סיקור מקיף

הלב וכלי הדם

כלי דם. המחשה: depositphotos.com

חלוקת הקשב של כלי הדם

מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב

הלב. המחשה: depositphotos.com

מכל הלב

מי מזרים את הדם אל הגוף? הלב. הלב הוא משאבה שעובדת ללא הפסקה. למעשה הוא כולל שתי משאבות: אחת היא צידו הימני, והאחרת – השמאלי.

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

 באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות

קנה הנשימה והריאות. איור: shutterstock

חיסונים נגד זיהומים בדרכי הנשימה מפחיתים שיעורי תמותה מאי-ספיקת לב

חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC Congress 2020

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות

אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

מדעני מכון ויצמן גילו כי מולקולה קטנה בצבע כחול משפרת את תפקוד הלב בעכברים שעברו התקף לב

ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא

הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף

סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני

גבישי כולסטרול בצורת סליל. עיבוד דיגיטלי של נתונים שהתקבלו מארבעה גבישים שונים בתאים שונים באמצעות דימות קרני רנטגן רכות בתנאים קרים (cryo-SXT)

הגביש הרע

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גבישי כולסטרול דמויי סליל הנוצרים בתאי המערכת החיסונית שנלחמים בטרשת עורקים

אקו של הלב. צילום: מתוך ויקיפדיה

טכנולוגיה לפיענוח בדיקות אולטרה-סאונד

On-Sight, מיזם משותף של מכון ויצמן למדע ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק (NYU), פיתח מערכת לדימות אולטרה-סאונד אוטומטי, אשר עשויה לגשר על הפער

אילוסטרציה: pixabay.

מנקים את הדם

חוקרים פיתחו מערכת בהשראת הטחול האנושי, שמטרתה להוציא גורמי מחלה מיקרוביאליים ורעלנים מהדם, ללא פגיעה ברכיבים הטבעיים שלו, וכל זאת מבלי אפילו לדעת לזהות את

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן