הטבלה המחזורית המסורתית והמשעממת למדי, קיבלה חיים חדשים והרבה, הרבה מאוד צבע, לאחר שנתיים של כתיבה ועיצוב. בדרכה לבית הספר היסודי? אחת ממטרות הפרויקט היא לעניין את הילדים במדע, כדי שירצו לחקור את הטבע כשיגדלו.
לאחרונה יצא למימון פרוייקט המונים מיזם שנועד להסביר לילדים את העולם באמצעות הטבלה המחזורית, שקמה לתחייה בהמחשות ובסיפורים. הקבוצה מגייסת לשם כך תקציב במימון המונים שיאפשר להם להבין את הקשר שבין החלקיקים הקטנים והדברים הגדולים שאנו רואים בחיי היום יום שלנו .
רוב קוראי האתר מכירים את הטבלה המחזורית: מרובעת, דלה במידע והמידע שכבר קיים, מופיע בצורת מספרים יבשים. הטבלה עשויה ריבועים-ריבועים, חסרי חן, בעלי שניים-שלושה צבעים, וזהו. לתיכוניסטים היא אולי שימושית, אבל להציב אותה כפי שהיא בבית ספר יסודי על מנת לקדם את החשיבה המדעית ולעניין ילדים קטנים, זה רעיון מופרך. היו נסיונות להתאים את הטבלה לילדים, קצת יותר צבע, ציור פה ושם, אבל במהותה היא נותרה אותו דבר, דלה ומשעממת. ואז הגיע אסף אברהם, ולאחר שנתיים של עבודה הוציא תחת ידיו טבלת ענק המכילה פרטים שונים ומגוונים, הסברים, ציורים ותמונות, והרבה עניין וצבע.
מה המניע ליצור פרוייקט כזה?
המודעות לחשיבות המדע חשובה יותר לפעמים מהמדע עצמו. אולי כדאי לחדד פה נקודה בעניין: העולם מתחלק לשניים, קבוצה אחת היא אנשי מדע ואנשים שחיים לפי רוח המדע שעבורם המדע חשוב כמובן, הם מכירים אותו ואת תרומתו לאנושות, ויש את כל השאר. פלוני, בין אם התכוון לכך או לא, הוא נמצא בצד מסוים, בצד שמקדם את המדע או בצד שמנוון אותו. אין באמצע. רוב האנשים אוהבים לראות “גווני אפור” אבל במקרה הזה, גם אם פלוני בא ואומר “המדע חשוב אך לא מעניין אותי ולכן לא אפעל לקידומו”, יוצא שהוא תורם לניוון המדע, מפני שהמדע צריך שיקדמו אותו. הוא אינו יציר הטבע. את השמש לא צריך לקדם. בין אם תתעניין בה או לא, היא תמשיך לזרוח. אם אנשים יתעלמו מהמדע, הוא יעלם. לכן, כל אחד צריך לעשות לעצמו חשבון, באיזה סוג תרבות הוא רוצה לחיות: לפי מה שיש היום, או לפי מה שהיה לפני אלפי שנים, ולפעול בהתאם.
איך נולד הרעיון?
הרעיון המקורי היה ליצור טבלה מחזורית עבור הבן שלי (אז בן 9), ששאל יום אחד האם מודל ארבעת יסודות כפי הוצג לצופים באחת מסדרות האנימציה, הוא נכון. אז התברר שכל הכיתה שלו למדה שזה הרכב העולם. אני אמנם לא מצפה מילדים בכיתה ג’ להחזיק ידע מעמיק בכימיה, אבל מצד שני התברר שהם מתקשים להבדיל בין מציאות ודימיון במה שמוצג להם על המרקע, ובשיחות עם הורים, התברר שהרוב ההורים לא יודעים מה לענות. במשך מספר שבועות הוא ניסה לשכנע את הכיתה שלו שיש 118 יסודות מוכרים, הביא רשימת יסודות שהכנתי לו, ולבסוף הצליח לשכנע את רובם. אבל החלטתי ללכת צעד קדימה ולנסות ליצור טבלה שתכסה יריעה נרחבת במינימום סיבוך, והתחלתי לבנות עיצוב גראפי ותפיסה מסוימת, איך צריכה להיראות הטבלה וסביבתה, איזה מידע תכיל, איפה היא אמורה להיות ומה בכלל יעשו איתה.
אז?
אז החלטתי שהרעיון המרכזי “בשטח” יהיה פעילויות העשרה. העשרה ולא לימוד מוסדר כי אני לא בא להחליף תכנית לימודים קיימת, ולא מקדם דברים טרם זמנם. תכננתי טבלה צבעונית מאוד ועשירה במידע, ומטרת העיצוב הזה היא משיכת תשומת לב מפני שלא רציתי שהטבלה תישאר כתמונה שגרתית על הקיר. דברים גדולים וצבעוניים מושכים את העין והלב, מעוררים עניין וסקרנות בעיקר אצל ילדים. צפה בכל סדרת אנימציה, בכל פוסטר לילדים, כנס לחנות צעצועים ותראה אותו דבר. הכל גדול, עמוס וצבעוני. השלב הבא היה להבין מה צריך להופיע כמידע. היה ברור שהטבלאות הקלאסיות לא יעשו את העבודה, שם היסוד, הסימול שלו, המספר האטומי ואולי עוד נתון אחד או שניים, זה די משעמם. הרעיון העיצובי העיקרי היה לשלב בין טקסט פשוט לתמונות להמחשה. תמונות “מדברות” יותר לילדים מאשר טקסטים ולכן הוספתי ציורים שמציגים את שימושי היסוד ומצבו בטבע לצד התיאור הטקסטואלי. כמו כן, על מנת להראות שגילוי היסודות נעשה לאורך מאות שנים ועל ידי אנשים, הוספתי ליד רוב היסודות את שם המדען שגילה אותו ואת שנת הגילוי. זאת, על מנת להראות לילדים שקידמה מדעית נעשית על ידי בני אדם ממש כמותם, מכל העולם. בני שאל על אחד היסודות מדוע הוא נקרא כך, מה משמעות השם, וזה הביא אותי להוסיף ליסודות גם את משמעותם ובכך “לסגור פינה” של דבר לא ברור. כך, אחרי שבועיים-שלושה של משחקי עיצוב ועימוד הגעתי לקונספט די ברור של תא יסוד, ואותו שיכפלתי 118 פעם.
אבל הטבלה שעיצבת לא כוללת רק יסודות
נכון. כותרת הטבלה היא “הטבלה המחזורית של היסודות”. אז מתעוררת השאלה, מהו “יסוד”? ולא רק. הטקסטים מציגים מונחים שונים שאינם מוכרים לילדים, אך יחד עם זאת ניתן להסביר אותם בפשטות יחסית ולגרום לילדים לקבל תמונת מצב בסיסית פחות או יותר של מה שקורה. כך התחלתי לרשום בצד מונחים שאינם מוכרים לילדים, ויצרתי מעין מילון קטן לטבלה. אך תוך כדי עבודה נוצר אתגר נוסף, כאשר הבנתי שתיאור אטום כחלקיק חומר, יעורר את השאלה “ממה האטום מורכב”, ועל כן “נאלצתי” לפרט על אלקטרון, פרוטון וניטרון, וגם כאן חזרה השאלה על עצמה. יחד עם זאת, התעוררה השאלה “לכיוון השני”, מה בין אטום בלתי נראה, לחומר אותו אנו רואים וחשים, ולמבנים גדולים יותר – בני אדם, בניינים, טבע, גלקסיות… כך נולדה הסְכֵמָה שמציירת לילדים את ה”מסלול” הבסיסי מקווארקים בודדים ל”חי-צומח-דומם” המוכר להם משעורי בית הספר.
דבר נוסף שהוספתי, הוא ההסבר על הנוסחא הכימית כ”המשפטים של הטבע”. כאן הענקתי משמעות מילולית לסמל היסוד ושוב אני מחבר את העניין ללימודי בית הספר, כאשר אני מתאר נוסחאות כמשפטים, וכימיה כשפה, מה שאולי ברור לרובנו, אבל עשוי ליצור אצל הילדים קשר קל וברור יותר לעולם המדע.
למרות כל התכנים, הילד שואל בסופו של דבר, טוב, הבנתי שיש יסודות ושהעולם מורכב מכל מיני חומרים. למה זה קשור אלי? אז על מנת ליצור “חיבור” אישי של ממש, הוספתי לב אדום בכל יסוד שמשתתף בבניית גוף האדם. כך הילד יכול לראות, שגם הוא, משפחתו חבריו, וכל בני האדם שסביבו מורכבים מאותם חומרים. האפשרויות לחינוך לכבוד האדם והסביבה על בסיס העובדה הזו הן גדולות מאוד, שכן מהר מאוד עולה ההנחה שאנו משפחה אחת גדולה.
הדבר האחרון שנוסף הוא הסבר על השיטה המדעית, מפני שאחת מהמטרות העיקריות הן חשיפת הילדים והנוער לתפיסה המדעית, לרעיון שמאחורי, ליצירת ההבדלה הקוגנטיבית – אופרטיבית בין מציאות לדימיון.
דיברת על מה שקורה “בשטח”, פעילויות בבית הספר. מה מעבר לכך?
חשבתי על אתר שיתוף פעילויות. פעילויות צריך להמציא. כל מוסד ממציא לעצמו, אבל אז עלתה השאלה, למה שלא ישתפו פעילויות אחד עם השני. ואם לשתף, למה לא גם לתת גישה לשפר פעילויות קיימות? אז ישבתי כמה ימים ותכננתי אתר שמכסה לא מעט אפשרויות. במסגרת הפיתוח נולד רעיון חדש, או תפיסה נוספת לפרוייקט הזה: למעשה, אצל כל אדם יכול לעלות רעיון לפעילות, למה לא לתת לכולם את האפשרות לתרום פעילויות ורעיונות? כך הפך הפרויקט מרעיון מוסדי סגור לרעיון ציבורי פתוח לחלוטין.
מדוע לחשוף את המדע בגיל בית ספר יסודי? אתה מרגיש שהמדע מאויים?
המדע מאוים, אבל זה לא כל כך קשור לדתות כפי שנהוג לחשוב. האיום העיקרי קיים בצורת “המובן מאליו”. התרגלנו, החיים שלנו “דבש” כמו שאומרים, ביחס למה שהיה בעולם עד לפני מאה שנים בלבד. אנו מקבלים דברים שהם תוצר מדעי מובהק, כמובן מאליו – אנו פותחים ברז בבית, וכמובן יש מים, הולכים למכולת, וכמובן יש ירקות ופירות, לוחצים על מתג וכמובן יש אור. אנו מקבלים כמובן מאליו שבשנה הבאה יצא דור מחשבים חדש, ברור לכולם שתהיה אנטיביוטיקה חדשה, שאפשר לטוס לירח ועוד ועוד. כל אספקט בחיים שלנו מבוסס על מדע, והתרגלנו לכל כך טוב, שכשלים נראים לנו מוזרים מאוד למשל, שיולדת מתה בזמן הלידה, או שחריג מאוד שיש כשל באיזה מכשיר, או אזור ללא קליטה וכדומה. כשאתה מתרגל לטוב זמין ללא הפסקה והגבלה, אתה מפסיק לחשוב מאיפה הוא הגיע, מהם המאמצים שהושקעו בו ומה צריך לעשות על מנת לשמר אותו. דוגמא טובה לכך היא דבר שקורה לכולנו – אנחנו מתעצבנים על מכשירים. מחשב ש”נופל”, מכונית שלא מניעה פתאום. למה אנחנו מתעצבנים? גם בגלל שבעינינו הדברים האלו מושלמים, זו גם אחת הסיבות שאנשים לא מגבים את המידע שלהם. המחשב עבד אתמול, אין סיבה שלא יעבוד גם היום. משתמש שהמחשב שלו נתקע, לא יתחיל לחשוב ש”טוב נו, זה אפשרי כי זה תוכנן בידי בני אדם ומדעי המחשב והנדסת החומרים עדין לא הגיעו לשלב של אמינות מופלאה, ואולי פיזור החום לא תוכנן היטב או או סטטיסטית יש סיכוי שאני משתמש בדיסק פגום”. לא. הוא יצעק בהפתעה “לא! מה פתאום! למה זה קרה?…”.
אז איפה הבעיה?
הבעיה נעוצה בכך שהעולם הטכנולוגי, מפיתה במכולת ועד מעבורת חלל, נראה כל כך מושלם, עד כדי כך שאנו מאבדים עניין בו. במהלך יצירת הטבלה שיתפתי מבוגרים ברעיון. ככל ששאלתי צעירים יותר, בגילאי ארבעים ומטה, לא היה להם מושג מה זו טבלה מחזורית, חלקם לא ידעו לציין שמות של יסודות. מבוגרים יותר בני חמישים וצפונה, זכרו. הגילוי הזה היה מבחינתי מזעזע, אבל סיפק הסבר מצויין למה צעירים הולכים שולל אחר רעיונות פסאודו-מדעיים כרפואה אלטרנטיבית או כשפים ואמונות תפלות. אין להם כלים להבחין בין מציאות ודמיון. הם לא נחשפים למדע מגיל צעיר והחסך הזה הולך ומחמיר עד כדי פגיעה בכושר קבלת ההחלטות היום-יומי. כיום יש המון גירויים מנטליים, בעיקר לילדים. אם עד שנות השבעים, ילד יכול היה להתעסק עם קריאת ספר, חוג, תנועת נוער, כדורגל בשכונה או שיטוט עם חברים בשטחי בר, הרי שהיום יש כל כך הרבה עניינים, עד כי הסקרנות נעלמת, ויחד איתה החקר העצמי. פשוט התרגלנו שכל דבר שאנו רוצים נמצא ובשפע, אז את מי זה מעניין איך הוא נוצר, ממה הוא מורכב והאם יהיה דור חדש מזה, כי הוא קיים עכשיו ומובן שיהיה גם מחר. ואם זה לא מספיק, הרי שיותר ויותר עיסוקים נכנסים באותה מסגרת זמן נתונה וקבועה.
יש היום ירידה בהתעניינות העולם במדעים. היתה לי שיחה עם מישהי, מדענית בעצמה, שטענה שיש היום עודף מדענים. נניח שיש עודף, שהוא תוצר של החינוך מלפני 25 שנה, אבל זה עודף של היום. אם היום יש עודף ולא נשקיע בדור המדענים הבא, מי יאייש את המעבדות בעוד 30-20 שנה? מי יפתח תרופות? מי יפעיל את מתקני חברת חשמל? בעבר התייחסנו ככה למאגרי המים של ישראל, והיום אנו נמצאים בקווים אדומים ושחורים. קיבלתי נתוני נרשמים לתארי מאסטר במדע והנדסה באוניברסיטאות בישראל, אין לנו מה להיות אופטימיים בכל מה שקשור לעתיד לימודי ביולוגיה, כימיה, פיזיקה והנדסה. בעוד אוכלוסיית ישראל גדלה, מספר הלומדים “מדשדש” באותו מקום פחות או יותר. המצב בארה”ב לא יותר טוב: מכלל תארי המאסטר בשנת 1966, היו 29% בתחומי המדעים וההנדסה. מאז יש ירידה, ובשנת 2010 הם היו רק 20%. אם לא נשקיע היום מכיתה א’ ולתפוס את הילדים בזמן, גם המדע יתייבש כמו הכינרת.
אבל יש היום ילדים “מדענים”
כן. תמיד יהיו מי שיתעניינו בחקר בשיטה המדעית. היו גם לפני 2500 שנים וגם לפני 5000 שנה. השאלה היא רווחת המין האנושי. אנו חיים מהמדע: רפואה והארכת תוחלת החיים, ייצור מזון לכולם, סביבה, טכנולוגיה ועוד, הכל מבוסס מדע. אם לפני 2500 שנים היו לך בעולם 1000 מדענים, ומתוכם אנו זוכרים נניח 50 שהיו ה”היילייט” של אותה תקופה, והיום יש לך מיליוני מדענים והמחקר והשפע באים לידי ביטוי כמו שלא באו מעולם, האם היית רוצה לחזור לתקופה לפני 2500 שנים? אני בטוח שלא, והבעיה היא שאנשים לא יודעים עד כמה החזרה לאחור היא אפשרית ומציאותית. מספיקים דור או שניים של הזנחת החינוך המדעי, כדי שנתחיל נחזור לזמנים עתיקים. זה אפשרי.
מה המטרה הסופית של הפרוייקט? מה אתה מנסה להשיג?
אנחנו חייבים, הן כמין האנושי והן כמדינת ישראל, לשמר את הסקרנות הטבועה אצל ילדים. אם אנחנו רוצים להמשיך במגמת ההתפתחות האנושית הלאה למחוזותיו הלא נודעים של העתיד, אם אנחנו רוצים להביס מחלות, להאריך חיים, לחסל את הרעב, להבין את היקום, וגם ליישב כוכבים אחרים כי אין הבטחה שמחר הכוכב שלנו עדיין יהיה מסוגל לקיים חיים, אנחנו חייבים להתחיל מוקדם. את קו המחשבה מטמיעים בכיתה א’, את הרצון לדעת ולחקור משמרים ומטפחים מגיל צעיר, בדברים הפשוטים כמו ללמד ילדים ממה מורכב העולם, מהתמודדות עם תפיסת המובן מאליו, רק כך נתקדם הלאה. למה מדינות בריה”מ והגוש הסובייטי זכו במדליות זהב באולימפיאדות ויצא להן שם טוב בעולם הספורט? כי הן התחילו לחנך ספורט מגיל חמש. אז בגיל 20 המתעמל זכה במדליית זהב. אותו דבר לגבי נגנים בעלי שם עולמי, נהגי מירוצים, וכן הלאה. המודל הפרטי לאדם הבודד, מתאים גם כמדיניות חינוך במדינה. להתחיל מגיל קטן.
גם כמדינת ישראל?
כן. יש לנו בעיה. למדינת ישראל אין כמעט מה להציע לעולם. נכון, אנחנו מוכרים אשלג וברום, יש תיירות לפי מצב רוחו של הטרור, יש יצוא חקלאי וזהו בעיקרון. אבל אנחנו מוכרים מדע. הרבה מדע, ובכל תחום, חקלאי, בטחוני, רפואי, תקשורת ומחשבים כבר עשרות שנים. בכל תחום נוגע המדע, ואלו לרוב מדענים שלנו. לא יהיו מדענים, לא יהיה מה למכור לעולם, והעולם יאבד את העניין שלו בישראל. רובנו סומכים על האמריקאים, אנו נהנים היום מיחסים טובים עם ארה”ב בזכות יהדות ארה”ב. פורסם לאחרונה שקרוב ל60% מיהודי ארה”ב מתבוללים, רואים עצמם “יהודים ותו לאו”. אני לא מומחה בפוליטיקה ויחסים בין לאומיים, אבל אם יהודי ארה”ב יפסיקו להיות קהל יעד במרוץ לנשיאות אנו עלולים למצוא עצמנו בעולם קר למדי. לא כדאי.
יתר על כן, על פי דו”ח שפורסם, “מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל 1999-2009” ישנה ירידה בחינוך בתחום המדעי טכנולוגי, והנושא התגלה כבר במדד פיזה של שנת 2000. ישנם לא מעט דוחות בנושא.
בהיבט המעשי, איך מריצים פרוייקט כזה?
מעולם לא יצרתי וביצעתי פרוייקט כלל ארצי, כך שאני לומד “על הדרך”. הטבלה די מוכנה, ביצעתי כמה הדפסות ניסיון בקנה מידה קטן וכיום תלויות שלוש טבלאות בקנה מידה מלא בבתי ספר לצורך ניסיון. כמובן שצריך לממן את המבצע הזה. לאחר בחינת כל מיני אפשרויות בחרתי במימון המונים. הפרויקט הוא חברתי, למען הציבור ולמען המדינה. גם הביצוע בפועל – פעילויות, רעיונות, זה בהשתתפות הציבור. לרוב מקובל בפרוייקטים של מימון המונים שהציבור תורם סכום, מקבל “תשורה” ובזה מסתיים תפקידו. כאן זו רק ההתחלה. אבל עכשיו כשיצאנו לדרך, העתיד בידי הציבור.
עוד בנושא באתר הידען:
39 תגובות
שלום היכן אפשר לרכוש עותק בבקשה?
הי מציע מהיציע
מכיר את הסדרה ואת הפרק המדהים על הזהב אהבתי במיוחד.
פרויקט הטבלה המחזורית עושה שימוש בסיפורם של היסודות הכימיים אך מטרתו אינה לימוד כימיה אלא חשיפה לעולם המדע, עידוד שאלות וחקר והבאת המדע הביתה.
חברים אל תריבו,
אם חשוב לכם לחשוף את ילדיכם לסיפורם של היסודות הכימיים, ממליץ מקרב לב על ערוץ היוטיוב (באנגלית)
the periodic table of videos
https://www.youtube.com/user/periodicvideos
שבו סרטון מעניין על כל יסוד, בד”כ מראיינים שם פרופסור יהודי מאוני’ נוטינגהאם
עם הסיפור על גילוי היסוד, שימושים שלו ניסויים ועוד.
מומלץ במיוחד הפרק על הזהב שבו מבקרים בחדר הכספות של הבנק הבריטי.
אם כבר מימון המונים, מעניין כמה יעלה להוסיף תרגום עברי לסרטונים..
אסף אברהם, שוב אתה יכול לפתור את הבעיה הנ”ל בכל מיני דרכים לדוגמה: פיצול הטבלה לחלקים(קבוצות של יסודות בהדפסות שונות יכול לקצץ בעלויות וגם לשמור על איכות הטבלה.) אתה יוצא מנקודת הנחה שגויה שבה הטבלה תהיה פעילה באופן קבוע מה שלא נכון בעליל(למדתי בבית ספר שהשקיע אלפי שקלים במתקנים מדעיים שונים והם היו שוממים במשך כל השנה). אתה מתמקד רק בנושאים מעטים ולא מגרה את הילד(תחומים כמו הנדסה, ביולוגיה,פיזיקה ואסטרונומיה.), אתה תצטרך מדריכים מנוסים שיחשפו לילד את המדע (עם כל הכבוד למערכת החינוך הישראלית, רוב המורים אינם מתעניינים במדע בעצמם ובטח שלא יעניינו את הילד). אני חוזר לעניין הפעילויות. אתה מתמקד יותר מידיי בפעילויות סביב הטבלה שאמורה (לפי דעתי) לשמש בתור אמצעי למיקוד סביב נושא הכימיה אבל לא בתור העיקר.
בנוגע למימון ההמונים. אתה מבקש כל כך הרבה בשביל משהו שעדיין לא בטוח שבכלל יעזור, כן הרצת את הפרוייקט בשלושה בתי ספר אבל בחברה קפיטליסטית ובשביל סכום כזה אתה צריך להראות רווח(תוצאות) יוצא דופן, בנוסף אין לך שום נתונים סטטיסטיים על מידת הצלחה של הפרוייקט כמו מה דעתם של התלמידים המורים וההורים, למשל ערוך סקר לפני השמת הטבלה של כמה מהתלמידים חושבים על קריירה מדעית, עד כמה ההורים מעורים במדע ומה מידת ההתעניינות של התלמידים בתחומים מדעיים, ולאחר כמה חודשים לבדוק שוב.
אני חושב שאתה צריך להתחיל בקטן יותר, אולי 100 בתי ספר בפריסה ארצית, בשילוב ההצעות הנ”ל ולראות לאן זה מתקדם. המחיר אמור להיות נמוך בהתאם ויהיה לך נתונים שתוכל להציג לארגונים שונים שיוכלו לעזור לך במימון של הפרויקט.
בהצלחה ולילה טוב.
אריאל,
אין פה שאלה של צדק. הטבלה אכן ענקית, והסיבות לכך מגוונות – נוכחות ויזואלית, ריבוי תכנים מסוגים שונים, האפשרות להפעיל מספר ילדים מולה מה שאי אפשר בטבלה בגודל סטנדרטי של 70*100, הצורך להוסיף את התכנים שמימין לטבלה עצמה גם הגדיל את השטח. מנסיוני, מוסדות שרצו עותק וקיבלו, מצאו איפה לתלות אותה. אם רוצים – אפשר. עלות הטבלה מושפעת כמובן גם מגודלה, החומר וטכנולוגיית הדפוס.
בעניין הקטנת הטבלה אני רק אומר, שגודל התכנים מותאם לגודל הטבלה. אפשר להקטין, אבל נראה אותך נותן לילדים לקרוא אותיות בגודל מילימטר. אם אתה מקטין ולא מפחית תכנים, הכל קטן באותה פרופורציה. אם אתה מקטין וכן מפחית תכנים בהתאם, אולי תוכל להדפיס אפילו על נייר ולהוזיל, אבל תצטרך להחליף טבלה כל שנה בגלל בלאי, וחוץ מזה מה כבר ישאר לך בתכנים? כמעט כלום. אז פיזרת 3000 טבלאות חסרות תוכן בעלות אפסית. זול, אבל לא השגת את המטרות, אין לך מימון לבנות אתר ואין טעם בפעילויות… תאמין לי, חשבתי על הכל, בדקתי ניסיתי, עשיתי הדפסות ניסיון מוקטנות, נתתי לילדים לקרוא ממרחק.. מחיר זול נותן מוצר “זול”, וזה לא בסטנדרטים, שלי לפחות…
מבחינת הילד, המטרה היא אכן לעורר עניין, להפעיל את הילדים בפעילויות שונות סביב תכני הטבלה, לא בהכרח בתחומי מדע בלבד. אין שום מטרה לשנן חומר או ללמוד חלקים בעל פה. הטבלה לא באה להחליף את לימודי הכימיה בתיכון. הפעילויות באתר הן רק דוגמא לאופי הפעילויות הצפויות. כתבתי כמה בעצמי לצורך העניין. יהיו עוד, ולא רק ממני. כפי שכתבתי ואמרתי, כל אחד יכול לכתוב פעילות.
לגבי מימון המונים – הסכום עצום עבור אתרי מימון המונים, שם רוב הפרוייקטים מגייסים אלפי עד עשרות אלפי דולר. לצערי אני מסכים אתך, ההמונים לא מתעניינים במדע, אבל גרוע מכך, לא מודעים לחשיבותו, לא ברמה האישית ולא ברמה האסטרטגית, ופה הסכנה הגדולה. פלוני יכול לומר “לא מעניין אותי אז אני לא קורא חדשות מדע” וזה בסדר. הבעיה היא שזה ממשיך “אז לא אלמד את ילדי חשיבה מדעית ולא חשוב לי אם יהיה או לא יהיה מדע בכלל”.
כשכתבת “יפנה לכל שכבות העם”, למה התכוונת? 3000 בתי ספר יסודיים זה כל שכבות העם (למעט המגזר החרדי כרגע).
אסף אברהם, אני חושב שאלבנצו צודק, אתה באמת צריך להקטין יותר את הטבלה.
הטבלה שלך מעניינת מאוד אך גם מאוד יקרה. בנוסף אין מקום לתחומים מדעיים אחרים כמו ביולוגיה(תחום שילדים מוצאים בו עניין רב), הפעילויות שרשמת באתר שלך הן קצת…יותר מידיי משעממות וחסרות יחוד. אם אתה רוצה לגרום לילדים לפנות לכיוון המדעי אתה צריך לאתגר אותם, לסקרן אותם ולא דווקא להכניס להם עובדות ריקות מתוכן לראש(שינון הטבלה המחזורית זה נחמד אבל לא יסקרן את הילד או יקנה לו מידע שימושי). דבר נוסף הוא הפעילויות מזכירות לי שיעורי בית בתחומים רבי מלל, ואתה לא רוצה לגרום לתלמידים לשנוא מדע, אלא לאהוב אותו.
הרעיון של מימון המונים הוא נחמד, אבל לצערך ההמונים שאתה פונה אליהם בבקשה למימון ככל הנראה לא יראו את החשיבות של הפרויקט כפי שאתה רואה אותו. הסיבה לכך דיי פשוטה, ההמונים לא כל כך מתעניינים במדע כפי שציינת בתחילת הראיון, ואלו שכן כל הנראה לא יתרמו 1.2M$.
מקווה שתשנה את הפרויקט ככה שיעלה פחות, יכלול יותר נושאים(אולי ספרים מאוירים יעשו עבודה טובה יותר)
יפנה לכל שכבות העם,יאתגר תלמידים מחוננים ויסקרן אותם.
תגיד, עד כמה אתה חושב שאני מופתע מזה שהתעלמת מכל הביקורת…?
בוא נעשה סיכומון קצר:
1. הראתי לך שאתה התחלת בקו האגרסיבי, בחרת להתעלם.
2. ביקשתי שתוכיח את טענות השקר שלך, בחרת להתעלם.
3. הסברתי לך שהביקורת שלי היא על זה שהפרויקט יקר מכדי התועלת שלו, וכל התגובה שלך מתעלמת מכך לחלוטין ורק מתנהגת (באופן שקרי ונלוז) כאילו אני טוען שלא שווה להשקיע בו.
4. פוסטר ברבע מהעלות יתן רבע מהתוצאה? ב-א-מ-ת? על סמך מה בדיוק החלטת את זה? אם התלמיד לא מרגיש קטנטן ליד המפלצת שלך אז הוא לא יבין שיש יותר מ-4 יסודות? שוב, פשוט התחמקת לחלוטין מהשאלה – מה עושה פוסטר בגודל 2*5 מטר טוב יותר מפוסטר בגודל 1*2.5, מלבד זה שהוא יקר יותר?
5. נתתי ביקורת, עד עכשיו התעלמת, ואתה אומר שאני “לא יורד מהעץ”. איזו בדיחה.בדיחה אפילו אם לא נתייחס לכך שאת הקביעה שלך שאני “לא יורד מהעץ” קבעת עוד לפני שאמרתי אפילו טיעון אחד…
6. אתה מתחמק שוב ושוב ושוב. שאלתי שתי שאלות – הראשונה, מה פחות יעיל בפוסטר קטן? אתה טוען שיש בו פחות תוכן, אבל זה הרי לא נכון עובדתית. הרי אפילו באתר שלך בעצמך יש פוסטר ברבע מהגודל שמכיל את אותו התוכן. וגם אם זה היה נכון, מי החליט שעוד קצת תוכן שאפשר לדחוף לפוסטר מפלצתי שווה לרבע את המחיר? אתה באמת לא מצליח להבין את הרעיון של לעשות משהו זול במליוני שקלים ולנצל אותם לטובת משהו אחר בתחום החינוך המדעי? אתה באמת מאמין שאם זה לא חלק מהפוסטר שלך, זה לא שווה? איך זה שאתה לא מצליח להבין את הביקורת הכי פשוטה שיש?
7. אני מבין. אז מה שאתה אומר זה שנעלבת ובגלל זה אתה לא מסוגל לענות על שתי שאלות פשוטות.
8. חביבי, אגו פה זה רק אצל הבנאדם שחושב שהפלקט שהוא הכין שווה השקעה של חמישה מליון שקלים…
9. כן, אני חוזר על הטיעון הכלכלי. תן לי להסביר שוב כי זה די ברור שאתה לא מבין מה קורה פה: הייתה לי ביקורת על כך שהפרויקט יקר מדי ביחס לתועלת שלו – כלומר, שאפשר להוזיל אותו באופן דרסטי ועדיין לשמר את התועלת שלו ברמה סבירה.מאז אתה תוקף, מתחמק, משנה נושא ונותן אנשי-קש. אני אגיד את זה שוב: הטיעון הכלכלי זה כל מה שיש פה. כל הדיון הוא על הטיעון הכלכלי. אולי בראש שלך יצרת איזה תרחיש דמיוני שבו אני מנסה להרוס לך את הבייבי ולהגיד לך שכל מה שעשית זה רע ולהרוס את החינוך בישראל וכו’. אתה פשוט לא מבין שכל מה שקורה פה זה שהביאו לך ביקורת (כלכלית) ואתה נכנס להיסטריה של ברבורים במקום לענות. וסליחה, אני מצטער מאוד, אבל הקביעה שלך “פוסטר ברבע מהעלות הוא רבע מהתוצאה” לא נחשבת לתשובה. זה התחמקות של בנאדם שאין לו תשובה.
לא, מה שמנחה את קו המחשבה שלי זה לא כסף. מה שמנחה אותו זה איך לעשות את המיטב לשפר את מצב המדע בישראל, וזה אומר – אם יש חמישה מליון שקלים, מה הדברים שאפשר לעשות איתם שיעזרו לנו בצורה הכי טובה. חבל שאתה לא מצליח לתפוס את הרעיון הסופר-פשוט הזה. זה לא כסף, זה השרדות. אתה כמו אבא למשפחה עם עשר נפשות שמחליט להוציא את כל התקציב על סטייק פילה, וכשמנסים להסביר לו שבאותו כסף אפשר לקנות אורז ועוף לחודש, הוא אומר “רק כסף מעניין אתכם, אז מה אם זה יקר, להאכיל את המשפחה שלי זה ערך עליון וזה שווה את זה”. מדהים איך אתה ממשיך להתווכח בכלל.
אולי במקום לנסות להסביר לי על מצב המדע בארץ וחשיבותו, תרים טלפון לארגון כמו “נוער שוחר מדע”. תגיד להם שאתה מעוניין לתרום חמישה מליון שקלים ואתה רוצה לדעת מה עושים עם סכום כזה של כסף. תקבל קצת פרופורציה לכמה כסף אתה מעוניין להשקיע בפלקט.
נו, שיהיה…
1+2 אתה שוב ושוב חוזר על הטיעון הכלכלי מבלי שיש לך מושג על עלויות פרויקט כזה.
3. ברור שאם יש טעויות צריך לתקנן, אין לי בעיה עם זה ולכן שיחררתי את הטבלה לפני חודשים על מנת לקבל פידבק, לא רק על תכנים אלא על עיצוב ועניינים אחרים. עשרות אנשים שלחו, מה שהיה אפשר להטמיע הוטמע. ההצעות שאני מתכוון אליהן ואתה מבין אותן בעצמך זה שינוי פרטים מהותיים בתכנית כהיקף הפצה, גודל וכדומה. אני יודע שיש אנשים שלא אכפת להם מה התוצר הסופי, אבל העיקר שיהיה זול. אני מקווה שאתה לא אחד מהם. סתם שתדע, למרות שאפשר להדפיס בסין ולהוזיל, אני מעדיף לחלק את העבודה לכמה בתי דפוס בישראל. מין גישה כזו, אתה יכול ללעוג, זה בסדר.
4. פוסטר ברבע מהעלות יתן רבע מהתוצאה (או פחות).
5. לא היה שום דבר מהדברים הללו אבל כפי שאמרתי בתחילה, אתה לא יורד מעץ הטיעון הכספי.
6. תקרא שוב. תקרא את הרטוריקה שלך. גם אם לא התכוונת, ככה זה יוצא. לגבי השאלה שלך, אחת המטרות היא חשיפה של מקסימום אוכלוסיה כדי ליצור שינוי בתפיסת המדע בקרב האוכלוסיה, התלמידים וההורים. לכן גם אין כל כך טעם להתחיל עם 100 בתי ספר, או עם אחד כפי שגם זה הציעו לי. יש גם מסגרת זמן מאוד מצומצמת לתקן את המצב. הקטנת הפוסטר לרבע תצמצם משמעותית את היקף התכנים, התוצאה תהיה פחות מעניינת, פחות משמעותית ויזואלית וכן הלאה.
7. ביקורת היא לגיטימית, הניסוח זה כבר סיפור אחר. יש הבדל מהותי בין “נראה לי יקר מאוד, אולי תסביר למה הסכום הזה” לבין “1.2 מליון דולר זה פשוט סכום מגוחך. קשה לקרוא אותו ולשמור על ארשת פנים רצינית”. גם סוג התגובות בהתאם. ושוב אתה חוזר על הטיעון הכלכלי.
8. תיזהר לא להתפוצץ מרוב אגו. ושוב אתה חוזר על הטיעון הכלכלי. לא צריך שיכריזו עלי מושיע. מה זה הדבר הזה? אתה אמיתי? ושוב הרטוריקה “וכמה זה מגוחך לקחת פרויקט שבסופו של יום הוא לא יותר מפלקט”… למה אתה מתלונן כשאתה מקבל תגובות באותו סגנון?
9. ושוב אתה חוזר על הטיעון הכלכלי.
קיצר הבהרת את עצמך. אתה חושב שזה יקר, מה שמנחה את קו המחשבה שלך זה קודם כל כסף, אחר כך ביצוע ותוצאות. בסדר. לפעמים זה מתאים ולפעמים לא. היום לא. לדעתך כן. אפשר להמשיך את הדיון הזה עד עולם. בסופו של דבר, ישראל מתקיימת ממדע, אני מניח שאתה יודע שהמדע בישראל בירידה. אני מאלה שמתלוננים אבל גם עושים, אז במשך שנתיים וחצי עשיתי. עכשיו אני רוצה ליישם. יצליח – יופי. לא יצליח, הבעיה תמשיך. אולי נמצא פיתרון אחר. אולי לא.
די מיציתי את הדיון הזה. הבנו, כסף.
שנה טובה
מסכים עם אסף אברהם
וואו, מאיפה להתחיל.
1. “במקום לשאול שאלות, אתה תוקף…”. ראשית, אתה זה שהתחיל לתקוף. אני כתבתי שורה אחת על זה שחמישה מליון שקלים זה סכום אסטרונומי, ואתה זה שמשם האשים אותי שאני מדבר בלי לקרוא (למרות שקראתי הכל), בשקר (המשכת לדבוק בזה שלא קראתי למרות שאמרתי לך שקראתי), בכך שאני בא עם איזו דוגמה ולא מוכן לוותר עליה (למרות שבשלב זה לא שמעת אפילו אף טיעון שלי) וכו’. שנית, כתבת “במקום לשאול שאלות” כאשר בתגובה הקודמת שלי שאלתי שאלות. אבל אל תדאג, נחזור אל זה עוד רגע.
2. “קובע עובדות ומגן עליהן בחירוף נפש”. בוא בבקשה תגבה את זה בעובדות. הראה ציטוט שלי קובע עובדה, ואז הראה ציטוט שלי מגן עליה בחירוף נפש. כרגע אתה בחזקת שקרן, כי מה שאתה מדבר עליו פשוט לא קרה מעולם.
3. “מציע הצעות חסרות קשר למהות התכנית”. על אילו הצעות אתה מדבר? על זה שהצעתי לא ללמד את התלמידים שכדה”א הוא כוכב? או אולי על זה שהצעתי לא להתחיל ישר עם 3000 בתי ספר? או שהצעתי פוסטר יותר קטן? אז קודם כל, לא הצעתי את הדברים האלה. אתה מוזמן לדפדף אחורה ולראות ששאלתי מה ההשלכות שלהם. יתרה מכך, הביקורת שלי מלכתחילה הייתה על העלות הפסיכופתית של הפרויקט ולכן אני לא מרגיש צורך להתנצל על כך שהשאלות ששאלתי נוגעות לכיצד אפשר לחתוך בעלויות. ההתבכיינות שלך שה”הצעות לא קשורות למהות” היא רק דרך להתחמק מלתת תשובה בנושאים פיננסיים.
