פרופ’ לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון “יום האור הבילנאומי” שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר משמעותית את הרזולוציה של מיקרוסקופים ולהקל על מיזעור השבבים
בשנת 2015 הכריז ארגון אונסק”ו על שנת האור, לרבות טכנולוגיות מבוססות-אור, והעלה למודעות את ההישגים השונים של מדע האור והיישומים החשובים שלו. באותה שנה נרשמו 13,000 פעילויות שלקחו חלק ב- 147 מדינות ופנו לקהל יעד של כ- 100 מיליון איש. כדי להמשיך את המסורת, ב- 2016, הכריז אונסק”ו על ה- 16 למאי כיום האור הבינלאומי, זאת משום שהניסוי הראשון בלייזרים שצלח, התרחש בתאריך זה בשנת 1960. “מאז, כנס יום האור הפך למסורת שנחגגת מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, זאת כחלק מן ההכרה בחשיבות האור לאנושות” אומר פרופ’ גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה, “אנחנו מציינים את היום הזה במגוון פעילויות עיוניות ולימודיות.”
הכנס השנה כלל את מושב הבוקר שהוביל פרופ’ גבי סרוסי, ראש המחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה ופוטוניקה ומושב אחר הצהרים שהוביל פרופ’ מארק שוורצמן, ראש תחום חומרים אלקטרוניים במחלקה להנדסת חומרים. בשני המושבים הציגו דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים נבחרים מהמחלקות האמורות, את נושאי המחקר שלהם, בנושאים הנמצאים בחזית המדע, כגון: ננו-פוטוניקה, פלזמוניקה, מטה-חומרים ועוד. בנוסף, בזמן הפסקת הצהרים נערך מושב מיוחד שבמהלכו הציגו הסטודנטים את עבודותיהם בפורמט של פוסטרים.
מרצי האורח בכנס היו פרופ’ מוטי שגב, מהמחלקה לפיזיקה בטכניון וחתן פרס ישראל לפיסיקה וכימיה, ופרופ’ אוריאל לוי, מהמחלקה לפיזיקה יישומית ומהמחלקה לננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ’ שגב סיפר על ההתמודדות שלו עם אחת הבעיות הגדולות באופטיקה של לייזרים: כיצד לייצר לייזרים בעלי עוצמה גבוהה תוך הימנעות מבעיה של מיקוד-עצמי ואפקטים של נזקים פנימיים. אחד הפתרונות שהציג פרופ’ שגב מציע להשתמש במערכים של לייזרים מוליכים למחצה (LD), כאשר המחקר החלוצי שלו משתמש ברעיון של חומרי-בידוד טופולוגיים, שנחשפו לראשונה בשנות ה- 80. חומרים אלה מאלצים כמות גדולה של לייזרים מוליכים למחצה לפעול יחד כמו לייזר קוהרנטי אחד, יעיל ובעל עוצמה גבוהה.
פרופ’ לוי הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על meta-materials והראה איך meta-surfaces יכולים לשמש לשבירת גבול הדיפרקציה (הרזולוציה הטובה ביותר האפשרית עבור מיקרוסקופ) ברישום אופטי. לרעיון זה יש חשיבות רבה בתעשייה המוליכים למחצה שכן למצעים הללו יש היתכנות גבוהה להחליף את הסיליקון וכך למזער אף יותר את גודל הטרנזיסטורים.
חברת KLA, המפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה והמיקרו-אלקטרוניקה, שנתנה חסות לכנס העניקה שש מלגות לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מצטיינים משתי המחלקות, כמו גם, שישה פרסים לפוסטרים הזוכים אשר נבחנו על פי האיכות המדעית שלהם ואופן הצגה.
בנוסף, ברכו את המשתתפים בכנס דיקאן הפקולטה להנדסה פרופ’ אבי לוי, ראש בית הספר להנדסת חשמל פרופ’ בעז רפאלי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
