חוקרים בטכניון הציגו לראשונה בעולם תצפית של הסתעפות קרני אור

התגלית המדעית פורצת הדרך, שהושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון, פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה – זרימה מסועפת של האור (Branched Flow of Light) – וסוללת נתיבים לאפיקי מחקר חדשים באופטיקה ובאופטו-פלואידיקה. המחקר התפרסם על שער המגזין המדעי היוקרתי Nature

תמונות מיקרוסקופ של קרן לייזר באורך גל של 532 ננומטר המתקדמת בתוך קרום סבון. קרדיט: דוברות הטכניון
תמונות מיקרוסקופ של קרן לייזר באורך גל של 532 ננומטר המתקדמת בתוך קרום סבון. קרדיט: דוברות הטכניון

חוקרים מהטכניון הדגימו לראשונה תצפית ניסויית בהסתעפות קרני אור. הממצאים התפרסמו הערב על שער כתב העת המדעי היוקרתי Nature. את המחקר פורץ הדרך ערכו הדוקטורנט אנטולי (טוליק) פצוק וד"ר מיגל בנדרס, שהיה פוסט-דוקטורנט בטכניון והיום הוא חבר סגל ב-CREOL, מכון המחקר לאופטיקה ופוטוניקה ב-UCF, בהנחייתם של נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ופרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חשמל.

כשגלים עוברים דרך תווך שיש בו הפרעות – תווך לא הומוגני – הם מתפזרים, ולעתים מתפזרים לכל הכיוונים. פיזור האור הוא תופעה טבעית המתרחשת במקומות רבים בטבע והוא, לדוגמה, הגורם לכך שהשמים נראים לנו כחולים.

מתברר שכאשר ההפרעות האמורות משתנות על פני מרחקים גדולים מאורך הגל נוצר דפוס פיזור ייחודי מאוד: האור יוצר ערוצים (ענפים) של עוצמות מוגברות, וערוצים אלה ממשיכים להסתעף שוב ושוב ככל שהגל מתקדם. תופעה זו נצפתה לראשונה בתנועת אלקטרונים כבר בשנת 2001, ונקראה בשם "זרימה מסועפת" (Branched Flow) בעקבות אותה תגלית הועלתה ההשערה שזרימה מסועפת תתקיים גם בסוגי גלים אחרים בטבע ובהם גלי קול ואפילו גלי ים. כעת גילו חוקרי הטכניון את התופעה האמורה בעולם האופטיקה, ודרך הניסויים באופטיקה התגלו תכונות חדשות של התופעה ורעיונות חדשים לחלוטין.

"הזרימה המסועפת של האור לא הייתה התופעה שחיפשנו מלכתחילה," אומר פרופ' מיגל בנדרס. "מטרת המחקר הייתה לעצב אלומות של לייזר בתווך שהוא מרחב עקום – קליפה כדורית דקה. הקליפה הדקה ביותר שאנו מכירים היא בועת סבון, ולכן שיגרנו קרני לייזר לתוך הקליפה המולקולרית של בועת סבון. אבל כשהצלחנו ליצור בועת סבון מספיק יציבה כך שניתן לשלוח את האור הלייזר לתוכה – גילינו להפתעתנו שהאור מסתעף בתוך הקליפה שוב ושוב כמו ענפים וענפי משנה שצומחים מעץ." עברה שנה עד שהבנו שההסתעפויות נובעות משינויים קטנים בעובי הקליפה, אשר משתנה מנקודה לנקודה. במצב רגיל שינויים כאלה מפזרים את האור לכל הכוונים, אולם מסתבר שכאשר "הפרעות העובי" האלה אינן אקראיות לחלוטין – אלא הן בעלות גודל אופייני (כמו הרים וגאיות) – האור מתפזר מהן על ידי יצירת הסתעפויות.

במחקרם הקרינו החוקרים קרן לייזר על קרום סבון דקיק שעוביו משתנה באופן אקראי. הם גילו שכשהאור נע בתוך הקרום הוא יוצר ענפים ארוכים – זרימה מסועפת. לדברי הדוקטורנט טוליק פצוק, "באופטיקה אנחנו עובדים בדרך כלל קשה כדי לאפשר לאור לנוע כאלומת אור צרה וממוקדת, אבל כאן הופתענו לגלות שהמבנה האקראי של קרום הסבון מיקד בעצמו את האור ויצר תמונה המזכירה ענפים של עץ. הטבע מזמן לנו הפתעות, וזו אחת מהן."

"ההצלחה בהדגמת התופעה של זרימה מסועפת של האור באופטיקה פותחת דרכים חדשות לחקירה ולהבנה של תופעות גליות," אומר פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון חבר סגל בפקולטה לפיזיקה ומחזיק הקתדרה ע"ש ברטולדו באדלר, "שום דבר אינו מלהיב יותר מגילוי של תופעה חדשה בטבע, וזו ההדגמה הראשונה של התופעה האמורה בגלי אור. מסתבר שכשהטבע מחייך אפשר לגלות תופעות מרתקות במערכות פשוטות מאוד, ולשם כך עלינו רק להיות קשובים מספיק. היה כאן מאמץ משותף של חוקרים מתחומים שונים, עם השקפות שונות ורקע שונה, שהוביל לגילויים מרתקים."

"ההצלחה בתצפית על זרימה מסועפת של האור פותחת אפשרויות חדשות במחקר, החל באפיון התווך שבו האור מתקדם בדיוק רב מאוד וכלה במעקב מדויק אחר ענפים אלה ולימוד תכונותיהם," הוסיף פרופ' סיון.

"יש כאן תגלית מדעית שפורסמה על שער מגזין Nature בזכות העובדה שהיא פותחת תחום חדש באופטיקה, אפילו שכרגע אין לה יישומים מיידיים," אמר פרופ'-מחקר מוטי שגב, מחזיק הקתדרה ע"ש ד"ר בוב שילמן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. "הסיפור של התגלית הזאת מעניין מאוד – הסטודנט טוליק חיפש דבר אחד וגילה תופעה אחרת לגמרי, ובמקום להתעלם ממנה ולהמשיך בחיפוש הראשוני הוא שאל את עצמו, ואותנו, מה קורה כאן. כך אני מלמד את הסטודנטים שלי לעבוד – תמיד להתבונן בעובדות הניסוייות כפי שהן ולא להתעלם מתופעות שאנחנו רואים ומתקשים להסביר. טוליק ומיגל הצליחו לשפר את מערכת הניסוי משמעותית, למדו לייצב את בועות הסבון כך שלא התפוצצו למרות הסיב האופטי הדוקר אותן (דרכו האור מוכנס לבועה), עד לרמה שאפשרה לבודד את הפיזיקה שפועלת כאן. נדרשה לנו עוד שנה שלמה כדי להבין שאנו רואים בעצם זרימה מסועפת של האור (Branched Flow of Light), תופעה שמעולם לא נחקרה בהקשר של גלי אור."

לדברי פרופ'-מחקר שגב, "בעקבות התצפית הזאת נוכל לחשוב על המון כיוונים חדשים. לדוגמה, שליטה בהסתעפות האור כדי לשלוט בזרמים בתוך נוזל, או שילוב של סבון וחומר פלורוסנטי שיהפוך את הענפים למקורות לייזר זעירים, או שימוש בקרום הסבון כפלטפורמה לחקר התנהגות גלית. המחקר פורץ הדרך הזה יכול להוביל למחקרי המשך מגוונים בתחומים רבים, וכפי שנהגנו פעמים רבות בעבר, גם כעת אנחנו שואפים לחקור וללכת למחוזות שאיש עוד לא ביקר בהם."

פרויקט המחקר נמשך כעת במעבדותיהם של פרופ'-מחקר שגב ופרופ' סיון בטכניון, ובמקביל במעבדתו החדשה של פרופ' מיגל בנדרס ב-UCF. המחקר נערך במכון למצב מוצק בשיתוף עם מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון.
למאמר המדעי ב-Nature

עוד בנושא באתר הידען:
פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני
האם הדפסת זכוכית תלת ממדית תאפשר לייצר מבנים דינאמיים כמו בטבע?
לייזרי מוליכים-למחצה: הדור הבא

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. בהתחלה חשבתי – זה מה שקורה כשאין תקציב להשכלה גבוהה – ובכלל רמת ההשכלה בארץ כבר לא משהו.
    חשבתי שהכל תופעה פשוטה של אופטיקה קלאסית – במה זה מפתיע.
    ובכל זאת יש משהו מפתיע – וזה חוסר הרציפות של הפיזור, למה זה מתפזר לקרניים נפרדות ולא לאלומה?
    גם זה לא נראה קשה להסבר אבל מעט יותר מעניין.

  2. מזכיר לי מאד תופעותת פיסיקליות אחרות שלכולן מכנה משותף אחד שמתואר בתאוריה שפיתח A.bejan
    בשם Constructal Theory. ניתקלתי בה לפני כמה שנים במקרה
    הסתעפות כלי דם , ענפים בעץ , עורקי מים בעלה , נימי דם בריאות , התפצלות של ברק בשמים לכולם גאיאומטריות דומות והתיאוריה טוענת שיש כלל פיסיקלי אחד מנחה לכולם .

  3. התופעה הזאת ידועה בקבלה כבר קרוב ל 2000 שנה. ונקראת "גליפו". כאשר אור הבורא נכנס לתוך מציאות מוגבלת מימדית, מעצם היותה מוגבלת יש בה מעין מערכת מסועפת של נתיבים הנמשלות "לתעלות חפורות" דרכם נכנס האור והיה מתפצל לתתי סעיפים עד אין סוף.

  4. אליעד הפוטנציאל של זה גדול גם לרופאה
    היום בקרני לייזר עושים בדיקות לצינורות תחשוב אם יצליחו להכניס קרן אור לתוך מערכת ורידים ולקבל תוצאה. יש לזה הרבה שימושים פשוט תחשוב טיפה יותר .

  5. אני משער שהשלב הבא יהיה לנסות חומרים פחות בעייתיים מבועת הסבון. גרפן – ובמיוחד גרפן דו-שכבתי מסובב נראה לי מאד מעניין.

  6. תגלית מדהימה. מאוד מזכירה את הברק ואת התפרקות חשמלית בצורת אור המתפצלת להרבה תתי התפרקויות אוריות.

  7. בחיי שאלו שטויות. אם זה לא היו אנשים בטכניון הייתם צוחקים עליהם.
    זה עלוב שזה עבודה של אנשים מכובדים שמשקיעים כסף וזמן על שטות.
    תשקיעו בחקר תרופה לקורונה במקום משחקים עם בועות סבון וקרני ליזר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן