מחקר מרבית השתלים הדנטליים נסדקים במרוצת השנים

מחקר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון הביא לחשיפת הסיבוכים המכאניים של השתלים

פרופ' דניאל ריטל. צילום: הטכניון

שתלים דנטליים מהווים תחליף זמין ויעיל לשיניים טבעיות. השימוש ההולך ומתרחב בשתלים מוביל לפיתוח מתמיד של שתלים וחלקי שתלים חדשים, תוך שינוי של התכן והגאומטריה. ישראל נמצאת כיום בחוד החנית של טכנולוגיית השתלים הדנטליים, עם נתח שוק מרשים.

ככל שמתרחב השימוש בשתלים מתגלים גם סיבוכים מכניים, פגמים ובעיות. אחד הסיבוכים הנדירים הוא שבר בשתל או בחלקיו כתוצאה משימוש ממושך. במקרים מסוימים מצריך שבר כזה הסרה של השתל והחלפתו – הליך כירורגי מורכב.

רופאת השיניים ד"ר קרן שמטוב יונה חוקרת בשנים האחרונות סיבוכים מכניים בשתלים דנטליים, ובעיקר את מנגנון הכשל המכונה "התעייפות מכנית". במסגרת עבודת המאסטר שלה, שנערכה בשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ובית הספר להתמחות ברפואת שיניים במרכז הרפואי רמב"ם, היא עסקה בהשפעת תכן השתל וסביבת חלל הפה על חוזקם של השתלים ועל היווצרותו של כשל ההתעייפות המכנית.

בתום המאסטר החליטה ד"ר שמטוב-יונה להעמיק את חקר השתלים במסגרת תואר שלישי, שאותו החלה בשנת 2013 בהנחייתו של פרופ' דניאל ריטל מהפקולטה להנדסת מכונות. באחד הניסויים שבוצעו במסגרת המחקר נאספו מאה שתלים דנטליים מארבע מרפאות שיניים בישראל. כל השתלים הללו, שהוצאו מפיהם של המטופלים בעקבות נסיגת עצם, נראו שלמים לחלוטין. עם זאת, בדיקה של כל אחד מהם במיקרוסקופ אלקטרוני סורק העלתה ממצאים מפתיעים: ב-62% מהשתלים השלמים לכאורה נמצאו סדקים ופגמים בשלבי התפתחות שונים.

פרסומו של המחקר בכתב העת Journal of the Mechanical Behavior of Biomedical Materials עורר לאחרונה סערה, וכתבי עת בתחום רפואת השיניים תקפו את המחקר ותוצאותיו. הקהילה ההנדסית, מנגד, מתייחסת לממצאים בעניין רב.

האם ממצאי המחקר הם בגדר חדשות רעות עבור אלה שעברו השתלה בעבר? "עוד מוקדם מכדי לתת על כך תשובה חד משמעית," אומרת ד"ר שמטוב-יונה, "שברים בשתלים הם סיבוכים נדירים, ולכל אדם נסיבות רלוונטיות שונות. עם זאת, אין ספק שהכוחות המופעלים בזמן לעיסה וסגירת הפה עשויים להוביל במרוצת הזמן להתעייפות ולשבר. לפיכך ראוי שקהילת רופאי השיניים וקהילת יצרני השתלים יפעלו לשיפור איכות השתל ולפיתוח דרכים לזיהוי מוקדם של סדקים ושברים."

כעת מתמקדת ד"ר שמטוב-יונה בסיבות להתפתחות סדקים, וזאת מתוך שאיפה לפתח פתרונות חדשים שיאריכו את עמידותו המכנית של השתל. לדברי פרופ' ריטל, "הטכניון הוא מקום אידיאלי למחקר כזה, שבו נדרש גישור בין ההנדסה למדעי החיים. שתלים דנטליים אינם יכולים להתקיים בלי רפואת שיניים, אולם ללא מחקר הנדסי הם לא יוכלו להשתכלל ולהשתפר."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. בוקר טוב
    האם כתר חרסינה גם יכול להיפגע במרוצת השניים ?

    האם ניתן לעשות טיפול שורש ללא כתר ?

    ומה הסיכון לעניין

    תודה רבה

  2. בס"ד

    האם השתל שלך עדיין שלם?(תגובה לכתבה שפורסמה ב14.7.15 בעיתון יתד נאמן

    מחקר בטכניון : מרבית השתלים הדנטליים נסדקים עם הזמן
    לאור הכתבה שפורסמה שבוע שעבר במדור של גב, נאווה קצין " האם השתל שלך עדיין שלם? שמחתי לראות את הממצעים בו הציגה ד"ר קרן שמטוב יונה מחקר שבוצע אצל 100 מטופלים עם שתלים ש62% מהם היו סדוקים או פגומים. מאחר ואת הממצעים הנ"ל יש לי כבר שנים מספור. לי קוראים ד"ר רפאל בבקוב ותחום העיסוק שלי הוא השתלות שיניים בשיטת הall on 4 tm ושתלי זיגומה.את השיטה גיליתי בעשור האחרון והיא נותנת מענה ועוגן להימנע משבירה של שתלים או כישלונן.בעבר שהייתי משתיל בשיטות הקונבנציונליות חוויתי לא פעם ולא פעמיים ניסיון של שתלים שבורים או שתלים נכשלים ולכן החלטתי לעשות מעשה ולחפש פתרון לתופעה. הגעתי לאחד המרכזים הגדולים בעולם להשתלות שיניים וגיליתי קונספט אחר לגמרי ז"א לא שתל מבנה וכתר מודבק אלא שתל מתאם (multi (unitשרוול טיטניום מוטבע בתוך הכתר וכתר מוברג על המתאם. למערכת כזו גם לשתל בודד וגם למס שתלים יחדיו ישנם יתרונות רבים ומערכת הגנה משולבת של ארבעה אלמנטים חשובים. מאחר והאויב הגדול ביותר של השתלים הוא מטופלים חורכי שיניים או בשפה המקצועית ברוקסיסם(bruxsisem)
    מטופלים שמפעילים לחצים גדולים מאוד בשינה. העומס הגובר מתפזר ומגיע לשתל לפעמים הוא יגרום לשבירה ולפעמים הוא יגרום לכשלון של השתל.
    העוגן שנותנת המערכת שציינתי מחולקת לארבע אלמנטים
    1.המולטי יוניט – במידה וישנם לחצים לא סבירים הבורג מתחיל להשתחרר
    2. הבורג של שרוול הטיטניום- הוא בורג קטן מאוד שנסגר ב n 15 (ניוטון)במידה וישנם לחצים לא סבירים הבורג משתרר.
    3.השרוול שמוטבע מודבק ולא יצוק בתוך הכתר במידה וישנם לחצים לא סבירים הדבק משתחרר
    4.כתרי קומפוזיט – בכל מצב שיש לנו בלסת הנגדית כתרי חרסינה תמיד מומלץ לשקם עם כתרי קומפוזיט (קומפוזיט זה חומר מורכב די דומה במראה שלו לחרסינה עם כח שחיקה יותר חלש) ולכן במידה וישנם עומסים מיותרים אנחנו נראה זאת ע"י שחיקה של כתרי הקומפוזיט. שמהווים בולם זעזועים.
    את הרעיון הגהה פרופסור ברנמארק ממציא השתל הראשון בעולם.
    משקמים וותיקים בכירים (שמם שמור במערכת) מדווחים שזו היא מ"ע השתלים היחידה שהם רואים שהיא שורדת כל כך הרבה שנים.
    ולכן האחריות שאני נותן עבור השתלים היא ארוכת טווח 20 שנה על כישלון של השתל ואחריות לכל החיים על שבר או בלאי של השתל או של אחד החלקים הנילווים.
    יתרונות נוספים למע,
    1.אין צורך בהוספת עצם
    2.כתרים קבועים תוך 24 שעות
    3.רמת אסטטיקה של הכתרים גבוהה מהרגיל
    4.המ"ע ניתנת לפירוק ע"י הרופא באלגנטיות(אין צורך לפרק את הכתרים באלימות)
    5.אין דלקות ודימומים סביב הכתרים והשתלים.

    ד"ר בבקוב רפאל

  3. אוקיי, יש בלאי לשתל, שתלים אפשר לשפר, אבל האם אין גם בלאי, ואפילו בלאי משמעותי יותר ובלתי ניתן לתיקון, לעצמות הלסתות ?
    האם אין סכנה לשבר בעצם הלסת כתוצאה מהעומסים המכניים שהשתל מפעיל על העצם ?
    נראה לי כי זו הבעיה העיקרית במכניקה של השתלים, וזה משום מה לא מוזכר בכתבה.

  4. אם כל רופאי השיניים היו לומדים מכניקה, מצבם של המטופלים היה הרבה יותר טוב…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן