מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר, ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות
חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מודל מתמטי המסביר את ההידרדרות בקוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר ומאפשר לבלום אותה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת
The Journal of General Physiology.
קצב הלב הטבעי מווסת על ידי S.A. Node – צבר תאים השולח גירויים חשמליים הגורמים להתכווצות הלב, וזאת בהתאם למנגנונים פנימיים ולגירויים המגיעים ממערכת העצבים. תיווך זה בין מערכת העצבים ללב חיוני משום ששינויים בסביבה ובגוף – למשל בשעת פעילות ספורטיבית – מחייבים “עדכון” של קצב הלב כך שיספק את כמות החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של הגוף. הפרעות בקצב הלב גובות כ-400,000 קורבנות בשנה בארה”ב לבדה.
חוקרי הטכניון, ד”ר יואכים בהר ופרופ’-משנה יעל יניב, פיתחו מודל מתמטי המאפיין את הדעיכה בתפקוד רקמת הקוצב הביולוגי עם ההזדקנות. לדברי פרופ’-משנה יניב, “הקוצב הביולוגי מורכב מקבוצה של תאים המשדרים אותות חשמליים (פוטנציאלי פעולה) בתגובה לפעילותם של מנגנונים על פני הממברנה ובתוך התא. פעילות המנגנונים האלה מושפעת מרמת הסידן והזרחן בתא.”
החוקרים פיתחו כאמור מודל מתמטי המשקלל את כל הגורמים הרלוונטיים בתהליך זה (שהובא כאן בפישוט רב). מודל זה מאפשר “לשחק” עם המשתנים השונים ולבחון את השפעתו של שינוי זה על קוצב הלב הטבעי. המודל אומת גם באופן ניסויי בעכברים.
החוקרים בחנו באמצעות המודל גם את השפעתן של תרופות לבעיות קצב, ועל סמך הממצאים הציעו שילוב משופר של תרופות אלה המתאים לגיל המבוגר. ואכן, בניסוי התברר כי שילוב התרופות משפר משמעותית את קצב הלב ומביא אותו לפעילות אופטימלית.
ד”ר בהר ופרופ’-משנה יניב מתכוונים להמשיך במחקר זה, במטרה להציע מינוני-תרופות והתערבויות גנטיות מדויקות המבוססות על המודל שפיתחו. זאת כדי לעכב את ההידרדרות הקלינית של קוצב הלב הטבעי.
