חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

עד כה, היה צורך בשימוש בחומרים סינתטיים או טבעיים מחיות, שהיו גורמים לתגובה חיסונית אצל המושתל, ולכן הצריכו נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון * החוקרים הצליחו לייצר רקמה לתיקון פציעות בחוט שדרה, לטיפול בשריר לב פגום, רקמה עצבית לחולי פרקינסון ורקמת שומן לניתוחי שחזור

 איור: סכימה של חתיכת שומן הנלקחת מהחולה ומהונדסת לשתלים מתפקדים מכל סוג, המסוגלים לשקם כל איבר בגוף כולל הלב, חוט שדרה ומוח, ללא סיכון של דחייה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב
איור: סכימה של חתיכת שומן הנלקחת מהחולה ומהונדסת לשתלים מתפקדים מכל סוג, המסוגלים לשקם כל איבר בגוף כולל הלב, חוט שדרה ומוח, ללא סיכון של דחייה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח שיטה להנדס רקמות אנושיות מרקמת שומן זעירה של המושתל עצמו. לדברי החוקרים, פריצת הדרך ההנדסית מאפשרת להם לייצר כל רקמה בגוף – בהתאמה אישית למושתל ומבלי להסתכן בדחייה על ידי המערכת החיסונית.

מאחורי המחקר המהפכני עומדים צוות חוקרים בראשותו של פרופ' טל דביר, ראש המעבדה להנדסת רקמות מהמחלקות לביוטכנולוגיה ולמדע והנדסת חומרים, המכון לננו-טכנולוגיה ומרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית באוניברסיטת תל אביב. בין החוקרים שפיתחו את הטכנולוגיה: ד"ר ראובן אדרי והדוקטורנטים עידן גל ונדב נור, בסיוע פרופ' דן פאר ופרופ' עירית גת ויקס מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, פרופ'

דורון שבת מבית הספר לכימיה ופרופ' ליאור הלר מהמרכז הרפואי אסף הרופא. תוצאות המחקר התפרסמו בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי Advanced Materials.

תאי השומן תוכנתו מחדש

"רקמות מורכבות מתאים ומחומר חוץ-תאי, שמקשר בין התאים מבחינה ביוכימית, מכנית וחשמלית", מסביר פרופ' דביר. "בהנדסת רקמות אנחנו משתמשים בפולימרים סינתטיים או בפולימרים ביולוגיים כחומר חוץ-תאי, הנותן תמיכה לתאים ומאפשר ליצור רקמה תפקודית. ככלל, החומר החוץ-תאי שנחשב היום לטוב ביותר לצורך השתלות נלקח מרקמות חזיר. בתהליך מוציאים את כל התאים של החזיר, ובביו-חומר שנותר מגדלים תאים של בני אדם. אלא שאנחנו הראנו במחקר שגם החומר החוץ-תאי של החזיר גורם לתגובה חיסונית חריפה, אשר עלולה לגרום לדחיית השתל".

כדי למצוא פתרון לבעיה, פרופ' דביר וצוותו השתמשו ברקמות שומניות של בני אדם, שנתרמו על ידי המרכז הרפואי אסף הרופא.

"בניתוח זעיר פולשני הסרנו רקמה שומנית מהחולה, הפרדנו את תאי השומן מהחומר החוץ-תאי וממנו ייצרנו ג'ל מותאם אישית לחולה המסוים הזה", אומר פרופ' דביר. "בשלב השני תאי השומן 'תוכנתו מחדש' לתאי גזע פלוריפוטנטים, שניתן להפוך אותם לכל סוגי התאים. כך הצלחנו לייצר רקמה לתיקון פציעות בחוט שדרה, לטיפול בשריר לב פגום, רקמה עצבית לחולי פרקינסון ורקמת שומן לניתוחי שחזור. כיוון שמקור הרקמות הוא מהחולה עצמו, הן לא יעוררו תגובה חיסונית. טכנולוגיה זאת נבדקה בהצלחה על בעלי חיים ועל תאי מערכת החיסון של בני אדם".

פרופ' דביר מדגיש את המחיר הכבד שמשלמים היום חולים שעוברים השתלת רקמות על בסיס חזיר. "אפילו אם ההשתלה עוברת בהצלחה, המושתל עדיין צריך להמשיך ליטול, לפעמים לכל החיים, תרופות המדכאות את המערכת החיסונית – וכך הוא נותר חשוף ופגיע למחלות אחרות. רפואה מותאמת אישית היא העתיד. אמנם תהליך ההשתלה יהיה יקר יותר, אבל ברור שעדיף לבצע השתלה אחת מוצלחת, ללא כל חשש מתגובה חיסונית". לאור ההצלחה הראשונית, פרופ' דביר וצוותו בודקים כעת אפשרויות שונות להנדסת רקמות ושלל עזרים רפואיים – משומן חולים.

"אנחנו כבר יודעים להנדס כמעט כל רקמה אפשרית", מסכם פרופ' דביר. "אבל הדרך עוד ארוכה. עדיין יש צורך בייעול הטכנולוגיה ובהוכחת ייתכנות קלינית. כבר הראנו שיפור לאחר השתלת הרקמה בחיות שעברו התקף לב ובחיות עם נזק לחוט השדרה. בימים אלה אנחנו עובדים על הוכחת היכולת של שתלים עצביים המפרישים דופמין

לטיפול במחלת הפרקינסון. עד היום הסברה הייתה שרקמות מחומר חוץ-תאי של חזירים בטוחות לשימוש, ולכן השימוש בהן היה נרחב במיוחד – מרשתות לבקע בטני ועד לשסתומים בלב. כעת ניתן לייצר את כל העזרים הרפואיים האלה מהחולה עצמו, ובכך להימנע מסיבוכים הנובעים מדחיית השתל".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אחי חולה MSA פלוס נקודות פרקינסון. שזו מחלה די דומה לפרקינסון…
    האם נעשה כבר מחקר על בני אדם חולים? אחי יסכים להשתתף במחקר כזה.
    תודה
    צל'ש לכם, תגלית מופלאה!!!

  2. שלום וברכה מדהים.
    האם ניתן להשתיל גם רקמת סחוס שנשחקה בברכיים?
    או לחדש רצועה קרועה בברך?
    אודה לך מאד אם אכן יש התקדמות פורצת דרך זו.
    תודה רבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן