מוליכים למחצה

מבחנות המכילות את קופולימרי הסיליקון החדשים, מופרדים לפי אורך השרשראות, מארוך לקצר, מספקות עדות חזותית לפער האנרגיה המשתנה בסיליקון המוליך למחצה החדש. הארה באור UV יוצרת קשת של מבחנות כשהשרשראות הארוכות זזות לכיוון הקצה האדום של הספקטרום הא"מ, ומצריכות פחות אנרגיה כדי לבלוע ולפלוט אור באנרגיות נמוכות יותר. קרדיט: Zijing (Jackie) Zhang.

חומר חדש מפר את הכללים: מדענים הפכו מבודד למוליך למחצה

צוות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן גילה קו-פולימר סיליקון חדש שיכול להוליך חשמל ולפלוט אור – פריצת דרך שעשויה להוביל לאלקטרוניקה גמישה, תאים סולריים לבישים וצגים צבעוניים דקים במיוחד
מייגן מקארתור, טייסת משימה 65 של נאס"א לתחנת החלל הבינלאומית, עובדת בתא הכפפות למדעים בחוסר כבידה ומחליפה דגימות עבור ניסוי הנקרא גיבוש באמפולות אטומות באמצעות מחסום, או SUBSA. הניסוי הפיזיקלי חוקר שיטות ניסיוניות לגיבוש תמיסות בחוסר כבידה וצפוי להוביל להפחתת תנועת הנוזל בתמיסה, מה שיאפשר חלוקה טובה יותר של הרכיבים ופוטנציאל לשיפור הטכנולוגיה המשמשת לייצור גבישים מוליכים למחצה. צילום: נאס"א

נאס"א תגביר את ניסויי ייצור שבבים בחלל

בסוכנות החלל אומרים כי התעשיה לבדה לא תוכל להתקדם והיא נדרשת לשתף פעולה עם הממשל והאקדמיה. הדבר יכול לסייע לפתור צווארי בקבוק שגורמים להאטת ההתקדמות בתחום
התמונה מציגה דיאגרמת פסי אנרגיה של מיקרו-מהוד מבוסס מוליך-למחצה מסוג GaAs כפי שנחקר בניסוי, שנוצר בו עיבוי קוונטי של קוואזי-חלקיקים מצומדי אור-חומר הקרויים אקסיטון-פולריטונים (Exciton-polaritons) – באמצעות בליעה דו-פוטונית. ההישג סולל את הדרך לסכמות בקרה קוהרנטית חדשות ולמימוש מקור לייזר יעיל בתחום תדרי הטרה-הרץ (THz) של הקרינה האלקטרומגנטית

תצפית ראשונה ב"בליעה דו-פוטונית לעיבוי קוונטי"

ההישג עשוי להאיץ מחקרים בטכנולוגיות קוונטיות חדשות ופיתוחים של אבטחה, חישה ביולוגית, תקשורת אלחוטית ועוד
ננו אופטיקה. צילום: depositphotos.com

פרופ' אוריאל לוי, האוני' העברית: "החומר שיחליף את הסיליקון ויאפשר למזער אף יותר את הטרנזיסטורים"

פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר
חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס גילו תכונות מגנטיות נסתרות בחומר אלקטרוני רב-שכבתי על ידי ניתוח נויטרונים מקוטבים בעזרת רשתות עצביות

שימוש בבינה מלאכותית לשם חשיפת מגנטיות

תיאור תהליך ההעברה עבור מוליך למחצה דו-מימדי ביחד עם מגעים ננו-מודפסים (משמאל) וצילום של מצע שקוף וגמיש עם המבנה שהועבר אליו (מימין) [באדיבות: Victoria Chen/Alwin Daus/Pop Lab]

שיטה חדשנית לייצור רכיבי אלקטרוניקה גמישים ודקים במיוחד

עד עתה כחמקמק מדי, אולם חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד טוענים כי הם הצליחו להביא לפריצת דרך בתחום זה
ננו-צינורית מהתרכובת טונגסטן דיסולפיד. הצינוריות הראשונות שיצר פרופ' טנא

צינוריות השֶׁמֶשׁ

גביש פרבוסקיט. צילום: Shutterstock

היורש הזוהר של הסיליקון

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

מצב הצבירה: נזיל

חד-שכבות גבישיות של גרמאנאן שבקצותיהן אטומי מימן (מימין) סונתזו ע"י המסת מלח הסידן של החומר גרמניום (משמאל) בתוך חומצה הידרוכלורית. [מקור: אוניברסיטת אוהיו].

האם גרמאניום מהיר מגראפן?

מבודדים טופולוגיים אורגנים המסוגלים להעביר מידע במהירות האור ואשר מורכבים משכבה מולקולארית דקיקה (משמאל) הדומה למעין תיל של גדר לולים תוך הולכת חשמל לאורך השפה הימנית של שכבה זו (הקו הכחול) – כאשר האלקטרונים יכולים לשאת מידע גם בצורת ספין "מטה" או "מעלה". תמונה באדיבות: Feng Liu ו- Zhengfei Wang, אוניברסיטת יוטה.

מהנדסים מדגימים את יכולתם של חומרים סופר-מהירים

פרופ' יורם דגן, אוניברסיטת תל-אביב

הספין האלקטרוני

סריקה במיקרוסקופ אלקטרונים של הדמית ננו עמודים, מוצמדים לגליום ארסנייד. צילום זיולינג לי

שיטה חדשה לייצור מוליכים למחצה

רוברט נויס. מתוך ויקיפדיה

שלוש המהפכות של רוברט נויס

גביש בודד של חומר מוליך למחצה אורגני באור מקוטב. הוא מהיר יותר פי שניים מאשר החומר האורגני שממנו נגזר. אורכם של הקוים הלבנים המשמשים כקנה מידה - 10 מיקרון

שיטה יעילה לפיתוח צגים מתקפלים