חברת באייר תבדוק תרופות חדשות על רקמות לב אנושיות מודפסות ממעבדתו של פרופ' טל דביר בת"א

באייר תבדוק תרופות חדשות לחולי לב על רקמות לבביות אנושיות שהודפסו במדפסות תלת ממד – במטרה לפסול בצורה מהירה וזולה יותר תרופות רעילות או לא יעילות * בשנים הקרובות: באייר והמעבדה באוניברסיטת תל אביב מתכננות לבדוק תרופות על לבבות מודפסים שלמים

"לעזור לחולים שאין פתרון אחר בשבילם". איור באדיבות ד"ר טל דביר, אונ' ת"א
"לעזור לחולים שאין פתרון אחר בשבילם". איור באדיבות ד"ר טל דביר, אונ' ת"א

ענקית התרופות הבינלאומית באייר (Bayer) תשתף פעולה עם מעבדתו של פרופ' טל דביר מהפקולטה למדעי החיים, הפקולטה להנדסה ומרכז סגול לביו-טכנולוגיה רגנרטיבית באוניברסיטת תל אביב. במסגרת ההסכם, החברה תבדוק את היעילות של תרופות חדשות על רקמות לבביות אנושיות שהונדסו במעבדה – במטרה לפסול בצורה מהירה וזולה יותר תרופות רעילות או לא יעילות. בשנים הקרובות, באייר והחוקרים מאוניברסיטת תל אביב מקווים לבדוק תרופות חדשות גם על לבבות מודפסים שלמים. את התוויית שיתוף הפעולה והחתימה על ההסכם הובילה רמות, חברת מסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

באפריל אשתקד הובילו פרופ' טל דביר וצוותו פריצת דרך עולמית כשהדפיסו לב אנושי חי במעבדה, מרקמות שנלקחו מחולה. החוקרים מעריכם שבתוך 10-15 שנים הטכנולוגיה שהם פיתחו תאפשר להדפיס לכל חולה את האיבר או הרקמה שהוא זקוק להם בהתאמה אישית, ללא צורך בתרומת איברים וללא חשש מדחיית השתל. אבל כבר היום יש לרקמות המודפסות של פרופ' דביר פוטנציאל לחולל מהפכה בתחום אחר: פיתוח תרופות.

ככלל, תרופות חדשות עוברות מספר שלבים של ניסויים לפני שהן מגיעות לבתי המרקחת. בשלב הראשון בודקים את התרכובת הכימית על תרביות תאים של בני אדם בצלחות פטרי. בשלב השני נותנים את התרופה לחיות מודל, כמו עכברים. ורק בשלב השלישי, בכפוף לכל האישורים, מתקדמים לניסוי קליני בבני אדם. רקמות התלת ממד המודפסות של פרופ' דביר יאפשרו בדיקה מהירה, זולה ויעילה בהרבה מצלחות פטרי – ודומה יותר לרקמה האנושית.

"בצלחת פטרי, התאים מסתדרים בצלחת בדו ממד", מסביר פרופ' דביר. "זוהי תרבית של סוג אחד של תא. לעומת זאת, הרקמות המהונדסות שלנו מודפסות במדפסות תלת ממד, וכך הן מדמות טוב יותר את רקמות הלב. הרקמות המודפסות שלנו מכילות רקמת שריר לב, כלי דם וכן את החומר הבין-תאי שמקשר בין התאים מבחינה ביוכימית, מכנית וחשמלית. המעבר מצלחות פטרי לרקמות מודפסות יכול לייעל משמעותית את פיתוח התרופות – כי תרופה שלא תעבוד על הרקמה, או שתהיה רעילה לרקמה, פשוט יפסיקו את פיתוחה בשלב הראשון. הטכנולוגיה שלנו תחסוך ניסויים יקרים וזמן יקר, במטרה לפתח יותר תרופות יעילות ובטוחות לאדם".

לדברי פרופ' דביר, המטרה של שיתוף הפעולה הראשוני עם באייר היא להתקדם לניסויים קדם-קליניים על איברים מודפסים שלמים. "ההסכם הראשוני בין המעבדה שלי לבין באייר הינו מחקר היתכנות ראשוני לקראת פרויקט גדול בהרבה", מספר פרופ' דביר. "בסופו של דבר המטרה שלנו היא להנדס לבבות אנושיים שלמים, שיודפסו עם כל הרקמות השונות, החדרים, העליות, כלי הדם, כאשר מדפסות התלת ממד מאפשרות לנו לשחזר את הארכיטקטורה המורכבת של לב האדם. לאחר מכן תיבחן השפעת תרופות חדשות על הלב המהונדס".

בנוסף, על בסיס אותה טכנולוגיה שפותחה במעבדתו של פרופ' דביר הוקמה בשנה שעברה חברת מטריסלף (Matricelf), אשר מהנדסת רקמות אנושיות מחומרים ומתאים של החולה עצמו למטרות רפואיות. מטרתה הראשונה של החברה היא לייצר שתלי חוט שידרה אנושיים לטיפול בבני אדם משותקים, ולאחרונה השלימה סבב גיוס נוסף.

"הפלטפורמה פורצת הדרך של פרופ' דביר מאוד מבטיחה. אנו מאמינים כי שיתוף הפעולה עם באייר יתמוך ביכולת ההערכה והפיתוח של תרופות חדשות וכי זהו צעד נוסף בבניית יחסים ארוכי טווח עם באייר, אשר בסופו של דבר גם יניבו תוצאות מיטיבות לחולים" אמרה קרן פרימור כהן, מנכ"ל רמות.

אקהרד פון קויץ, מנהל המחקר התרגומי בבאייר, מסר: "אנו נרגשים להתחיל את שיתוף הפעולה החדש הזה עם אוניברסיטת תל אביב, בתחום החדש של הערכת בטיחות ועמידות מוקדמת לתרופות של באייר. כבר היום יש לנו רשת עולמית של שותפים, והפרויקט החדש יאפשר לבאייר להרחיב את פעילויות החדשנות שלה לישראל, שמספקת אקוסיסטם דינמי לחדשנות בביוטכנולוגיה ובמחקר רפואי".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן