הטכניון

תמונה משותפת לנבחרת הטכניון. עומדים, מימין לשמאל: דולב סיימון - טייס ביטחון, יבגני גוטניק - עוזר מנחה (אווירונוטיקה), הסטודנט עידו גרינפלד (אווירונוטיקה), הסטודנט עמרי ארגוב (אווירונוטיקה), הסטודנט זיו שיין (אווירונוטיקה), דרור ארצי - מרצה בכיר ומנחה הפרויקט (אווירונוטיקה), הסטודנטית עדי טופרק (אווירונוטיקה), הסטודנט יובל פז (חשמל), הסטודנטית עדי ניסים (חשמל), הסטודנט ניצן שמואל (חשמל), הסטודנטית מיה סקוט (אווירונוטיקה), הסטודנט אורי אברהם (חשמל), הסטודנט רוני פורטה (חשמל), עמית איידס, דוקטורנט ומנחה (חשמל). יושבים מימין לשמאל: הסטודנט שלומי בושר (חשמל), הסטודנט גל צולקר (אווירונוטיקה), הסטודנט סטניסלב שוגייב (אווירונוטיקה), ראש הפרויקט הסטודנט אלירן אייל (אווירונוטיקה), הסטודנט רע דוד (אווירונוטיקה), הסטודנט דור נוטי (אווירונוטיקה). חסרים בתמונה: הסטודנטים יגור שמוקלרביץ (אווירונוטיקה) ואחמד כסואני (חשמל). קרדיט צילום: דוברות הטכניון

הישג לנבחרת הטכניון בתחרות בינלאומית לכלי טיס אוטונומיים (AUVSI)

  • אין תגובות
פרופ' דורון מלמד. צילום: הטכניון

מסלול ההצלה של התא הסרטני

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בטיביליסי – (מימין לשמאל) ד"ר איריס ברזילי, רון סולן, גיא הרדוף, רינה סבוסטיאנוב, אופיר שמול ופרופ' זאב גרוס

המשלחת הישראלית חזרה מאולימפיאדת הכימיה עם שתי מדליות

  • אין תגובות
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
משמאל למעלה: המודים העצמיים של טיפה כפי שחושבו אנליטית. מימין למעלה: טיפת המים שנבדקה. למטה: איור אמנותי להמחשה. איור: הטכניון

איזה קול יש לטיפת מים?

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

  • 8 תגובות
משמאל לימין: פוטונים אסטרונומיים נפלטים מהכוכב, עוברים את העדשה ומגיעים למגבר המכיל אטומים. אטום הנפגע מפוטון אסטרונומי פולט בתגובה כמות גדולה של פוטונים מאולצים (בירוק), הפוגעים בגלאי הטלסקופ ו"מדווחים" בדיוק גבוה על כיוון הפגיעה של הפוטון המקורי (האסטרונומי). רוב הפוטונים הספונטניים (באדום) מתפזרים לצדדים ואינם נקלטים בגלאי; לכן הרעש מועט וההפרדה אינה נפגעת באופן משמעותי.

שיטה שפותחה בשיתוף חוקרים בטכניון צפויה לחולל שיפור דרמטי בכושר ההפרדה של טלסקופים

  • 2 תגובות
המוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד

  • 5 תגובות
יד תותבת "אינטואיטיבית". צילום: הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו יד תותבת "אינטואיטיבית"

  • אין תגובות
תמונת מדיח הכלים של CERN. קרדיט צילום : Clara Nellis, CERN

מדע במדיה החברתית: איך זה עובד?

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
– מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ' ג'ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מוסא יודעים

"רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית"

  • 2 תגובות
סטודנטים מהטכניון בשמורת עין עברונה. צילום: דוברות הטכניון

שמורת עברונה: שנה וחצי אחרי דליפת הנפט

  • תגובה אחת
פרופ' אילת ברעם-צברי. צילום: הטכניון

שני חוקרים מהטכניון בין המצטרפים לאקדמיה הצעירה

  • אין תגובות
הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות.

הרדאר הפוטוני

  • תגובה אחת
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

  • 2 תגובות
זוכי פרס יולדן לשנת 2016 עם מייקל ומרים קיי. מימין לשמאל : פרופ' אלון וולף, פרופ' מרסל מחלוף, גב' מרים קיי, פרופ' אברהם צנגן ומר מייקל קיי

"לשפר את רווחת האדם ולהאריך חיי אנוש"

  • תגובה אחת
ציאנובקטריה החיים בים או במים מתוקים מגינים על עצמם מקרינת אור עודפת ע"י הפעלת חלבון הקרוטן הכתום (orange carotenoid protein – OCP). ה-OCP מופעל ע"י אור חזק ומשנה את צבעו מכתום לאדום. התמונה מציגה שלושה תאים, האחד באור מלא (למעלה, צבע אדמדם), אחד בצל (למטה, צבע כתמתם) ואחד באמצע. במאמר הוצע מנגנון הפעולה של ה-OCP: אחרי הפעלה הקצה האמיני של החלבון "חופר" לתוך קומפלקס האנטנה שנקרא הפיקוביליזום (Phycobilisome), וע"י כך מונע זרימת האנרגיה אל מרכזי הראקציה. איור: איתי גולדשמיד

הסכך האוטומטי של הציאנובקטריה

  • תגובה אחת
תארים מתקדמים בטכניון

מחקרי המחר

  • תגובה אחת
סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון הציגו את מחקריהם באירוע Tech-Talks
התפתחות עוברית. איור: shutterstock

התפתחות עוברית ואופטיקה קוונטית

  • אין תגובות
הנדסה ביו רפואית. איור: shutterstock

העתיד: רפואה מבוססת טכנולוגיה

  • תגובה אחת
קרדיט צילום : מיקי קורן, דוברות הטכניון

פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון קיבל בסוף השבוע את פרס הומבולדט למחקר בגרמניה

  • 4 תגובות
תרשים “תוכנית העגינה” של סיבי השריר. משמאל: תהליך-השרשרת המוביל להתפתחות תקינה של ממשק שריר-גיד. מימין: תקלה בתהליך זה מובילה לשיבוש בהיווצרות הממשק. איור: הטכניון

שריר נולד

  • אין תגובות
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
פוטוקטליסט ננומטרי המורכב מנקודה קוונטית (בירוק) המוטמעת בננו-מוט (בצהוב) שבקצהו השני חלקיק פלטינה (סגול). באדיבות דוברות הטכניון

לשבור את המים

  • 10 תגובות
זוכי פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. (מימין לשמאל : פרופ' דני רז, פרופ' רן אל-יניב, פרופ' שלמה בכור, פרופ' מרק טלסניק, פרופ' אילת ברעם-צברי, פרופ' דני לוין, פרופ' יוסי אברון, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יוסף בן אשר, פרופ' רוס פינסקי, פרופ' אילן מרק, פרופ'-משנה מורן ברקוביץ ועומר עמית יו"ר אגדות הסטודנטים בטכניון צילום : אבי נישניבר, דוברות הטכניון

אחד עשר חברי סגל מהטכניון זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

  • תגובה אחת
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
פרופ' גיא ברטל. צילום: דוברות הטכניון

ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים

  • 9 תגובות
פרופ' ניר טסלר. צילום: דוברות הטכניון

שיפור דרמטי ביעילותם של תאים סולאריים

  • אין תגובות
מבנה מרחבי פתור של שרשרת אוביקוויטין עם החלבון AIRAPL (צהוב). אפשר לראות כי משטח האינטראקציה UIM2 של AIRAPL מאפשר קישור ספציפי לקונפורמציה LYS48 של שרשרת אוביקוויטין ומאפשר לאוביקוויטין האחרון בשרשרת מרחב קישור זמין נוסף. צילום : דוברות הטכניון

שרשרת האוביקוויטין מתפענחת

  • אין תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
יום פתוח בטכניון, 18/2/16

בואו לגלות את הטכניון: יום פתוח ב-18 בפברואר

  • 3 תגובות
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
מנכ"ל WellToDo חובב גילן

AST והטכניון משקיעים בחברת WellToDo

  • אין תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
צמיד מצוקה לצוללנים של קבוצת BLU. צילום: דוברות הטכניון

חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים

  • 3 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
תחנת ייחוס של הפרויקט הלוויני EGNOS על גג הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

תחנת-ייחוס ראשונה של הפרויקט הלוויני EGNOS הוצבה בטכניון. תשפר דיוק ה-GPS בארץ

  • אין תגובות

הקיץ של החלל מתקרב – מלגות לישראלים שילמדו באוניברסיטת החלל בטכניון

  • תגובה אחת
מערכת לטיפול מרחוק בכלב. צילום: דוברות הטכניון.

הסמארטפון ידידו הטוב של הכלב

  • אין תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
חד גביש של זהב ננו-פורוזיבי. צילום באדיבות ד"ר בועז פוקרוי, הטכניון

לראשונה בהיסטוריה – מדענים בטכניון יצרו חד-גביש נקבובי מזהב בשיתוף מאיץ החלקיקים בגרנובל, צרפת

  • אין תגובות
2. תמונת הדמיה. מימין: ציור סכמטי של פעולות החישה השונות של הפלטפורמה – מגע, חום וחלקיקים נדיפים. משמאל: צילום ותרשים של הנגד הכימי; למטה: חלקי החיישן השונים (מצע, אלקטרודה ושכבת החישה הננומטרית) לפני ואחרי שריטה מכוונת. תוך 10 דקות מתחיל החיישן לתקן את עצמו ולחזור לעבודה רגילה. באדיבות פרופ' חוסם חאיק, הטכניון

חומרים ננומטרים יעזרו לשבב לרפא את עצמו בעקבות פגיעות

  • 2 תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
. בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות

לבלום את השלוחות של סרטן השד

  • 2 תגובות
ד"ר ליאור ויצמן. צילום: הטכניון

סריקת MRI שקטה בשישית מהזמן הנדרש כיום

  • 3 תגובות
פרופ' ג'וזואה שניטמן. צילום: דובר הטכניון

מודל-ריאה מלאכותי שפותח בטכניון יסייע בחקר מסלוליהם של חלקיקים נשימים בריאות

  • אין תגובות
אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש