ננו חומרים
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורפאל פיתחו מטא-משטח חדשני המבוסס על לולאות מוליכות בצורת קשרים, המאפשר שליטה מדויקת בגלים אלקטרומגנטיים – ונמדד לראשונה בניסוי
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר
- האוניברסיטה העברית
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו פלטפורמה חדשנית המבוססת על ננו-חלקיקים, המאפשרת הובלה מדויקת של שתי תרופות במקביל לאתרי גידול סרטניים, תוך שיפור יעילות הטיפול והפחתת רעילות לתאים בריאים.
- הטכניון
- אין תגובות
שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
חוקרים מגדלים חומרים אי-אורגניים בתוך פולימרים וכך יוצרים ננו-חומרים וננו-מבנים בעלי תכונות משופרות
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
מחקר חדשני אודות שכבות זהב דקיקות חשף התנהגות חדשה מסוג נְהוֹרָנוּת אוֹרִית (photoluminescence) תוך קידום ההבנה שלנו באשר למדידה של טמפרטורה וכן תגובות כימיות ברמה הננומטרית
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ננו-חלקיקי פחמן נצמדים לקרומי חיידקים ומחוררים אותם. על כלים אנטיביוטיים מסוג חדש
- הטכניון
- תגובה אחת
ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב
- אוניברסיטת תל אביב
צוות החוקרים הסביר כי הייחודיות של הנוזלים החכמים היא שכתוצאה מהתכונות הכימיות שלהם, הנוזלים שומרים על הפרדה אחד מהשני, וכך יוצרים טיפות מובחנות
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מתברר שככל שסדק בחומרים פריכים קצר יותר – כך הם יותר עמידים אליו, מה שיכול לסייע בתכנון ושימוש של יישומים שמתבססים על חומרים פריכים
- אוניברסיטת בר אילן
פרופ' רחלה פופובצר מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן זכתה במענק של 150 אלף יורו, עבור מחקר שמטרתו להפוך את הטיפול התרופתי ליעיל וממוקד יותר
- הטכניון
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון הינדסו חומר העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה; באמצעות מתיחתו של החומר ברמה האטומית הם משיגים שליטה בתכונות ההולכה והבידוד של החומר ובכך מתקדמים לקראת הפיכתו למתג
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת סנטיאגו בצ'ילה, העובדים בתחום של למידת מכונה, הצליחו לפתח שיטה חדשנית לזיהוי תרכובות אורגניות המבוססת על מקדם השבירה באורך גל אופטי יחיד
![תמונת מבנהו של החומר zeo-3, זאוליט סיליקה חדשני בעל נקבוביות גדולות במיוחד [באדיבות: ICMM-CSIC]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2023/01/researchers-create-a-n.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 2 תגובות
צוות חוקרים בינלאומי הצליח לפתח את הזאוליט היציב והנקבובי ביותר הידוע עד כה המורכב כל כולו מסיליקה שכינויו ZEO-3
- הטכניון
- אין תגובות
החידוש הטכנולוגי בולם את התכווצותן הטיפוסית של רקמות מודפסות בתקופה הקודמת להשתלה
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
מולקולות נדיפות עשויות לאפיין מחלות כגון עששת ומחלת חניכיים
![ייצוג של חומר פרו-אלקטרי דו-מימדי [באדיבות: UC Berkeley / Suraj Cheema]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/10/16x9-ferroelectricity-image.png.avif)
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
גילוי של התנהגות של חומר מעניין בקנה מידה קטן יוכל להפחית את צריכת האנרגיה בתחום המחשוב
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים התחקו לראשונה אחר תהליך ייחודי בגידול גבישים זעירים, שיכול לשפר את חיינו שעשוי היה להתרחש גם בראשית החיים
- האוניברסיטה העברית
חוקרי האוניברסיטה גילו תופעה מגנטית פורצת דרך שעתידה לשפר את הייצור הטכנולוגי. החוקרים: "הגילוי יכול לשנות את הדור הבא של מכשירים ננו-אלקטרוניים עם צריכת חשמל מופחתת ויכולות מהירות יותר"
- הטכניון
- אין תגובות
חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
- האוניברסיטה העברית
באמצעות מדפסות תלת-ממד ודיו המבוסס על חומרים טבעיים, חוקרי האוניברסיטה מסוגלים להדפיס עץ ולתכנן את צורתו בזמן הייבוש. "הפיתוח יחולל מהפכה בתכנון ובנייה של מבנים המשנים את עצמם", משתף אחד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פרופ' לוי היה אחד הדוברים בכנס לציון "יום האור הבילנאומי" שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון * הציג בהרצאתו עדשות דקות המבוססות על מטה חומרים והראה כיצד מטה פני שטח יכולים לשפר
- אוניברסיטת תל אביב
החוקרים יצרו רשתות דו ממדיות ממיקרו-סיבים פולימריים, שמשנות את צורתן כתלות בטמפרטורה
- דר. משה נחמני
- תגובה אחת
ננו-יהלומים הם אולי זעירים, אולם הם יכולים לסייע בפתרון אחת מהבעיות הגדולות ביותר הניצבות כיום בפני האנושות: שינוי האקלים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
החברה פיתחה טכנולוגיה לפיזור ננו-חומרים פחמניים שמשפרת דרמטית תכונות של מרבית חומרי הגלם התעשייתיים, והופכת למציאות את היכולת לעשות שימוש מסחרי בננו-חומרים במגוון תעשיות – רכב, תעופה, אלקטרוניקה, בנייה, אנרגיה
- הטכניון
- אין תגובות
חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
- שירות הידען
- תגובה אחת
המימון יעמוד על סך כ 18 מיליון ש"ח לשנה הראשונה ויתבצע בשיתוף מעבדות חי והמרכז הבינתחומי הרצליה, סך התקציב צפוי להגיע ל 40 מיליון ש"ח במידה והתוכנית תתבצע בהתאם ליעדים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניסוי שנערך במחלקה לפיזיקה בבר-אילן, בקבוצת המחקר של פרופ' בינה קליסקי, באמצעות חיישן ייחודי המפותח על ידי החוקרים, תיעד תופעה השוברת מוסכמות בתחום של מעבר חומר ממוליך למבודד. התצפית במכשור
- אוניברסיטת תל אביב
חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו חומר חדשני שמייצר אנרגיה ירוקה באמצעות הפעלת כוח מכני
- האוניברסיטה העברית
- אין תגובות
מחקר זה, שבוצע לאחרונה על ידי פרופ' ג'אי פיינברג ונרי ברמן ממכון רקח לפיסיקה, פורסם בעיתון היוקרתי Physical Review Letters. המחקר חשף, לראשונה, את ההתנהגות בסביבה הקרובה של קצה הסדק.
- מכון ויצמן
"התכונות החשמליות של החומר תלויות במידה רבה בזווית הפיתול המדויקת. במלים אחרות, יש להתייחס לאזורים עם זוויות פיתול שונות כאל חומרים שונים המחוברים זה לזה, אומר פרופ' אלי זלדוב
- מכון ויצמן
- 2 תגובות
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- דר. משה נחמני
- 7 תגובות
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- 2 תגובות
- הטכניון
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות
- אוניברסיטת בר אילן
- 4 תגובות
- מכון ויצמן
- תגובה אחת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
![הגברת הבררנות של הזרז המבוסס על פלטינה מצופת גרפן עם טיטאניה כחולה [באדיבות DGIST]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2018/12/converting-co2-into-feule.jpg.avif)
- דר. משה נחמני
- 5 תגובות
- אוניברסיטת תל אביב
- תגובה אחת
- שירות הידען
- 3 תגובות
- מכון ויצמן
- אין תגובות