האמון בחיסונים – בעיני המתבונן

חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. מסתבר שמידע מפורט, גם אם אינו נכון נתפס כאמין יותר

פרופ' איילת ברעם צברי. צילום דוברות הטכניון
פרופ' איילת ברעם צברי. צילום דוברות הטכניון

כיצד משתמשי מדיה חברתית מחליטים אם להאמין למידע מקוון? מחקר חדש שנערך בטכניון התמקד בשאלה זו בהקשר של חיסונים. המחקר שהתפרסם בכתב העת הבולט בנושא חיסונים וחיסון Vaccine, מגלה הבדלים משמעותיים בין מערכות השיקולים של "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת האמינות שהם מייחסים למידע המופיע ברשת. הוא מבוסס על חקר פלטפורמות של שאלות ותשובות (Q&A) ועל התייחסותם של 694 משתתפים ל-600 תשובות לשאלות בנושא חיסונים שהופיעו ב-Yahoo! Answers.

חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין "הססני חיסונים" ל"לא הססנים" מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. קבוצת ה"לא הססנים", שאינם חשדנים כלפי חיסונים, יסמכו במידה רבה יותר על מידע שמעודד חיסונים ופחות על מידע המרתיע מפני חיסון. מעניין לציין שהעדפה הזו נמצאה גם בקרב חברי קבוצת ה"הססנים", אך במידה פחותה בהרבה. קבוצת ה"הססנים" נוטה במידה רבה יותר להעריך את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו – אם פריט המידע ארוך ומפורט, הוא נתפס כאמין יותר. העדפה זו קיימת גם בקרב חברי קבוצת ה"לא הססנים", אך במידה פחותה.

בנוסף, במחקר נמצאה בשתי הקבוצות העדפה דומה לטקסטים שכתבו (לפחות לכאורה) מומחים בתחום הבריאות על פני טקסטים שכתבו הורים, והעדפה דומה לטקסטים שכתבו הורים על פני טקסטים של אנשים שאינם מומחים ואינם הורים. לדוגמה, הטקסט הבא יזכה אצל כולם לאמינות גבוהה יחסית: "כאחות אני יכולה לומר בביטחון מלא שאי אפשר להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) מהחיסון נגד הנגיף".

ד"ר אביב שרון. צילום: דוברות הטכניון
ד"ר אביב שרון. צילום: דוברות הטכניון
התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock
התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock

ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההססנות כלפי חיסונים – חוסר רצון או סירוב לחסן למרות זמינותם של חיסונים – כאחד מ-10 האיומים הגדולים על בריאות האנושות. לכן קיים בקהילייה המדעית חשש שמידע שגוי בנושא חיסונים עלול להגביר את אותה הססנות. זו הייתה המוטיבציה למחקר הנוכחי.

את המחקר הובילו המחבר הראשי ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד"ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע"ש דוידסון.
בעקבות הממצאים ממליץ ד"ר שרון לרשויות המופקדות על בריאות הציבור "לעבוד עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, עם ארגוני חברה אזרחית ועם בעלי עניין אחרים כדי לקדם הבנה הדדית של הסוגיות העומדות בבסיס ההססנות כלפי חיסונים. העיסוק בסוגייה זו ידרוש שותפויות שלא ראינו עד כה. העיקרון הזה תופס הן בזמני שגרה והן בעת משבר, כמו ההתפרצות שאנחנו חווים בימים אלה."

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. יעקב
    הממשלה מסבירה במפורט למה קבעה את ההנחיות.
    גם המידע על בטיחות בדרכים מפורסמת. פשוט צריך לחפש.

    ההתנגדות לחיסונים היא שילוב של פושעים ומטומטמים… גם כאן, כל המידע גלוי

  2. שימו לב שבמלחמת הקורונה משרד הבריאות מספק הנחיות בלי סוף, אבל אפס הסברים. הם לא מסבירים את האסטרטגיה ולא את הטקטיקה, הם לא מתארים את ההשפעה הסטטיסטית המיוחלת רק מפריחים ססמאות כאילו שאנשים טיפשים. ואז מתחילות ספקולציות, ושמועות, וחצאי אמת, והיסטריה, ותחושה שמפקירים אנשים או שמחמירים יותר מידי.
    כך המצב עם הבטיחות בדרכים (מה ההגיון בחוקי התעבורה), וכמובן כך גם המצב בחיסונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן