טקס הענקת הפרס יתקיים בטכניון ביום ראשון, 3 בנובמבר 2019
פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים שהובילו את פיתוחה של טכנולוגיית CRISPR-Cas9, המהווה פריצת דרך בעריכה גנטית – פרופ’ עמנואל שרפנטייה, פרופ’ ג’ניפר דאודנה ופרופ’ פנג ז’אנג; ולפרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס על תרומתו למדעי המחשב.
פרופ’ עמנואל שרפנטייה, ראש מכון מקס פלאנק למדע הפתוגנים, ופרופ’ ג’ניפר דאודנה מאוניברסיטת קליפורניה ברקלי פרסמו ב-2012 במגזין המדעי הנחשב Science את מאמרן ההיסטורי, המציג את האופן שבו החלבון החיידקי Cas9 מזהה יעדים בדי-אן-איי ומדגים את האפשרות לתכנת את Cas9 בקלות כדי לערוך יעדים רבים ומגוונים בדי-אן-איי. פרופ’ פנג ז’אנג פרסם ב-2013 ב-Science את מאמרו ההיסטורי על CRISPR-Cas9 כטכנולוגיה לעריכה גנומית באורגניזמים גבוהים ולרתימת מערכת CRISPR-Cas9 כמערכת אר-אן-איי בת-תכנות לשימוש בתאים אאוקריוטיים.
תגליות דרמטיות אלה חוללו מהפכה במדעי החיים והן מאפשרות לערוך, לתקן ולשכתב את הדי-אן-איי. בעתיד הן צפויות להוביל לפיתוח טיפולים חדשניים במחלות ובהזדקנות.
פרופ’ פפדימיטריו כריסטוס הילריוס נחשב לאבי תורת המשחקים האלגוריתמית. הוא לימד בהרווארד, באוניברסיטה הטכנית הלאומית באתונה, בסטנפורד, באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו ובאוניברסיטת קליפורניה ברקלי, וכיום הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קולומביה. הוא אחד המדענים המובילים בתיאוריה של מדעי המחשב ונודע בעיקר על עבודתו במורכבות חישובית (Computational Complexity). פרופ’ הילריוס הוא זוכה פרס גדל לשנת 2012.
פרס הארווי, שנוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי מלוס אנג’לס, ניתן בכל שנה בטכניון על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומות יוצאות מן הכלל לשלום במזרח התיכון, לחברה ולכלכלה. במרוצת השנים, נחשב לפרס מנבא נובל ויותר מרבע מזוכי הפרס קיבלו לימים את פרס נובל.
טקס הענקת הפרס יתקיים כאמור בטכניון ביום ראשון, 3 בנובמבר 2019 בשעה 12:00, באודיטוריום ע״ש הלר (קולנוע בית הסטודנט).
ביום שני, 4 בנובמבר, יתקיימו בטכניון הרצאותיהם של זוכי הפרס. פרופ’ עמנואל שרפנטייה ופרופ’ פנג ז’אנג ירצו בשעה 09:00 באודיטוריום הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון. פרופ’ כריסטוס הילריוס ירצה בשעה 11:00 באודיטוריום 2 בבניין טאוב (הפקולטה למדעי המחשב), והיא תעסוק במוח, ובמיוחד באופן שבו מולקולות, תאים וסינפסות משפיעים על חשיבה, אינטליגנציה, שפה ומדע.
עוד בנושא באתר הידען:
לערוך את הפטרייה
מנורת קסמים לתיקון גנים / מרגרט נוקס
ניסוי במערכת הובלת רעלנים בחיידקים עשוי לסלול דרך לתרופות אנטיביוטיות חדשות
