ננו חומרים

כימותרפיה. איור: shutterstock

גרפן מסייע לכימותרפיה

  • 3 תגובות
פרטי היסוד זרחן מהטבלה המחזורית. איור: shutterstock

זרחן שחור כבסיס לרכיבי אלקטרוניקה

  • תגובה אחת
חבילות זעירות של מלאנין הכרוכות בין קראטין הנמצאות בנוצות של זרזיר אפריקאי זה מגיבות עם האור לקבלת הצבעים הססגוניים בגבו. [באדיבות Liliana D'Alba]

ננו-חומרים צבעוניים בהשראת נוצות הציפורים

  • תגובה אחת
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני ממחקר קודם המציגה את המתלולים הננומטרים המרכיבים את פני השטח של סיליקון שחור המשמש בייצור של תאים סולאריים. [באדיבות Barron Group/Rice University]

שיטה יעילה לייצור תאים סולאריים

  • תגובה אחת
חד-התמרה בררנית של ציקלו-פאראפנילן בכלי אחד [באדיבות: ITbM, Nagoya University]

"צמיד" טבעתי לסינתזת ננו-מבנים מורכבים

  • אין תגובות
פרופסור-משנה סטפן רודיך. צילום : מיקי קורן, דוברות הטכניון

שריון קשקשים: גרסת העתיד

  • אין תגובות
בצבר פחמן הידרופילי יחד עם פוליאתילן גליקול שפותח באוניברסיטת רייס טמון הפוטנציאל למתן את ביטוי היתר של על-חמצנים מזיקים באמצעות המרתם של צורוני חמצן פעילים העלולים לפגוע בתפקודים ביולוגיים למולקולות חמצן ניטרליות. [באדיבות Errol Samuel/Rice University]

הפוטנציאל הגדול של ננו-נוגדי חמצון

  • אין תגובות
הלוחית העליונה הינה לוחית פלסטיק שהוכנה בעזרת הדפסה תלת-ממדית הנושאת בתוכה את האותיות "UW" המודפסות בחומר מעט שונה. הלוחית התחתונה מציגה את הלוחית לאחר מתיחתה. [באדיבות A.J. Boydston / UW]

הדפסה תלת-ממדית של התקנים מכאניים

  • אין תגובות
שכבות דקיקות המשנות את צבען מלבן לכחול בתגובה לחומר לחימה כימי [באדיבות: Swager lab]

איתור מהיר של חומרי לחימה כימיים

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ של ננו-חלקיקי זהב שיוצרו בעזרת מיקרו-פלזמות על גבי פס בדיקה חדשני ורגיש במיוחד, פס המסוגל לאפשר זיהוי מוקדם של התקפי לב.

ננו-חלקיקי זהב לזיהוי מוקדם של התקפי לב

  • תגובה אחת
מים צלולים. צילום: shutterstock

ננו-חלקיקים להפקת מי שתייה נקיים

  • אין תגובות
תמונה זו היא השוואה של מבנה האלקטרונים בחומר גרפן לעומת המבנה במימן דחוס שסונתז ע"י חוקרים מאוניברסיטת קרנגי [באדיבות Ivan Naumov ו- Russell Hemley].

האם ניתן להפוך מימן לבעל תכונות של גרפן?

  • אין תגובות
מולקולות של פחמן-60, הידועות גם בשם כדורי בקי, שולבו יחד עם אמינים לקבלת תרכובת הסופגת פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה, בכמות השווה לחמישית ממשקלה. החומר הוא בעל פוטנציאל לשמש כפתרון ידידותי לסביבה ללכידת פחמן מהפליטות שמקורן בבארות גז טבעי וארובות מפעלי תעשייה. [באדיבות Barron Research Group]

כדורי באקי ללכידת גזי חממה

  • תגובה אחת
טלפון עתידני שקוף. איור: shutterstock

סוג חדש של מוליך-למחצה

  • 5 תגובות
ננו-חומר מרוכב של פולימר-MXene, שפותח ע"י חוקרים מאוניברסיטת דרקסל, שהוא גם חזק, גם מוליך חשמל וגם גמיש דיו להתקפל. [באדיבות אוניברסיטת דרקסל]

לעקם חומר מבלי לשבור אותו

  • אין תגובות
תאים סולאריים מפולימרים. צילום: אוניברסיטת המדינה בצפון קליפורניה

שיא יעילות חדש לתאים סולאריים מפולימרים

  • 4 תגובות
איור של המולקולה הנבחנת וננו-אנטנת הזהב המחוברת אליה. התגובה של ננו-החלקיקים לאור יוצרת שדה חשמלי בין החלקיקים המגביר את הקרינה ומאפשר לצפות במולקולה היחידה. התמונה מימין מציגה את תמונת המיקרוסקופ (TEM) של המבנה המולוקלארי. [באדיבות האקדמיה של פינלנד]

לראות את "נשימותיה" של מולקולה כימית

  • אין תגובות
חומרים פרו-חשמליים בתבנית עצמות דג, כפי שניתן לראות בתמונה צבועה זו, עשויים לשמש כטרנזיסטורים. איור: החוקרים

גבישים פרו-אלקטריים לשדרוג יכולות המחשוב

  • אין תגובות
מזהמים. צילום: shutterstock

שיטה ביולוגית לטיהור מזהמים רעילים

  • אין תגובות
ננו-שרשרת יהלום. הקרדיט לאוניברסיטת Penn State

ננו-שרשראות מיהלום לבניית מעלית החלל

  • 6 תגובות
טלאי ללב. איור: אוניברסיטת תל אביב

טלאי ללב המכיל חומרים מגופו של החולה עשוי להחליף השתלות לב

  • 2 תגובות
זכרון עשוי מחומר משנה פאזה. איור: Duygu Kuzum, אוניברסיטת סטנפורד.

מחשבים מהירים במיוחד

  • 4 תגובות
מצב איור: המולקולות, המופיעות כנקודות אדומות, מתגבשות למבנה התואם לחלוטין את המודל המתמטי, המתואר בשחור-לבן, ויוצרות (משמאל לימין, המשך בשורה השניה) גבישים עם סימטריה לסיבוב ב 180, 90, 60, 36, ו-30 מעלות.

קוואזי גבישים שמסתדרים מעצמם על פי הזמנה

  • 6 תגובות
סליל כפול הבנוי מננו-קוביות של מגנטיט. צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק

קוביות קטנות

  • תגובה אחת
מצבי הצבירה של החומר. איור: shutterstock

‫רעיונות שישנו את עולמנו‬ – לחלום בחומר / גרברנד סידר וקריסטין פרסון

  • 2 תגובות
תמונת המיקרוסקופ המתוחכם של חומר שנוצר באמצעות ננו קריסטוגרפיה. צילום: אוניברסיטת וורוויק, בריטניה

שיטה חדשנית להכנת גבישי מתכת

  • תגובה אחת
: תמונת החומר הפולימרי החדש המחוזק בעזרת ננו-שפורפרות פחמן, מבט באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM) . איור: יבמ

מדענים ביבמ פיתחו סוג חדש של פולימרים חזקים בעלי כושר התאוששות עצמית – בעזרת כלי כימיה חישובית

  • אין תגובות
חוקרים הדגימו כי הם מסוגלים לייצר ננו-סיבי פחמן אנכיים (VACNFs) בעזרת אוויר מהסביבה במקום בעזרת גז אמוניה. [באדיבות Anatoli Melechko]

שיטה פשוטה לייצור ננו-סיבי פחמן אנכיים

  • אין תגובות
ננו-החלקיקים החדשים מורכבים משרשראות פולימרים (בכחול) ושלוש מולקולות תרופה שונות - דוקסורוביצין באדום, החלקיקים הירוקים הקטנים מסמלים את התרופה קמפטותצין והליבה הירוקה הגדולה יותר את התרופה ציס-פלטינה. [באדיבות Jeremiah Johnson]

ננו-חלקיקים חדשים המסוגלים להעביר שלוש תרופות שונות בו-זמנית ליעד

  • אין תגובות
הדפסה בתלת ממד. צילום: shutterstock

‫פורום: לייצר כמו בסרטים / ג' פ' רנגסוואמי‬

  • אין תגובות
השילוב של שני חומרי צבע פשוטים יחד עם ננו-חלקיקים של זהב הופך לקטלני לחיידקים בחשיפה לאור - אפילו בתנאי תאורה חלשה, ואף בחושך מוחלט. [באדיבות: University College London]

משטח נוגד-חיידקים הפעיל גם בחושך

  • תגובה אחת
פרופ' אהוד גזית, אוניברסיטת תל-אביב

רמות תציג בכנס ננו-ישראל ננו-חלקיקים צינוריים מבוססי פפטידים לביו-חיישנים, התקני אופטיים, ציפויי משטחים ושחרור תרופות

  • אין תגובות
פרופסור שלמה מגדסי, מהמכון לכימיה והמרכז לננו מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית

יישום תציג בתערוכת "ננו-ישראל 2014" דיו ננומטרי

  • אין תגובות
סכין גילוח בהשראת הסלמנדרה. איור 1. באדיבות הטכניון

כיצד עזרו הצפרדע והסלמנדרה לחוקרי הטכניון לשפר משמעותית את תהליך הגילוח

  • 5 תגובות
"טיפונת קוונטית" (בעיני רוחו של אמן) שנחשפה בתוך מוליך-למחצה של גאליום-ארסניד בתגובה לקרינה על-מהירה של לייזר. [באדיבות Baxley/JILA]

קוואזי-חלקיקים חדשים של מוליכים-למחצה

  • 2 תגובות
ננו אלקטרוניקה. צילום: shutterstock

ננו-רכיבי אלקטרוניקה כבסיס לאנרגיה מתחדשת

  • תגובה אחת
איתור של גידול בעזרת סריקת MRI. צילום: shutterstock

שיטה חדשה נטולת קרינה לאיתור סרטן

  • 3 תגובות
ביריעה של החומר גרפן (המשטח האופקי בעל תבנית המשושים של אטומי פחמן) הנתונה בשדה מגנטי חזק, אלקטרונים יכולים לנוע לאורך השפות, והם מנועים מלנוע בחלק הפנימי של היריעה. בנוסף, בשפות אלו ינועו רק האלקטרונים בעלי הספין המתאים ובכיוון אחד בלבד (החץ הכחול), בעוד שהאלקטרונים בעלי הספין ההופכי (החץ האדום) מנועים מלנוע. [באדיבות החוקרים].

מה בין גרפן לבין מחשוב קוונטי?

  • 2 תגובות
ננו מבנים בארגון עצמי. צילום: shutterstock

לקראת רשתות בארגון-עצמי בהשראת הטבע

  • 3 תגובות
השיטה משלבת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) - המסוגלת לספק "פרוסות" של המבנה התלת-ממדי (העיגולים) - יחד עם קרני-רנטגן המספקות תמונה של פיזור החלקיקים בתוך המבנה (PDFs, הנראית בגרפים) על מנת להציג את המידע בנוגע למבנה הננומטרי והכימיה (הצבעים השונים) בפנים החומר, פיקסל אחר פיקסל ובתלת-ממד [באדיבות אוניברסיטת קולומביה].

שיטה חדשה המשלבת את היתרונות של קרני-רנטגן ו-CT

  • תגובה אחת

‫החזית הזעירה ביותר של הרפואה / מריסה פֶסֶנדֶן‬

  • אין תגובות
הדמיה של הצורה התלת-ממדית החדשה לעומת היריעות השטוחות של הגרפן (ברקע). [באדיבות הקולג' של בוסטון].

צורה חדשה של פחמן: "ננו-גרפן" מפותל

  • תגובה אחת
תקריב של פני שטח של חומר מתכתי. צילום: shutterstock

חומר חדש המחזיק בשיא עולמי של ספיחת מים ושטח פנים

  • תגובה אחת
הפינה התחתונה המחודדת של פיסת גרפן (G) חודרת את קרומית התא באמצעות הקצוות המחוספסים והפינות החדות של הגרפן (מקור: Kane Lab / Brown University)

האם גרפן מסוכן לגוף האדם?

  • 3 תגובות
סלע מלח מקליפורניה. צילום: shutterstock. הצבע הוורוד-סגלגל של גרגירי מלח המצויים בחלק ממדבריות קליפורניה ונוואדה נגרם על ידי מיקרו-אורגניזמים "אוהבי"-מלח המכונים halobacteria.

מיקרואורגניזמים מסייעים לפיתוח דלק מימן

  • אין תגובות
קספר נאוגארד, אוניברסיטת קופנהגן. תמונת יח"צ

טרנזיסטור המורכב מחד-שכבה מולקולארית – גרפן

  • אין תגובות
המחשה לעוצמתה של יריעת גרפן מטולאת. איור: אוניברסיטת קולומביה

אפילו כשהוא פגום – גרפן הוא עדיין החומר החזק ביותר

  • 5 תגובות
חיקוי הטבע. צילום: המכון הטכנולוגי חןלון

כנס יסוד ארצי "ביומימיקרי: ללמוד לחדש מן הטבע" – מדע/טכנולוגיה/עיצוב יתקיים היום במכון הטכנולוגי חולון

  • אין תגובות
המבנה התלת סלילי של הקולגן. מתוך ויקימדיה

קל יותר, חזק יותר, קשיח יותר

  • תגובה אחת
תמונה 2: ספיקולה עם גבישים של וטריט שהופרדה מהרדמניה מומוס. צילום: דוברות הטכניון

"סאיינס" מגלה: נפתרה תעלומה בת 100 שנה

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש