החוקרת שבודקת את השפעת אוכלוסיית החיידקים שבמעיים על גופנו

"חשוב להבין שלחיידקים אלה תפקידים מאוד חשובים לבריאותנו ועל כן עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת", כך אומרת ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, שחוקרת את אוכלוסיית חיידקי המעיים.

תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.
תאי המעי של העכבר מוצגים בכחול וחיידקי המעי מסומנים בצבעים שונים כדי ללמוד על מיקומם במעי ועל קשרי הגומלין ביניהם. באדיבות הטכניון.

אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו ממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. אוכלוסייה זו, הנקראת מיקרוביום, משפיעה עלינו כבר בלידה, והמיקרוביום של תינוקות שעברו בתעלת הלידה שונה מזה של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.

למיקרוביום תפקידים שונים ומפתיעים בעולם החי. פילים, למשל, אוכלים את הצואה שלהם כי היא מספקת להם עושר חיידקי שלא ימצאו בשום מקום אחר. הדיונון מסתווה באמצעות חיידקים המייצרים אור על גופו וכך מסתירים את צילו מטורפיו. המיקרוביום משפיע עמוקות גם עלינו, בני האדם, שכן הוא מעורב הן בשמירה על בריאותנו הן בשלל מחלות ובהן סוכרת, סרטן והשמנת יתר. הוא משפיע אפילו על מצב הרוח.

השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון עומדת במוקד המחקר של ד”ר נעמה גבע זטורסקי, חברת סגל חדשה בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC).

ד”ר גבע-זטורסקי, 39, נולדה במושב אומץ שבעמק חפר וגדלה ב”המון מקומות בעולם”. כבר בילדותה, עוד לפני שידעה מה פירוש המילה “ביולוגיה”, אהבה לאסוף עלים ולהתבונן בחלזונות ובבעלי חיים אחרים. כשהחלה ללמוד ביולוגיה גילתה כי אפילו חיידקים מתקשרים ביניהם ועם הסביבה, ותקשורת זו הפכה לימים למוקד המחקר המדעי שלה.

“כולנו יודעים שיש בגוף שלנו המון חיידקים,” אומרת ד”ר גבע זטורסקי,”אבל חשוב להבין שלחיידקים אלה תפקידים מאוד חשובים לבריאותנו ועל כן עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים קשרים מורכבים עם גופנו – קשרים שהתפתחו במהלך ממושך של אבולוציה משותפת (co-evolution)”.

הרצאה של ד"ר גבע זטורסקי בנושא המיקרוביום:

דרכה האקדמית החלה בתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ובתואר שני ושלישי במכון ויצמן. בתארים המתקדמים עסקה בתגובות של תאי סרטן לתרופות ובפיתוח שילובי תרופות אנטי-סרטניות יעילים יותר, ובהמשך נכנסה לתחום המחקר הנוכחי – השפעת המיקרוביום במערכת העיכול על תאי מערכת החיסון. בדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס אונסקו-לוריאל “למען נשים במדע” לשנת 2012. עד הצטרפותה לטכניון היא עבדה במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונוביולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד. לאחרונה זכתה במלגת אלון – מלגה יוקרתית שנועדה לאפשר קליטה של חוקרים צעירים באוניברסיטאות בישראל – ונבחרה כ”עמיתת חורב” במסגרת תוכנית הטכניון למנהיגים מובילים במדע וטכנולוגיה.

במחקריה, שהתפרסמו ב-CELL, ב-Science ובכתבי עת מובילים אחרים, הראתה ד”ר גבע-זטורסקי כי הקשרים בין המיקרוביום למערכת החיסון משפיעים באופן דרמטי על תפקודה של מערכת זו. ״בתקופת שהותי בארצות הברית פיתחתי טכנולוגיה חדשה המאפשרת לנו לעקוב אחר המיקרוביום באורגניזם החי בזמן אמת. הטכנולוגיה הזאת מציגה לנו ‘בשידור חי’ את התקשורת בין החיידקים לבין עצמם ובינם לבין גופנו”.

בשיטה שפיתחה מתבוננת ד”ר גבע-זטורסקי בחיידקים ובתאי המערכת החיסונית ולומדת את הקשרים ביניהם. בניסויים במודל עכבר היא הראתה את חשיבות חיידקי המעיים בהתפתחות מערכת החיסון. לדבריה, “כשאנחנו מוסיפים לאורגניזם חיידקים מתאימים, מערכת החיסון שלו מתפתחת ומתחזקת. זה מזכיר כמובן את ההתפתחות של מערכת החיסון של התינוק בתגובה לנוכחות חיידקים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה, והרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים האלה תרופות ייעודיות לשיבושים שונים במערכת החיסון וכן למחלות שונות".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן