ד"ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן זכה במענק במסגרת קונסורציום אירופאי החוקר אפשרויות לריפוי מחלות דם בעזרת עריכה גנטית
חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
כיצד כלי דם באים לעולם? מדעני המכון חשפו ממצאים מפתיעים בעקבות תצפיות על סנפירים של דגי זברה צעירים
הטכנולוגיה המתבססת על הנדסה גנטית לביטול סוכרים זרים במסתם, מאפשרת לצמצם את ההסתיידות בצורה חדה ובכך למזער את הבלאי של המסתם
פיתוח חדשני מציע התקן ביולוגי המבוסס על תאי גזע ומעודד יצירת כלי דם חדשים, שיוכלו להחליף כלי דם פגומים אצל חולי סכרת הסובלים מכיבים ברגליים וחולים הזקוקים לצנתור
מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול
"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב
פרפור פרוזדורים היא הפרעת לב העלולה להוביל למצבים קריטיים כגון שבץ, ולבסוף מוות. בינה מלאכותית "קראה" רישומי מיליון רישומי א.ק.ג ובעזרתה הצליחו החוקרים לגלות סימנים מקדימים
חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פענחו היבטים חדשים בהזדקנות מערכת החיסון – וגילו כי אפשר להשיב לה את נעוריה
מי מזרים את הדם אל הגוף? הלב. הלב הוא משאבה שעובדת ללא הפסקה. למעשה הוא כולל שתי משאבות: אחת היא צידו הימני, והאחרת – השמאלי.
מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה
חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה
באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות
חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC Congress 2020
מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות
כך עולה ממחקר של חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון * על פי הממצאים, כבר בשלב מוקדם של מחלת לב (קדם כשל לבבי), כשהיא עדיין
באייר תבדוק תרופות חדשות לחולי לב על רקמות לבביות אנושיות שהודפסו במדפסות תלת ממד – במטרה לפסול בצורה מהירה וזולה יותר תרופות רעילות או לא
להדגמת הפוטנציאל הטמון במודלים אלה פיתחו החוקרים מהטכניון ומרמב"ם מודל של הפרעת קצב ברקמה עלייתית. המודל מדמה את הפרעת הקצב השכיחה ביותר – פרפור עליות
מדעני מכון ויצמן גילו כי מולקולה קטנה בצבע כחול משפרת את תפקוד הלב בעכברים שעברו התקף לב
"מזה עשורים שתחום האלקטרופיזיולוגיה מתבסס על שימוש בתאים ובתרביות הגדלים על גבי משטחים דו-ממדטכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב', מסביר פרופ' צחי כהן-קרני
בתחילת הקריירה שלו היה רופא כפרי בארגנטינה, ולאחר מכן, כחוקר, רופא ומנתח בקליבלנד קליניק פיתח את ניתוח ה-BPAS – המעקפים שהצילו חולי לב רבים. הוא
מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי הזדקנות זמנית של תאים מסוימים בלב הינה חיונית להתחדשות משאבת הדם של הגוף
מדענים מהטכניון וממכון ויצמן למדע הראו כיצד כוחות מכניים משפיעים על התפתחות כלי דם ועל התארגנותם במבנה בעל סדר כיווני
מדעני מכון ויצמן למדע גילו גבישי כולסטרול דמויי סליל הנוצרים בתאי המערכת החיסונית שנלחמים בטרשת עורקים
On-Sight, מיזם משותף של מכון ויצמן למדע ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק (NYU), פיתח מערכת לדימות אולטרה-סאונד אוטומטי, אשר עשויה לגשר על הפער
