חוקרי הטכניון: האנזים RNF4 מייצב חלבונים סרטניים וחיוני להישרדות תאי סרטן

חוקרים בפקולטה לרפואה בטכניון גילו אנזים החיוני להתפתחות גידולים סרטניים; מעריכים כי פגיעה באנזים זה ובגנים הקשורים אליו עשויה לשמש שיטת טיפול עתידית בקבוצות מסוימות של גידולים סרטניים

תמונה מיקרוסקופית של רקמה: אזור סרטני צבוע בחום משמאל ורקמה לא-סרטנית מימין
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

חוקרים בטכניון גילו מסלול ביולוגי הממלא תפקיד חשוב בהתפתחותם של גידולים סרטניים. מדובר במסלול פעולה המערב חלבון בשם RNF4 המגביר תכונות סרטניות וחיוני להישרדות תאי סרטן. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell Reports, נערך במעבדתו של פרופ׳-חבר אמיר אורין בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט.

חלבונים מתמירים (אונקוגניים) הם חוליה משמעותית בהיווצרות התא הסרטני. ככלל אלה חלבונים קצרי חיים הממלאים תפקידי בקרה חשובים בתא השפיר; אולם בתאים סרטניים, לרוע המזל, הם מפגינים יציבות המקנה לתאים אלה תוחלת חיים ארוכה יותר. יתר על כן, הם מגבירים את האגרסיביות של התא הסרטני וגורמים לו לפעול באופן מוגבר ובלתי מבוקר.

המחקר, שפורסם ב-2016, מגלה כי החלבון האמור, RNF4, מזהה את החלבונים המתמירים ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. לדברי פרופ׳ אורין, "RNF4 אינו חלבון אונקוגני כשלעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה."

תחילה זוהה הגן בזבוב התסיסה (Drosophila) ולאחר מכן בתאי סרטן אנושיים. "הראינו שסילוק RNF4 מוביל למות התא הסרטני, ומכאן נגזר הפוטנציאל היישומי של התגלית: פיתוח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו משמעותית את זמן מחצית החיים של חלבונים מתמירים, וכך יחסלו בעקיפין את התא הסרטני. מצאנו רמת RNF4 מוגברת ב-30% מחולי סרטן המעי הגס וכן קשר בין רמה מוגברת כזו לקיצור תוחלת החיים בקבוצה של חולות בסרטן שד. תוצאות ראשוניות ממעבדתנו תומכות בהנחה שממצאים אלה תקפים גם לסוגי סרטן אחרים."

מערכת האוביקוויטין: פירוק וייצוב

מה שמפתיע בתגליות אלה, לדברי פרופ׳ אורין, הוא מעורבותה של מערכת האוביקוויטין (ubiquitin) הידועה דווקא בכך שהיא אחראית לפירוק חלבונים משובשים; "כאן היא עושה בדיוק את ההיפך – היא מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם."

פרופ׳ אורין, בוגר מסלול ה-MD/PhD בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, חקר את מערכת האוביקוויטין עוד בתקופת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר. פרופ' צ'חנובר זכה בפרס נובל בכימיה לשנת 2004, יחד עם עמיתו לפקולטה פרופ' אברהם הרשקו ועמיתם פרופ' ארווין רוז (Irwin Rose) מאוניברסיטת קליפורניה, על גילוי מערכת האוביקוויטין. מערכת זו, ממערכות הבקרה החשובות והחיוניות ביותר בגוף החי, מצמידה "תג מוות" לחלבוני בקרה או חלבונים פגומים. תיוג זה גורם להכוונתם של חלבונים אלה לפירוק בפּרוֹטֵאָזוֹם (proteasome), תלכיד רב חלבוני הפועל כמגרסת חלבונים.

המעבדה וצוות המחקר

פרופ' אורין הוא ראש המעבדה ע"ש סטן ורות פלינקמן לחקר רשתות גנטיות בפקולטה לרפואה וחבר המרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).

בשנת 2005 הוא הקים את המעבדה בטכניון, המתמקדת בשתי קבוצות גנים עיקריות הממלאות תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן: (1) רשתות-זהוּת (Identity networks) – גנים הנדרשים לשימור זהותם של התאים בתהליך החלוקה ומהווים מכשול להתפתחות סרטן; ו-(2) גנים שאינם סרטניים אך הם חיוניים לתאי הסרטן, ולכן עשויים לשמש מטרה יעילה לטיפול מולקולרי בסרטן. לצורך כך משלבת המעבדה מחקר בשימוש במודל זבוב התסיסה (דרוזופילה) וביולוגיה של תאי סרטן.

את המחקר הנוכחי הובילו הדוקטורנטיות ג'יין תומאס (Jane Thomas) ומונא עבד (Mona Abed) (בעת פרסום המחקר ב-2016 – משתלמת פוסט-דוקטורט ב-Genentech), והוא נערך במסגרת תוכנית SignGene המשותפת לטכניון, לאוניברסיטה העברית ולשלושה מוסדות מחקר בגרמניה. השתתפו בו גם ד״ר רוסטיסלב נובק וד״ר יניב זהר (Yaniv Zohar), חברי תוכנית "עתידים" המשותפת לפקולטה לרפואה בטכניון ולמרכז הרפואי רמב״ם.

המחקר נערך בשיתוף עם ד״ר ג׳וליאן הוברגר ופרופ׳ וולטר בירצ׳מאיאר (Walter Birchmeier) מהמכון ע״ש מקס דלברוק בברלין, פרופ׳ אלן שוורץ מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ופרופ׳ רפי קופן מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית בבית החולים לילדים בסינסינטי, אוהיו. המחקר נתמך בסיוען הנדיב של קרנות ICRF, משפחת פלינקמן-מרנדי ומכון רפפורט לחקר הסרטן.

מחקר המשך: תרכובות המפרקות את RNF4

ביוני 2026 פרסמו קבוצתו של פרופ' אורין וקבוצתו של פרופ' אשרף בריק מהפקולטה לכימיה בטכניון, בכתב העת Oncogene, מחקר המשך על תרכובות ניסיוניות בשם R4VPs, הגורמות לפירוק החלבון RNF4 ובמקביל גם לפירוק חלבון נוסף, VHL. לפי החוקרים, פירוק RNF4 הפחית את רמות החלבונים הסרטניים שהוא מייצב, והתרכובות גרמו בתרביות תאים למוות של תאי מלנומה עמידים לטיפול ושל תאי סרקומה שמקורם במטופלים, בדרך של מוות תאי התלוי בברזל (ferroptosis), תוך פגיעה מועטה בתאים שאינם סרטניים. המחקר נמצא עדיין בשלב טרום-קליני. לכתבה על מחקר ההמשך באתר הידען.

הכתבה עודכנה בנובמבר 2026 כדי לשקף מחקר המשך של אותה קבוצה מיוני 2026, שחיזק את הכיוון הטיפולי של פגיעה ב-RNF4.

שאלות ותשובות

מהו החלבון RNF4 ומה תפקידו בתאי סרטן?

RNF4 הוא אנזים של מערכת האוביקוויטין, המזהה חלבונים מתמירים (אונקוגניים) ומעניק להם מבנה שמייצב אותם. RNF4 אינו חלבון אונקוגני בעצמו, אבל החלבונים המתמירים והתאים הסרטניים תלויים בו במידה רבה, וסילוקו מוביל למות התא הסרטני.

מה מפתיע בתפקידה של מערכת האוביקוויטין במחקר זה?

מערכת האוביקוויטין ידועה בעיקר כמערכת המסמנת חלבונים פגומים או חלבוני בקרה לפירוק בפרוטאזום. במחקר זה התברר שהיא עושה את ההפך: בעזרת RNF4 היא מייצבת את החלבונים הסרטניים ומונעת את פירוקם.

באילו סוגי סרטן נמצאו רמות גבוהות של RNF4?

החוקרים מצאו רמה מוגברת של RNF4 אצל 30% מחולי סרטן המעי הגס. נוסף על כך הם מצאו קשר בין רמה מוגברת של RNF4 לבין תוחלת חיים קצרה יותר בקבוצה של חולות בסרטן השד.

כיצד עשויה התגלית להוביל לטיפול בסרטן?

החוקרים מציעים לפתח תרופות שיעכבו את פעילות RNF4, יקצרו את זמן מחצית החיים של החלבונים המתמירים, וכך יחסלו את התא הסרטני בעקיפין. ב-2026 דיווחה אותה קבוצה על תרכובות ניסיוניות המפרקות את RNF4 והורגות תאי סרטן עמידים בתרביות תאים, אך המחקר עדיין בשלב טרום-קליני.

למחקר המלא בכתב העת Cell Reports לחצו כאן

עוד בנושא באתר הידען

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.