הטכניון

פרופ' ג'קי שילר. צילום: דוברות הטכניון

שני חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced

פרופ' מיכאל גליקמן ופרופ' ג'קי שילר מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced – מענקים יוקרתיים מטעם תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי הניתנים לחוקרים ותיקים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשור
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בישראל: מוסד הטכניון מציג תכנית לימודי תעודה מעשית להכשרת עובדי היי-טק בטכנולוגיה קוונטית

תכנית הלימודים הראשונה מסוגה מבית הטכניון לימודי המשך נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן עבור התעשייה העוסקת במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית, המתפתחת בצעדי ענק וצפויה לשנות את עולמות הטק מקצה לקצה
התקדמות בטיפולי אימונותרפיה לסרטן. התמונה הופקה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALLE 3 ומיועדת להתרשמות. אין לראות בה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון מציגים שיפור משמעותי בניבוי הצלחתם של טיפולים אימונותרפיים

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא נמצאת בתהליך מסחור
שבב אופטי המחשה: depositphotos.com

כיצד מתפשט האור בסיליקון?

חוקרים בטכניון נותנים מענה לשאלה זו וסוללים נתיבים חדשים ליישומים בתקשורת, בדימות ובמחשוב קוונטי
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

ספין חיובי – מחקר בטכניון נבחר לאחת מפריצות הדרך בפוטוניקה ב-2023

הפיתוח הוא לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – פיתוח של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
ד"ר שולמית לבנברג. צילום: הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון נבחרה כעמיתת האקדמיה הלאומית לממציאים בארה"ב

ההכרזה על בחירתה תתקיים בוועידה השנתית של האקדמיה שתיערך ביוני 2024 בצפון קרוליינה
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
הגורילה ליה. צילום: טיבור ייגר, באדיבות הספארי

האבולוציה של הבעות הפנים

ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
דיכאון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון מפתחים שיטות לניטור נטיות אובדניות באמצעות בינה מלאכותית

בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא
בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מעקב אחר תהליכים דינמיים בתאים חיים – וברזולוציה גבוהה

הטכנולוגיה החדשה - DBlink - מבוססת על שיטת SMLM ואלגוריתם בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) ומאפשרת לשחזר דינמיקה מהירה של עצמים ביולוגיים ברזולוציית-על בתאים חיים
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

לראשונה: לייזר ספין-אופטי ברמה האטומית – אופק חדש להתקנים אופטואלקטרוניים

חוקרים מהטכניון אתגרו את גבולות האפשר בתחום של ספין-אופטיקה ברמה האטומית. הם פיתחו לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – התקן שאינו מצריך שדות מגנטיים ולא טמפרטורות נמוכות
מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל – אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות

מודל חדש המתאר את מנגנון אי-היציבות של הפרובסקיטים

פשטות הייצור של תאי שמש העשויים מפרובסקיטים מאפשרת לשלבם על פני תאי שמש מסיליקון, וכך להשיג שיפור משמעותי בניצול אנרגית השמש ולהאיץ את יישומם בהפקת אנרגיה ירוקה
המבנה האטומי של החומר סטרונציום וונדייט (strontium vanadate) - המחשה של המבנה האטומי של החומר תחת מאמצי מתיחה (ימין) ולחיצה (שמאל). במרכז ניתן לראות את הסידור האטומי האמיתי בחומר בתמונת מיקרוסקופ אלקטרונים. בתחתית התמונה ניתן לראות כיצד המאמצים השונים משנים את מבנה רמות האנרגיה בחומר ולכן גם את האופן בו האלקטרונים מסתדרים בו. באמצעות שליטה בתכונות האלה מתכוונים החוקרים להנדס את החומרים הללו לכדי טרנזיסטורים עתידיים. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

החומרים עבור הטרנזיסטורים של העתיד

חוקרים בטכניון הינדסו חומר העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה; באמצעות מתיחתו של החומר ברמה האטומית הם משיגים שליטה בתכונות ההולכה והבידוד של החומר ובכך מתקדמים לקראת הפיכתו למתג
בתמונה: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון נבחר לכהונה שנייה

חבר הנאמנים של הטכניון אישרר את הארכת כהונתו של פרופ' סיון לארבע שנים נוספות
התמונה מציגה דיאגרמת פסי אנרגיה של מיקרו-מהוד מבוסס מוליך-למחצה מסוג GaAs כפי שנחקר בניסוי, שנוצר בו עיבוי קוונטי של קוואזי-חלקיקים מצומדי אור-חומר הקרויים אקסיטון-פולריטונים (Exciton-polaritons) – באמצעות בליעה דו-פוטונית. ההישג סולל את הדרך לסכמות בקרה קוהרנטית חדשות ולמימוש מקור לייזר יעיל בתחום תדרי הטרה-הרץ (THz) של הקרינה האלקטרומגנטית

תצפית ראשונה ב"בליעה דו-פוטונית לעיבוי קוונטי"

ההישג עשוי להאיץ מחקרים בטכנולוגיות קוונטיות חדשות ופיתוחים של אבטחה, חישה ביולוגית, תקשורת אלחוטית ועוד
ד"ר ג'ון מאת'ר (מימין) מעניק לד"ר אליעד פרץ את מדליית נאס"א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה"ב. צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה"ב (ATS)

מדליית נאס"א היוקרתית על הישגים יוצאי דופן לישראלי ד"ר אליעד פרץ

עוד כדוקטורנט החל ד"ר פרץ, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכנוון לעבוד בנאס"א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון
מימין לשמאל: גיא צימרמן, נעם ברש בירם, יונתן גוטנמכר, נטע דוד אייגר, שון חנץ ועמית גסול. קרדיט צילום: דוברות הטכניון

המשלחת לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה זכתה ב-4 מדליות

המשלחת הישראלית של תלמידי תיכון שאומנו בטכניון, שחזרו עם ארבע מדליות מאולימפיאדת מנדלייב בכימיה שהתקיימה באסטנה, קזחסטן
אילוסטרציה של קשר עין - יד. צילום: ניצן זוהר דוברות הטכניון

חשמל זורם בכפות ידיך: ממצאי מחקר ביו-רפואי עשויים להוביל לטכנולוגיות שיקום חדשות לנפגעי מוח

שליטת המוח בתנועות עדינות מבוססת על מנגנונים מורכבים המאתגרים חוקרים רבים מתחומים שונים. מחקר שנערך בטכניון שופך אור על נושא זה ועשוי להוביל לפיתוח אסטרטגיות שיקום חדשניות, מותאמות אישית
אילוסטרציה גרפית של תכונות סוללת הטיטניום-אוויר, בסגנון הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, עם המאפיינים והתכונות החשמליים והאנרגטיים הייחודיים של הסוללה החדשנית. כך החוקרים ומפתחי סוללת הטיטניום-אוויר רואים זאת בעיני רוחם: הסרה של שכבת ההגנה התחמוצתית מעל גבי טיטניום משולה בעיניהם לטיטאן הישן, המלא באנרגיה אדירה אך כלוא במערה חשוכה במשך עידנים. קבוצת המדענים גילתה דרך לפרוץ את המחסום ה"פסיבי" ולשחרר את האנרגיה האצורה בענק בעל העין היחידה - האנרגיה הכימית האצורה בו נהפכת, במבנה של הסוללה החדשנית, לאנרגיה חשמלית. צילום: דוברות הטכניון

חשמל מן האוויר

חוקרים בטכניון ובמכון יוליך בגרמניה פיתחו סוללת טיטניום-אוויר והדגימו את יעילותה באופן ניסויי
פרופ' אברהם למפל עם איור המתאר את אלגוריתם למפל-זיו. את האיור יצרה האומנית והאוצרת ענת הר-גיל במסגרת התערוכה "חוכמת הטכניון". צילום באדיבות דוברות הטכניון

פרופ' אברהם למפל ז"ל (1936 – 2023)

פרופ' למפל היה שותף לפיתוח אלגוריתם למפל-זיו, אלגוריתם ששינה את עולם הדחיסה ונחשב לאחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות המשמעותיות ביותר שהושגו במדינת ישראל ובתולדות הטכניון על ידי חוקריו
תמונת מיקרוסקופ מוגדלת של VCSEL בודד. (הגודל 0.1 מ"מ). צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו עבור התעשייה התקני לייזר זעירים לשעונים אטומיים קטנים

לשעונים אלה תכונות ייחודיות לרבות נפח ומשקל קטנים וצריכת אנרגיה דלה – מאפיינים חיוניים משום שמדובר ברכיבים ניידים המוזנים בסוללות. לשעון הזעיר שימושים דומים לאלה של שעונים אטומיים רגילים המשמשים
אור ירוק שואב את פגמי ה-Nitrogen vacancey בגביש יהלום הנצא במהוד מתכתי ומאפשר את פעולת מגבר המיקרוגל הקוונטי ברעש נמוך. קרדיט צילום : דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לאיתור קרינת מיקרוגל תסייע בחקר החלל ובמחשוב קוונטי

כיום כבר קיימות כמה טכנולוגיות יעילות להגברה וזיהוי של אותות מיקרוגל חלשים, וחלקן מאפשרות לזהות אפילו חלקיק מיקרוגל (פוטון) בודד, אולם הם דורשות שימוש בחומרים על-מוליכים המקוררים כמעט עד לטמפרטורה
חשש מבריחת מוחות. אילוסטרציה: depositphotos.com

הצהרת ור"ה לגבי השינויים המשפטיים

"כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית" נאמר בהצהרה שפרסמו נשיאי כל
חוקרי הטכניון עם יו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא. מימין לשמאל : ד"ר אורי שליט, ד"ר דביר ארן, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלברט בורלא, פרופ' תומר שלומי וד"ר נגה רון-הראל. קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון ופייזר חתמו על הסכם שיתוף פעולה להאצת פריצות דרך מדעיות באמצעות בינה מלאכותית

לאחרונה השיק הטכניון את Tech.AI, מרכז המאגם את פעילות הביומד הטכניונית בתחום ה-AI ומנגיש עבור חוקרים מכל היחידות בטכניון את המחקר והיישום בחזית ה-AI
פוטוסינתיזה בשירות האדם. איור של החוקרים.

פוטוסינתזה בשירות האדם

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להפקת אנרגיה מצמחים בשרניים
מערך ממריסטורים בבדיקה תחת probe station. קרדיט צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' שחר קוטינסקי מהטכניון ועמיתיו מטאואר פיתחו חומרה הבנויה בהשראת המוח ומממשת אלגוריתמים של בינה מלאכותית

במחקר שהתפרסם כעת ב- Nature Electronics מדגים פרופ' קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נוירונים. בפיתוח שותפים ד"ר וויי וואנג וד"ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של פרופ'
בתמונה: שני מבטים על הגז בערפילית הטבעת הדרומית, המתבססים על נתונים עדכניים מטלסקופ החלל ווב. צילום: נאס"א

מפזרים את הערפל מעל טבעות הערפילית

חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון מציגים גילויים מפתיעים לגבי התפתחותן של הטבעות שסביב "ערפילית הטבעת הדרומית"
תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.  

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר?

חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית
ניתוח ממוחשב של בדיקות סרטן השד. אילוסטרציה: depositphotos.com

התאמה משופרת של טיפולים אנטי-סרטניים

הפיתוח, המבוסס על בינה מלאכותית, יאפשר לשפר את הטיפולים בסרטן השד ולהתריע על אבחונים שגויים
הדגמה של השימוש במערכת החדשה. קרדיט: Wisdome Wearables

חוקרי הטכניון פיתחו מסכת פנים בלתי נראית

מדובר במסיכת פנים בלתי נראית המגינה על המשתמשים מפני נגיפי קורונה, MERS, שפעת ונגיפים אחרים בדרכי הנשימה וכעת הטכנולוגיה שלה מוצעת למיסחור
תוצאות גידול הרקמה המודפסת בתווך CarGrow (למעלה) ובלעדיו. אפשר לראות שהתהליך החדשני שומר בקירוב על גודלה המקורי של הרקמה ומונע את התכווצותה הדרסטית. באדיבות דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשה לגידול רקמות מודפסות להשתלה

החידוש הטכנולוגי בולם את התכווצותן הטיפוסית של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה
איור קונספטואלי: פעילויות חישוביות מורכבות בתאי חיידק קרדיט צילום: דוברות הטכניון

כיצד להפוך תאי חיידק לרשתות נוירונים?

פרופ' ראמז דניאל מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון ופרופ' רון ויס מ-MIT מציגים: פעילויות חישוביות מורכבות בתאים חיים
בתחילת התהליך נקשרים הפפטידים המעגליים לשרשרת האוביקוויטין; כתוצאה מכך נפגע מנגנון תיקון ה-DNA; ובסופו של דבר עוברים תאי הסרטן תהליך של מוות תאי (אפופטוזיס)

חוקרים בטכניון גילו פפטידים ייחודיים בעלי פוטנציאל אנטי-סרטני

את המחקר הובילו חוקרים משתי פקולטות בטכניון ועמיתם מאוניברסיטת טוקיו
פרופ' דורי דרדיקמן מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. צילום: ניצן זוהר - דוברות הטכניון

המנגנונים המוחיים שמאחורי התנהגות טריטוריאלית –

מחקר בין-לאומי בהשתתפות חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית זכה במענק היוקרתי ERC Synergy Grant
פלטפורמת ההובלה גבישית שפיתחו החוקרים מהטכניון ומג'ונס הופקינס משחררת בתוך ההתקן תרופה אנטי-דלקתית וכך תומכת בהישרדותם של איי הלבלב. צילום: דוברות הטכניון

לקראת טיפול משופר בסוכרת נעורים

מענק אמריקאי לחוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת ג'ונס הופקינס
החומר החדש 595R שפיתחו חוקרי הטכניון (משמאל) לצד החומרים המייצבים המקובלים בתעשייה. אפשר לראות כי רק ב-595R נשמרת ההומוגניות של הנוזל לאורך זמן וחלקיקי התרופה אינם שוקעים. צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

כימיה רובוטית: צעד משמעותי בדרך לרפואה ננומטרית

בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו מערכת אוטומטית ליצירת "מארז ננומטרי" לשיגור תרופות למוקדים סרטניים בגוף
ייעור איזורים צחיחים. איור: depositphotos.com

יעור נרחב של אזורים צחיחים לא ימתן את ההתחממות הגלובלית ועשוי אף להחמירה

החוקרים מהטכניון ומכון ויצמן פיתחו מפה חכמה המציגה את התועלת האקלימית הפוטנציאלית שבנטיעת עצים באתרים שונים
שיטות שונות ליצור אנרגיה - מימין למעלה אנרגיות פוסיליות. בשאר האיור - מקורות אנרגיה מתחדשים. איור: depositphotos.com

גישה חישובית שפותחה בטכניון תאיץ את שילובם של מקורות אנרגיה מתחדשים ברשת החשמל

שיטות חדשניות של אופטימיזציה, המאפשרות "להחליק" את התנודות בייצור אנרגיה מתחדשת באמצעות הסטה של העומס ברשת על פי הצריכה. האנרגיה האמורה נאגרת בשעות של צריכה נמוכה, ובשעת הצורך הספק חשמלי

סטודנטים מהטכניון פיתחו שיטות חישוביות לניבוי כמות היבול הפנוי לחלוקה

בשיתוף עמותת לקט ישראל: בשבוע שעבר התקיים בטכניון דאטאתון – תחרות פיתוח מבוססת נתונים – המתמקד בצמצום בזבוז המזון בארץ ובעולם
פרופ' חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

שלושה מענקי מחקר יוקרתיים לפרופ' חוסאם חאיק מהטכניון

מענקי תוכנית Horizon Europe מקדמים שיתוף פעולה בין-לאומי לטובת פיתוח מענה לאתגרים הגדולים של התקופה, לרבות אתגרים ברפואת סרטן

חוֹמה אנטי-סרטנית

מולקולה קטנה הבולמת התפשטות גרורות סרטניות – פיתוח מקורי של חוקרים בטכניון, בהולנד ובבריטניה
מוטציות סרטניות. איור: depositphotos.com

שיטה מהירה, מדויקת וחסכונית לאיתור מוטציות מחוללות סרטן

הטכנולוגיה החדשה שפיתחנו מספקת נתונים מדויקים על אופי המוטציה על סמך ריצוף אר-אן-איי של הגידול בלבד – כלומר בלי צורך בריצוף די-אן-איי של הגידול וריצוף כלשהו של הרקמה הבריאה
באיור של פרופ' לוקה יובינה (Luca Jovine) ממכון קרולינסקה מופיע המבנה של Fsx1 (מימין) שפוענח על ידי החוקרים. המבנה שייך לארכיאון שמקורו בסביבת מים בעלת מליחות גבוהה (מיוצג במלח משמאל)

השערה: המנגנון המאפשר את הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל

חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
סוללת סיליקון. איור באדיבות דוברות הטכניון

סוללות סיליקון נטענות ידידותיות לסביבה יוכלו לפתור את בעיית איחסון האנרגיה

קבוצת מחקר מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, שפיתחה את סוללות הסיליקון-אוויר הראשונות, מדווחת על הצלחה בפיתוח סוללות סיליקון נטענות
פרופ' עדו קמינר. צילום דוברות הטכניון

חוקר בטכניון זכה בפרס מטעם קרן שמידט (שהקים אחד ממייסדי גוגל) בסך 2.5 מ' ד'

על פי הודעת הקרן, "פרופ' קמינר יפתח אלגוריתמים המחקים את היצירתיות האנושית. בהשראת ניסיונו כפיזיקאי ניסויי, תחום שבו תוצאות מפתיעות מניעות תגליות ומעוררות יצירתיות"
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל