מצב צבירה חדש יגרום לכם לרחף

11 תגובות

1. חנן סבט, זה נכון , מוליכות על היא מצב צבירה לכל דבר (אם כי בעלת אופי קוונטי) תוכל לקרוא על זה יותר לעומק אם תחפש חלק מהמונחים שאריאל ציין לעיל או תחפש במגזין המדע פופלרי סיינס אמריקן, האמת שמצב הרבה יותר מעניין שנתקלתי בו לאחרונה באיזה מאמר שם (כמובן שאם יש גישה למאמר האקדמי בנושא ולא הפופולרי ויש גם היכולת להבין על מה מדובר , זה עדיף) זה מצב צבירה המכונהstange metal או בתרגום חופשי “מתכת מוזרה” והוא דוקא התגלה עקב גילוי של שגשוגת מבוססת ברזל המתעבה למוליכות על בטמפר’ גבוהות יחסית (לא 138 עדיין, אך בהחלט בכיוון) המנגנון הפיסיקלי שם בסקלות האלה המביא למmבי הצבירה הקוונטים (ולא להתבלבל חס וחלילה עם מצבים קוונטים) יחסית עדיין עלום ומרתק בטירוף, אשכרה לקוח מסרטי המדע בדיוני, אגב לכותב הכתבה , ראוי לציין שבמצב של מוליכות על נושאי המטען אינם סתם אלקטרונים אלא זוגות אלקטרונים המכונים “זוגות קופר” ובעצם בוזונים (בעלי ספין שלם) ולכן אינם כפופים לאיסור פאולי ועקב כך התעבות בוזה אינשטיין ןכן’.., אולי ראוי בכתבה כזאת לפרט טיפה יותר על המנגנון הפיסיקלי המוביל למצב צבירה זה אם כבר פתחת את התיבה,וזאת גם מכיוון שמעניין וגם ע”מ לספק את הספקנים ולמנוע חוסר דיוקים

2. אין הרבה מאוד מידע באשר לעל מוליכים בטמפרטורות גבוהות, אבל מינוס 135 מעלות צלזיוס זה 138 מעלות קלווין, וביקיפדיה אני מוצא:
   * בשנת 1987 גילה צ’ינג וו-צ’ו תרכובת דומה בה מוחלף הלנטנום באיטריום, חומר המכונה YBCO, שהוא בעל טמפרטורה קריטית של 92 מעלות קלווין.
   * בשנת 1988 התגלה BSCCO שהוא בעל טמפרטורה קריטית של 108 מעלות קלווין, ובהמשך אותה שנה התגלה TBCCO שהוא בעל טמפרטורה קריטית של 127 מעלות קלווין.
   * בשנת 2009 התגלה HgBa2Ca2Cu3Ox בעל טמפרטורה הקריטית הגבוהה ביותר שהתגלתה עד היום שהיא 135 מעלות קלווין, כאשר תחת לחץ חזק הוא יכול להגיע אף ל-164 מעלות קלווין.

   באנגלית יש יותר מידע, אבל בעינה נשראת העובדה שיש להשתמש בחנקן נוזלי עבור הקירור, ומבחינה זו קצת פחות משנה הפרש של עשר מעלות לכאן או לכאן.

3. חנן,
   ספקנות זה דבר בריא. אבל גם הבנת הנקרא.
   ל- 95% מהציבור מוכרים 3 מצבי צבירה. מצב צבירה פלסמה מוכר לך ולי, אבל רוב האנשים לא מכירים אותו. זה מה שהכתבה אומרת.

   לורם איפסום,
   אני לא מכיר על מוליכים הפועלים ב- מינוס 135 מעלות צלזיוס כיום חוץ ממתכת ג’ון טלר (חוץ מעל מוליך חדש שפורסם ממש לאחרונה לאחר כתיבת כתבה זו, ופועל במינוס שבעים-שמונים). אם אתה מכיר, נא ספק קישורים. בנוסף, כמו שכתוב בכתבה, מעבר בין מוליך למבודד במתכת ג’ון טלר מתבצע ע”י הפעלת לחץ מכני- תכונה שיכולה להרחיב את גבולות התכנון של מעגלים חשמליים.

4. ככה

5. לא ברור בדיוק מה היתרון הטכנולוגי במתכת החדשה. חומרים על מוליכים קרמיים בטמפרטורות דומות (כאלו שמאפשרות עבודה בחנקן נוזלי) כבר ידועים וקיימים עשרות שנים. מי צריך ויכול להשתמש במוליכי על בטמפרטורות כאלו משתמש בהם, ומי שעדיין לא עבר את רף העלות-תועלת לשימוש בטכנולוגיה – לא נראה שימצא דרך לעשות בזה שימוש. נראה כי אנחנו נמשיך ליסוע ברכבת קלה מהסוג שמצוייד בגלגלי פלדה.

6. החבורה שמנהלת את הרכבת הקלה שמעה על זה? כדאי שיעשו שעורי בית .

7. חנן, לחומר יש יותר מ4 מצבי צבירה. קח לדוגמה כוכב ניוטרונים הוא לא נוזל, הוא לא מוצק, הוא לא גז ןהוא לא פלסמה(רק ניוטרונים).
   ציטוט מוויקיפדיה בערך “מצב צבירה”
   קיימים חומרים אשר יכולים להתקיים במצבי צבירה מורכבים יותר כגון גבישים נוזליים, נוזל-על, ננו-חלקיקים, עיבוי בוז-איינשטיין, חומר מנוון, כוכב נייטרונים ואחרים. אלו מצבים שנדירים על פני כדור הארץ, וחלקם מלאכותיים ומתקיימים במעבדות בלבד.

8. חנן
   זה בסדר, יש הרבה טעויות באתר הידען… הנה תראה את ניסים למשל.. 🙂

9. חנן סבט
   מה שכתוב בכתבה זה נכון…. אתה יכול לבטל את אזהרת הספק 🙂

10. מוכרים 4 מצבי צבירה – מוצק, נוזל, גז, פלסמה. מאחר והכתבה כבר התחילה בטעות כל כך בסיסית, הרי שאני בספק כמה מהנאמר בכתבה תואם את המציאות…

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.