4. “אתה כבר קבעת שאפשר לחתוך”. לא קבעתי, שאלתי. כן, הדבר הזה שהאשמת אותי בכך שאני לא עושה (אולי כדאי שתדפדף אחורה ותראה בדיוק מה כתבתי. אני אעזור לך: “מה היה קורה אם…”, “כמה היית יכול לחתוך בעלויות אם…”). אבל כן – תצטרך לעבוד די קשה כדי לשכנע אותי שפוסטר ברבע מהגודל לא יחתוך בעלויות. קראתי את כל ההסברים (המפרכים משהו) שלך באתר על איך הגעת לגודל האמור, והחיפושים שלך למצוא חומר נכון ומכונת הדפסה נכונה. אתה מנסה לומר שאם היית מגביל את הפוסטר לגודל סטנדרטי שאפשר לעשות בכל בית דפוס סביר, לא יכלת לחתוך בעלויות באופן משמעותי? אם זה המקרה, אז לפחות תגיד את זה במקום להתחמק ולהאשים, אבל אני חייב להזהיר אותך – אם זה מה שאתה טוען, אני בהחלט הולך לבדוק אם זה נכון.
5. “מאשים אותי שאני מעז לחלוק על הביקורת שלך”. לא האשמתי אותך, הפנתי את תשומת לבך לזה שלא התייחסת אליה כלל אלא רק פצחת בסדרה של אנשי-קש, הסחות-דעת, התחמקויות והתקפות אישיות (כן, להתווכח שלא קראתי אחרי שכתבתי לך במפורש שקראתי, זו התקפה אישית. להגיד לי שהחלטתי מראש מה נכון ושאני “לא ארד מהעץ הזה” עוד לפני ששמעת אפילו טיעון אחד מדברי, זו התקפה אישית).
6. “הביקורת שלך לגיטימית אבל אתה צריך לצפות לזה שיש גם תשובות”. אז בבקשה, תן אותן. עד עכשיו רק התחמקת. בוא תסביר בבקשה איך היית נפגעת יעילות הפרויקט אם הפלקט שלך לא היה בגודל של מגרש כדורגל, אלא “רק” רבע? תסביר לי – כי אני באמת לא מבין – מה ההצדקה לחפש מימון עבור 3000 מוסדות כאשר בינתיים אתה בכלל לא יודע מה יעילות הפלקט שלך (ותקן אותי אם אני טועה, אבל כרגע הוא קיים בשלושה מוסדות לפי האתר שלך, ועל סמך זה או על סמך הדיעה של החברים של הילדים שלך אי אפשר להעריך יעילות). אבל באמת שהביקורת העיקרית היא על הגודל (וזאת, כי הגודל הוא הסיבה העיקרית לכך שאתה צריך להוציא קרוב ל-2000 ש”ח למוסד).
7. “המאמצים שלך להכפיש ולקלקל”. תתבייש לך. לקלקל? איך בדיוק קילקלתי? רגע, זה שאני לא פורש לפניך שטיח אדום ואומר שאתה הדבר הכי טוב שקרה לאנושות זה לקלקל? באתי עם ביקורת סופר-לגיטימית, שאתה רק מוכיח עוד ועוד שאתה לא מסוגל להתמודד איתה. בנוסף, לא הכפשתי אפילו טיפה. כמו שכבר אמרתי, אתה הוא זה שגרר את הויכוח מביקורת לגיטימית על עלויות מפוצצות לרמה האישית.
8. “יכולת להיות לעזר”. חביבי, אני מוכן להתערב שבשנה אחת אני תרמתי יותר לחינוך מדעי ממה שאתה תתרום בחיים שלך. כרגע אני לא בארץ, אבל במשך שנים עבדתי (בעיקר בהתנדבות) עם נוער שוחר מדע ושאר ארגונים העובדים לטובת קידום מדעי אצל השכבות המחוננות באוכלוסיה, וגם אצל המתקשות. אולי בגלל זה אני מבין כמה אפשר לעשות עם חמישה מליון שקל, וכמה זה מגוחך לקחת פרויקט שבסופו של יום הוא לא יותר מפלקט ולנפח אותו למשהו שדורש מימון עתק כזה. בגלל זה אני מבין מה שאתה מסרב להבין (כנראה בגלל הקשר הרגשי שלך לפרויקט וההשקעה שהשקעת בו שמעוורת אותך למציאות) – להוציא סכום כזה על פרויקט כזה, זה פשוט אבסורד. אני טוען שאפשר להרים פרויקט *דומה* עם עלויות קטנות בהרבה, בעיקר על ידי חיתוך הגודל המפלצתי שלא רק יוזיל את עלויות ההדפסה (פשוט כי העלות פרופורציונות לגודל), אלא גם לא יחייב אותך ללכת לחומרים מיוחדים ומדפסות מיוחדות. לפרויקט כזה, עם פלקט בגודל סביר, תהיה יעילות דומה, רק שתשאר עם כמה מליוני שקלים שאפשר להשקיע בדברים אחרים.
8. “יש גם אנשים שליליים”. ברור, כל מי שלא מכריז עליך מיד בתור המושיע של החינוך המדעי הוא איש שלילי. לא יתכן, חלילה, שיש אנשים שפשוט רואים שאתה לוקח מטרה טובה, ופרויקט שיתכן שהוא טוב, ופשוט מנפח אותו בלי שום קשר למציאות למשהו שכדי לתקצב אותו צריך מדינה קטנה…
9. “לפעמים השאלה היא לא המחיר. שאל כל אדם שיש לו מטרות.”. טוב, אז כמו שכבר אמרתי, מה שאתה אומר זו אמנם קלישאת פיל-גוד חמודה, אבל היא לא כל כך עובדת כשמנסים להעביר ביקורת על הפן הכלכלי של הפרויקט שלך. אז בתור אדם שיש לו מטרות, וכנראה קצת יותר מעורה בקידום המדעי בארץ ממך (עם כל הכבוד), אני יכול לספר לך שיש לפעמים פרויקטים שבגלל החשיבות שלהם שווה לעשות אותם, בלי קשר למחיר. אבל בין הפרויקטים האלה והפלקט שלך יש הבדל מהותי: הם הכי זולים שהם יכולים להיות (או שהם ממומנים מכיס עצמאי). כלומר, מדינת ישראל יכולה להחליט על ביטוח בריאות לכל אזרח (הוצאה לא טריוויאלית, שחלק גדול ממדינות העולם לא מוכנות לעשות אותה) בגלל החשיבות האדירה שלה. אבל ביטוח בריאות זה יהיה מנוהל הכי יעיל וזול שאפשר, ולא יכלול ניתוחים לא הכרחיים, או שף אישי שיכין לך חביתת כמהין כשאתה מנוזל. הפרויקט שלך – ואלוהים יעזור לי להבין מה לא ברור לך בזה – נראה כאילו הוא יקר ללא צורך. סתם כי בראש שלך יש פלקט עצום בכל בי”ס בארץ. אני לא אומר לזרוק את הפרויקט לפח, אני מנסה להבין למה אי אפשר להוזיל אותו באופן משמעותי (למשל, ע”י הקטנת הפלקט הסופר-מאסיבי שלך). בינתיים, התחמקת (בצורה די פתטית) וסירבת להתייחס. תקפת אותי אישית, ניסית לשנות נושא, האשמת אותי בכך שאני מקלקל את הפרויקט ומה לא.
וכל זאת למה? בגלל אגו?
שוב, elbentzo, במקום לשאול שאלות אתה תוקף, קובע עובדות ומגן עליהם בחירוף נפש, מציע הצעות חסרות קשר למהות התכנית כי אתה לא מכיר את הסיבה לכל מאפיין טכני או גרפי או כספי, אבל אתה כבר קובע ש”אפשר לחתוך”, להתחיל במאה מוסדות, להקטין את הטבלה וכן הלאה ועוד מאשים אותי שני מעז לחלוק על הביקורת שלך ואני לא מנסה לנהל דו שיח. נו באמת… הביקורת שלך לגיטימית אבל אתה צריך לצפות לזה שיש גם תשובות.
אולי, אם את המאמצים שלך להכפיש ולקלקל היית לוקח לכיוון השני, יכולת להיות לעזר. אבל יש גם אנשים שליליים, זה צפוי, ידוע, ולא מפתיע. וכן, לפעמים השאלה היא לא המחיר. שאל כל אדם שיש לו מטרות. תגלה שיש המון פרויקטים עם “מחיר אסטרונומי” ולא כלכלי, ועדיין אנשים שמים בצד את החשיבה הכלכלית לטובת המטרות.
יואש,
לפני שנתיים התחלתי להעלות גרסאות של הטבלה כדי שאנשים יוכלו להוריד ולהעיר הערות. אתה מדבר על גרסה 1, הגרסה היום היא 27, ושל הביתית 8. גם לך, אין שום מושג על הפרויקט מעבר למספר שאתה רואה באתר המימון.
חחח
הטבלה היתה מוכנה להדפסה כבר לפני שנתיים.
מה שהשתנה זה סיגנון הדיבור מאלטרואיזם ” הכנתי טבלה בהמון עבודה לבית הספר של הבן שלי יש קובץ PDF באיכות גבוהה להדפסה”
לקפיטליזם “הכנתי טבלה בהמון עבודה לבית הספר של הבן שלי. אני מגייס $ 1200000 ובתמורה אדפיס לכולם ברווח קטן עבורי”
elbentzo
גם אתה כמו כולם מוזמן לשלוח הערות והארות כי זה פרויקט חברתי.
וגם: הפרוטון והניוטרון מורכבים מ-up ו-down ולא מ-top ו-bottom. בטבלה המוסדית הפרדת באופן נכון אך בביתית כתבת שהם מורכבים מ”עליון” ו”תחתון”.
שוב, בלי שום קשר לביקורת הפיננסית (שאני מקווה שתגובתי בנוגע אליה תשוחרר בקרוב), מומלץ מאוד להעביר את הטבלה אצל פיזיקאי. אני יודע שבאתר כתוב שעשית “ביקורת עמיתים” באינטרנט אבל אם אתה באמת רוצה שהטבלה תשמש לחינוך ילדים, חשוב שלא יהיו בה טעויות (ואני לא מדבר על דיוקים סבירים כמו זה שכתבת שהפוטונים נוצרו בשלב מסוים כאשר למעשה הם רק השתחררו מהצימוד לחומר, אני מדבר על טעויות עובדתיות חדות שאין סיבה לעשות אותן כי הן לא באות מהצורך לפשט ולהנגיש את הידע לילדים).
ודרך אגב, בלי שום קשר לתגובתי שמחכה כרגע לפרסום, יש מספר טעויות בטבלה הביתית (או לפחות בגרסתה שנמצאת באתר). רובן זניחות אבל השתיים שחייבים לתקן היא טעות חוזרת על היות האלקטרון קווארק (הוא לא, הוא לפטון) ועל כך שכדה”א הוא כוכב מדור שלישי. השמש היא כוכב מדור שלישי, כדה”א אינו כוכב כלל וכלל, אלא פלנטה.
אתה עושה מעצמך צחוק.
ראשית, כן קראתי. קראתי כל מה שהצעת. אתה יכול להגיד שלא, אבל זו דרך פחדנית לעשות דה-לגיטימציה לדברי.
שנית, לא אמרתי שהסכום חסר ביסוס. אמרתי שהוא מגוחך. לא האשמתי אותך שלקחת פרויקט שעולה אלף שקל וביקשת בשבילו חמישה מליון שקל. אמרתי שחמישה מליון שקלים – לכסף יש ערך אבסולוטי, אני מזכיר לך, ולא רק יחסי (טוב, נו, יחסי באופן גלובלי, אבסולוטי ביחס למה אפשר לקנות עם שקל) – זה סכום מגוחך בגובהו.
שלישית, מאיפה הבאת את “לא תרד מהעץ הזה?”? דיברת איתי? אתה מכיר אותי? ניסית לנהל דו-שיח? שוב, מדהים איך כשכתבת את זה לא ראית שזו טענתו של פחדן שמחפש דרך מוצא לפני שהדיון התחיל.
“השאלה היא לא המחיר”… טוב, נו, מה עוד אפשר להגיד? באמת שאתה נשמע בדיוק כמו פוליטיקאי בשקל. בתגובתך הבאה אני ממליץ לך לענות לי שאתה “לא שוכח את החיים עצמם”. אני מעביר ביקורת לגיטימית על העלות האסטרונומית של הפרוייקט, ואתה עונה לי “השאלה היא לא המחיר”. נסיון עלוב להפוך ביקורת על העלות לשאלה “למה אלבנצו לא מאמין בחינוך ילדינו למדע?”.
לסיום, אני לא מכיר פרויקטים אחרים. אבל אני כן יודע שהיחס בין הכסף שאתה רוצה לבין מה שאתה מציע הוא אבסורדי, וזה לא ישתנה בהתאם למה מציעים אחרים. הביקורת שלי היא מה שנקרא self contained. למשל, יש לך באתר (שלא קראתי כמובן…) תמונה של שני ילדים מחזיקים בקושי רב פוסטר עצום מימדים… ומתחתיו כיתוב שהוא “רק” רבע מהגודל של הפלקט המתוכנן, כלומר שניים וחצי מטר על מטר. בכמה היית יכול לחתוך את עלויות הפרויקט אם לא היית שם לעצמך למטרה להפוך את הפלקט למרכז הרוחני של בי”ס, נוכחות מאיימת בגודל של מגרש כדורגל ששולטת ביד רמה בכיפה? מה היה קורה אם היית מסתפק “רק” בפוסטר בגודל רבע? מה היה קורה אם היית מתחיל פרויקט במאה בתי ספר ולא מחפש מימון ישר ל-3000 מוסדות?
נראה שאתה פשוט לא הבנת מה אני אומר לך. אני לא אומר שאני מאחל שלא תשיג את הכסף. אני לא אומר שאתה מושחת או עסקן. אני אומר שאתה מנסה ליצור פרויקט בעלות פנטזיונרית, וזה לא יעיל בעליל, במובן הזה שיעילות הפרויקט יכולה להשאר דומה גם בעלויות קטנות יותר. והכסף שנשאר יכול ללכת לעוד דברים חשובים. אולי אתה פשוט לא מבין מה אפשר לעשות עם חמישה מליון שקלים. בהצלחה.
elbentzo
לא קראת כי אתה לא יודע מה כולל הפרויקט, לא ביצעת שום חישוב לעלות-פר-מוסד, אתה לא יודע מה המאפיינים הטכניים של הטבלה ואתה אולי יוצא מנקודת הנחה שזרקתי סכום חסר בסיס. אבל אתה כבר החלטת שזה “סכום דמיוני” ולא תרד מהעץ הזה וגם “לא בא לך להתחיל ויכוח אינטרנטי”… השאלה היא לא המחיר, אלא האם אתה מעוניין במטרות הפרוייקט. כמו כן אני מזמין אותך לאתר פרוייקטים שמציעים דברים כמו שאני מציע, ולהראות לי מה המחיר הסביר מבחינתך, שלהם.
ואתה מניח שלא קראתי על סמך מה…?
עברתי על כל מה שנמצא באתר שמגיעים עליו מלחיצה על הטבלה, כולל רוב הטבלה עצמה. לא משנה את המציאות – 4.7 מליון שקלים זה סכום דמיוני. אם אתה שואל אותי – גם לא מוצדק בעליל, אבל ממש לא בא לי להתחיל ויכוח אינטרנטי עכשיו. השורה התחתונה, אם יש אנשים שרוצים לתת לך כמעט 5 מליון שקלים, שיבושם להם ולך. לדעתי איבדת פרופורציות בלשון המעטה.
elbentzo
קודם תקרא, אחר כך תחליט.
1.2 מליון דולר זה פשוט סכום מגוחך. קשה לקרוא אותו ולשמור על ארשת פנים רצינית. בהצלחה.
תשובות:
קודם כל תורידו את הטבלה מהאתר. תלחצו על התמונה כאן, היא קישור..
1. 1.2 מיליון דולר מממנים 3000 בתי ספר+אתר יעודי+המשך פיתוח תכניות (+הוצאות מימון הפרויקט). יש בדף הפרויקט רשימת מוסדות משתתפים. אם יצא לפועל או לא, זה כבר תלוי במידת חשיבות החינוך המדעי בעיני הציבור. אנא צפה לפחות בסרטון. מפורט מה עושים.
2. כן, אני האבא, ההוגה, הגרפיקאי, הצלם והעורך וכל השאר.
3. אין מטרה ללמד ספציפית כימיה, אלא לחשוף את הילדים לעולם החשיבה והחקר העצמי. התכנים בטבלה הם המניע לשאול שאלות ולהתעניין.
4. אין יסודות “חשובים” יותר או פחות, ויש גבול כמה תכנים אפשר להכניס, לכן הטקסטים בסיסיים ויש יותר איורים והמחשות.
5. ילדים בכיתה ב-ג לא נמשכים לתכנות אתרי אינטרנט ואין בתכנות הטמעה של חשיבה ספקנית, מדעית וביקורתית. את הערכים הללו אתה יכול הטמיע בכיתות א-ה בלבד (ולמעשה כמעט כל ערך חינוכי אחר). מעבר לגיל הזה, כבר לא כל כך מקשיבים לך.
6. אכן, יצרתי את הפרויקט מיוזמתי. שנתיים עבדתי בהתנדבות בלי שאף אחד ביקש.
7. אין בעיה לילדים קטנים לקרוא את היסודות העליונים אם תולים את הטבלה לפי ההמלצות – 15 ס”מ מהרצפה.
8. אין הסבר על חשיבות העמודות, יש הסבר על כל קבוצת יסודות
ראיון גדול
מטרה נעלה
מפעל חשוב
לטובת העם והמדינה
למען עתידנו ועתיד ילדינו
לתפארת מדינת ישראל
ואולם…
מי הוא היזם, הוגה הראיון ?
האם אפשר לקבל מעט מידע אודותיו ? עבר-הווה-עתיד
תחת האיור כתוב ב’חלש”, “באדיבות אסף אברהם”
האם אסף אברהם הוא הוגה הרעיון, או שאולי הוא הגרפיקאי
ואולי הוא לא זה ולא זה, אלא…. מי ?
ולסיום מקרה שקרה באמת :
נפלתי ל”בור” שהיה מלא “פחמן”.
כשהצלחתי לצאת סוף סוף כבר לא היה לי כל “צורן”
אבל בחורה שעברה במקום הפכה אותי ל”חמרן”
נשבע לכם… הכל “אמת” …..
בסוף הכל פוליטי
צודק,
תודה על התיקון
שמוליק,
אחד הדברים שצריך ללמד ילדים ומבוגרים (כנראה בעיקר בארץ) זה להבדיל בין ציניות לסרקזם וגם ללמוד את המונח “לשון סגי נהור”.
חיים,
ואיפה אתה היית שלמדו על ציניות?
אגב, יש לך ילדים? שתדע, ילדים לומדים לזהות ציניות הרבה יותר מהר מכפי שנדמה
שמוליק
אוי ואבוי לנו אם ילדים ילמדו אפילו קצת ציניות. אתה לא חושב שלדרוש מילד בן 7 לדעת מהי ציניות מוקדם מדי? ציניות טובה לאנשים מבוגרים שכבר עברו משהו בחיים ולא לילדים. אתה מבגר אותם יותר מדי מהר.
חיים,
דבר נוסף שילדים (וגם מבוגרים צריכים ללמוד) זה לקרוא ציניות.
שמוליק
מה רע בכך שילדים ידעו קצת כימיה. פרוייקט כזה הוא מבורך. מה אתה מעדיף, בבא בובות? אני מבין שהבבא סאלי והרנטגן האם מאור חייך.
עודד
ואם הוגה הרעיון שמגיעות לו כל הברכות שבעולם יקבל מימון למפעל כה חשוב אז מה? תסתכל על זה בצורה הבאה- אדם פרטי שלא חייב לאף אחד שום דבר מיוזמתו ועל חשבון זמנו בא ביוזמה כה ברוכה. האם לא צריך לעזור לו במימון? המוהל שעשה לך את ברית המילה גם הוא קיבל תשלום. הרבנים שמחתנים, לא מקבלים תשלום? אז על מה אתה מלין?
באמת פרויקט יפה מאד
אבל מישהו מוכן להסביר למה הוא דורש 1.2 מליון דולר בשביל פלקט מרשים ואתר עם פעילויות.
או שאני לא מבין משהו בסיסי במחיר הדפסת פוסטרים או שפספסתי משהו
באמת חבל שהאתר מפרסם פרוייקט כזה שקשור ללימוד מדע לילדים ועוד מעז לראיין את הוגה הפרוייקט.
בושה
עצוב שעורך האתר הזה באופן ככ עקבי מנצל את מעמדו ואת הפלטפורמה להבהיר לנו מה הן עמדותיו הפוליטיות.. הדתיות.. וכו
ראשית, רעיון יפה, ונראה מעניין מאוד.
שנית, המערכה המחזורית מלאה יסודות לא מאוד חשובים או מעניינים לקהל היעד. הבעייה בפלקט הענקי הזה שדווקא היסודות החשובים והמעניינים ביותר נמצאים בשורות השנייה והשלישית, הרחק מעל ראשם של קהל היעד. שאם לא יצטייד באיזה כיסא או סולם קטן לא יגיע לפחמן ולחמצן, שלא לדבר על המימן.
שלישית, האם יש בטבלה הסבר על חשיבות העמודות השונות, מהם גזים אציליים, הלוגנים, מתכות אלקליות וכדומה? זכור לי בבירור שלמדתי את זה בביה”ס היסודי בכיתות ו’ או ז’.
רביעית, מוחות צעירים וחקרניים יש תמיד. פעם הם היו נמשכים לכימיה, פיזיקה, ביולוגיה וכיו”ב. הים הם נמשכים למחשבים, ובמקרה הטוב לתכנות אתרי אינטרנט (סליחה על ההכללה). פתרון לבעיית התעניינות הנוער באיזשהו נושא מדעי צריכה להתחיל מהנקודה הזו.
חמישית, באתר אחר יש דיון על החוסר בלימודי הניקוד בבתי הספר. מסתבר שלא מלמדים אותם ניקוד ולו בצורה המינימלית ביותר. יש גם דיון בהרס לימודי הספרות (תוך האשמת השמאל, מכל הגורמים האפשריים שבעולם), שלא לדבר על החבלה בשנים האחרונות בלימודי המתמטיקה והפיזיקה. ככל שעוברות השנים אני מעריך יותר ויותר את מערכת החינוך הפרהיסטורית.
צריך להוסיף יסוד נוסף – ש”ס. המשקל האטומי משתנה מבחירות לבחירות. בתקווה שהוא ייעלם מנוף מחוזותינו.
לעודד
איך הגעת לחמדנות?
מהסתכלות בדף הפרוייקט, אפשר לראות שמימון של בית ספר אחד עולה כ-2000 ש”ח.
בחישוב קצר – 2000 לכל בית ספר, מוכפל ב-3000 בתי ספר
והגענו ל-6,000,000 ש”ח
תחלק בשער דולר וקיבלת את התשובה לשאלה שלך.
אני לא מבין את החמדנות – פרויקט כל כך יפה – והוא רוצה שיממנו אותו בלא פחות מ1.2 מיליון דולר ….
אלא אם לא הבנתי נכון מהקישור לפרויקט באינדיגוגו .
כנראה שזה לא ייצא לפועל
בין היתר כי לא שמעו להצעה שלי מ-2009
https://www.hayadan.org.il/knesset-speach-avi-blizovsky-2010095
מתי שלא פותחים את הטלוויזיה כל מה שרואים אלו תוכניות ריאליטי מטומטמות, “האח הגדול”, תוכניות בישול שכבר יוצאות מכל החורים, תחרויות “כישרונות” מוזיקליים… שום תוכן של ידע אמיתי וחשיבה, שום תכנים בכיוונים של מדע. לא מנסים אפילו למשוך את הציבור (בעיקר הצעיר) לכיוונים האלו, כל מה שמעניין אותם זה רק רייטינג.
פשוט עצוב ומתסכל.
רעיון מעולה.
חסר לי רק דבר אחד שיכול היה להמחיש את המשקל האטומי (ויגרום להבנת המספר שקיבל כל יסוד): ביסודות הראשונים (שתי השורות הראשונות?) היה ראוי לצייר את המבנה הבסיסי של האטום (תוך הדגשת מספר הפרוטונים והנייטרונים הנמצאים בגרעינו).