"ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית המחקר והפיתוח בתעשיית התעופה והחלל"

כך אמר יו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום, שפתח את הכנס הישראלי ה-59 למדעי התעופה והחלל שהתקיים בתל אביב ובחיפה

החללית הישראלית של SpaceIL שמתוכננת לשיגור לירח בפברואר ולנחיתה על פניו באפריל 2019 במתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי
החללית הישראלית בראשית של SpaceIL שבמתקני ההרכבה במפעל חלל של התעשיה האווירית, כפי שנראתה בעת הרכבתה9 ביולי 2018. צילום: אבי בליזובסקי

הכנס הישראלי ה-59 למדעי התעופה והחלל (IACAS) התקיים לאחרונה בתל אביב ובטכניון, בהובלתו של פרופ'-אמריטוס מוטי קרפל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. זהו האירוע החשוב ביותר בישראל בתחום התעופה והחלל והשתתפו בו כ-600 מהנדסים, מדענים ומומחים נוספים מהארץ ומהעולם. את הכנס הוביל הטכניון, המוסד האקדמי היחיד בישראל שבו פועלת פקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל. הפקולטה, שנוסדה ב-1954, הכשירה ומכשירה את המהנדסים שהובילו, ועדיין מובילים, את תעשיות התעופה והחלל בישראל.

את ההרצאות המרכזיות בכנס נשאו יו"ר רשות החדשנות ובוגר הטכניון ד"ר עמי אפלבום (נושא ההרצאה: חדשנות מעבר לאופק), פרופ' איליין אורן מאוניברסיטת מרילנד (אמצעים חדשניים לחישובי זרימה), פרופ' חואן אלונזו מאוניברסיטת סטנפורד (אופטימיזציית צורה של כלי טיס באמצעות מחשבי-על), עפר דורון, מנכ"ל מבת חלל בתעשייה האווירית (תפקיד תעשיית החלל הממוסדת בסביבת ה-New Space), פרופ' פנינה אקסלרד מאוניברסיטת קולורדו בולדר (ישומים מדעיים של מערכות ניווט לוויניות גלובליות), פרופ' קרלוס ססניק מאוניברסיטת מישיגן (אתגרים אווירואלסטיים בכלי טיס גמישים מאוד) וד"ר סוזן יינג.

ד"ר אפלבום הציג את הקצב המסחרר של החדשנות בעשורים האחרונים ואמר: "אנחנו נמצאים במקום דומה לזה של תחילת המהפכה התעשייתית. החידושים הצפויים לנו בשנים הבאות ישנו כליל את חיינו, לרבות בהיבטים החברתיים והתרבותיים. אין ספק שאחד התחומים שבהם צפויה מהפכה הוא חקר החלל, ומדינת ישראל חייבת להבטיח את מקומה בחזית התעשייה הזאת כדי לשמר את עוצמתה הכלכלית והביטחונית."
יו"ר הוועדה המארגנת של הכנס פרופ'-אמריטוס מוטי קרפל מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, אמר "האוירונוטיקה מתפתחת במהירות לכיוונים חדשים כגון כלים לא מאוישים, שבהם ישראל בהחלט מובילה, ויש כאן המון אתגרים של ביצוע, תיאום ואבטחה."

את היום השני של הכנס פתח המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ' אדם שורץ, שאמר: "תחום הנדסת התעופה הוא דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין אקדמיה ותעשייה. התעשייה היא מקור לשאלות מעשיות מעניינות ולאקדמיה יש משאבים לפתח פתרונות לשאלות האלה." דיקן הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, פרופ' יצחק פרנקל, אמר כי "הכנס הזה הוא מפגן העוצמה של עולם התעופה והחלל, והכנס הזה הוא ביטוי לאותו שיתוף פעולה חיוני."

ד"ר סוזן יינג (Susan Ying), נשיאת המועצה הבינלאומית למדעי האוירונוטיקה (ICAS), דיברה על "המהפכה השלישית בתעופה: אתגרים והזדמנויות". ד"ר יינג נולדה בטייוואן וגדלה באינדונזיה. אחרי התיכון היא היגרה לארצות הברית, ובאחד מטיולי האופניים שלה הגיעה לבית ספר לטיסה. היא נרשמה לשיעורי טיסה שאותם מימנה בעבודה במקום. במקביל היא השלימה בקורנל תואר ראשון בהנדסת אוירונוטיקה ובסטנפורד דוקטורט. בשנים הבאות היא עבדה בכמה גופים בתחום, ובהם נאס"א, ואפילו התקבלה למסלול להכשרת אסטרונאוטים. מנאס"א המשיכה לבואינג, שם עבדה 20 שנה. לפני שנים ספורות עזבה את בואינג וב-2016 הצטרפה לחברת הסטארט-אפ Ampaire, שם היא משמשת סגנית נשיא לאסטרטגיות טכנולוגיות. החברה מעסיקה 15 אנשים ומפתחת כלי טיס חשמליים שיצמצמו את עלויות התפעול ואת הנזקים הסביבתיים של זיהום ורעש.

בהרצאתה אמרה ד"ר יינג כי "אנחנו נמצאים בפתח המהפכה השלישית בתעופה, מהפכה שמזמנת אינספור התפתחויות והזדמנויות. השלב הראשון החל באחים רייט והסתיים בהמצאת הסילון, וכעת אנחנו במעבר לדור הבא – מטוסים חשמליים. אחרי 70 שנה של סילון אנחנו הולכים לשלב הבא, כי המטוסים הקונבנציונליים מייצרים זיהום בלתי נתפס, ובאמצע המאה הנוכחית זו תהיה התעשייה המזהמת ביותר אם היא לא תשתנה."

"ההאצה הטכנולוגית בעולם התעופה, כמו בתחומים אחרים, יוצרת מרחב של אפשרויות בלתי מוגבלות – Wide open space – בשוק שנאמד ב-260 מיליארד דולר לעשור הקרוב." לדבריה, המהפכה תתחיל בטיסות הקצרות, שכן שם היתרון של המטוס החשמלי בולט במיוחד. "אנחנו מדברים על ירידה של כ-80% בהוצאות האנרגיה וכ-50% בהוצאות התחזוקה. במטוס רגיל יש המון חלקים נעים ובמטוס שאנחנו פיתחנו רק חלק נע אחד – הרוטור."

במסגרת הכנס נערכה תחרות פרויקטי סטודנטים שבה הוענקו שני פרסי הצטיינות ע"ש ד"ר שלומית גליא: פרס על פרויקט תכן לצוות אווירודינמיקה בפרויקט פורמולה טכניון, בהנחיית מר מיכאל קוצנקו, ופרס על פרויקט מחקר לקדמיאל קרסנטי על מחקרו בנושא "מעגל דיזל משופר של כלי טיס קטן הטס בגובה רב", בהנחיית פרופ' ערן שר.
ד"ר שלומית גליא ז"ל, ילידת חיפה (1945), למדה בבסמ"ת ואחר כך השלימה שלושה תארים בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. בלימודי התואר הראשון היא היתה הסטודנטית האשה היחידה בכל ארבעת המחזורים שלמדו באותה תקופה בפקולטה. בשנת 1964 פגשה בטכניון את דב, בעלה לעתיד, שהיה אז סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה. לאחר פוסט-דוקטורט באימפריאל קולג' בלונדון היא עבדה במעבדות חיל האוויר האמריקאי עד שנקראה לפרויקט ה"לביא", ואז התקדמה בהדרגה בתעשייה האווירית. משם עברה לעבוד במשרד הביטחון כראש מחלקת

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן