ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

מאת 20 באוקטובר 2017 אין תגובות

מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר,  ומציע דרכים...

מימין לשמאל : פרופ'-אמריטוס ריינר וייס, איאן דריבר (אחיו של פרופ'-אמריטוס רונלד דריבר), נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ'-אמריטוס קיפ סטפן תורן. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

מפרס הארווי בטכניון – לפרס נובל בשטוקהולם

מאת 4 באוקטובר 2017 אין תגובות

 חתני פרס נובל בפיזיקה לשנת 2017 – זכו ביוני האחרון בפרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה מהטכניון
שרה נגוסה בכנס התלמידות השנתי Tech Women 2017 המעודד תלמידות מצטיינות לבחור בלימודי מדע וטכנולוגיה. מקור: באדיבות הטכניון.

לראות רחוק, לראות שקוף

מאת 2 בספטמבר 2017 אין תגובות

שרה נגוסה, ששמעה על הטכניון לראשונה בגיל 17, חוקרת במסגרת הדוקטורט מחלות הגורמות לעכירות עדשת העין
מקור: pixabay.

לראות את הלילה באור חדש

מאת 20 באוגוסט 2017 5 תגובות

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת טורונטו פיתחו טכנולוגיה להפקת ידע על הסביבה – מרמת המשרד ועד העיר השלמה...

אילוסטרציה: NVIDIA Corporation.

אוטומטי, לא אוטונומי

מאת 10 באוגוסט 2017 תגובה אחת

ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון: סיכויים ואזהרות לקראת עידן "הרכב האוטונומי"
עיבוד של פרופ' בז'ה לתמונת הווירוס במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: דוברות הטכניון.

פוטוסינתזה מידבקת

מאת 9 באוגוסט 2017 7 תגובות

מחקר שנערך בטכניון מסביר כיצד עובדת "פוטוסינתזה ויראלית", המאפשרת לנגיפים להשפיע על פוטוסינתזה בחיידקים ימיים ולנצלה...

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

מאת 28 ביולי 2017 אין תגובות

חוקרים בטכניון פיתחו יחד עם תיאורטיקנים מקנדה ומהולנד שיטה חדשנית לניבוי התנהגות של מולקולה הפוגעת במשטח....

תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

צעד חשוב בדרך לדלק מימן

מאת 19 ביולי 2017 תגובה אחת

חוקרים בטכניון פענחו את המנגנון המאיץ את תהליך פירוק המים באמצעות “סימום ברזל”
אזור הניתוח בקרום הצפק של עכבר. הסימון האדום מראה את הביטוי של LOX; הסימון הירוק מראה את ההיפוקסיה (מחסור בחמצן) בתאים. מקור: באדיבות הטכניון.

קרב בלימה

מאת 15 ביולי 2017 תגובה אחת

חוקרים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט גילו מנגנון המאפשר התפתחות גרורות סרטניות לאחר ניתוח
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

מאת 12 ביולי 2017 תגובה אחת

מדענים בטכניון ובגרמניה הדגימו לראשונה את "זיכרון הצורה" בחלקיקי זהב.
חדשות מזויפות – פייק ניוז – הן חלק מהשלכותיו המיידיות של עידן המסך. מקור: Stuart Rankin, מבוסס על קריקטורה ישנה.

דיאלוג בהפרעה

מאת 11 ביולי 2017 7 תגובות

סדנת מחקר בינלאומית של הקרן הישראלית למדע, שהתקיימה בטכניון, בחנה את מעורבות הציבור במדע ברשתות חברתיות,...

פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

מאת 19 במאי 2017 אין תגובות

תאי לב, דימות, רובוטיקה רפואית והנדסת רקמות בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שהתקיים בחיפה בשיתוף הטכניון
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

מאת 16 במאי 2017 תגובה אחת

חוקרים בטכניון ובמכון ויצמן מציגים מודל חדש המתאר הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים