ננו טכנולוגיה

שיפור ייצור הגרפן. המחשה: depositphotos.com

המהפכה בתעשיית הננו-אלקטרוניקה כבר כאן

פיתוח חדש עשוי להאיץ את השימוש בגרפן בתעשיית הננו-אלקטרוניקה ולשמש ביישומים טכנולוגיים רבים
מימין: פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל

טכנולוגיה חדשנית: שתי תרופות משוגרות יחד, תוקפות גידולים סרטניים בו-זמנית

טכנולוגיה חדשנית תאפשר לשגר שתי תרופות שיתקפו בו זמנית גידול סרטני
עריכת גנים באמצעות CRISPR. המחשה: depositphotos.com

מענק EIC למחקר מבוסס ננו-חלקיקים לטיפול בסרטן

פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן זכתה במענק של 150 אלף יורו, עבור מחקר שמטרתו להפוך את הטיפול התרופתי ליעיל וממוקד יותר
תמונת המחקר כפי שפורסם בשער במגזין Advanced Science

חוקרים הצליחו לחסל את מרבית תאי המיאלומה במח העצם באמצעות תרופה מבוססת רנ"א

בזכות מערכת הננו-חלקיקים שפיתחו - התא הסרטני מפסיק להתחלק ומת
ננוטכנולוגיה לטובת שיפור הפאנלים הסולאריים. המחשה: depositphotos.com

לתפוס את השמש בקרניים

חוקרים יצרו ספוג מתכתי שמגביר את אנרגיית האור ויכול לספוח אליו חומרים
תרשים המערכת. איור רן לוי RNLV-Design

התפלה, גרסת הננו-רובוטים

טיהור מים עתידני? חברה ישראלית מפתחת שיטת התפלה חדשה שבה ננו-רובוטים ינקו את מי הים ממלחים בעייתיים; זאת, מבלי להוציא מהם חומרים שחשובים לבריאותנו
"החלקה וטיפוס בין קיטובים חשמליים": מבנה הגביש המחזורי מכיל זוג אטומים במרווחים קבועים בכל שכבה אופקית. ניתן להחליק כל שכבה נוספת ימינה או שמאלה במישור האופקי כדי למקם אטום כחול בדיוק מעל אטום אדום או להפך ובכך להקפיץ אלקטרונים עם מטען חשמלי מעלה או מטה בין השכבות. שלא כמו בגבישים מקוטבים המוכרים עד כה, הפוטנציאל החשמלי במערכת החדשה משתנה בערך קבוע ומוגדר היטב בין כל שלב ושלב. ניתן לטפס בצורה נשלטת בין כל האפשרויות השונות, כלומר ניתן למתג בין יחידות המידע באותו גביש בניגוד לזוג מצבים בטכנולוגיות קודמות. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

שלבים אטומיים בסולם החשמלי הדק בטבע

ננו-גבישים מהמחקר כפי שצולמו בעדשת המיקרוסקופ האלקטרוני במעבדתו של פרופ' מרקוביץ'

הננו גבישים שעשויים לשפר את החיים

חוקרים התחקו לראשונה אחר תהליך ייחודי בגידול גבישים זעירים, שיכול לשפר את חיינו שעשוי היה להתרחש גם בראשית החיים
ננו אופטיקה. צילום: depositphotos.com

פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים"

פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר
אילוסטרציה של המגנט החדשני: אדום – קובלט; כחול – חמצן; צהוב – אבץ [באדיבות מעבדת ברקלי]

המגנט הזעיר ביותר בעולם – בעובי חד-אטומי

מגנט בעובי חד-אטומי במבנה דו-מימדי שפותח על ידי מדענים מאוניברסיטת ברקלי יוכל לקדם את הפיתוח של יישומים חדשים בתחומי המחשוב והאלקטרוניקה
מערכת מניעת וירוסים. איור: תורטק ננו סיבים

חיסון לקורונה דרך העור

פרופ' אוריאל לוי, צילום: יורם אשהיים, האוניברסיטה העברית.

חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים
ננוטכנולוגיה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מאונ' תל-אביב יצרו זיכרון חשמלי בעובי שני אטומים בלבד

המחקר עוסק בחומר דו-מימדי, שכבה בעובי אטום בודד של אטומי בור וחנקן המסודרים במבנה משושה מחזורי. במהלך הניסוי החוקרים הצליחו לשבור את הסימטריה של גביש זה ע"י הרכבה מלאכותית של
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

שלושה רמזים לעתיד הרפואה

ננו טכנולוגיה. איור: shutterstock

בין שני עולמות: על התקנים זעירים בעולם גדול

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון הנבחר. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ' אורי סיון נבחר לנשיא הבא של הטכניון

אילוסטרציה של המערכת שבה בוצע הניסוי: צומת מולקולרי המבוסס על מולקולת מימן התלויה כמעין גשר בין שני מגעים אלקטרוניים. זהו, למעשה, ההתקן האלקטרוני הקטן ביותר שאפשר לבנות כיום. איור: מכון ויצמן

מעשה בשלושה רעשים

מבנים ננו-מטרים (צילום: shutterstock)

שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים

דייויד הילטון - בקיעה (Emergence) מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012. באדיבות כנס ננו ישראל

סיוטו של כל מהנדס

 'בורג ארכימדס' העשוי כולו מאור

אילוסטרציה: pixabay.

שיפור היעילות של פאנלים סולאריים באמצעות ציפוי שמבוסס על תירס

'קופצן טווסי'. מקור: Jurgen Otto.

קפיצה ססגונית

תא דלק מימני של חברת טויוטה שהוצג בתערורכה בניו יורק ב-2014. צילום: Joseph Brent.

גלאי מהיר ורגיש לזיהוי מימן

הדג Ribbonfish. מקור: NOAA.

עור דג בוהק מהווה השראה למחזירי אור ננומטרים

הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

אילוסטרציה: pixabay.

להדפיס מיקרוסקופ

מקור: pixabay.

ללא כביסה!

פרובסקיטים האלידיים לפני (למעלה) ואחרי (למטה) צריבה. צריבה באמצעות אצטון חשפה את קיומם של יחידות מבניות הקרויות "איזורים מקוטבים" (polar domains), אשר אופייניים לחומר פרואלקטרי. קנה מידה: 20 מיקרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

יש חדש תחת השמש

ד"ר ז'ינאו טאנג. מקור: The University of Hong Kong.

רובוטים מיקרוסקופיים מובילים תרופות בזרם הדם

עיט. מקור: Jeremy Cai.

עיני הנץ במצלמה שלך

מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

ד"ר ראג'ס מנון. צילום: אוניברסיטת יוטה

גלימה בלתי נראית תסתיר שבבים אופטיים

"זכוכית מגדלת" לאטומים. איור: אוניברסיטת קיימברידג'

זכוכית מגדלת לצפייה באטומים  

נייר אלקטרוני בעובי של פחות ממיקרומטר אחד הכולל בתוכו זהב, כסף ופלסטיק מסוג PET. [באדיבות: Mats Tiborn]

נייר אלקטרוני עם כל קשת הצבעים

ד"ר אורן טל וד"ר תמר ילין. הולכה חשמלית דרך צמתים מולקולריים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

הגבול העליון

מיחשוב DNA. איור: shutterstock

מחשבים אורגניים קרובים מתמיד

סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק