הטכניון

התמונה מציגה דיאגרמת פסי אנרגיה של מיקרו-מהוד מבוסס מוליך-למחצה מסוג GaAs כפי שנחקר בניסוי, שנוצר בו עיבוי קוונטי של קוואזי-חלקיקים מצומדי אור-חומר הקרויים אקסיטון-פולריטונים (Exciton-polaritons) – באמצעות בליעה דו-פוטונית. ההישג סולל את הדרך לסכמות בקרה קוהרנטית חדשות ולמימוש מקור לייזר יעיל בתחום תדרי הטרה-הרץ (THz) של הקרינה האלקטרומגנטית

תצפית ראשונה ב"בליעה דו-פוטונית לעיבוי קוונטי"

ההישג עשוי להאיץ מחקרים בטכנולוגיות קוונטיות חדשות ופיתוחים של אבטחה, חישה ביולוגית, תקשורת אלחוטית ועוד
ד"ר ג'ון מאת'ר (מימין) מעניק לד"ר אליעד פרץ את מדליית נאס"א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה"ב. צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה"ב (ATS)

מדליית נאס"א היוקרתית על הישגים יוצאי דופן לישראלי ד"ר אליעד פרץ

עוד כדוקטורנט החל ד"ר פרץ, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכנוון לעבוד בנאס"א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון
מימין לשמאל: גיא צימרמן, נעם ברש בירם, יונתן גוטנמכר, נטע דוד אייגר, שון חנץ ועמית גסול. קרדיט צילום: דוברות הטכניון

המשלחת לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה זכתה ב-4 מדליות

המשלחת הישראלית של תלמידי תיכון שאומנו בטכניון, שחזרו עם ארבע מדליות מאולימפיאדת מנדלייב בכימיה שהתקיימה באסטנה, קזחסטן
אילוסטרציה של קשר עין - יד. צילום: ניצן זוהר דוברות הטכניון

חשמל זורם בכפות ידיך: ממצאי מחקר ביו-רפואי עשויים להוביל לטכנולוגיות שיקום חדשות לנפגעי מוח

שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית
אילוסטרציה גרפית של תכונות סוללת הטיטניום-אוויר, בסגנון הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, עם המאפיינים והתכונות החשמליים והאנרגטיים הייחודיים של הסוללה החדשנית. כך החוקרים ומפתחי סוללת הטיטניום-אוויר רואים זאת בעיני רוחם: הסרה של שכבת ההגנה התחמוצתית מעל גבי טיטניום משולה בעיניהם לטיטאן הישן, המלא באנרגיה אדירה אך כלוא במערה חשוכה במשך עידנים. קבוצת המדענים גילתה דרך לפרוץ את המחסום ה"פסיבי" ולשחרר את האנרגיה האצורה בענק בעל העין היחידה - האנרגיה הכימית האצורה בו נהפכת, במבנה של הסוללה החדשנית, לאנרגיה חשמלית. צילום: דוברות הטכניון

חשמל מן האוויר

חוקרים בטכניון ובמכון יוליך בגרמניה פיתחו סוללת טיטניום-אוויר והדגימו את יעילותה באופן ניסויי
פרופ' אברהם למפל עם איור המתאר את אלגוריתם למפל-זיו. את האיור יצרה האומנית והאוצרת ענת הר-גיל במסגרת התערוכה "חוכמת הטכניון". צילום באדיבות דוברות הטכניון

פרופ' אברהם למפל ז"ל (1936 – 2023)

פרופ' למפל היה שותף לפיתוח אלגוריתם למפל-זיו, אלגוריתם ששינה את עולם הדחיסה ונחשב לאחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר שהושגו במדינת ישראל ובתולדות הטכניון על ידי חוקריו
תמונת מיקרוסקופ מוגדלת של VCSEL בודד. (הגודל 0.1 מ"מ). צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו עבור התעשייה התקני לייזר זעירים לשעונים אטומיים קטנים

לשעונים אלה תכונות ייחודיות לרבות נפח ומשקל קטנים וצריכת אנרגיה דלה – מאפיינים חיוניים משום שמדובר ברכיבים ניידים המוזנים בסוללות. לשעון הזעיר שימושים דומים לאלה של שעונים אטומיים רגילים המשמשים
אור ירוק שואב את פגמי ה-Nitrogen vacancey בגביש יהלום הנצא במהוד מתכתי ומאפשר את פעולת מגבר המיקרוגל הקוונטי ברעש נמוך. קרדיט צילום : דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לאיתור קרינת מיקרוגל תסייע בחקר החלל ובמחשוב קוונטי

כיום כבר קיימות כמה טכנולוגיות יעילות להגברה וזיהוי של אותות מיקרוגל חלשים, וחלקן מאפשרות לזהות אפילו חלקיק מיקרוגל (פוטון) בודד, אולם הם דורשות שימוש בחומרים על-מוליכים המקוררים כמעט עד לטמפרטורה
חשש מבריחת מוחות. אילוסטרציה: depositphotos.com

הצהרת ור"ה לגבי השינויים המשפטיים

"כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית" נאמר בהצהרה שפרסמו נשיאי כל
חוקרי הטכניון עם יו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא. מימין לשמאל : ד"ר אורי שליט, ד"ר דביר ארן, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלברט בורלא, פרופ' תומר שלומי וד"ר נגה רון-הראל. קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון ופייזר חתמו על הסכם שיתוף פעולה להאצת פריצות דרך מדעיות באמצעות בינה מלאכותית

לאחרונה השיק הטכניון את Tech.AI, מרכז המאגם את פעילות הביומד הטכניונית בתחום ה-AI ומנגיש עבור חוקרים מכל היחידות בטכניון את המחקר והיישום בחזית ה-AI
פוטוסינתיזה בשירות האדם. איור של החוקרים.

פוטוסינתזה בשירות האדם

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להפקת אנרגיה מצמחים בשרניים
מערך ממריסטורים בבדיקה תחת probe station. קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' שחר קוטינסקי מהטכניון ועמיתיו מטאואר פיתחו חומרה הבנויה בהשראת המוח ומממשת אלגוריתמים של בינה מלאכותית

במחקר שהתפרסם כעת ב- Nature Electronics מדגים פרופ' קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נוירונים. בפיתוח שותפים ד"ר וויי וואנג וד"ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של פרופ'
בתמונה: שני מבטים על הגז בערפילית הטבעת הדרומית, המתבססים על נתונים עדכניים מטלסקופ החלל ווב. צילום: נאס"א

מפזרים את הערפל מעל טבעות הערפילית

חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון מציגים גילויים מפתיעים לגבי התפתחותן של הטבעות שסביב "ערפילית הטבעת הדרומית"
תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.  

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר?

חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
ניתוח ממוחשב של בדיקות סרטן השד. אילוסטרציה: depositphotos.com

התאמה משופרת של טיפולים אנטי-סרטניים

הפיתוח, המבוסס על בינה מלאכותית, יאפשר לשפר את הטיפולים בסרטן השד ולהתריע על אבחונים שגויים
הדגמה של השימוש במערכת החדשה. קרדיט: Wisdome Wearables

חוקרי הטכניון פיתחו מסכת פנים בלתי נראית

מדובר במסיכת פנים בלתי נראית המגינה על המשתמשים מפני נגיפי קורונה, MERS, שפעת ונגיפים אחרים בדרכי הנשימה וכעת הטכנולוגיה שלה מוצעת למיסחור
תוצאות גידול הרקמה המודפסת בתווך CarGrow (למעלה) ובלעדיו. אפשר לראות שהתהליך החדשני שומר בקירוב על גודלה המקורי של הרקמה ומונע את התכווצותה הדרסטית. באדיבות דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לגידול רקמות מודפסות להשתלה

החידוש הטכנולוגי בולם את התכווצותן הטיפוסית של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה
איור קונספטואלי: פעילויות חישוביות מורכבות בתאי חיידק קרדיט צילום: דוברות הטכניון

כיצד להפוך תאי חיידק לרשתות נוירונים?

פרופ' ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ' רון ויס מ-MIT מציגים: פעילויות חישוביות מורכבות בתאים חיים
בתחילת התהליך נקשרים הפפטידים המעגליים לשרשרת האוביקוויטין; כתוצאה מכך נפגע מנגנון תיקון ה-DNA; ובסופו של דבר עוברים תאי הסרטן תהליך של מוות תאי (אפופטוזיס)

חוקרים בטכניון גילו פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני

את המחקר הובילו חוקרים משתי פקולטות בטכניון ועמיתם מאוניברסיטת טוקיו
פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר - דוברות הטכניון

המנגנונים המוחיים שמאחורי התנהגות טריטוריאלית –

מחקר בין-לאומי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית זכה במענק היוקרתי ERC Synergy Grant
פלטפורמת ההובלה גבישית שפיתחו החוקרים מהטכניון ומג'ונס הופקינס משחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. צילום: דוברות הטכניון

לקראת טיפול משופר בסוכרת נעורים

מענק אמריקאי לחוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ונס הופקינס
החומר החדש 595R שפיתחו חוקרי הטכניון (משמאל) לצד החומרים המייצבים המקובלים בתעשייה. אפשר לראות כי רק ב-595R נשמרת ההומוגניות של הנוזל לאורך זמן וחלקיקי התרופה אינם שוקעים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

כימיה רובוטית: צעד משמעותי בדרך לרפואה ננומטרית

בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת אוטומטית ליצירת "מארז ננומטרי" לשיגור תרופות למוקדים סרטניים בגוף
ייעור איזורים צחיחים. איור: depositphotos.com

יעור נרחב של אזורים צחיחים לא ימתן את ההתחממות הגלובלית ועשוי אף להחמירה

החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
שיטות שונות ליצור אנרגיה - מימין למעלה אנרגיות פוסיליות. בשאר האיור - מקורות אנרגיה מתחדשים. איור: depositphotos.com

גישה חישובית שפותחה בטכניון תאיץ את שילובם של מקורות אנרגיה מתחדשים ברשת החשמל

שיטות חדשניות של אופטימיזציה, המאפשרות "להחליק" את התנודות בייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות הסטה של העומס ברשת על פי הצריכה. האנרגיה האמורה נאגרת בשעות של צריכה נמוכה, ובשעת הצורך הספק חשמלי

סטודנטים מהטכניון פיתחו שיטות חישוביות לניבוי כמות היבול הפנוי לחלוקה

בשיתוף עמותת לקט ישראל: בשבוע שעבר התקיים בטכניון דאטאתון – תחרות פיתוח מבוססת נתונים – המתמקד בצמצום בזבוז המזון בארץ ובעולם
פרופ' חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

שלושה מענקי מחקר יוקרתיים לפרופ' חוסאם חאיק מהטכניון

מענקי תוכנית Horizon Europe מקדמים שיתוף פעולה בין-לאומי לטובת פיתוח מענה לאתגרים הגדולים של התקופה, לרבות אתגרים ברפואת סרטן

חוֹמה אנטי-סרטנית

מולקולה קטנה הבולמת התפשטות גרורות סרטניות – פיתוח מקורי של חוקרים בטכניון, בהולנד ובבריטניה
מוטציות סרטניות. איור: depositphotos.com

שיטה מהירה, מדויקת וחסכונית לאיתור מוטציות מחוללות סרטן

הטכנולוגיה החדשה שפיתחנו מספקת נתונים מדויקים על אופי המוטציה על סמך ריצוף אר-אן-איי של הגידול בלבד – כלומר בלי צורך בריצוף די-אן-איי של הגידול וריצוף כלשהו של הרקמה הבריאה
באיור של פרופ' לוקה יובינה (Luca Jovine) ממכון קרולינסקה מופיע המבנה של Fsx1 (מימין) שפוענח על ידי החוקרים. המבנה שייך לארכיאון שמקורו בסביבת מים בעלת מליחות גבוהה (מיוצג במלח משמאל)

השערה: המנגנון המאפשר את הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל

חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
סוללת סיליקון. איור באדיבות דוברות הטכניון

סוללות סיליקון נטענות ידידותיות לסביבה יוכלו לפתור את בעיית איחסון האנרגיה

קבוצת מחקר מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, שפיתחה את סוללות הסיליקון-אוויר הראשונות, מדווחת על הצלחה בפיתוח סוללות סיליקון נטענות
פרופ' עדו קמינר. צילום דוברות הטכניון

חוקר בטכניון זכה בפרס מטעם קרן שמידט (שהקים אחד ממייסדי גוגל) בסך 2.5 מ' ד'

על פי הודעת הקרן, "פרופ' קמינר יפתח אלגוריתמים המחקים את היצירתיות האנושית. בהשראת ניסיונו כפיזיקאי ניסויי, תחום שבו תוצאות מפתיעות מניעות תגליות ומעוררות יצירתיות"
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל
יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים אותה סביב הלב או רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.צילום: מעבדתו של ד"ר חמי רוטנברג באדיבות דוברות הטכניון

חלון תרפויטי למערכת העצבים

חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
מפתחי טכנולוגיית E-TAC, מימין לשמאל: ד"ר חן דותן, פרופ' אבנר רוטשילד, ד"ר אביגיל לנדמן ופרופ' גדעון גרדר. צילום: דוברות הטכניון

האגודה המלכותית לכימיה העניקה פרס לחוקרי הטכניון שפיתחו את E-TAC – טכנולוגיה לייצור מימן ירוק

"צוות E-TAC הוא דוגמה נפלאה לכך שעלינו לחגוג הישגים מדעיים דרמטיים" נאמר בנימוקים לפרס
מיכלי הדגימה עולים מהמים

המלחמה הקרה- מתחת לפני האוקיינוס השקט מתרחש מאבק איתנים בין חיידקים ונגיפים

קבוצת המחקר של פרופ' דבי לינדל מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יצאה לשלושה מסעות מהוואי צפונה ומיפתה את השינויים הדרמטיים החלים ביחסי נגיף-חיידק במרחבי האוקיינוס. עוד גילתה הקבוצה את ה"הוט ספוט" –
איור המתאר את אופן גיבוש הננו-חלקיק בתווך החלבוני והפעלתו על ידי אור מושרה לטובת שפעול האנזימים NADPH reductase (FNR) וimine reductase שמוביל ליצירה של אימינים ציקליים כיראליים. איור: נטע כשר, דוברות הטכניון

פלטפורמה חדשה להנדסת "חיידק ביוני"

החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
מחברי המאמר מחזיקים מולקולת דנ"א דו-גדילי המכיל היסטונים שעליהם מולקולות מסוג קרוטוניל (Kcr), במצב שגרה שבו מתאפשר ביטוי גנים (מסומן ברמזור ירוק). מימין לשמאל: פיראס משעור, פרופ"ח נביה איוב, אינאס אבו זהיא, בלה בן-עוז, עלמה בר-יצחק ולילא בשארה. קרדיט: דוברות הטכניון

התגלה מנגנון לא ידוע המבקר תיקון שברים בדנ"א

החוקרים הראו כי זו תוצאה של הפגם בגנים המקודדים לחלבונים BRCA1 ו-BRCA2. חלבונים אלה אמונים על תיקון שברים דו-גדיליים ועל החזרת הדנ"א לקדמותו, ופגמים בהם מובילים להתפתחות סוגי סרטן שונים
בתמונה (מימין לשמאל): שון חנץ, נטע דויד אייגר, נויה דישון, ליאורה קרני, טל ששון וניר כהן

ארבע מדליות לחברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה

הזוכה במדליית הזהב הוא ניר כהן, שזכה בשנה שעברה במדליית כסף בתחרות זו. במדליות ארד זכו ליאורה קרני, שון חנץ וטל ששון
4.      השיקוע של חלקיקי קלציט ננומטריים עתירי מגנזיום באורגזימים שונים תלוי בתכולת המגנזיום בשלד שלהם

ללמוד מהיצורים הימיים כיצד ליצור חומרים קשיחים

קבוצת מחקר בין-לאומית בהובלת פרופ' בעז פוקרוי מהטכניון פענחה את תהליך היווצרותם של חומרים קשיחים ועמידים בגופם של אורגניזמים ימיים
אגף מקררים בסופרמרקט N1 בקישנייב, מולדובה, המחשה: depositphotos.com 2011.

נוזל מלאכותי חדש העשוי לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הקירור

עורכי כתב העת המדעי Nature Communications בחרו במאמרם של חוקרי הטכניון כאחד המחקרים החשובים ביותר בתקופה האחרונה
התמונות מציגות את יכולת ההיצמדות וההתפרסות של תאי הלווין (באדום) על פיגומים שהודפסו בתלת-ממד לפי גיאומטריה שהוגדרה מראש, והן צולמו שבוע לאחר זריעתם על הפיגומים. תהליך זה נצפה גם בפיגומים המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון סויה (שורה עליונה) וגם באלה המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון אפונה (שורה תחתונה). בשני המקרים צולמו תמונות בהגדלות שונות ( 5x – טור שמאלי ואמצעי;  10x- טור ימני). מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג, הטכניון

אבן דרך נוספת בפיתוח בשר מתורבת באמצעות הדפסה: גידול רקמת שריר על פיגומים מן הצומח

מדובר בדיו ביולוגי המורכב משילוב של אלגינט מאצות ומחלבונים שבודדו מהצומח – סויה או אפונה. הוא מוזרק בתהליך ההדפסה ליצירת פיגומים מועשרי חלבון בגאומטריות שונות
מיפוי כלי דם באמצעות שיטת הדימות האופטואקוסטית שפיתחו חוקרי הטכניון

טכנולוגיה למזעור של מתמרי אולטרסאונד ושיפור הרזולוציה שלהם

טכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון, מאפשרת דימות רפואי ברזולוציה גבוהה מאוד, קרוב ל-10 מיקרון. צפויה להוביל לפיתוח מערכות אולטרסאונד זעירות ויעילות וליישומים רפואיים אחרים
אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
פרופ' יהושוע זק, חתן פרס ישראל. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' יהושע זק – חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

הפרס ניתן לפרופ' זק על "פיתוח כלים מתמטיים כגון 'התמרת זק' ו'מופע זק' המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית
מכשיר CT. המחשה: depositphotos.com

קפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT

טכנולוגיה שפיתחו חוקרים ב-MIT ובטכניון צפויה להוביל לקפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT ובמהירות פעולתם. במחקר שהתפרסם ב-Science שותף פרופ' עדו קמינר, ראש מעבדת AdQuanta ע"ש רוברט ורות
הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות