטומים. אטום הנפגע מפוטון אסטרונומי פולט בתגובה כמות גדולה של פוטונים מאולצים (בירוק), הפוגעים בגלאי הטלסקופ ו"מדווחים" בדיוק גבוה על כיוון הפגיעה של הפוטון המקורי (האסטרונומי). רוב הפוטונים הספונטניים (באדום) מתפזרים לצדדים ואינם נקלטים בגלאי; לכן הרעש מועט וההפרדה אינה נפגעת באופן משמעותי.

שיטה שפותחה בשיתוף חוקרים בטכניון צפויה לחולל שיפור דרמטי בכושר ההפרדה של טלסקופים

  • 2 תגובות
המוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד

  • 5 תגובות
יד תותבת "אינטואיטיבית". צילום: הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו יד תותבת "אינטואיטיבית"

  • אין תגובות
תמונת מדיח הכלים של CERN. קרדיט צילום : Clara Nellis, CERN

מדע במדיה החברתית: איך זה עובד?

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש