"רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית"

כך אמר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בפתיחת מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים) לשנת 2016 

 

– מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ' ג'ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מוסא יודעים
– מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ' ג'ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מוסא יודעים

"רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית", ציין נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא בפתח מושב הקורטוריון (חבר הנאמנים של הטכניון) לשנת 2016. במהלך "העשור האבוד" של האקדמיה הישראלית ביצעה הממשלה קיצוץ חד בתקציבי האוניברסיטאות, מהלך שפגע במחקר והוביל לירידה תלולה במספר חברי הסגל."בארבעת העשורים האחרונים גדלה אוכלוסיית ישראל ב-142%, התל"ג צמח ב-98%, מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות זינק ב-240%, ורק מספר חברי הסגל האקדמי צנח בכ-20%.  בטכניון צנח מספר חברי הסגל מ-642 בשנת 2000 ל-527 ב-2010."

נשיא הטכניון הזהיר כי ללא מחקר אקדמי "תאבד ישראל את מעמדה בחזית הטכנולוגיה והמחקר המדעי, ולכן המשימה המרכזית העומדת בפני הטכניון בשנים הקרובות היא גיוס של חברי סגל חדשים. בשנה האחרונה גוייסו 32 חברי סגל חדשים ובחמש השנים האחרונות – 137 חברי סגל חדשים, המהווים 25% מסך חברי הסגל בטכניון. בשנת 2020 יהוו חברי הסגל הצעירים – אלה שנמצאים בטכניון עשר שנים ופחות – 50% מחברי הסגל. במילים אחרות, זה יהיה טכניון חדש. בתוך כך עלינו לדאוג להמשך הגדלת מספר הנשים ומספר בני המיעוטים בסגל הטכניון."

 

פרופ' לביא הוסיף כי למרות השלכות העשור האבוד רשם הטכניון זינוק מרשים בכמות פרסומים המדעיים – מ-1,600 בשנת 2000 ל-2,900 בשנת 2015.

בהתייחסו למגמות עתידיות ציין פרופ' לביא כי המהפכה התעשייתית הרביעית והתמורות שהיא צפויה לחולל בחיים היומיום ובשוק העבודה, דורשת היערכות מיוחדת בתחומי הלימוד והמחקר. "על פי הערכות שונות כמחצית מהתלמידים שמסיימים השנה את כיתה א' יעסקו בבוא העת במקצועות שעדיין אינם קיימים היום, ועל האוניברסיטאות להיערך לכך כבר עתה."

השנה הגיעו למושב הקורטוריון למעלה מ-200 נציגים מרחבי העולם – מספר שיא של משתתפים בתולדותיו – והם ישתתפו בארועים שיימשכו עד יום רביעי הקרוב. יו"ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג'קייר ציין כי סיסמת הקורטוריון השנה היא "טכניון ללא גבולות", כאשר הכוונה היא הן להיבט הגיאוגרפי – הטכניון כאוניברסיטה גלובלית – והן מבחינה דמוגרפית, כלומר במגוון הסטודנטים הרחב בטכניון.

פסל חדש בטכניון

במושב הפתיחה נחשף גם שפסל חדש בעיצובו של דני קרוון יוצב בטכניון. הפסל, "שיר המעלות", הוא פסל נירוסטה ספירלי בגובה 18 מטר, שעוצב על ידי קרוון במיוחד עבור הטכניון. הוא יוצב בכיכר הסמוכה למבני מעונות הסטודנטים החדשים הנבנים בקמפוס.
קרוון, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2009, מסביר כי החליט על צורתו הספירלית של הפסל "גם בגלל הצורה וגם בגלל מה שהיא מסמלת. בלב הספירלה הצבתי ארבעה 'סולמות' הבנויים מקווי ניאון כחולים ויוצרים יחד מעין פיגום. אני בודק אפשרות שהאור יעלה בהם עד למעלה שוב ושוב. בנוסף, מקצות הסולמות אמורות לצאת ארבע קרני לייזר כלפי מעלה." בהנחיית קרוון בנו סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון דגם של הפסל, במיוחד לקראת פתיחת אירועי הקורטוריון היום. הדגם מוצג בבניין הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב.
לדברי פרופ' גבי גולדשמידט מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון "עבודה זו היא ייחודית בגוף העבודות של קרוון, שרוב עבודותיו הן סביבתיות ואינן מוגדרות כפסלים. זכות גדולה יש לטכניון שבקמפוס שלו תוצב עבודה של אחד האמנים החשובים הפועלים כיום בישראל."

אזילקט: פריצת דרך מדעית-רפואית

אירועי הקורטוריון נפתחו אתמול (מוצאי שבת) בקבלת הפנים החגיגית של נשיא הטכניון פרופ' לביא ואשתו ד"ר לינה לביא לכבוד מאות המשתתפים. בארוע השתתפו ראש העיר חיפה יונה יהב, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, היזם בוגר הטכניון ד"ר יוסי ורדי, מולי אדן, בעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל וכיום יועץ בכיר לבנק הפועלים, מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם פרופ' רפי ביאר, סגן נשיא ברודקום ד"ר שלמה מרקל, חתני פרס הארווי לשנת 2015 הפרופסורים עמנואל בלוך ומרק קירשנר, איש העסקים והפילנתרופ נורמן סיידן, חברי הנהלת הטכניון והוועד המנהל, נשיאי הטכניון לדורותיו, דיקני הפקולטות ורבים נוספים.

במרכזו של ערב הפתיחה עמד אירוע הוקרה מיוחד למפתחי תרופת ה"אזילקט" למחלת הפרקינסון, פרופ' אמריטוס מוסא יודעים ופרופ' אמריטוס ג'ון פינברג. השניים פיתחו בשנות השבעים תרופה בשם "ראסאג'ילין", שנמצאה יעילה במניעת מוות של נוירונים במוח. פיתוח זה הוביל לפיתוחה של תרופת ה"אזילקט" בידי חברת טבע. ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל טבע, שיגר לשניים אגרת הוקרה מיוחדת בה כתב: "הארוע המתקיים הערב הולם, בחשיבותו וביוקרתו, את גודל ההישג שאותו אתם חוגגים. פרופ' יודעים ופרופ' פינברג, מן הראוי שתהיו גאים בעבודתכם, אשר הקלה את סבלם של חולים רבים והעניקה ימים טובים לאלפי אנשים החיים בצלה של המחלה. הצלחתן של תרופות כגון אזילקט וקופקסון מעידה על הפוטנציאל העצום הטמון ביחסים אמיצים בין אקדמיה ותעשייה. שילוב כוחות והתמקדות במשימה שלפנינו מעניקים לנו את הכוח לשנות את מהלך ההיסטוריה."

 

"לכל אוניברסיטה יש היכל תהילה משלה של מחקרים פורצי דרך ותגליות משמעותיות. לאזילקט מקום של כבוד בהיכל התהילה של הטכניון", ציין נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא שהעניק לשניים אות הערכה מיוחד מהטכניון כהוקרה על פועלם.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. Such increase in publications was most likely registered with most institutions due to the
    availability of online libraries, citation, managers and the increase in the numbers of publishers.

    Another reason may be the increase in students enrolment,

  2. "פרופ' לביא הוסיף כי למרות השלכות העשור האבוד רשם הטכניון זינוק מרשים בכמות פרסומים המדעיים – מ-1,600 בשנת 2000 ל-2,900 בשנת 2015"
    אז מה זה בעצם אומר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן