הטכניון

סטודנטים מהטכניון בשמורת עין עברונה. צילום: דוברות הטכניון

שמורת עברונה: שנה וחצי אחרי דליפת הנפט

  • תגובה אחת
פרופ' אילת ברעם-צברי. צילום: הטכניון

שני חוקרים מהטכניון בין המצטרפים לאקדמיה הצעירה

  • אין תגובות
הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות.

הרדאר הפוטוני

  • תגובה אחת
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

  • 2 תגובות
זוכי פרס יולדן לשנת 2016 עם מייקל ומרים קיי. מימין לשמאל : פרופ' אלון וולף, פרופ' מרסל מחלוף, גב' מרים קיי, פרופ' אברהם צנגן ומר מייקל קיי

"לשפר את רווחת האדם ולהאריך חיי אנוש"

  • תגובה אחת
ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע"י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע"י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון "חופר" לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע"י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה. איור: איתי גולדשמיד

הסכך האוטומטי של הציאנובקטריה

  • תגובה אחת
תארים מתקדמים בטכניון

מחקרי המחר

  • תגובה אחת
סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון הציגו את מחקריהם באירוע Tech-Talks
התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
הנדסה ביו רפואית. איור: shutterstock

העתיד: רפואה מבוססת טכנולוגיה

  • תגובה אחת
קרדיט צילום : מיקי קורן, דוברות הטכניון

פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון קיבל בסוף השבוע את פרס הומבולדט למחקר בגרמניה

  • 4 תגובות
תרשים “תוכנית העגינה” של סיבי השריר. משמאל: תהליך-השרשרת המוביל להתפתחות תקינה של ממשק שריר-גיד. מימין: תקלה בתהליך זה מובילה לשיבוש בהיווצרות הממשק. איור: הטכניון

שריר נולד

  • אין תגובות
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
פוטוקטליסט ננומטרי המורכב מנקודה קוונטית (בירוק) המוטמעת בננו-מוט (בצהוב) שבקצהו השני חלקיק פלטינה (סגול). באדיבות דוברות הטכניון

לשבור את המים

  • 10 תגובות
זוכי פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. (מימין לשמאל : פרופ' דני רז, פרופ' רן אל-יניב, פרופ' שלמה בכור, פרופ' מרק טלסניק, פרופ' אילת ברעם-צברי, פרופ' דני לוין, פרופ' יוסי אברון, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יוסף בן אשר, פרופ' רוס פינסקי, פרופ' אילן מרק, פרופ'-משנה מורן ברקוביץ ועומר עמית יו"ר אגדות הסטודנטים בטכניון צילום : אבי נישניבר, דוברות הטכניון

אחד עשר חברי סגל מהטכניון זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

  • תגובה אחת
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
פרופ' גיא ברטל. צילום: דוברות הטכניון

ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים

  • 9 תגובות
פרופ' ניר טסלר. צילום: דוברות הטכניון

שיפור דרמטי ביעילותם של תאים סולאריים

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
יום פתוח בטכניון, 18/2/16

בואו לגלות את הטכניון: יום פתוח ב-18 בפברואר

  • 3 תגובות
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
מנכ"ל WellToDo חובב גילן

AST והטכניון משקיעים בחברת WellToDo

  • אין תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
צמיד מצוקה לצוללנים של קבוצת BLU. צילום: דוברות הטכניון

חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים

  • 3 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
תחנת ייחוס של הפרויקט הלוויני EGNOS על גג הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

תחנת-ייחוס ראשונה של הפרויקט הלוויני EGNOS הוצבה בטכניון. תשפר דיוק ה-GPS בארץ

  • אין תגובות

הקיץ של החלל מתקרב – מלגות לישראלים שילמדו באוניברסיטת החלל בטכניון

  • תגובה אחת
מערכת לטיפול מרחוק בכלב. צילום: דוברות הטכניון.

הסמארטפון ידידו הטוב של הכלב

  • אין תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
חד גביש של זהב ננו-פורוזיבי. צילום באדיבות ד"ר בועז פוקרוי, הטכניון

לראשונה בהיסטוריה – מדענים בטכניון יצרו חד-גביש נקבובי מזהב בשיתוף מאיץ החלקיקים בגרנובל, צרפת

  • אין תגובות
2. תמונת הדמיה. מימין: ציור סכמטי של פעולות החישה השונות של הפלטפורמה – מגע, חום וחלקיקים נדיפים. משמאל: צילום ותרשים של הנגד הכימי; למטה: חלקי החיישן השונים (מצע, אלקטרודה ושכבת החישה הננומטרית) לפני ואחרי שריטה מכוונת. תוך 10 דקות מתחיל החיישן לתקן את עצמו ולחזור לעבודה רגילה. באדיבות פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

חומרים ננומטרים יעזרו לשבב לרפא את עצמו בעקבות פגיעות

  • 2 תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
. בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות

לבלום את השלוחות של סרטן השד

  • 2 תגובות
ד"ר ליאור ויצמן. צילום: הטכניון

סריקת MRI שקטה בשישית מהזמן הנדרש כיום

  • 3 תגובות
פרופ' ג'וזואה שניטמן. צילום: דובר הטכניון

מודל-ריאה מלאכותי שפותח בטכניון יסייע בחקר מסלוליהם של חלקיקים נשימים בריאות

  • אין תגובות
אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

  • 4 תגובות
פרופ’ אהוד ריבלין מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון. צילום באדיבותו

גילויים חדשים על “מערכת ההפעלה” של עיני הזיקית

  • 2 תגובות
הירח וכדור הארץ. הירח דומה גם לטיה וגם לכדור הארץ

מולד הירח

  • 2 תגובות
פרופסור משנה אכרם עליאן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון מציעים אסטרטגיה חדשה למאבק בנגיף HIV-1

  • אין תגובות

תן למדע להוביל אותך

  • 2 תגובות
חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת הכימיה בבאקו 2015 – (מימין לשמאל) איתי צביאלי, רון סולן, דר' איזנה ניגל-אטינגר, פרופ' זאב גרוס, רוני ארנזון ונדב גנוסר.

הסתיימה אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית: שלוש מדליות למשלחת הישראלית, שהוכשרה בטכניון

  • אין תגובות
איליה גלנץ וצפריר עוזר. צילום: דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה לשחרור מדויק של גלולות הדמיה במעי

  • אין תגובות
פרופ' אורית חזן, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון הפכה לפקולטה

  • אין תגובות
פרופ' ניצן זוהר. צילום: הטכניון

חוקרים בטכניון הציעו מודל לאיתור ירחים חדשים לפלוטו, ממתינים לצילומים של ניו הוריזונס

  • תגובה אחת
פרופ' דניאל ריטל. צילום: הטכניון

מחקר מרבית השתלים הדנטליים נסדקים במרוצת השנים

  • 5 תגובות
ניב בכר (מימין) ושגיב יערי (ראש הקבוצה) עובדים על כלי הטייס

סטודנטים מהטכניון זכו במקום השני ב’תחרות המטוס האוטונומי’ במרילנד

  • 2 תגובות
מטופלת עוברת טיפול כימותרפי. צילום: shutterstock

פוריות אחרי כימותרפיה

  • אין תגובות
כלי השיט של הילה שמואל ואיתי מנגל, שזכו במקום הראשון. שיצו צילומים. עבור דוברות הטכניון

ללמוד פיזיקה תוך כדי תנועה

  • אין תגובות
פרופסור חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' חוסאם חאיק יקבל מענק מקרן גייטס לפיתוח מערכת אוטונומית לאבחון שחפת

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש