תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם: חוקרים בטכניון ובארה”ב הצליחו לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב של האנזים הפרנאז בחיות מודל. אנזים זה מפרק את ההפראן סולפט – מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי – ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות
תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם: חוקרים בטכניון ובארה”ב הצליחו לבלום התפתחות של סרטן מזותליומה, באמצעות עיכוב של האנזים הפרנאז בחיות מודל. אנזים זה מפרק את ההפראן סולפט – מרכיב סוכרי חשוב בתווך החוץ-תאי – ומאפשר לתאי הסרטן למשוך אליהם כלי דם ולשלוח גרורות.
מזותליומה היא סרטן הפוגע במזותליום – קרום דק המגן על איברים פנימיים באזור החזה והבטן. במרבית המקרים נגרמת המחלה מחשיפה לאסבסט. מחלה נדירה זו עמידה לרוב התרופות האנטי-סרטניות וכיום אין לה טיפול יעיל. מכאן חשיבותו של המחקר המשותף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי JNCI) Journal of the National Cancer Institute).
המחקר נערך בהנחיית פרופ’ ישראל ולודבסקי מהטכניון ועמיתו פרופ’ הארווי פאס מאוניברסיטת ניו יורק (NYU). את המחקר בטכניון הובילו ד”ר אורי ברש, ד”ר משה לפידות וד”ר נטע אילן מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. באמצעות דגימות מזותליומה שנאספו על ידי פרופ’ פאס במשך שנים איששו החוקרים את ממצאיו של פרופ’ ולודבסקי בדבר תפקיד ההפרנאז בהתפתחות סרטן מזותליומה.
קבוצת המחקר המשותפת גילתה כי תאי סרטן המזותליומה נעזרים באנזים הפרנאז כדי לפרוץ מחסומי רקמה המקיפים את הגידול המתפתח ולמשוך כלי דם המזינים אותו. יתר על כן, פירוק התווך החוץ-תאי גורם לשחרור חלבונים מעודדי גדילה וכך מזרז את התפתחות הגידול הסרטני. ההפרנאז, המופרש על ידי תאי הסרטן ותאי המיקרו-סביבה של הגידול, מתניע מעגל קסמים שבו הדלקת והגידול מעצימים זה את זה.
הקבוצה המשותפת (טכניון-NYU Langone) הצליחה להפר את מעגל הקסמים הזה באמצעות מעכבי הפרנאז. המחקר הראה, ראשית, כי הפרנאז אכן מאיץ את התפתחות המחלה בחולי מזותליומה; ככל שעולה רמת ההפרנאז ברקמות החולה, תוחלת החיים יורדת. שנית, בניסויים בתאים סרטניים אנושיים בעכברים נמצא כי השתקת ביטוי הגן להפרנאז מעכבת את התפתחות הגידול. מעכבי הפרנאז (התרכובות PG545 ו- Defibrotide) עיכבו משמעותית את התפתחות הגידול והאריכו מאד את שרידות העכברים המטופלים. השימוש במעכבי הפרנאז הניב תועלת רבה יותר מזו של התרופה הכימותרפית ציספלטין, המשמשת כיום לטיפול במחלה. ממצאי המחקר מעניקים תקווה חדשה לחולי מזותליומה ברחבי העולם, וכעת מקדמים החוקרים ניסויים קליניים שיבחנו את הפוטנציאל הטיפולי של מעכבי הפרנאז במחלה קטלנית זו.
המחקר נערך במסגרת התוכנית לחקר הסרטן ע”ש לורה ואייזק פרלמוטר. פרופ’ ולודבסקי הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וחבר במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (TICC), והוא המומחה המוביל בעולם בחקר הפרנאז והוא שגילה את חשיבותו של אנזים זה כיעד לטיפול תרופתי.
פרופ’ פאס הוא ראש המחלקה לניתוחי חזה במרכז הרפואי Langone ב-NYU וחבר במרכז הסרטן ע”ש פרלמוטר. פרופ’ פאס אוסף דגימות רקמה ממטופליו מאז היותו ראש היחידה לאונקולוגית חזה במכון הלאומי לסרטן (NCI). כיום מכיל מאגר זה דגימות קפואות ממאות חולי מזותליומה, והן ששימשו לגילוי תפקיד ההפרנאז במחלת המזותליומה.
עוד בנושא באתר הידען
4 תגובות
אומנם הכתבות ישנות ,אבל אולי יש עיניין בדבר.
אני חולת מיזטליטמה מינואר 18,אחרי ניתוח אמבטיה,סבב טיפולים של קיטרודה,כימו,ירבויי,לבטניב כאשר הפטסיטי האחרון באוגוסט מראה הטבה ,
בת 52 מהצפון האם מתאימה לחקר אשמח 0526190039
השבוע התבשרנו שלאבא שלי יש מזותליומה, אבא בגיל 70 והוסבר לנו כי ניתוח לא עומד על הפרק והטיפול היחידי שיקבל זה כימותרפיה.
האם מתאים למחקר ?
לבעלי איתן יש מזותליומה.איבחון לפני מס חודשים.האם מתאים לכם לניסוי קליני?לנו אין מה להפסיד.תודה.דליה אורן
קראתי בעיון רב את המאמר בהיותי חולה מזותליומה פריטוניאלית. עברתי ביוני 2008 ניתוח מורכב להסרת מזותליומה וגם כימותרפיה חמה בסוף הניתוח. עברתי טיפול אחד של כימותרפיה באוגוסט 2008 סיסתמית עם ציספלטין ואלימטה. כשבוע אחרי הטיפול הופיעו סימנים של הסינדרום הנוירולוגית ג’יליאן-ברא. הטיפול הכימי הופסק כמובן וטופלתי נגד ג’יליאן-ברא במשך שנה. טיפול נגד מזותליומה כלל רק מעקב עם CT PET ועד דצמבר 2015 לא הופיעו תסמינים של ממזותליומה. בינואר 2016 נותחתי שוב עם טיפול כימו תוך ביטני. טיפול סיסטמי לא עשיתי כי קיים סיכון של הופעה מחודשת של ג’יליאן-ברא. היום קיימת מחלה בבטן, מפושטת, אך אני אסימטומתי ומרגיש טוב. לפני שנה עשיתי בדיקה גנטית בחברה Fundation Medicin ולא יצאו גנים עם מוטציה, לא ברקמות שהוצאו בעת הניתוח ולא בבדיקת הדם. הגילוי של האנזים הפרנאז כאחראי למחלת המזותליומה ותוצאות הטובות שהתקבלו לדיכוי האנזים, נראה לי מהפכני. האם מקרה כמו שלי מתאים לניסוי קליני ????אשמח למענה במייל או טלפון 052-7472752