ידענים: מיכשור רפואי

מאת 9 בפברואר 2016 2 תגובות

במעבדה של פרופ' יונינה אלדר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון מפתחים מערכת אולטרסאונד חדשנית זעירה ויעילה, המשדרת את הסריקות באופן מיידי לרופא המטפל. מערכת כזו תאפשר לבצע בדיקות אולטרסאונד באזורי אסון, במקרה של תאונות דרכים ובאזורים עניים שאין בהם תשתית רפואית, ולספק לצוות בשטח הנחיות רפואיות מרחוק על סמך הממצאים

פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

במעבדה של פרופ' יונינה אלדר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פותחה גישה חדשנית לבדיקות אולטרסאונד. מדובר במַתְמֵר (probe) משוכלל, המבטל את הצורך במכשירי האולטרסאונד הגדולים המוכרים לנו מהמרפאות ומבתי החולים. המתמר רוכש את המידע הרלוונטי בלבד, כדי שהסריקות שיתקבלו במכשיר הממוזער יוכלו לעבור דרך "ענן" לסמארטפון (או לטאבלט) של הרופא המטפל.
ד"ר שי ירדן טיימן, קרדיולוג מבית החולים שיבא, מסביר כי במקרה של פצועים בשטח, למשל, יספק הפיתוח "מידע בזמן אמת לרופא שאינו נמצא בשטח, ויאפשר לו להנחות את הפראמדיק שנמצא במקום. פיתוח זה יאפשר לטפל מרחוק גם בחולים בארצות מתפתחות בהנחיה של רופאים ישראלים."

הדמיית אולטרסאונד היא אחת הבדיקות הנפוצות בעולם הרפואה. יתרונותיה: היא אינה פולשנית, אינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, אין בה סיכון ועלותה נמוכה יחסית. בדיקת האולטרסאונד מבוססת על גלי קול בתדר גבוה שאיננו יכולים לשמוע, ומכאן שמה העברי: "דִּמּוּת עַל־שִׁמְעִי". במהלך הבדיקה מוצמד לגופו של הנבדק מתמר המשדר גלי קול, ועל פי דפוס הגלים המוחזרים נבנית תמונה של אברי הגוף הנסרקים. טכנולוגיה זו משמשת במגוון רחב של בדיקות רפואיות חשובות, ובהן הערכה של מצב העוּבר ברחם, בדיקת מוחו של התינוק דרך המַרְפֵּס (הרווח בין עצמות הגולגולת), אבחון איברים פנימיים, הערכה של זרימת הדם, אבחון בלוטת התריס, בדיקת לב ואיתור גידולים ודלקות.

בנוהל הקיים כיום מבוצעת הבדיקה במרפאות ובבתי חולים על ידי מתמר המחובר למכשיר אולטרסאונד גדול, מסורבל ויקר. ממצאי הבדיקה נאספים במחשב ומפוענחים על ידי רופא רדיולוג השולח את האבחון לרופא המטפל (רופא המשפחה, בדרך כלל). תהליך זה אורך כמה ימים תמימים, העשויים להיות קריטיים במקרים מסוימים.
העלאת תוצאות הבדיקה ל"ענן", שבאמצעותו יכול הרופא המטפל לצפות בממצאים מהמכשיר הנייד שלו, עשויה לחסוך זמן רב, אולם עד כה נמנע הדבר בשל נפח המידע הנצבר בכל בדיקת אולטרסאונד. כמו כן, קצב רכישת המידע הגבוה במכשיר מצריך חיבור של המתמר למכשיר בכבל כבד ועבה.
החדשות הטובות הן שבמעבדת SAMPL, בראשותה של פרופ' יונינה אלדר מפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, פותחה מערכת המשנה באופן דרמטי את אופיין של בדיקות האולטרסאונד. ראשית, אלגוריתם חדש שפותח במעבדה מאפשר לדחוס את המידע כבר בשלב הסריקה הראשונית באופן שמאפשר את העלאתו לענן, וזאת בלי לפגוע באיכות התמונה ובלי לאבד מידע בדרך. שנית, המתמר החדשני שפותח במעבדה מייתר את הצורך במכשיר האולטרסאונד הגדול המשמש כיום במרבית המרפאות.
מעבדתה של פרופ' יונינה אלדר מתמקדת בפיתוח שיטות חדשניות לעיבוד מידע תוך שימוש בחלק קטן מהמידע הנדגם בלבד. להקטנת כמות המידע הנדגם השלכות חיוביות דרמטיות מאוד: קיצור משך רכישת המידע ועיבודו, מיזעור המערכות והאצת פעילותן, צמצום ההספק החשמלי הנדרש וחיסכון כספי. ה"חוכמה" כאן היא כמובן מציאת דרכים לשיחזור המידע הראשוני אף שאינו מועבר בשלמותו בתהליך זה. על כך עמלים חוקרי המעבדה, וכעת כאמור נרשם הישג דרמטי בתחום האולטרסאונד.

2 תגובות ל “הדמיה בשידור חי”

  1. חיים

    כדאי לפתח מכשיר שיהיה בכול סניף של קופת חולים ואולי אצל כל רופא משפחה. יחסוך הרבה התרוצצויות של מטופלים ויחסוך את טופס 17.

הוספת תגובה

  • (will not be published)