הטכניון

התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock

האמון בחיסונים – בעיני המתבונן

  • 2 תגובות
איור: החזון של פוטוסינתזה מלאכותית כדרך לשיפור רווחת האדם. האיור זכה בחודש דצמבר במקום הראשון בתחרות SUN-ERGY. התחרות נערכה במסגרת מיזם Sunrise, שמטרתו לפתח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת. באדיבות דוברות הטכניון

פוטוסינתזה מלאכותית

  • 4 תגובות
מימין לשמאל : לירון הובר, אילן כץ, פרופ' ערן פרידלר ופרופ' דוד ברודאי לצד המערכת שפיתחו ואשר מפיקה מים מן האוויר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת עצמאית המפיקה מים מהאוויר גם באזורים מדבריים

  • 5 תגובות
תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

  • אין תגובות
פרופ' יובל שקד צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקר מהטכניון מציג דרכים חדשות לבלום את התפתחותה של עמידות לטיפולים נגד סרטן

  • 4 תגובות
יצירת מודל של פרפור עליות ברקמת העלייה המהונדסת, ומיפוי הפעילות החשמלית במודל זה בטור השמאלי מוצגת הפרעה הנובעת מהיווצרות "רוטורים", ובטור הימני – הפסקת ההפרעה וחזרה למקצב תקין באמצעות שימוש בתרופות קיימות וחדשות. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

רקמת לב תלת-ממדית מהונדסת שתשמש להתאמה אישית של תרופות ולפיתוח טיפולים חדשים

  • אין תגובות
המודל הממשי שעליו נעשו הניסויים בפועל (בתמונה, המודל אינו מחובר למערכת ההנשמה)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תגן על דרכי הנשימה של פגים הזקוקים להנשמה

  • 3 תגובות
מערכת אב-טיפוס חדשנית להפקה יעילה ובטוחה של מימן באמצעות אנרגיית השמש בלבד קרדיט : דוברות הטכניון

מערכת ראשונה מסוגה לפיצול מים למימן וחמצן בעזרת אנרגיית השמש – בשני אתרים נפרדים

  • 5 תגובות
גדילי DNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לאנליזה של גדילי די-אן-איי ארוכים תאפשר זיהוי שינויים גנטיים הקשורים בהתפתחות מחלות

  • אין תגובות
מיץ תפוזים. המחשה: depositphotos.com

שומרי המיץ

  • אין תגובות
סטודנטים מהטכניון רתמו נגיפים הנמצאים בסביבת עצי פרי כדי למנוע קילקול של המיצים - תופעה שנזקיה נאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. הפיתוח זיכה את הסטודנטים, הלומדים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
שימוש ב"מוח הווירטואלי" לסימולציה של ארגון תפקודי על בסיס קישוריות מבנית והשוואתה לארגון תפקודי כפי שנמדד ב-fMRI. פיתוח זה יאפשר להתבסס באבחון מחלות על סימולציה המבוססת על סריקות MRI שגרתיות. מעבדתו של פרופ' איתמר קאהן, הטכניון

טכנולוגיה לניבוי תפקודי מוח צפויה לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח

  • אין תגובות
מערך חיישנים לאבחון רציף ומדויק, שפותח בהשראת הטבע. איור: ויקי קלופר וויידנפלד

בהשראת הטבע: מערכת אוטומטית המספקת מידע רציף על מצבו הבריאותי של הנבדק

  • אין תגובות
דרור הבית. צילום: אהוד פסט

ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות

  • 3 תגובות
בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

  • 3 תגובות
הזוכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים לפיתוחים בטחוניים בטכניון 2019. מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, אלינור גינזבורג ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל.

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים ושבב למניעת חטיפת חיילים בין הפרויקטים הזוכים בכנס חידושים בטחוניים

  • 3 תגובות
בתרשים: מערכת ההנחיה לטייס. מסך ימין מציג מסלול אופטימלי לעקיפת המכשול; החץ השחור מציג את כיוון הטיסה הרצוי לאורך המסלול הירוק. האלגוריתם בוחן בזמן אמת את עדיפות המסלול הירוק על המסלולים האדומים שסומנו כאלטרנטיבות קודם לכן. במסך האמצעי נראים המנחתים האופציונליים (נקודות אדומות) והמטוס עצמו (נקודה שחורה במרכז). מסך שמאל מציג לטייס את הסמן שאחריו הוא צריך לעקוב כדי להגיע למנחת האופטימלי במסלול המיטבי.

שמיים בטוחים

  • 2 תגובות
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי

  • אין תגובות
אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

  • תגובה אחת
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

  • אין תגובות
"פיצול מים" – אילוסטרציה. בתהליך ה-ETAC מפצלים את המים למימן ולחמצן בשני שלבים שונים וביעילות גבוהה של 98.7%. )קרדיט איור : תם קריב(

חוקרים ישראלים פיתחו טכנולוגיה זולה, ידידותית לסביבה ובטוחה יותר להפקת מימן

  • 3 תגובות
איור - משמאל: המבנה האטומי של מקטע-חלבון שיוצר את סיבי הביופילם באי-קולי ובסלמונלה. מבנה זה דומה מאוד למבנים של סיבים עמילואידיים הקשורים למחלת האלצהיימר, ודמיון מבני זה הוביל לרעיון לפגוע בסיבי הביופילם החיידקי באמצעות החומרים שפותחו נגד סיבי האלצהיימר. למעלה (בשחור-לבן): תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרונים. משמאל נראים סיבים שנוצרים על ידי החלבון החיידקי ומשמשים לבניית הביופילם; מימין מוצגת הפגיעה ביצירת הסיבים כתוצאה מהוספת החומר שפותח נגיד סיבי האלצהיימר (ANK6) למטה (בשחור-אדום): תמונות תלת-ממדיות שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי לאחר צביעה פלורוסנטית אדומה של הביופילם החיידקי. משמאל: צפיפות גבוהה של ביופילם; מימין: ירידה משמעותית בכמות הביופילם בעקבות הוספת החומר ANK6.

מדענים בטכניון הצליחו לפגוע במנגנון ההגנה של חיידקי סלמונלה בעזרת חומרים שפותחו במקור כנגד מחלת האלצהיימר

  • אין תגובות
מיחשוב ביולוגי. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים מדווחים על התקדמות באיחסון מידע ב-DNA: כל ה- YouTube בכפית אחת

  • אין תגובות
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

  • אין תגובות

חוקרות בטכניון פיתחו טכנולוגיה לטיהור מי-שפכים העשירים בפורמלדהיד

  • תגובה אחת
רפואה מדייקת. איור: shutterstock

שילוב של בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה יאפשר להתאים אישית טיפולים נגד סרטן

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופ קונפוקלי: חתך במעי הזבוב הבוגר - תאי גזע העוברים התמיינות משובשת. צוותו של פרופ' אמיר אורין, הטכניון

היבטים חדשים במנגנון השומר על זהותם של תאי הגוף הבוגרים

  • אין תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה

  • תגובה אחת
האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

  • אין תגובות
הסטודנט שקד רון מדגים את הפרויקט. צילום: דוברות הטכניון

סטודנט בטכניון פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח

  • אין תגובות
מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

  • אין תגובות
סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b). צילום: דוברות הטכניון

קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

  • אין תגובות
פרופ' מוטי שגב במעבדה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרס א.מ.ת לשנת 2019 – לפרופ' מוטי שגב מהטכניון

  • 6 תגובות
פרופ' ג'ף סטיינהאור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

אישוש להוקינג: חור שחור מלאכותי מאשש באופן כמותי את הטמפרטורה והאופי התרמי של קרינת הוקינג

  • 9 תגובות
באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

פריצת דרך בחקר תהליכי ייצור האנרגיה בפוטוסינתזה ובנשימה תאית

  • אין תגובות
הדפסת רקמות בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מרכז חדש להדפסת רקמות נחנך בטכניון

  • 2 תגובות
החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

"ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית המחקר והפיתוח בתעשיית התעופה והחלל"

  • תגובה אחת

קעקוע שהוא גם חיישן

  • תגובה אחת
(מימין לשמאל) : ד"ר ישי פיקמן, הדוקטורנטית איילת אלפרט ופרופ"ח שי שן-אור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים פיתחו שיטה להעריך את "הגיל החיסוני" של האדם

  • תגובה אחת
שינויים בארגון הדי-אן-איי במהלך התפתחות תאי הזרע. משמאל לימין: תאי זרע מתפתחים (תחילת מיוזה), תאי זרע מתפתחים (לאחר מיוזה) ותאי זרע בוגרים. בשורה העליונה: תמונות מיקרוסקופ של התאים כאשר הדי-אן-איי מסומן בשחור. בשורה התחתונה: מפות אינטראקציה של ניסוי Hi-C, המתארות מבנים מרחביים של די-אן-איי (צורות מלבניות). אפשר לראות שבתחילת המיוזה, כאשר הדי-אן-איי דחוס, המבנים קיימים אך חלשים יותר; הם מתחזקים לאחר המיוזה; והם מגיעים לשיא חוזקם בתאי זרע בוגרים. איור פרופ' סטושי נמקאווה, בית החולים לילדים בסינסיטי

גילויים חדשים על התארגנות הדי-אן-איי במהלך היווצרות הזרע

  • 4 תגובות
ד"ר שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנטית צפנת גרינברג-טולדו. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו פלטפורמה המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית

  • 4 תגובות
פרופ' שולמית לבנברג. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים בטכניון הדגימו את היתרון של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

  • אין תגובות
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון הנבחר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' אורי סיון נבחר לנשיא הבא של הטכניון

  • אין תגובות
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

שיטה חדשה לאומדן יעילותם של "קוקטיילים אנטיביוטיים"

  • אין תגובות
אלגלאפל – המוצר הזוכה בתחרות.צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

סטודנטיות בטכניון פיתחו פלאפל מבוסס-ספירולינה – וזכו בתחרות בינלאומית

  • 4 תגובות
מולקולות אורגניות. המחשה: shutterstock

גישה חדשה ליצירה של מולקולות אורגניות עשירות במרכזים סטריאוכימיים

  • אין תגובות
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות
מבחני דחיסה של חלקיקי ניקל, כפי שהם נראים במיקרוסקופ אלקטרונים סורק ברזולוציה גבוהה. a ו-c מציגים את החלקיקים לפני הדחיסה. b ו-d - אחרי הדחיסה

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציבו רף חדש לחוזקם של חומרים מתכתיים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש