סיקור מקיף

קפיצה ססגונית

בטנו הססגונית של עכביש ממין 'הקופצן הטווסי' התגלתה כמקור השראה אפשרי לפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האופטיקה

 'קופצן טווסי'. מקור: Jurgen Otto.
'קופצן טווסי'. מקור: Jurgen Otto.

מאת: אמיר גילדור

בטנו של עכביש ממין 'הקופצן הטווסי' מחזירה אור בכל צבעי הקשת, הנראה לעין בדוגמאות ססגוניות, שנועדו למשוך נקבות. המבנה של רכיב החזרת האור על בטן העכביש יכול להוות מקור השראה לפיתוחים בתחום האופטיקה.

העכביש הזעיר (אורכו כ-2.5 מילימטר) מהמין 'קופצן טווסי' (Maratus robinsoni), שמקורו באוסטרליה, מוכר כבעל צבעוניות ייחודית. זאת הודות לקשקשים על בטנו, אשר מחזירים אור בכל אורכי הגל הנראים לעין ויוצרים דפוס ססגוני, שנועד ככל הנראה למשוך נקבות בתהליך החיזור. תכונה זו של 'הקופצן הטווסי', קרי, החזרה של כל אורכי הגל, אינה מוכרת באף יצור חי אחר. במטרה להבין כיצד נוצרת הצבעוניות הייחודית הוקם צוות מחקר בין-לאומי, שהורכב מביולוגים, פיזיקאים ומהנדסים, אשר בחן את המבנה המרחבי ואת התפקוד האופטי של קשקשי העכביש.

הבחינה האופטית והמבנית של הקשקשים העלתה כי הם יוצרים מבנה תלת-ממדי מתוחכם, המאפשר שבירה של האור בזוויות קטנות והפרדה שלו לכל צבעי הקשת. הקשקשים דומים בצורתם לכנף, והם כוללים רכיבים ננומטריים המחזירים את האור לצד רכיבים שאינם מחזירי אור, התורמים להפרדה הברורה בין הגוונים השונים.

בהשראת המבנה שהתגלה, החוקרים בנו כמה מודלים שונים ובדקו את התכונות האופטיות שלהם. נמצא שהמבנה אשר חיקה באופן המדויק ביותר את המבנה הטבעי של קשקשי העכביש היה בעל תכונות אופטיות דומות לו. זאת בניגוד לשאר המבנים, אשר נבנו לאור השיטות האופטיות המקובלות, אך לא הצליחו כלל לשחזר את איכויות ההחזרה הטבעיות של העכביש.

המבנה הטבעי של קשקשי 'הקופצן הטווסי' מהווה מקור השראה אפשרי לשיפור הטכנולוגיות האופטיות המקובלות שאינן מאפשרות שבירה של האור באופן זה. למעשה, ממצאי המחקר עשויים לאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום האופטיקה ולמזער כלים ורכיבים קיימים למשימות שבהן נדרשות אריזות קטנות במיוחד, לדוגמה, עבור משימות בחלל.

מקור

תגובה אחת

  1. "קופצן טווסי", Peacock spider, הוא שם כללי לכל הסוג Maratus. אני חושב שבנוסף למין המדובר, התופעה קיימת בכל הסוג. וכמובן שאין לו שם עברי רשמי, משום שהוועדה למונחים זואולוגים לא עוסקת במינים שאינם קיימים בארץ, למעט מינים שהיו פה בעבר, מינים נודדים וכדומה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן